אישור תרגום - סעיף 15 לחוק המקרקעין

סעיף 15 לחוק הנוטריונים, התשל"ו-1976 קובע כי:

"15. אישור תרגום
לא יאשר נוטריון נכונותו של תרגום אלא אם הוא שולט בשפה שבה נערך המקור ובשפה שאליה תורגם, והוא עצמו ערך את התרגום או בדק את נכונותו."

תקנה 7 לתקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977 קובעת כי:

"7. מסמך בשפת חוץ (תיקון התשמ"ב)
(א) נוטריון לא יתן אישור לגבי מסמך שנערך בשפה שאינה ידועה לו אלא לאחר שצורף למסמך תרגום לשפה המובנת לנוטריון, המלווה על-ידי תצהיר המתורגמן בדבר שליטתו בשפות המקור והתרגום ונאמנותו של התרגום; הנוטריון יפרש באישורו את שמו ומענו של המתרגם ויצרף את התרגום ואת התצהיר לעותק האישור שישמר בידיו.
(ב) למבקש לעשות פעולה בפני נוטריון במסמך שנערך בשפה שאינה ידועה למבקש, לא יתן הנוטריון אישור על עשיית הפעולה אלא לאחר שתורגם המסמך למבקש לשפה המובנת לו על-ידי הנוטריון עצמו, או על-ידי מתרגם אחר והמבקש המציא תצהיר מאת אותו מתרגם כי הוא שולט בשפות המקור והתרגום וכי התרגום הינו מדוייק ובלבד שנחה דעתו של הנוטריון שאמנם המתרגם שולט בשתי השפות; דרכי התרגום יפורשו באישור.

ב- ת"א (ת"א) 1802-08 {לזר יצחק ואח' נ' אברהם כהן ואח', תק-מח 2012(2), 3057 (2012)} נקבע כי הנוטריון אינו דבר את השפה הרומנית, וכן האישורים הנוטריוניים נשוא התובענה דנן לא הכילו תרגום של ייפויי-הכוח לשפה הרומנית.

על-פי תקנה 7(א) לתקנות הנוטריונים הנוטריון לא היה רשאי לאשר את ייפוי-הכוח נוטריונית מבלי שעמדו לנגד עיניו תרגומים לשפה הידועה לו המלווה בתצהיר המתורגמן בדבר שליטתו בשפות והתרגום ונאמנותו של התרגום תוך צירוף שמו ומענו של המתרגם וצרוף התרגום לעותק האישור שישמר בידיו. בית-משפט קבע כי טענה זו היא הטענה הקשה ביותר המופנית כנגד התנהלות הנוטריון בנסיבות לגביה קיימות ראיות להתנהלותו הפסולה.

להגנתו, הסביר הנוטריון, כי ייפויי-הכוח תורגמו לו והועברו אליו בדואר אלקטרוני למשרדו על-מנת שיעיין בו טרם האישור. התרגום עצמו צורף לעותק שנותר ברשותו ותוייק בקלסר אלא שהקלסר למרבה צערו נגנב ממשרדו, לכן אין גם תיעוד אודות ההעתק שנותר ברשותו על תרגומו.

אשר לכך פסק בית-משפט כי הטענה בדבר הקלסר שנגנב הינה מעושה. הנוטריון הודה כי ניהל שתי מערכות רישומים לאישורים הנוטריוניים, ובכל הנוגע להעתקי האישורים הנוטריוניים שנוהלו על-פי המערכת הראשונה הודה ששמר עליהם בקלסר בודד אחד. יחד-עם-זאת הודה כי ערך בשיתוף אלפי אישורים נוטריוניים. עוד מודה הנוטריון כי לאור מערכת האישורים הכפולה יתכן שנרשמו מספרי אישורים נוטריוניים זהים על אישורים שונים.

במילים אחרות, נקבע, כי התנהלות הנוטריון לוקה בכמה. אחד, קיים ספק רב אם הנוטריון שמר את העתקי האישורים הנוטריוניים שביצע ולו באופן חלקי במשרד עורכי-הדין שלו עצמו {בניגוד לתקנה 22 לתקנות הנוטריונים}. ספק זה מתחזק והופך משמעותי לאחר שהנוטריון מודה שכלל לא דיווח למשטרה אודות העלמות הקלסר ממשרדו. מדובר במסמכים בעלי חשיבות משפטית רבה, ולא ברור מדוע לא דיווח על-כך לשלטונות.

