הסכם שכר-טרחת עורך-דין

ב- ת"א (ת"א) 35334-03-10 {יצחק פרידמן עורך-דין ואח' נ' יאיר רפאל, תק-של 2012(2), 81254 (2012)} קבע בית-המשפט:

"1. הסכם שכר-טרחה
1.1 עיון בהסכם שכר הטרחה מלמד כי התובע התחייב ליתן לנתבע, וזה התחייב לשלם לתובע שכר טרחה גלובלי בעבור מכלול השירותים המשפטיים הכרוכים בהשבחת המגרש משלב אישור התכניות, עבור הכנת הסכם קומבינציה או הסכם בניה, טיפול בסוגיית המיסוי וכלה בעריכת חוזים למכירת דירות לרוכשים - הסכם שכר-טרחה לא הוגבל בזמן, ותוקפו לא הותלה בתנאים כלשהם.

1.2 התחייבותו של הנתבע בתשלום שכר-הטרחה לתובע משתרעת גם לגבי דירות שלא תימכרנה בתום 24 חודש ממועד גמר הבניה.

הנתבע חתם על הסכם שכר-טרחה והתחייב לפעול על פיו ללא כל סייג.

1.3 התובע טען בעדותו כי לא היה מקבל על עצמו את ייצוג הנתבע לליווי ויעוץ משפטי להליכים מקדמיים בלבד וכך הודיע לנתבע קודם לחתימה על הסכם שכר-טרחה (סעיפים 22, 23 עמ' 9 שורות 11-10; עמ' 11 שורות 21-20).

בתשובה לשאלה, מדוע פירט בהסכם שכר-הטרחה את פרטי שלבי השירות המקצועי טען התובע:

'לקוח רוצה לדעת שלאחר-מכן לא נבקש ממנו כספים נוספים בגין כל טיפול בנפרד ולכן הוא דורש לכתוב מה כולל הטיפול' (עמ' 8 שורות 27-26; עמ' 12 שורות 6-1).

1.4 הנתבע לעומת-זאת טען בסעיפים 3-2 לתצהירו כי הסכם שכר-טרחה התייחס לשירותים משפטיים "שיכול שהתובע יעניק לו" וכי מכח ההסכם לא מגיע לתובע שכר-טרחה אלא בגין שירותים שהתובע סיפק לו בפועל (סעיף 6 לתצהיר הנתבע).

עם-זאת בתשובה לשאלה:

'איך חשבת לשלם את שכר הטירחה ואיך קבעו איתך את שכר-הטרחה.'

השיב הנתבע:

'כוונתי הייתה להמשיך איתך מהתחלה ועד הסוף ולשלם לפי החוזה שבינינו אבל היות ובגלל התנהגותו והתנהלותו של עורך-דין פרידמן ונוקשותו לא יכולתי להמשיך ולעבוד איתו בשום אופן.'
(עמ' 19 שורות 24-22).

1.5 על יסוד גרסאות אלו הגעתי לידי מסקנה כי בעלי הדין שהתקשרו בהסכם שכר-טרחה, שיוו לנגד עיניהם כי התובע מחוייב במתן מכלול השירותים שפורטו בהסכם כנגד תשלום שכר-טרחה מוסכם וכולל, והנתבע התחייב לשלם בעבור מכלול השירותים כנגד שכר-טרחה והכל ללא שנקבע שכר-טרחה פרטני בגין שלב או פעולה משפטית כזו או אחרת.

דוגמה לסוג כזה של התקשרות הינו חוזה פאושלי המקובל יותר בתחום הבניה ואשר מתבטא בקביעת תמורה כוללת לכלל השירותים ללא קביעת מחיר לגבי שירות או שלב פרטני זה או אחר {השוו: ע"א 616/04 עמותת מורים בונים בלוש ואח' נ' דו-בר (1983) חברה לעבודות בניה בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (13.12.06)}."

ב- ת"א (חי') 10025/01 {גולדבליט אבי נ' אנקונה אברהם, תק-של 2005(3), 4544 (2005)} קבע בית-המשפט:

"12. לאחר ניתוח טענות הצדדים שוכנעתי כי התובע זכאי לשכר-הטרחה הנתבע וכי גובה השכר הנתבע הולם את השכר הראוי בגין העבודות שביצע התובע עבור הנתבע.

