חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 - דין, הלכה ומעשה
הפרקים שבספר:
- כללי - מבוא
- חוק הגנת הפרטיות וחוק חופש המידע - איזון ותכליות
- חיסיון, סודיות וקבילות
- הגנת הפרטיות - עילות שונות
- פגיעה בפרטיות (סעיף 1 לחוק)
- פגיעה בפרטיות מהי? (סעיף 2 לחוק)
- הגדרת מונחים (סעיף 3 לחוק)
- פגיעה בפרטיות - עוולה אזרחית (סעיף 4 לחוק)
- פגיעה בפרטיות - עבירה (סעיף 5 לחוק)
- מעשה של מה בכך (סעיף 6 לחוק)
- הגנה על הפרטיות במאגרי מידע ומאגרי מידע (סעיפים 7 עד 17ט לחוק)
- הגנות - הגנות מה הן (סעיף 18 לחוק)
- הגנות - פטור (סעיף 19 לחוק)
- הגנות - נטל ההוכחה (סעיף 20 לחוק)
- הגנות - הפרכה של טענות הגנה (סעיף 21 לחוק)
- הגנות - הקלות (סעיף 22 לחוק)
- מסירת מידע או ידיעות מאת גופים ציבוריים (סעיפים 23 עד 23ז לחוק)
- דין המדינה (סעיף 24 לחוק)
- מות הנפגע (סעיף 25 לחוק)
- התיישנות (סעיף 26 לחוק)
- החלת הוראות מחוק איסור לשון הרע (סעיף 27 לחוק)
- ראיות על-שם רע, אופי או עבר של אדם (סעיף 28 לחוק)
- צווים נוספים (סעיף 29 לחוק)
- פיצוי בלא הוכחת נזק (סעיף 29א לחוק)
- אחריות בשל פרסום בעיתון (סעיף 30 לחוק)
- אחריות של מדפיס ומפיץ (סעיף 31 לחוק)
- עונשין בעבירות של אחריות קפידה (סעיף 31א לחוק)
- עוולה בנזיקין (סעיף 31ב לחוק)
- חומר פסול לראיה (סעיף 32 לחוק)
- שונות (סעיפים 33 עד 36 לחוק)
- תקנות הגנת הפרטיות (העברת מידע אל מאגרי מידע שמחוץ לגבולות המדינה), התשס"א-2001
- תקנות הגנת הפרטיות (תנאים לעיון במידע וסדרי הדין בערעור על סירוב לבקשת עיון), התשמ"א-1981
הגנות - פטור (סעיף 19 לחוק)
1. הדיןסעיף 19 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 קובע כדלקמן:
"19. פטור (תיקונים: התשמ"ה, התשס"ט)
(א) לא ישא אדם באחריות לפי חוק זה על מעשה שהוסמך לעשותו על-פי דין.
(ב) רשות בטחון, או מי שנמנה עם עובדיה או פועל מטעמה, לא ישאו באחריות לפי חוק זה על פגיעה שנעשתה באופן סביר במסגרת תפקידם ולשם מילויו.
(ג) "רשות בטחון", לעניין סעיף זה - כל אחת מאלה:
(1) משטרת ישראל;
(2) אגף המודיעין במטה הכללי והמשטרה הצבאית של צבא-הגנה לישראל;
(3) שירות בטחון כללי;
(4) המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים;
(5) הרשות להגנה על עדים."
2. כללי
ב- ד"נ 9/83 {בית-הדין הצבאי לערעורים ואח' נ' משה ועקנין, פ"ד מב(3), 837 (1988)} נקבע:
"ברור גם, שהמחוקקים לא התעלמו מהאפשרות, שחוק הפרטיות, לרבות סעיף 32 שבו, עשוי לחול על חקירות פליליות. על-כן נקבע בסעיף 19(ב) לחוק הפרטיות, כי:
"רשות בטחון או מי שנמנה עם עובדיה או פועל מטעמה, לא ישאו באחריות לפי חוק זה על פגיעה שנעשתה באופן סביר במסגרת תפקידם ולשם מילויו."
(ובהגדרה של "רשות בטחון" נכללים משטרת ישראל, אגף המודיעין במטה הכללי והמשטרה הצבאית של צ.ה.ל. ושירות הבטחון הכללי).
סעיף זה ללא ספק היה נחוץ; אחרת היה מקום לפסול תוצאותיה של כל חקירה, הגורמת הטרדתו של הנחקר, והטרדה כזו בוודאי מתקיימת ביחס לחלק ניכר של החקירות. אלא שיכול היה המחוקק לקבוע, כי החוק כלל לא יחול על חקירות חוקרי המשטרה, המשטרה הצבאית ושירות הבטחון. את זאת לא עשה, אלא הגביל את הפטור לאותם מעשי חקירה המתבצעים "באופן סביר". משמע, שפעולות חקירה המבוצעות באופן בלתי-סביר חלים עליהן סעיפי החוק כפי שהם חלים על מעשיו של אדם רגיל."