אמנת האג - החזרת ילדים חטופים
הפרקים שבספר:
הדיון ומועדיו
עמוד 25 בספר:1. מועדים מיוחדים לקביעת דיון תביעה להחזרת ילד חטוף לחוץ-לארץ
הדברים להלן יפים הם גם לגבי בקשה לאכיפת זכות ביקור לגבי ילד שנמצא בישראל, כפי שקובעת תקנה 295כא לתקסד"א.
תקנה 295ו לתקסד"א קובעת כי כאשר המדובר בתביעה להחזרת ילד חטוף, אין להעניק לחוטף את השהות לבצע מעשה שיסכל את תביצוע פסק-הדין, לכשינתן, משכך, קובעת התקנה כי הודעה על מועד הדיון בתביעה, והעתק מן התביעה ומצורפיה, וכן כל צו שבית-המשפט נתן, "יומצאו למשיב בסמוך, ככל האפשר, לקביעת מועד הדיון בתביעה, על-ידי פקיד בית-המשפט, על-ידי מי שהוסמך בכתב בידי בית-המשפט באופן אחר, הכל כפי שיקבע בית-המשפט".
תשובת המשיב תוגש לא יאוחר מיומיים לפני מועד הדיון בתביעה ובו ביום תומצא, על מצורפיה, לבעלי הדין האחרים {ראה תקנה 295ז לתקסד"א}. הדיון עצמו, יתקיים לא יאוחר מחמישה-עשר ימים ממועד הגשת התביעה {ראה תקנה 295ח לתקסד"א}. הדיון בתביעה לא יעוכב אף אם מתנהל דיון בעניין הנוגע לילד בפני רשות שיפוטית אחרת {ראה תקנה 295י(ג) לתקסד"א; תקנה 295יט לתקסד"א}.
אם היה צורך בחקירת עדים ומתן העדות, יתקיימו אלו לא יאוחר מחמישה ימים לאחר הדיון הראשון ואם לא התייצב המצהיר לחקירה, לרבות בעל דין
עמוד 26 בספר:
שהצהיר, לא ידחה בית-המשפט את התביעה וידון בה לגופה, ורשאי הוא ליתן לכך משקל בפסק- הדין {ראה תקנה 295ט(ג) לתקסד"א}.
בית-המשפט יתן פסק-דין מנומק בתביעה להחזרת ילד חטוף, לא יאוחר משישה שבועות מהיום שבו הוגשה התביעה {ראה תקנה 295יג לתקסד"א}.
תקנה 295יד לתקסד"א קובעת את המועדים להגשת ערעור ומתן ההחלטות בתביעה להחזרת ילד חטוף, על פיה: ערעור על פסק-דין בתביעה זו או בערעור {להלן: ערעור על פסק-דין} ועל החלטה אחרת יוגש לא יאוחר משבעה ימים מיום מתן ההחלטה.
יצויין כי ערעור על החלטה אחרת לא יעכב את הדיון בתביעה.
כתב הערעור יימסר בידי המערער במישרין לבעלי הדין האחרים ביום הגשתו לבית-המשפט.
המועד שייקבע לדיון בערעור על פסק-הדין יהא לא יאוחר מעשרה ימים מהיום שבו הוגש הערעור, ועל החלטה אחרת - לא יאוחר משבעה ימים.
עיקרי טיעון מטעם בעלי הדין יוגשו לבית-המשפט לא יאוחר מיומיים לפני הדיון בערעור והעתק מהם יימסר במישרין לבעלי הדין האחרים ביום הגשתם לבית-המשפט.
בית-המשפט שלערעור יתן החלטה בערעור על פסק-דין לא יאוחר משלושים ימים מיום הגשת הערעור, ובערעור על החלטה אחרת - תוך עשרה ימים.
עמוד 27 בספר:
תקנה 295כ לתקסד"א קובעת כי לא יאריך בית-המשפט מועד שנקבע בפרק כ"ב1 הדן בהחזרת ילד חטוף לחוץ-לארץ, מטעמים מיוחדים שיירשמו, אלא באישור נשיא בית-המשפט שדן בתביעה או בערעור.
2. סדרי דין מיוחדים לדיון בהחזרת ילד חטוף לחוץ-לארץ
הדברים להלן יפים הם גם לגבי בקשה לאכיפת זכות ביקור לגבי ילד שנמצא בישראל, כפי שקובעת תקנה 295כא לתקסד"א.
תקנה 295י לתקסד"א קובעת כי במועד הדיון בתביעה להחזרת ילד חטוף, רשאי בית-המשפט לתת צו להחזרת הילד לאלתר למקום מגוריו הרגיל, ואף לפי צד אחד, ובלבד שההזמנה לדיון הומצאה למשיב או לבא-כוחו.
אם לא התייצב התובע לדיון והמשיב התייצב, לא ידחה בית-המשפט את התביעה וידון בה לגופה.