שתיים, וזו הרלוונטית, לא הוכח כנדרש במשפט אזרחי דבר ביצוע התרגום מרומנית לעברית עבור הנוטריון בניגוד לתקנה 7(א) לתקנות הנוטריונים, למרות שהן יאן {עובד במשרד לתרגום ומתן שירותים נוטריוניים} והן הנוטריון ציינו שייפויי-הכוח תורגמו והובנו על-ידי הנוטריון שאינו דובר כאמור את השפה הרומנית. יאן הודה בעצמו, שאינו מתורגמן לשפה הרומנית אם כי מבין אותה ונעזר לצורכי התרגום במר נעם קסל, אלא שאותו מתורגמן, נועם קסל, לא זומן לעדות ובכך נוצר פגם בגרסה זו, ובעצם טענת התרגום.

מעבר לכך, יש סתירה בין תצהיר עדות הנוטריון בו ציין כי יאן הסביר לו את תוכן ייפוי-הכוח לאחר שהגיע למשרדו, בעוד שבעדותו אמר כי תרגום ייפוי-הכוח נשלח אליו במייל על-ידי יאן.

מכאן, לא הוכח שייפויי-הכוח הספציפיים זכו לתרגום באופן שהנוטריון עצמו הבין את תוכנם כפי דרישת תקנה 7(א) לתקנות הנוטריונים, להיפך, נקבע, כי הוכח שלא זכו לתרגום מתאים לשפה הרומנית בדיוק כשם שלא צורף תרגום זה לעותק האישור הנוטריוני שכלל לא נשמר כדין על-ידי הנוטריון בניגוד לתקנות הנוטריונים.

הוכחה נוספת לאי-תרגום ייפויי-הכוח לנוטריון נמצא בעדותו של יאן שהעיד כי גבה כסף מלקוחות עבור תרגום כאשר הלקוח ביקש תרגום. על-כן נשאלת השאלה מדוע לא גבה תשלום כאשר הנוטריון נזקק לתרגום לפי תקנה 7(א)?

עוד לעניין זה נאמר, כי הנוטריון עשה שימוש בטופס מס' 1 בעת מתן האישור הנוטריוני לייפוי-הכוח נשוא התובענה. טופס מס' 1 מיועד לאימות חתימה רגיל כאשר הנוטריון דובר את שפת המסמך - רומנית, בעוד שהיה על הנוטריון לעשות שימוש בטופס מס' 3, היינו אימות חתימה כאשר המסמך המאומת אינו בשפת הנוטריון {ראו התוספת השניה לתקנות הנוטריונים}. אשר לעניין זה, קבע בית-משפט, כי גם מטעם זה יש לקבוע שהנוטריון לא זכה לקבל תרגום ייפויי-הכוח לשפה אותה הבין בטרם אימת החתימה עליהם נוטריונית.

אם-כן, הנוטריון אישר את ייפויי-הכוח נוטריונית מבלי שידע את תוכנם שכן לא הוכיח כי תוכנם תורגם לו לשפה העברית. הוכחה מובהקת לכך היתה צירוף התרגום לעותק האישור הנוטריוני ומתן אישור על גבי טופס אישור מתאים {טופס 3} שלא צורף לאישורים הנוטריוניים בפועל. בכך יש כדי להעיד על ליקוי ניכר באופן ביצוע מלאכתו של הנוטריון.

כעת, נשאלת השאלה האם יש בפגם מובהק זה, להבדיל מהפגמים האחרים שחלו בהליך ומהווים פגמים טכניים במהותם, כדי להביא לבטלות ייפויי-הכוח לנוכח סעיף 20 לחוק הנוטריונים?

בסיכומו-של-יום נסמך בית-משפט על פסיקת בית-המשפט המחוזי ב- ה"פ (ת"א) 580/02 פריץ נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (27.07.05)} כהמשך לאופן הפרשנות הראוי לסעיף 20 לחוק הנוטריונים.

בית-משפט פסק כי למרות אופן ההתנהלות הפסול של הנוטריון, בהיבט של ביצוע האישור הנוטריוני, הוכח שהתובעים הבינו היטב על מה חתמו ומה נאמר בייפוי-הכוח על-אף היותו כתוב בשפה הרומנית. ככל שלא הבינו את תוכן ייפוי-הכוח אין לתובעים לבוא טרוניה לאיש באשר הם הציגו מצג ולפיו הבינו הכתוב כפי שנהגו ברבים מייפוי-הכוח עליהם חתמו קודם לכן.

