שכרו של כונס נכסים

סעיף 59 לחוק ההוצאה לפועל קובע את אופן קביעת תשלום שכרו של כונס הנכסים:

"(א) ראש ההוצאה לפועל רשאי לקבוע שכרו של כונס נכסים ודרכי תשלומו; שכרו והוצאותיו של כונס הנכסים יהיו חלק מן ההוצאות האמורות בסעיף 9.
(ב) היה כונס הנכסים עובד המדינה, ישולם שכרו לאוצר המדינה זולת אם הורשה עובד המדינה כדין לקבל את השכר האמור בעד טרחתו."

תקנות ההוצאה לפועל (שכר-טרחת עורכי-דין וכונסי נכסים), התשס"ב-2002 קובעות כדלקמן:

"בתוקף סמכותי לפי סעיפים 81ב1(ד) ו- 88 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן: "החוק"), וסעיף 108 לחוק בתי-המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984, בהתייעצות עם המועצה הארצית של לשכת עורכי-הדין, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

1. הגדרות
בתקנות אלה:
"החוב שבפיגור" - כהגדרתו בסעיף 81ב1(ה) לחוק;
"כונס נכסים" - כונס נכסים שמונה לצורך ביצוע משכנתה;
"מלוא חוב ההלוואה" - כהגדרתו בסעיף 81ב1(ה) לחוק, או חלק ממנו שהסכימו הזוכה והחייב כי סילוקו ייחשב לסילוק מלוא חוב ההלוואה, והכל למעט שכר-טרחה;
"משכנתה" - כמשמעותה בסעיף 81ב1(א) רישה לחוק;
"עורך-דין" - עורך-דין המייצג זוכה בהליכים לפי סעיף 81ב1 לחוק.

2. שכר-טרחת עורך-דין בעד הגשת בקשה לביצוע משכנתה (תיקונים: התשע"א, התשע"ב, התשע"ג, התשע"ד)
שכר-טרחת עורך-דין בעד הגשת בקשה לביצוע המשכנתה, לרבות אם פרע החייב את החוב שבפיגור או את מלוא חוב ההלוואה עד למינוי כונס נכסים, יהיה בשיעור של 10% מהחוב שבפיגור, ואולם הוא לא יפחת מ- 1,917 שקלים חדשים ולא יעלה על 12,780 שקלים חדשים.

3. שכר כונס נכסים טרם נמכרה הדירה (תיקונים: התשע"א, התשע"ב, התשע"ג, התשע"ד)
פרע החייב את החוב שבפיגור והתוספות כאמור בסעיף 81ב1(ב)(4)(א)(1) או (2) לחוק או פרע את מלוא חוב ההלוואה, לאחר שמונה כונס נכסים וקודם שחלפו 90 ימים מיום המינוי, זכאי כונס הנכסים לשכר-טרחה בשיעור של 10% מסכום החוב שבפיגור, כשהוא מחושב ליום הפירעון, או מסכום החוב שנפרע בפועל, הנמוך מביניהם, ואולם הוא לא יעלה על 12,780 שקלים חדשים; היה כונס הנכסים עורך-הדין כאמור בתקנה 2, זכאי כונס הנכסים לשכר-טרחה לפי תקנה זו נוסף על שכר-הטרחה לפי תקנה 2.

4. שכר כונס נכסים טרם נמכרה דירה בחלוף 90 ימים (תיקונים: התשע"א, התשע"ב, התשע"ג, התשע"ד)
פרע החייב את מלוא חוב ההלוואה לאחר שחלפו 90 הימים מיום מינוי כונס הנכסים, ואולם בטרם הוכרז על קונה בהליכים למכירת הדירה נושא המשכנתה (להלן: "הדירה") לפי החוק, זכאי כונס הנכסים לשכר הכולל את שכר-הטרחה כקבוע בתקנה 2, בתוספת שכר באחוזים מסכום החוב שנפרע בפועל, כמפורט להלן:
(1) לגבי 447,307 השקלים החדשים הראשונים - 4.8%;
(2) לגבי 639,009 שקלים חדשים נוספים - 5.6%;
(3) לגבי כל שקל חדש נוסף - 6.4%.

