מהי הענישה הראויה בבתי-המשפט בעבירת הפקרה לאחר פגיעה?

בהתאם לנתונים של הרשות השופטת בתי-המשפט נוטים להטיל בממוצע עונשים של עד שנתיים וחצי מאסר בפועל וקנס כספי בגין עבירות הפקרה לאחר פגיעה בהתאם לפקודת התעבורה. במקרים חמורים, בהם נהרג או נפצע קשה אדם, לרבות מקרים הזוכים ליחס מועדף מאמצעי התקשורת, העונשים ממריאים לעונשים דו-ספרתיים.

כך למשל, במשפטו של טל מור משנת 2011, בית-המשפט המחוזי גזר עליו 12 שנות מאסר לאחר שדרס למוות את שניאור חשין והפקירו. כמו-כן, בית-המשפט גזר עליו שנתיים מאסר על-תנאי, פסילה מקבלת רישיון נהיגה ל- 20 שנה ופיצוי למשפחתו בסך 30,000 שקלים {בש"פ 7128/10 טל מור נ' מדינת ישראל, פורסם באתר האינטרנט נבו (17.10.10)} לדברי בית-המשפט "כדאי להדביק גזר דין זה על קירות בפאבים", כדי לשדר לציבור מסר של הרתעה.

זאת ועוד, את מגמת ההחמרה בענישה ניתן לייחס לגזר הדין שהוטל על-ידי בית-משפט ב- ת"פ 40238 {מדינת ישראל נ' שי סימון, פורסם באתר האינטרנט נבו (18.03.10)} וכן, ב- ת"פ 153-11-10 {מדינת ישראל נ' יאסין (עציר) ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (09.06.11)} שם הוטל על הנאשם עונש של 10 שנות מאסר בפועל, על כך שהורשע בגרימת תאונה קטלנית באוקטובר 2010, שבה נהרג תינוק בן חודשיים. העבירות העיקריות שבהן הורשע הנהג, הן הריגה, חבלה חמורה, נהיגה בשכרות והפקרה לאחר פגיעה.
השופטת צילה קינן, שמציינת בגזר הדין כי "עבירת ההפקרה הינה אחת מהעבירות הבזויות הקיימות בספר החוקים", מבהירה כי בעבירות הריגה והפקרה ניכרת כיום "מגמה עקבית וברורה של החמרת הענישה". שורת גזרי דין שמצרפת השופטת להחלטתה, מעידה על המגמה: עונש המאסר שהוטל היום על הנהג חמור משמעותית מעונשים שהוטלו בשנים האחרונות על נהגים שביצעו עבירות דומות.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

מהי הענישה הראויה בבתי-המשפט בעבירת הפקרה לאחר פגיעה?