ב- ת"ק (ראשל"צ) 41684-03-13 {מרים ברדיצ'בסקי נ' דב ספירו ואח', תק-של 2013(3), 28798 (2013)} נדונה תביעה כנגד הנתבעים בעתירה לפיצוי בסכום של 32,105.16 שקלים בשל תרגום בלתי-מקצועי ובלתי-נאות שנעשה על-ידי מתרגם מטעם הנתבעים, לטענת התובעת בשל הכשלים והפגמים בתרגום נגרמו לה נזקים משמעותיים.

התובעת טענה כי פנתה לנתבעים לשם תרגום מעברית לפורטוגזית, של מסמכים שנדרשו לה לצורך תביעה המתנהלת בבית-משפט בפורטוגל. לטענת התובעת, בשל פגמים מהותיים באיכות התרגום נפסלו המסמכים על-ידי בית-המשפט בפורטוגל, והיא נדרשה להוצאות משמעותיות לתרגום חוזר של כל המסמכים, אישורם על-ידי נוטריון והעברתם לפורטוגל.

כן טענה התובעת כי בשל הצורך בתרגום חוזר, נדחה הדיון בתביעתה בפורטוגל למשך כשנתיים, דחיה שתגרום לה הפסד ממשי של ריבית והצמדה שלא תהיה זכאית להם, מאחר ודחיית הדיון נבעה - לשיטת בית-המשפט בפורטוגל - מסיבה התלויה בה.

מנגד, הנתבעים טענו כי התובעת הציגה עצמה כמי שמבינה את השפה הפורטוגזית, היא בדקה בעצמה את התרגום והעירה הערות רבות, ביקשה שינויים רבים בתרגום והבהירה כי לא תסכים לשלם עבור התרגום באם לא ייענו בקשותיה.

כן, נטען כי היה על התובעת לבדוק את איכות התרגום ואת התאמתו להליך משפטי בפורטוגל, ולכל הפחות לאשר את התרגום על-ידי נוטריון הבקיא בשפה ו/או אצל עורך-הדין המייצג אותה בהליך המשפטי בפורטוגל, ואם לא עשתה כן, היא נושאת באחריות לנזקים שנגרמו לה בשל אי-התאמת התרגום לדרישות בית-המשפט שם.

בית-המשפט קיבל חלקית את התביעה.

טענת התובעת לפיה נמסר לה שהתרגום אינו מקצועי מספיק ואיכותי דיו על-מנת שניתן יהיה להתבסס עליו בניהול התביעה בפורטוגל - התקבלה על-ידי בית-משפט.

ככלל, נטל השכנוע המוטל על התובע במשפט אזרחי הינו בשעור של 51%. על-פי מכתבו של עורך-הדין בפורטוגל שצורף לכתב התשובה, וכן התכתובת שצורפה לכתב התביעה התובעת עמדה בנטל זה.

זאת ועוד, נקבע כי לא סביר שהתובעת תפנה לבצע תרגום חוזר בעלות של אלפי שקלים וזאת בהתנדבות וללא כל צורך, והעובדה שעשתה כן תומכת בטענתה כי איכות התרגום היתה ירודה וכי בשל כך נפסל התרגום על-ידי בית-המשפט בפורטוגל.

אשר לטענת הנתבעים כי העבירו את עבודת התרגום למר יורם ברעם, אשר העיד כי הוא מבין ויודע את השפה הפורטוגזית ו"עומד מאחוריו" של התרגום שעשה, קבע בית-משפט, כי אין בכישורים של המתרגם מר ברעם או בהכרה שלו מטעם אגודת המתרגמים בישראל כדי לפטור את הנתבעים מהתחייבותם כלפי התובעת, לאיכות ונכונות התרגום.

בית-משפט התייחס לעובדה כי הנתבעים הציגו עצמם כמי שמנהלים עסק המתחייב לאיכות תרגום "ברור לנו שאתם פונים לחברה כדי לקבל תרגום מקצועי ללא פשרות, לכן המתרגמים שלנו נבחרים בקפידה בכדי להתחייב לכם על תרגום איכותי". יצויין, כי בפרסום הנתבעים רשומה השפה הפורטוגזית בין מגוון השפות המוצעות.

מאחר ו"במבחן התוצאה" נמצא כי התרגום אינו מדוייק מספיק לצורך שלו נועד, נקבע כי הנתבעים הפרו את ההתחייבות האמורה למתן תרגום איכותי.

עם-זאת, בית-משפט מצא לנכון לייחס גם לתובעת אחריות תורמת במישור החוזי. עניין זה נדון בפירוט ב- ע"א 3940/94 {שמואל רונן חברה לבניין ואח' נ' ס.ע.ל.ר חברה לבניין בע"מ, פ"ד נב(1), 210 (1998)}.

