קדם משפט בראי המשפט האזרחי
הפרקים שבספר:
הסמכות לפי התקנות
תקנה 144 לתקסד"א קובעת כי:"בעניינים האמורים בתקנה 143 יהיו לשופט בקדם-משפט כל הסמכויות הנתונות לבית-המשפט לפי כל דין והוא רשאי להחליט בהם ללא צורך בבקשת בעל דין."
הסמכות תופעל באחת משתי הדרכים: לבקשת בעל דין, ביוזמת בית-המשפט. למשל, אם שופט בקדם-משפט גורס, שכתב התביעה אינו מגלה עילה, הוא רשאי מיוזמתו למחוק את התביעה על-הסף, גם אם בעל דין לא ביקש זאת.
על הסמכויות הרחבות המוקנות לשופט הערכאה הדיונית בשלב קדם-המשפט נאמר ב-בר"ע (י-ם) 770/03 :89
"הליך קדם-המשפט לפי תקנות סדר הדין האזרחי, אינו נמנה על המסגרת הדיונית האדברסרית המקובלת במשפטנו, אלא הוא הליך 'בעל סממנים אינקוויזיטורים ניכרים' (רע"א 3542/93 אזוב נ' מדינת ישראל, פ"ד מח(4) 705, 722 מול ה' (1994); י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995, ש' לוין עורך), 457, בסימן 371). פירושו של דבר: השופט רשאי ויכול ליזום בעצמו הליכים שונים אף אם אלה לא התבקשו על-ידי הצדדים ואף אם שניהם או מי מהם התנגדו לכך במפורש. הדברים באים לידי ביטוי בהוראות סעיפים 150-140 לתקנות סדר הדין האזרחי, ובפרט בהוראתה של תקנה 144 הקובעת לאמור:
'בעניינים האמורים בתקנה 143 יהיו לשופט בקדם-משפט כל הסמכויות הנתונות לבית-המשפט לפי כל דין והוא רשאי להחליט בהם ללא צורך בבקשת בעל דין'."
דברים אלה יש לקרוא על רקע הדברים שנכתבו על-ידי המלומד ד"ר אזר:90
"לבית-המשפט חובה לנקוט יוזמות בקדם-המשפט. עליו להציג שאלות שמטרתן לברר את המחלוקות. עליו לנקוט יוזמות לפישוט ההליך... ועליו לבחון את ביסוסן של הטענות... בית-המשפט מוסמך לחקור את בעלי הדין בעצמו בשלב קדם-המשפט וסמכות זו נועדה גם היא לבחון, עם הפרקליטים ובעלי הדין, את מידת ביסוס והרצינות שבטענות... קדם-המשפט הוא הליך לבירור מקיף, ענייני ויסודי של המחלוקת שמעוררת התובענה העומדת לדיון. לבית-המשפט סמכויות רחבות..."
על-פי הוראות תקנה 143, לשופט בקדם-משפט נתונות כל הסמכויות הנתונות לבית-המשפט לפי כל דין והוא רשאי להחליט בהם ללא צורך בבקשת בעל דין (ראה תקנה 144 לתקנות המתייחסת לתקנה 143). על משמעותן של הוראות אלה עמד כב' השופט ת' אור (כתאורו אז) ב-רע"א 3576/94:91
"אכן, כבר נקבע לא אחת שסמכויותיו של שופט הדן בקדם-משפט רחבות הן עד מאוד וחובתו לעשות מיוזמתו שלו את כל הדרוש לשם יעילות הדיון, אף מבלי להמתין לבקשות של בעלי הדין (המ' 18/64 עודי נ' דואדי, פ"ד יח(2) 57 דברי השופט ח' כהן, בעמ' 59; ע"א 350/74 חברת מ.ל.ט בע"מ נ' ממן, פ"ד כט(1) 215, 208 (1974); רע"א 241/84 עטאללה נ' CTURE UNIVERSAL PIS INC, פ"ד לח(2) 643 (1984)."
