ביטול החלטה שלא בפני בעל דין

תקנה 12 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז-1976 קובעת כדלקמן:

"12. ביטול החלטה שלא בפני בעל דין
ניתנה החלטה שלא בפני בעל דין והגיש בעל דין בקשה לביטולה תוך 7 ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית-המשפט, על-פי צד אחד, לבטלה בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות המשפט או עניינים אחרים; החלטה שמטבעה אינה יכולה להיות מבוטלת לגבי אותו בעל דין בלבד, מותר לבטלה גם לגבי שאר בעלי הדין, כולם או מקצתם."

בקשה לביטול פסק-דין יש להגיש בתוך 7 ימים מיום שהוצאה לבעל הדין ההחלטה {בר"ע 3203/07 יוני חג'ג' נ' לאה ויעקב כהן, פורסם באתר האינטרנט נבו (2007); בש"א 43/06 מלאוסי יוסי נ' ארזי יונתן, פורסם באתר האינטרנט נבו (2006)}.

בקשה לביטול פסק-דין בבית-משפט לתביעות קטנות, המעוגנת בתקנה 12 לתקנות, מקבילה במהות {למעט המועד} לתקנה 201 לתקנות סדר הדין, אשר בהתאם לתקנה 241 יש לתומכה בתצהיר {ת"ק 3397/06 אריה רוזנברג נ' מנו ספנות בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2006)}.
חשוב להדגיש כי תקנה 12 לעיל אומנם קובעת תקופה של 7 ימים להגשת בקשה לביטול החלטה שניתנה בהעדר, אך לא צויין בה כי נדרשים נימוקים מיוחדים לשם הארכת מועד זה.

המדובר בדיון בבית-משפט לתביעות קטנות, שההנחה בו כי בעלי הדין המתדיינים הינם הדיוטים וחסרי השכלה משפטית.

בית-המשפט אינו כבול כאמור בדיני הראיות, ולכן מתחייבת גמישות מסויימת בבואו של בית-המשפט לדון בבקשות מעין אלו {ת"ק 7985-10-08 מאיר ששון רחמני נ' מנחם מליק, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)}.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

ביטול החלטה שלא בפני בעל דין