סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

• מבוא
• המתיחות בין בית-משפט לענייני משפחה ובין בית-הדין הרבני באשר לפסיקת פיצוי וגט מעושה
• הסמכות העניינית של בית-המשפט לענייני משפחה למול סמכותו של בית-הדין הרבני לדון בתביעה לפיצוי נזיקי בגין סרבנות לקבל גט
• סרבנות הגט - האם מהווה הפרה של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו?
• התניית קבלת הגט בהסדרת כל העניינים הרכושיים והממוניים תחילה
• מהו סרוב חסר תום-לב?
• האם בקשה להשכין שלום-בית יכולה לעמוד כעילה מוצדקת לסרבנות גט?
• מהו הדין כאשר אין בפני בית-משפט לענייני משפחה פסק-דין לגירושין?
• סרבנות גט כתופעה הפוגעת בחירותו של הפרט ובזכותו להתנתקות מבן זוגו
• ממתי יש לראות בעל דין כ"סרבן גט"?
• סרבנות גט כקלף מיקוח
• האם היתר לשאת אישה אחרת "משחררת" את האישה מחובת הזהירות שלה כלפי הבעל?
• מהם השיקולים שעל בית-המשפט להתחשב בהם בקביעת גובה הנזק?
• פסיקת פיצויים מוגברים - אימתי?
• עילת פיצוי בגין סרבנות גט - בני זוג בני הדת הנוצרית
• דרכי ההתמודדות של בית-הדין הרבני עם סרבני גט
• עניינים שונים

פסיקת פיצויים מוגברים - אימתי?

ב- תמ"ש (יר') 26190-08 {ש.ז. נ' ד.ז., תק-מש 2013(1), 941(2013)} נפסק מפי כב' השופט בן-ציון גרינברגר:

"פסק-דין
1. לפניי תביעה שהגישה התובעת נגד הנתבע, בעלה לשעבר, לפיצויי כספי בגין הסבל אשר לטענתה נגרם לה עקב סירובו לתת לה גט, וזאת במשך תשע שנים. בכתב התביעה מפרטת התובעת את מרכיבי הנזק הלא-ממוני הנטען, אותו העמידה על-סך 1,400,000 ש"ח, וכן טענה לפיצויים מוגברים בסך 100,000 ש"ח...

גובה הנזק
52. מאחר שהגענו לכלל מסקנה שהתנהגות הבעל וסירובו במשך כשלוש שנים לתת גט לאשתו הינם בגדר עוולה המזכה את האישה לפיצוי, עלינו לקבוע את גובה הפיצוי. בכתב התביעה ובסיכומיה מסתמכת התובעת על קביעת כב' השופט הכהן ב- תמ"ש 19270/03 כ.ש. נ' כ.פ., פורסם באתר האינטרנט נבו (21.12.04), בו פסק פיצויים בגין הנזקים הלא-ממוניים של אישה מסורבת גט בסך של 200,000 ש"ח לשנה. על בסיס קביעה עקרונית זו, תובעת האישה עבור התקופה שבין 03.11.01 (שנה מיום פירוד הצדדים) ועד ליום הגשת התביעה, 05.11.08, סך של 1,400,000 ש"ח עבור שבע שנות סירוב. בנוסף תובעת האישה סכום של 549 ש"ח ליום עבור התקופה שמיום הגשת הסיכומים ועד למתן הגט בפועל (פיצוי עבור נזק מתמשך). המדובר בראש נזק לא מובן שהועלה בסיכומי האישה, שכן הסיכומים הוגשו כשנה לאחר מתן הגט בפועל. אי-לכך, לא אתייחס לראש נזק זה, אלא לראש הנזק בכתב התביעה, לפיו היא תובעת פיצוי בגובה 682 ש"ח ליום מיום הגשת התביעה ועד ליום מתן פסק-הדין או מתן הגט, לפי המוקדם משניהם. התובעת מוסיפה גם בקשה לפיצויים מוגברים בסך 100,000 ש"ח אשר ישקפו את חומרת מעשיו של הנתבע.

53. הגישה הראויה, לדעתי, שונה במקצת מזו אשר אימץ בית-המשפט ב- תמ"ש 19270/03 האמור, ולי נראה יותר סביר לפסוק בהתאם לפסיקות מתונות יותר שניתנו בעבר (ראו לדוגמה פסק-דין שלי מיום 21.07.08 ב- תמ"ש 6743/02 כ' נ' כ', פורסם באתר האינטרנט נבו (21.07.08), בו פסקתי סך של 50,000 ש"ח לשנה; ופסק-דינה של השופטת טובה סיון ב- תמ"ש 24782/98 נ.ש. נ' נ.י., פורסם באתר האינטרנט נבו (21.07.08), אשר פסקה 60,000 ש"ח לשנה בגין נזקים לא ממוניים).

54. לאחר שאני משקלל את כל השיקולים דלעיל, אני מחייב בזה את הבעל בפיצויים בגין הנזקים שנגרמו לאישה מיום 12.07.06 (המועד שבו הומלץ לצדדים להתגרש) ועד ליום מתן הגט, 15.10.09 (סה"כ 3 שנים ו- 3 חודשים) בסך 162,500 ש"ח בתוספת 40,000 ש"ח עבור פיצויים מוגברים, סה"כ 202,500 ש"ח.