בדומה לכך, ב-ע"א 5492/9292 קבע כב' הנשיא מ' שמגר:
"הווה אומר, קדם-המשפט לא נועד להוות רק מפגש מקדמי-פורמלי כדי לשמוע אם בעלי הדין התפשרו. הוא נועד לבירור ראשוני של הפלוגתא כדי שהמשפט יתנהל על העיקר וכדי שהדיון ינוהל באופן אפקטיבי. בעלי הדין המתייצבים לקדם-משפט צריכים להיות מוכנים לדיון ואחת המטרות של קדם-המשפט היא למנוע הגשת תובענות בעלמא שאינן מוכנות לדיון."93
לכן, אם בידי בית-המשפט נתונה הסמכות לפי תקנה 143(2) לתקנות, לצרף בעלי דין ללא צורך בבקשת בעל דין, הרי שמקל וחומר ניתן להורות על צירוף בעל דין לפי בקשת בעל דין, במיוחד עת משוכנע בית-המשפט שצירוף אותו בעל דין דרוש לשם יעילות הדיון ובירור הפלוגתא האמיתית כך שהמשפט יתנהל על העיקר ובצורה אפקטיבית.94
מתקנה 143 בשילוב תקנה 144 לתקסד"א ניתן ללמוד אכן, כי תפקידו של שופט בקדם-משפט אינו תפקיד רק של "ישחקו הנערים לפנינו", תפקידו של השופט לקבוע את "כללי המשחק", ובמסגרת זו, מוקנית לו הסמכות לסלק תביעה על-הסף על יסוד אחד הנימוקים המנויים בתקנה 100 ו-101 לתקנות (ראה תקנה 143(8)), ואילו תקנה 144 קובעת כי:
"בעניינים האמורים בתקנה 143 יהיו לשופט בקדם-משפט כל הסמכויות הנתונות לבית-המשפט לפי כל דין והוא רשאי להחליט בהם ללא צורך בבקשת בעל דין."
"תקנה זו באה להגדיר את שליטתו של בית-המשפט בניהול ההליכים ויש לה אופי אינקוויזוטורי מובהק."95
ב-ה"פ (מחוזי-ת"א) 1266/0396 נפסק כי לפי תקנה 143(3) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 מוסמך בית-המשפט לדון גם בשאלה של גילוי מסמכים, כאשר לפי תקנה 144 סמכות זו נתונה לבית-המשפט גם ביוזמתו, מבלי שהוגשה בקשה של בעל דין.
ב-בש"א (שלום-ת"א) 181195/0697 נפסק כי:
"עוד אוסיף כי בקדם-משפט ולקראת קדם-משפט יש לבית-המשפט סמכויות נרחבות בעניין סדרי הדיון כפי תקנה 143 רישא, ותקנות-משנה (3), (10) ותקנה 144 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ”ד-1984... קל וחומר כאשר מדובר בהליכי גילוי מסמכים שקודמים לקדם-המשפט, בטרם זכה הנתבע אפילו להיכנס בסיפו של בית-המשפט."
א' גורן98 גורס כי:
"בית-המשפט רשאי ליזום הליך מחיקה (ללא היזקקות לבקשת הנתבע). בית-המשפט רשאי למחוק את התובענה מיוזמתו, אפילו הנתבע אינו עותר לכך."
