ספרונית פשיטת רגל
הפרקים שבספר:
- פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980
- תקנות פשיטת הרגל, התשמ"ה-1985
- תקנות פשיטת רגל (אגרות), התשמ"ה-1985
- תקנות פשיטת הרגל (סדרי רישום של המחאת זכות), התש"ל-1970
- כללי פשיטת הרגל (מינוי כונסי נכסים ונאמנים ושכרם), התשמ"ה-1985
- פקודת השותפויות (נוסח חדש), התשל"ה-1975
- חוק החברות, התשנ"ט-1999 (סעיפים 227 עד 228, 350 עד 351)
- פקודת החברות (נוסח חדש), התשמ"ג-1983 (סעיפים 255, 307 עד 309, 352 עד 357 ו- 373)
- תקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר), התשס"ב-2002
- תקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), התשמ"א-1981
- תקנות החברות (פירוק), התשמ"ז-1987 (תקנה 53)
- חוק הירושה, התשכ"ה-1965 (סעיפים 106 ו- 124)
- חוק לעידוד השקעות-הון, התשי"ט-1959 (סעיף 75ב)
- חוק בית-הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 (סעיף 24)
- חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (סעיף 27)
- חוק הספנות (הגבלת אחריותם של בעלי כלי-שיט), התשכ"ה-1965 (סעיף 11)
- חוק העיטורים בצבא-הגנה לישראל, התש"ל-1970 (סעיף 16)
- חוק העיטורים במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר, התשל"ב-1972 (סעיף 19)
- חוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986 (סעיף 4)
- חוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981 (סעיף 3ג)
- פקודת הנזיקין (נוסח חדש) (סעיפים 19 עד 21)
- פקודת השטרות (נוסח חדש) (סעיפים 40 ו- 75)
- תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (תקנות 36, 38, 39, 41, 47, 87 ו- 249)
- חוק השליחות, התשכ"ה-1965 (סעיף 14)
- חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (סעיף 18)
- חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 (סעיפים 4, 26 ו- 27)
- חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 (סעיף 19)
- פקודת העיריות (נוסח חדש) (סעיפים 120 עד 121)
- פקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש), התש"ל-1970 (סעיפים 29 עד 38)
- חוק הערבות, התשכ"ז-1967 (סעיף 8)
- חוק הגנת הדייר (נוסח משולב), התשל"ב-1972 (סעיף 153)
- חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 (סעיף 127) 309
- חוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 (סעיפים 51, 52 ו- 69)
תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (תקנות 36, 38, 39, 41, 47, 87 ו- 249)
...36. אין תפוגה כשיש עילה או נגמר הדיון
לא תפוג תובענה על שום שאחד מבעלי הדין מת או פשט את הרגל, ובלבד שעילת התובענה בעינה עומדת; ואם מת אחד מבעלי הדין בין גמר הדיון לבין פסק-הדין, לא תפוג התובענה אף אם אין עילתה קיימת עוד אלא מותר ליתן פסק-דין.
...
38. צו בית-המשפט להמשיך
מת בעל דין או שפשט את הרגל או שנכס שלו נסב מכוח דין, רשאי בית-המשפט או הרשם להורות - אם ראה צורך בכך לשם יישוב מלא של כל השאלות הכרוכות בדבר - כי מנהל העזבון, או היורשים או הנאמנים או חליף אחר של בעל הדין, כולם או מקצתם, יהיו לבעלי הדין, או שתומצא להם הודעה בדרך ובצורה שנקבעו להלן ובתנאים שייראו לבית-המשפט או לרשם, והוא יתן צו בדבר המשך המשפט כפי שייראה לו.
39. צו להמשיך יכול שיינתן על-פי צד אחד
נראה צורך לצרף בעל דין חדש או לשנות מעמדו של בעל דין - אם מן הטעמים האמורים בתקנות 36 עד 38 ואם מחמת שאדם מעוניין נתגלה אחרי תחילת המשפט - יכול שהצו על המשך המשפט בין בעלי הדין, הממשיכים או החדשים, יינתן על-פי צד אחד שהגיש בקשה לבית-המשפט או לרשם על יסוד הטענה שטובת ההנאה או החבות נשתנתה או נסבה או שאדם מעוניין נתגלה כאמור.
...
41. כתב טענות של בעל דין חדש או נוסף
(א) מנהל עזבונו או יורשו של נפטר שנעשה בעל דין לפי תקנה 39, רשאי להגיש כתב טענות נוסף הנובע מהעברת הזכויות אליו.
(ב) הכונס הרשמי או הנאמן בפשיטת רגל שנעשה בעל דין לפי תקנה 39, רשאי להגיש כתב טענות חדש, בין אם הוא נובע מהעברת זכויות פושט הרגל אליו ובין אם לאו.
(ג) כתב הטענות החדש שהוגש כאמור בתקנת-משנה (ב) יבוא במקום כתב הטענות המקורי; לא הוגש כתב טענות חדש, יעמוד כתב הטענות המקורי בעינו.
(ד) כתב טענות לפי תקנה זו יש להגיש תוך שלושים ימים מהיום שבו ניתן הצו, אם ניתן לפי בקשת בעל הדין החדש, או תוך שלושים ימים מהיום שבו הומצא לו הצו, אם ניתן שלא לפי בקשתו.
...
47. תביעות של חליף או נגדו
(א) תביעה של אדם או נגדו בחזקת מנהל עזבון, נאמן או חליף אחר - אין לצרף אליה תביעה אישית שלו או נגדו, אלא ברשות בית-המשפט.
(ב) הוראות תקנת-משנה (א) לא יחולו על תביעה של מנהל עזבון או נגדו אם התביעות האחרות נתעוררו לעניין אותו עזבון שלגביו הוא תובע או נתבע כאמור, או שהן תביעות שהוא זכאי להן או חב בהן יחד עם המנוח שאת עזבונו הוא מנהל.
...
87. הכחשת זכות בעל דין בחזקת נציג
בעל דין הרוצה להכחיש את זכותו של בעל דין אחר לתבוע בחזקת נציג, אם בפשיטת רגל ואם בעניין אחר, או הרוצה להכחיש קיומה של שותפות, או זכות השותף לתבוע בשמה, יכחיש דברים אלה במפורש.
...
249. שאלות שניתן לבקש בהן בהמרצת פתיחה
ואלה השאלות שבהן ניתן לבקש בהמרצת פתיחה:
(1) שאלה הנוגעת בזכות או בטובת הנאה של הטוען שהוא נושה, יורש או נהנה;
(2) קביעת סוגם של נושים, של יורשים או של אנשים אחרים;
(3) חיובם של מנהלי עזבון או נאמנים להגיש חשבונות מסויימים ואימות חשבונות אלה בשעת הצורך;
(4) חיובם של מנהלי עזבון או נאמנים לשלם לקופת בית-המשפט כספים שבידיהם;
(5) מתן הוראות למנהלי עזבון או לנאמנים לעשות או להימנע מעשות מעשה מסויים בתפקידם כאחד מאלה;
(6) הכרעה בכל שאלה הנובעת במישרין מתוך הנהלת העזבון או הנאמנות;
(7) הכרעה בכל שאלה הנוגעת לענייני פסול-דין;
(8) אישור מכירה, קניה, פשרה או עיסקה אחרת.