ב- רע"א 9488/02 {חן שחר, דוד שחר נ' עטיה גד, פורסם באתר האינטרנט נבו (23.03.05)} חזר בית-המשפט העליון וקבע, כי ניתן לחלק את האחריות לנזק ולייחס אשם תורם במישור החוזי.

אחריותה התורמת של התובעת נעוצה במספר היבטים. ראשית, בהערות שהעבירה לנתבעים, היא יצרה מצג - גם אם לא טענה זו במפורש - כי היא מבינה את השפה הפורטוגזית, בודקת את התרגום ויכולה לאשר את איכותו ואת העמידה בדרישותיה.

שנית, לא הוכח כי הנתבעים, ובמיוחד המתרגם מטעמם, הבינו את החשיבות של הדיוק המושלם שנדרש בתרגום זה ואת העובדה כי טעויות כאלה ואחרות בתרגום עלולות להיות בעלות משמעות מהותית עבור התובעת.

שלישית, במהלך ביצוע התרגום החוזר העבירה התובעת דוגמה של התרגום לעורך-הדין בפורטוגל וקיבלה את אישורו לאיכות התרגום.

רביעית, התובעת לא דאגה לקבל אישור נוטוריוני המאמת, בין השאר, את נכונות התרגום וזאת חרף החשיבות הרבה שהיתה לנכונות התרגום. בהתאם לסעיף 15 לחוק הנוטריונים אישור תרגום ניתן על-ידי נוטריון אשר "הוא שולט בשפה שבה נערך המקור ובשפה שאליה תורגם, והוא עצמו ערך את התרגום או בדק את נכונותו". כמו-כן, בהתאם לסעיף 14א לתקנות הנוטריונים יכול נוטריון לקבל הצהרה של מתרגם לעניין נאמנות התרגום לשפת המקור.

אפילו מקום שהתובעת לא היתה מחוייבת לקבל אישור תרגום, יש להניח כי הוסבר לה שהאישור שקיבלה אינו מהווה אסמכתה לנכונות התרגום. בשים-לב לחשיבות הרבה של נכונות התרגום ולצורך שלמענו נועד, היה על התובעת לשקול לקבל אישור שכולל התייחסות גם לאיכות ולדיוק של התרגום.

לאור האמור, ועל-מנת להביא לחלוקה צודקת של הנזק, נקבע, כי יש לחלק את האחריות באופן שווה בין הצדדים. על-כן, התובעת מחד גיסא, והנתבעים מאידך גיסא, נושאים כל אחד באחריות בשיעור של 50% לחוסר ההתאמה של איכות התרגום למטרתו, ולנזקים שנגרמו לתובעת עקב כך.

ב- ה"פ (יר') 5070/06 {מוחמד ח'מיס ואדי נ' כסאב יחיא, עו"ד, פורסם באתר האינטרנט נבו (02.08.07)} הוגשה בקשה למתן פסק-דין הצהרתי המצהיר על בטלותו של ייפוי-כוח נוטריוני שעליו חתם המבקש ושעניינו עסקת מכר לטובת המשיב 2. המבקש טען כי המשיב 1, נוטריון שאישר את ייפוי-הכוח, לא הסביר לו את האמור בייפוי-הכוח, הכתוב בשפה הערבית, אף שידע שאין המבקש דובר ערבית ולא מבין את השפה.

בית-המשפט דחה את התובענה.

תחילה, נקבע שאין לקבל את גרסת המבקש שהוא איננו מבין דבר וחצי דבר בשפה הערבית. המבקש נולד בישראל, ובגיל 18 היגר לקולומביה. ייתכן מאוד כי בחלוף הזמן שליטתו של המבקש בשפה הערבית, שפת אמו, התרופפה מעט, אך אין לומר כי היא "נמחקה" כליל מזכרונו וכי איננו מבין אף מילה בשפת אמו - שאותה דיבר עד הגיעו לגיל 18.

כן, לא מתקבל-על-הדעת שהמבקש, שהינו עורך-דין במקצועו, יחתום על מסמך במשרדו של נוטריון, בענייני קרקעות, בלי שיעשה הכל על-מנת להבין על מה הוא חותם, במיוחד אם המסמך כתוב בשפה שאינה מובנת לו, כטענתו. כמו-כן, התקבלה טענתו של המשיב כי הסביר למבקש על מה הוא חותם.

נוכח האמור, קבע בית-משפט כי יש לדחות גם את טענותיו של המבקש בדבר קיומם של ליקויים בייפוי-הכוח.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

אישור תרגום - סעיף 15 לחוק המקרקעין