5. שכר כונס נכסים (תיקונים: התשע"א, התשע"ב, התשע"ג, התשע"ד)
(א) נמכרה הדירה בידי כונס הנכסים, יהיה כונס הנכסים זכאי לשכר הכולל את שכר-הטרחה כקבוע בתקנה 2, בתוספת שכר באחוזים מהתמורה שנתקבלה בעד מכירת הדירה בלבד, כמפורט להלן:
(1) לגבי 447,307 השקלים החדשים הראשונים - 6%;
(2) לגבי 639,009 שקלים חדשים נוספים - 7%;
(3) לגבי כל שקל חדש נוסף - 8%.
(ב) קיבל כונס הנכסים שכר לפי תקנת-משנה (א), יופחת ממנו כל סכום אחר ששולם לו על-פי תקנה 3 או 4, אם שולם.

6. עריכת הסדר
נערך הסדר בין הזוכה לבין החייב, או בין שניהם לבין עורך-הדין או כונס הנכסים, ייקבע שכר-הטרחה על-פי השיעורים הקבועים בתקנות אלה מהסכום שעל החייב לשלם על-פי ההסדר.

7. הצמדה
(א) הסכומים הנקובים בתקנות 2 ו- 3, וכן הסכומים המשמשים בסיס לחישוב השכר לפי תקנות 4 ו- 5, ישתנו ב- 1 בינואר של כל שנה (להלן: "יום השינוי"), לפי שיעור השינוי של המדד החדש לעומת המדד היסודי ובלבד ששיעור השינוי עלה על 1%.
(ב) סכום שהשתנה כאמור בתקנת משנה (א), יעוגל לשקל החדש השלם הקרוב.
(ג) בתקנה זו:
"מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
"המדד החדש" - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי;
"המדד היסודי" - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי הקודם; ולעניין יום השינוי הראשון שלשאחר תחילתן של תקנות אלה - המדד שפורסם באפריל 2002.

8. מס ערך מוסף
לשכר-הטרחה הקבוע בתקנות אלה ייווסף מס ערך מוסף כמשמעותו בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1976.

9. תחולה
תקנות אלה יחולו לגבי שכר-טרחת כונס נכסים, גם על בקשות לביצוע משכנתה שהוגשו לפני תחילתן, ובלבד שטרם הוכרז על קונה לרכישת הדירה ושטרם נפסק שכר-טרחה על-ידי ראש ההוצאה לפועל."

כונס נכסים הממונה על-ידי רשם ההוצל"פ, זכאי לפסיקת שכרו, בגין פעילותו בתיק. זכותו זו של כונס הנכסים, מובחנת ומובדלת היא, מתפקיד אחר בו נושא כונס הנכסים, לרבות היותו ב"כ הזוכה (ראו בר"ע (ת"א) 1102/05 מגדל הזוהר לבניין בע"מ נ' פוליאקוב ילנה, פורסם באתר האינטרנט נבו (22.03.05)) ובהתאם לסעיפים 59(א) ו- 9(ב) לחוק ההוצל"פ, התשכ"ז-1967, שכר-טרחת כונס הנכסים בא בגדר ההוצאות בתיק ההוצל"פ הנחשבות לחלק מהחוב הפסוק ואשר בתשלומן חב החייב.הדבר נכון גם במקרה שבו כונס הנכסים משמש גם כב"כ הזוכה באותו תיק הוצאה לפועל שבו מונה ככונס (בר"ע 1102/05 הנ"ל) {רע"צ (קריות) 22523-07-15 עלאדין דיאב נ' עזבון המנוח קאסם אבו רומי ואח', תק-של 2016(1), 63586 (31.01.2016)}.

סעיף 59 לחוק ההוצל"פ חולש על סמכותו של רשם הוצל"פ לקבוע את שכרו של כונס הנכסים ואת דרכי תשלומו, לרבות על סעיף 81ב1 אשר על-פיו תוקנו התקנות לעניין שכר-טרחת כונס נכסים במימוש דירת מגורים.