13. הנתבע אינו כופר בקבלת השרותים אלא שקו הגנתו של הנתבע אינו מתיישב עם המסמכים השונים שהוצגו בתיק ועם התנהגות הנתבע לאחר קבלת דרישות התשלום.

14. גרסת הנתבע הינה בלתי-סבירה, לא ייתכן כי הנתבע ישלם בחודש מאי 1997 סכום המכונה על ידו כ"סכום פאושלי", הכולל לטענתו גם תשלום עבור הכנת כתב הגנה לתביעה שטרם באה לעולם, כאשר לא ניתן היה לדעת בחודש מאי 1997 האם תהיה תביעה, מתי תוגש, מה יהיה תוכנה ומה יהיה היקף העבודה הדרוש כדי להתמודד עם האמור בה.

15. לו היה הנתבע מיוצג בשלב הכנת הסיכומים, הנני משוכנע כי עורך-דין לא היה כותב את האמור בסעיף 12 לסיכומיו. על-פי אותו סעיף מתאר הנתבע דרך בלתי-אפשרית מבחינה משפטית. לפי גרסתו של הנתבע במועד התשלום של 19,000 ש"ח - 29.05.97 היה הכל מוכן ו"כל שנשאר, להדפיס את כתב ההגנה". טענה זו הינה טענה שאין לה בסיס בפרקטיקה הנוהגת בעולם המשפט וההגיון, איך ניתן להדפיס כתב הגנה בחודש מאי 1997 לתביעה שהוגשה חמישה חודשים אח"כ?! עורכי-דין אינם רק מדפיסים כתבי הגנה ומוטב היה לו היה שב ומעיין הנתבע בכתב ההגנה שהכין עבורו התובע והיה מגלה כי מדובר ביצירה משפטית הדורשת עמל ויזע לשם הכנתה כשלמרכיב ההדפסה אין כל חשיבות.

16. העובדה כי התובע ייצג את הנתבע במשא-ומתן מול העיריה גם בשלב שלפני חודש מאי 1997 (ר' תוכן ההתכתבויות נספח ג' לתביעה) אינה יכולה להמעיט מערכה של עבודת הכנת כתב ההגנה והשקעת 16 שעות עבודה, 12 שעות מתוכן על-ידי התובע בעצמו. מספר שעות זה מצביע על השקעה סבירה בהתחשב בזמן הטיפול שנמשך מספר חודשים מחודש מאי 1997 ועד להגשת כתב ההגנה בחודש דצמבר 1997.

17. למעשה מנספחים ב1-ב3 לתצהיר התובע ניתן לראות כי התשלום של 19,000 ש"ח שולם בהתאם לדרישת התובע עבור שרותים משפטיים שניתנו בעבר עד לאותו יום ולא מעבר לכך, ר' למשל מכתבו של התובע מיום 01.04.97 (נספח ב1).

18. הייתכן כי הנתבע ישלם בחודש מאי 1997 עבור פתיחת הליכי הוצל"פ במרץ 1998. הכיצד יכול היה הנתבע או התובע להעריך את גובה השכר הצפוי בגין הליך זה כ- 10 חודשים מראש?!

19. פתיחת הליך בהוצל"פ בגין שיק שטרם חולל מצדיקה הגשת בקשה שהוגשה על-ידי התובע ושכר-טרחה בגובה 1,000 ש"ח בצרוף מע"מ הינה דרישה סבירה וראויה. גובהו של סכום זה נתמך בסכום שנפסק בפועל כשכר-טרחה על-ידי יו"ר ההוצל"פ (נספח ג' לתצהיר התובע). מיותר לציין כי את האגרה ששילם התובע עבור הנתבע, היה על הנתבע להחזיר לאלתר שכן התובע אינו צריך לשאת בהוצאות נהול ההליך בשם הנתבע.

20. לא ניתן להתעלם מהעובדה כי לו צדק הנתבע בגרסתו, היה עליו למוסרה מיד שנדרש לשלם עבור שרותים שלטענתו שולמה התמורה בעבורם. התובע בעקביות שלח לנתבע דרישות תשלום (ר' נספח ד', ח', ט' לתצהיר התובע) כשכל אותו הזמן הנתבע מחריש ולא מתנהג כמי ששילם שכר כלשהו, אלא כמי שמקווה "לדחות את הקץ" ולהרוויח זמן כפי שאירע בפועל שכן עד היום לא פרע הנתבע את חובו בגין עבודות שבוצעו לפני 7 שנים ויותר."

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

הסכם שכר-טרחת עורך-דין