ובהמשך שם:
"השלב המתאים לבדיקת העילה או היעדרה הוא קדם-משפט. התפקיד הראשוני של שופט בקדם-משפט הוא לסנן את התובענות ולא להתיר העברת תיק לשלב הוכחות אלא לאחר שנוכח כי לתביעה יש סיכוי להצליח. אם לאו יש להשתמש בסמכות המוענקת לו על-פי תקנות 100 ו-143 ולהורות על מחיקתה. כאשר עניין קיום העילה או היעדרה מתעורר בקדם-המשפט אין בית-המשפט זקוק ליוזמת הנתבע."99
אם כן, איפוא, בשיטת המשפט הישראלית, לבד מהשיטה האדברסרית המסורתית אשר כוחה יפה לשלב ההוכחות, קמה לה בצידה שיטה אינקוויזטורית, המקנה לשופט בישיבת קדם-משפט סמכויות אינקוויזטוריות טהורות. לפיכך מוסמך היה בית-המשפט לבחון, ולו מיוזמתו הוא, האם יש לתובעים עילת תביעה.100
הליך קדם-המשפט לפי תקנות סדר הדין האזרחי, אינו נמנה על המסגרת הדיונית האדברסרית המקובלת במשפטנו, אלא הוא הליך "בעל סממנים אינקוויזיטורים ניכרים". פירושו של דבר: השופט רשאי ויכול ליזום בעצמו הליכים שונים אף אם אלה לא התבקשו על-ידי הצדדים ואף אם שניהם או מי מהם התנגדו לכך במפורש. הדברים באים לידי ביטוי בהוראות סעיפים 150-140 לתקסד"א, ובפרט בהוראתה של תקנה 144. על נושא זה עמד בית- המשפט ב-רע"א 3576/94 :101
"אכן, כבר נקבע לא אחת שסמכויותיו של שופט הדן בקדם-משפט רחבות הן עד מאוד, וחובתו לעשות מיוזמתו שלו את כל הדרוש לשם יעילות הדיון, אף מבלי להמתין לבקשות של בעלי הדין..."
ריכוז ההלכה מובא בספרו של ע' אזר:102
"לבית-המשפט חובה לנקוט יוזמות בקדם-המשפט. עליו להציג שאלות שמטרתן לברר את המחלוקות. עליו לנקוט יוזמות לפישוט ההליך... ועליו לבחון את ביסוסן של הטענות... בית-המשפט מוסמך לחקור את בעלי הדין בעצמו בשלב קדם-המשפט וסמכות זו נועדה גם היא לבחון, עם הפרקליטים ובעלי הדין, את מידת ביסוס והרצינות שבטענות... קדם- המשפט הוא הליך לבירור מקיף, ענייני ויסודי של המחלוקת שמעוררת התובענה העומדת לדיון. לבית-המשפט סמכויות רחבות..."
על-כן גם תידחה טענה לפיה הוראת בית-משפט, בעניין הגשת תחשיבי נזק, ניתנה בחוסר סמכות. פירוט ראשי הנזק בכתב תביעה, שעילתו מעשה נזיקין, נעשה לעיתים רבות באופן סתמי ולאקוני. כתבי ההגנה אינם מכילים בדרך- כלל אלא הכחשות כלליות וגורפות. במצב דברים זה פשיטא הוא, כי שופט קדם-המשפט מוסמך להורות לצדדים להגיש תחשיבי נזק מפורטים.103
תקנה 143 לתקסד"א מסמיכה שופט בקדם-משפט לסלק תביעה על-הסף, על יסוד אחד הנימוקים המנויים בתקנה 101, אשר מצידה, מתירה דחיה על-הסף בגין כל נימוק אשר על פיו סבור בית-המשפט כי ניתן לדחות מלכתחילה את התובענה (ובכלל זה - התיישנות התביעה). תקנה 144 מורה כי סמכות זו נתונה לשופט גם בלא צורך בבקשת בעל דין.104
ב-ר"ע 241/84105 פסקה כב' השופטת מ' בן פורת כי:
"תקנה 135 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשכ"ג-1963, מחייבת בעל דין, המעוניין בצו למסירת שאלון או לגילוי מסמכים, לפנות תחילה לבעל הדין שכנגד בבקשה בכתב (כמפורט שם), ואף להמתין למענה במשך 30 יום ממסירת כתב הבקשה. רק בהתמלא תנאים אלה (אם לא נענה), נפתחים לפניו שעריו של בית-המשפט. המטרה ביסוד הדרישות הללו היא, שבעלי הדין לא יטריחו בכגון דא את בית-המשפט, לפני מיצוי האפשרות להשיג את המטרה מחוץ לכתליו.
