כונס נכסים בראי חוק החברות
הפרקים שבספר:
- מבוא
- מטרת מינוי כונס הנכסים על-פי דיני החברות
- החשיבות בסיווג סוג השעבוד
- מתי יתגבש שעבוד צף?
- בקשה למינוי כונס נכסים לאכיפת שעבוד
- מינויו של כונס מפעיל
- מינוי כונס - סדרי דין
- סמכויות הכונס הנלוות לכינוס הנכסים
- סמכות כינוס הנכסים
- פעולות כנגד ובניגוד לסמכותו של הכונס
- פיקוח בית-המשפט על סמכויות הכונס
- בקשה למתן הוראות
- חובות הכונס
- הוצאותיו ושכרו של כונס הנכסים
- סיום התפקיד וצו השחרור
סיום התפקיד וצו השחרור
פקודת החברות אינה דנה בשחרור כונס הנכסים, אך בפרקטיקה נהוג כי בית-המשפט שמינה את הכונס הוא זה שמשחררו בצו, כאשר במסגרת צו השחרור מוחזרת לידי הכונס הערובה שהפקיד.על-פי תקנה 13(ב) לתקנות השכר, אם "עיכב הכונס את סיום תפקידו ללא סיבה מספקת, רשאי בית-המשפט, מנימוקים שירשום, להקטין את שכרו".
צו שחרור יכול שינתן לבקשת הכונס עצמו, אחד מהרשאים לבקש את מינויו, המפורטים בסעיף 200(ב) לפקודת החברות, או מיוזמת בית-המשפט עצמו.
צו השחרור ניתן כאשר:
א. סיום התפקיד – הסתיים תפקידו של כונס הנכסים, לאחר שנכסי החברה מומשו והתמורה הועברה לנושים והוגשו כל הדו"חות כנדרש, לכונס הרשמי ולרשם החברות.
ב. התפטרות – הכונס פירט טעם סביר לרצונו להתפטר מתפקידו.
ג. פיטורים – בפיטורי הכונס מתפקידו.
כאמור, מורה סעיף 199 לפקודת החברות כי עם סיום תפקידו על הכונס להגיש לרשם החברות הודעה על כך וכן להגיש תוך חודש, סיכום פעולתו מיום שמונה.