מטרת התקנות לקבוע הסדר גלוי וידוע של שכר-טרחת כונס נכסים הן לידיעת כונסי הנכסים והן לידיעת החייבים באופן שככל שמתמשכים הליכי המימוש ונדרשת פעולה רבה יותר של כונס הנכסים כך גדל גם שכרו של הכונס באופן שיש בו כדי לתמרץ חייבים להקדים ולפרוע את חובם.

ראוי ונכון להיצמד לשיעורי השכר אשר נקבעו בתקנות ורק במקרים חריגים, מיוחדים ויוצאי דופן יש להתערב בשיעורים שנקבעו בתקנות.

ניתן לכלול באותם מקרים בהן רשאי רשם ההוצל"פ לשקול הפחתת שכרו של כונס נכסים גם מקרים בהם לא נדרש כונס הנכסים להשלים את פעולתו כגון כפי המקרה שכאן כאשר המשיבים ביצעו מכר עצמי והמבקשת לא היתה צריכה לטפל בפרסום ובהתמחרות ואף לא בהליכי רישום של הנכס על-שם המשיבים ולאחר-מכן לדווח על העסקה ולהעביר את הזכויות על-שם הרוכשים {רע"צ (ת"א) 15023-12-15 בנק לאומי למשכנתאות בע"מ נ' עדינה כהן, תק-של 2016(1), 16633 (17.01.2016)}.

כונס נכסים המתמנה לשם הוצאה לפועל, על-פי הלכות קיימות של בתי-המשפט, לפיהן יקבל כשכרו גובה ש 6% - 10% מערך הרכוש, כאשר בית-המשפט יתחשב בכל מקרה בתקופת פעילותו של הכונס ובמאמץ שהושקע על ידו {ע"א 373/70 מרגוליס נ' בנק א"י בריטניה, פ"ד כה(1), 273 (1971)}.

ב- ע"א 373/70 {ראובן מרגוליס נ' עורך-דין מ' פרוש ואח', פ"ד כה(1), 273 (1971)} המשיב מונה ככונס נכסים בקשר לתיק הוצל"פ שהתייחס לסכום של כ- 29,000 ל"י שהיה שנוי במחלוקת בין המערער לבין בנק א"י בריטניה. המשיב נכנס לתפקידו ככונס נכסים ועשה מספר קטן של פעולות ובינתיים סודר העניין בין הצדדים לבין עצמם, כששכר-טרחתו נקבע לו סך של 2,500 ל"י, כנגד סכום זה הוגש ערעור.

הערעור על גובה הסכום התקבל.

נקבע כי על-אף שבדרך-כלל אין דרכו של בית-משפט שלערעור להתערב בשיקול-דעתו של בית-המשפט הקובע שכר-טרחה, כאן הפריז בית-המשפט מעל למידה. מקובל לקצוב לכונס נכסים שכר-טרחה בין 6% לבין 10% מגודל החוב, בהתחשב בהיקף הפעולות ואורך זמן הפעולה. כאן היתה תקופת הפעולה קצרה יחסית והפעולות לא היו מרובות. כך שהיה זה ראוי לקבוע שכר-טרחה לפי השיעור המינימלי.

על-פי אלו קריטריונים יחושב שכר הכונס הממונה על-ידי ראש ההוצאה לפועל?

ב- רע"א 5181/03 {אד מרי השקעות בע"מ ואח' נ' בנק המזרחי המאוחד ואח', תק-על 2004(2), 1400 (2004)} אישר ראש ההוצאה לפועל את בקשת הכונסת לשלם לה את סכום ההוצאות שהוציאה לצורך המימוש וכן חייב את החייבת לשלם לכונסת "שכר-טרחת כונס נוסף ומיוחד, בסך של 6% מערך סכום המכירה".
בית-המשפט המחוזי, דחה את בקשת רשות הערעור שהגישו הקונה והחייבת והם ביקשו להרשות להם לערער על ההחלטה האחרונה.

לטענת המבקשים מעלה הבקשה שאלות משפטיות עקרוניות לעניין שכר-טרחתו של כונס נכסים בהוצאה לפועל וכי התשובות להן "אינן חד-משמעיות ונתונות לפרשנות בתי-המשפט ושומה על בית-משפט עליון להכריע בהן".