55. מאחר שהתקבלה תביעת האישה רק בחלקה, ורוב סכום התביעה לא התקבל, איני עושה צו להוצאות."

ב- תמ"ש (משפחה ר"ל) 9877/02 {פ.ע נ' פ.י, תק-מש 2011(3), 584 (2011)) נפסק מפי כב' השופטת אסתר שטיין:

"1. עניינו של פסק-דין זה הוא תביעה נזיקית במסגרתה עותרת התובעת, אשתו של הנתבע, לקבלת פיצוי כספי בסך של 2,076,000 ש"ח בגין הנזק הממוני והלא ממוני שנגרם לה, לטענתה, בשל סירובו של הנתבע ליתן לה גט פיטורין החל מיום 01.01.00 ועד ליום הגשת התביעה. כמו-כן נתבע סך של 682 ש"ח ליום מיום הגשת התביעה ועד ליום מתן פסק-הדין או קבלת הגט, המוקדם משניהם וכן סך של 682 ש"ח ליום מיום מתן פסק-הדין ועד ליום קבלת הגט.

הנזקים הלא ממוניים שנתבעו על-ידי התובעת הינם בגין: עגמת נפש, בושה, סבל, אובדן הנאות החיים, פגיעה באוטונומיה ואובדן הסיכוי להקים מערכת זוגית חדשה, במיוחד לנוכח העובדה שמדובר במשפחה דתית.

הנזק הממוני שנתבע הוא בגין הפסדים שנגרמו לתובעת עקב ניהול ההליך המשפטי, היותה מפרנסת יחידה והיעדר יכולת לקבל הנחות והקלות כחד-הורית.

התובעת ביקשה שבית-המשפט יפסוק לה בנוסף לסכומים הנ"ל גם פיצוי מוגבר בסך של 100,000 ש"ח, כפי שנפסק בפסקי-דין אחרים שנתנו ביחס לסרבנות גירושין.

במסגרת הסיכומים עתרה התובעת לקבלת הסך של 1,600,000 ש"ח (200,000 ש"ח לשנה מיום 01.01.00) בתוספת הסך של 100,000 ש"ח פיצויים מוגברים ובסך-הכל נתבע סך של 1,700,000 ש"ח.
2. יצויין, כי במועד מתן פסק-הדין לא קיים ביחס לנתבע פסק-דין של בית-הדין הרבני המחייב אותו להתגרש מהתובעת, למרות שכב' בית-הדין הרבני קבע בעבר בשני פסקי-דין שהנתבע חייב להתגרש ואף ניתנה החלטה לאכוף את הנתבע לתת גט באמצעות סנקציות שהוצאו כנגדו על-פי חוק....

13. פיצויים מוגברים
א) התובעת עתרה בתביעתה להשית על הנתבע פיצויים מוגברים בסך 100,000 ש"ח עקב התנהלותו הזדונית והאכזרית של הנתבע כלפיה בסירובו לתת לה גט (סעיף 20.1 לסיכומיה).

ב) הטעם הנעוץ ביסודו של הפיצוי נזיקי הוא עונשי-הרתעתי, 'פיצויים שעל המזיק לשלם לניזוק בסכום שאינו משקף הערכה של הנזק שגרם המזיק לניזוק על-ידי עוולה, אלא בא להעניש את המזיק על התנהגותו המזיקה ובכך לבטא סלידה ממנה' (א' ברק דיני הנזיקין - תורת הנזיקין הכללית (בעריכת ג' טדסקי, מהדורה שניה, 1976), 579)).

הפיצויים המוגברים נפסקים כאשר מדובר בנזק שאינו רכושי, כגון פגיעה בשם טוב או ברגשות והם נפסקים במקרים בהם קיים אלמנט של כוונה או זדון. מטבע הדברים, סכום פיצויים אלו אינו ניתן להערכה כספית מדוייקת. בבוא בית-המשפט להעריך את גובהם, יתחשב בית-המשפט בנסיבות המיוחדות בהן בוצעה העוולה (ע"א 802/87 נוף נ' אבנרי, פ"ד מה(2), 489, 494 (1991)).

ג) לאחר ששקלתי את נסיבות העניין נחה-דעתי כי אכן יש מקום לחייב את הנתבע בתשלום פיצוי מוגבר בסך של 50,000 ש"ח כביטוי לחומרת מעשיו של הנתבע אשר כבל אליו את התובעת בעל כורחה תוך שידע כי בכך גורם הוא לה לנזקים כבדים במשך שנים ארוכות שאותן לא ניתן להשיב.
סוף-דבר
• בשל כל נזקיה של התובעת, שנגרמו עקב סירובו של הנתבע ליתן לה גט, החל מיום 12.09.04, המועד בו חוייב הנתבע על-ידי כב' בית-הדין ליתן גט לתובעת, ועד ליום הגשת התביעה 01.11.07, אני פוסקת לתובעת פיצוי בסך של 630,000 ש"ח על-פי הבסיס של 200,000 ש"ח לשנה.
• הנתבע מחוייב בפיצויים מוגברים בסך של 50,000 ש"ח."