אולם אין ללמוד מכאן כוונה מצד מחוקק-המשנה להצר את סמכויותיו של שופט המנהל קדם-משפט, בבואו ליתן החלטות, כולל לגבי שאלון או גילוי מסמכים, לשם קיצור וייעול הדיון או חיסכון בהוצאות. הנאמר בתקנה 135 לתקנות הנ"ל אינו נוגע לסמכויותיו אלה. כפי שנאמר ב-ע"א 350/74 (חברת מ.ל.ט. בע"מ נ' מגדל, פ"ד נט(1) 208 (1974)), בעמ' 215 מול האות ז':
"...בקדם-המשפט השופט חולש על המשפט, וחובתו היא... לעשות מיזמתו שלו את כל הדרוש לשם יעילות הדיון..."
אמנם, הדברים נאמרו בדיון במסגרת תקנה-משנה (2) לתקנה 143, אך כוחם יפה גם לתקנת-משנה (3), בה עסקינן."
מקום בו מבקש מגלה רצונו כבר במועד ישיבת קדם-המשפט לקיים דיון בבקשה לגילוי מסמכים, בית-המשפט יכול לדון גם בלא שהוגשה בקשה מכוח סמכות המוקנית לו בתקנה 144.106
___________
89. בר"ע (י-ם) 770/03 יהודה זיו נ' אילן גולן, פדאור 03(14) 63 (2003).
90. ד"ר אזר קדם-המשפט (ההוצאה לאור של לשכת עורכי-הדין, 1999), 124-123.
91. רע"א 3576/94 השיקמה הוצאה לאור בע"מ ו-2 אח' נ' משה רום, פ"ד מח(4) 388, 394-393 (1994).
92. ע"א 5492/92 מרדכי גאוני נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, פ"ד מז(3) 223, 224 (1993).
93. ראה גם בר"ע (י-ם) 773/03 עמוס גבעון נ' אברהם שרם ואח', תק-מח 2003(4) 752, 754 (2003).
94. בש"א 2562/04 אקו"ם, קומפוזיטורים, מחברים ומו"לים למוסיקה בישראל בע"מ נ' זאב שאול, פדאור 05(2) 692 (2005).
95. ד"ר אזר, שם, בעמ' 322.
96. ה"פ (מחוזי-ת"א) 1266/03 הורנשטיין (מינץ) דיצה ברכה נ' בן עזרא אסתר, תק-מח 2005(1) 9068, 9069 (2005).
97. בש"א (שלום-ת"א) 181195/06 בנק המזרחי טפחות בע"מ נ' דיוק תעשיות מיסודה של ק.ש.ר. בע"מ (בפירוק), תק-של 2007(1) 19833, 19835 (2007).
98. א' גורן סוגיות בסדר הדין האזרחי (מהדורה שביעית), 134, 137-136.
99. עוד ראה לעניין זה באותה רוח, בספרו של ד"ר שלמה לוין תורת הפרוצידורה האזרחית, 127-126.
100. ת"א 348/04 שמעון זריהן נ' שלום טרבלסי, פדאור 20(04) 438 (2004).
101. רע"א 3576/94 השיקמה הוצאה לאור בע"מ נ' רום, פ"ד מח(4) 388, 393 מול ה' (1994).
102. ד"ר אזר קדם-המשפט (ההוצאה לאור של לשכת עורכי-הדין, 1999), 124-123.
103. בר"ע (י-ם) 770/03 יהודה זיו נ' אילן גולן, פדאור 14(03) 63 (2003).
104. רע"א 4286/01 מיכל גיל נ' איילון ירדן, תק-על 4(2001) 621 (2001).
105. ר"ע 241/84 מגיד עטאללה נ' UNIVERSAL PICTURES INC, פ"ד לח(2) 643, 646-645 (1984).
106. רע"א 9051/00 ישראל ויטלזון נ' פנטאקום בע"מ, פ"ד נה(3) 185 (2001)