עם-זאת, קבע כב' השופט י' טירקל כי:

"עולה מן האסמכתאות שהביאו המבקשים עצמם כי פסיקת שכר-הטרחה של כונסת נכסים בהליכי הוצאה לפועל מסורה לשיקול-דעתו של ראש ההוצאה לפועל ושל בית-המשפט, לפי כללים ברורים שנקבעו בפסיקה. (ראו סעיף 10(א) וסעיף 59(א) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967; וכן ראו, בין-היתר, ע"א 13/62 ח.ל.פ.א. יבוא וסוכנויות בע"מ נ' בית-חרושת למוצרי גומי סטנדרד בע"מ, פ"ד טז(2), 996, 999 (1962); ע"א 373/70 מרגוליס נ' בנק ארץ ישראל בריטניה, פ"ד כה(1), 273, 275 (1971); ע"א 453/81 קלוזנר נ' עמל הנגב בע"מ, פ"ד לו(4), 225, 229 (1982); ע"א 621/83 בנק לאומי נ' פינצ'וק, פ"ד מא(2), 660, 663 (1987); ד' בר-אופיר הוצאה לפועל הליכים והלכות (מהדורה 5, 2003), 506-507)."

ועל-כן נדחתה הבקשה להרשות לערער.

ב- ע"א 373/70 הנ"ל נדונה התערבות בית-המשפט בקביעת שכרו של כונס הנכסים על-פי חוק ההוצאה לפועל, משום שהופרז בשכרו.

במקרה הנדון מונה משיב 2 ככונס נכסים בקשר לתיק הוצאה לפועל שבין המערער ומשיבה 1. לאחר שלושה חודשים, הגיעו הצדדים להסדר ופעולתו הופסקה.
במהלך תפקידו השיג משיב 2 הערכת שווי המניות שבמחלוקת, פרסם מודעות בעיתונים על מכירתן ובא במגע עם קונים פוטנציאליים, אך, כאמור, לפני שהספיק לעשות הסכם עם מציע כלשהו, הופסקה פעולתו מאחר והעניין סודר בין הצדדים לבין עצמם.

בית-המשפט פסק לכונס שכר פעולתו בסך 2,500 ל"י. על כך ערער המערער וטען, כי הסכום אינו עומד בשום יחס לסכום שהיה במחלוקת, ולהיקף פעולתו בתקופה הקצרה שבה כיהן בתפקיד.

כב' השופט צ' ברנזון קיבל את הערעור וקבע:

"הכל מסכימים שאין דרכו של בית-משפט זה, כבית-משפט לערעורים, להתערב בעניין כזה המסור, בדרך-כלל, לשיקול-דעתו של בית-המשפט שמינה את האיש ויודע את אשר עשה. אולם הטענה היא, כי במקרה זה הפריז בית-המשפט בקביעת שכר-טרחתו של המשיב השני מעל לכל מידה. נאמר לנו, כי מקובל על בתי-המשפט לקצוב לכונס נכסים שכר-טרחה הנע בין 6% ל- 10% מגודל החוב, בהתחשב עם היקף הפעולות ואורך הזמן שבו מתחיל כונס הנכסים ומסיים את המשימה שהוטלה עליו. במקרה שלפנינו היתה תקופת כהונתו של המשיב השני קצרה יחסית, הפעולות לא היו מרובות או מסובכות במיוחד, והוא אף לא הספיק לסיים את המלאכה לרגל סידור העניין על-ידי הצדדים בעצמם... לא מצאנו, כל טעם לקביעת שכר במקרה זה העולה על המינימום.בהתאם לכך, אנו סבורים כי יש להעמיד את שכרו של המשיב השני על-סך 1,800 ל"י, שהוא קצת מעל 6% מהסכום שבמחלוקת."

תקנה 85 לתקנות ההוצאה לפועל, קובעת כי:

"כונס הנכסים רשאי לנכות מהכספים שקיבל במילוי תפקידו את שכרו והוצאותיו שנקבעו לפי סעיף 59 לחוק, אם לא הורה ראש ההוצאה לפועל הוראה אחרת."

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

שכרו של כונס נכסים