בית-המשפט יתן בנוסף לצו החזרת הילד גם הוראות לאופן ביצוע החזרת הילד, לרבות מתן הוראות לפקיד סעד ולמשטרת ישראל.
הדיון בתביעה לא יעוכב אף אם מתנהל דיון בעניין הנוגע לילד בפני רשות שיפוטית אחרת.
במקרה שכבר ניתן צו אודות הילד מרשות שיפוטית אחרת {כאמור בסעיף 17 לתוספת לחוק אמנת האג}, קובעת תקנה 295יב כי בית-המשפט לא יביא בחשבון את עצם עובדת מתן הצו או ההחלטה, אולם רשאי הוא להתחשב בנימוקים להחלטה או לצו בשיקוליו בעניין החזרת הילד.
עמוד 28 בספר:
בית-המשפט רשאי ליתן את פסק-הדין שלא בנוכחות מי מבעלי הדין, אם ראה כי הצד שלא הופיע הוזמן כדין לשמיעת פסק-הדין, ואם החליט בית-המשפט להחזיר את הילד למקום מגוריו הרגיל, והתקיימו או עשויים להתקיים הליכים בעניינו של הילד בפני רשות שיפוטית אחרת, יורה בית-המשפט בהחלטתו בעניין אותם הליכים כאמור בסעיף 16 לתוספת לחוק אמנת האג {ראה תקנה 295יג לתקסד"א; סעיף 16 לתוספת לחוק אמנת האג}.
3. סדרי דין הנוגעים להזמנת עדים בתביעה להחזרת ילד חטוף לחוץ-לארץ
הדברים להלן יפים הם גם לגבי בקשה לאכיפת זכות ביקור לגבי ילד שנמצא בישראל, כפי שקובעת תקנה 295כא לתקסד"א.
תקנה 295ט לתקסד"א עניינה אופן הזמנת עדים בהליך החזרת חטוף. על-פי התקנה על בעל דין לבקש מבית-המשפט לחקור את מי שהצהיר מטעם בעל הדין שכנגד, או לזמן עדים מטעמו, שלטענתו לא ניתן היה להגיש את עדותם בתצהירים.
בית-המשפט רשאי שלא להתיר את החקירה או את מתן העדות אם לא ראה צורך בכך לשם בירור העובדות והזמנתם אינה ניתנת להיעשות באופן מיידי.
כמו-כן רשאי בית-המשפט לדרוש, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שבעל דין יתייצב לחקירה או לקבוע דרך אחרת לחקירה.
עמוד 29 בספר:
חקירת העדים ומתן העדות יתקיימו לא יאוחר מחמישה ימים לאחר הדיון הראשון ואם לא התייצב המצהיר לחקירה, לרבות בעל דין שהצהיר, לא ידחה בית-המשפט את התביעה וידון בה לגופה, ורשאי הוא ליתן לכך משקל בפסק-הדין.
אם היה הילד החטוף בגיל וברמת בגרות שמן הראוי להביא בחשבון את השקפותיו, לא יחליט בית-המשפט בתביעה לפני שישמע אותו, אלא-אם-כן לא ראה בית-המשפט צורך בכך מטעמים מיוחדים שיירשמו {ראה תקנה 295ט לתקסד"א}.
4. סדרי דין הנוגעים להבאת ראיות בהליך להחזרת ילד חטוף
הדברים להלן יפים הם גם לגבי בקשה לאכיפת זכות ביקור לגבי ילד שנמצא בישראל, כפי שקובעת תקנה 295כא לתקסד"א.
הסמכות לסטות מסדרי הדין והראיות שהוענקה לבית-המשפט לענייני משפחה מכוחו של סעיף 8 לחוק בית-משפט לענייני משפחה, אינה חלה כאשר המדובר בתובענה להחזרת קטין מחו"ל {ראה תקנה 258ב(ג) לתקסד"א}.
נראה כי בעניין זה, בפני עיני המחוקק עמדה החשיבות העליונה בשמירה דווקא על סדרי הדין הקיימים על-מנת למנוע תחושת אי-צדק, גמישות ואי-אחידות בפני ערכאות זרות ומול התחייבותה של ישראל לעקרונות אמנת האג.
אולם, ככל הנדרש לזירוז ההליך והשבת המצב לקדמותו, הרי שרשאי בית-המשפט לדרוש מהתובע לפני מתן פסק-הדין, להמציא לו החלטה או קביעה
עמוד 30 בספר:
מרשויות המדינה שבה נמצא מקום מגוריו הרגיל של הילד, כי הרחקתו או אי-החזרתו נעשתה שלא כדין כאמור בסעיף 3 בתוספת לחוק אמנת האג {ראה סעיף 3 לתוספת לחוק אמנת האג}.
אם טען המשיב כי החזרת הילד תחשוף אותו לנזק כאמור בסעיף 13(ב) בתוספת לחוק אמנת האג או כי החזרת הילד פוגעת בעקרונות המפורטים בסעיף 20 בתוספת לחוק אמנת האג, יביא ראיות ברורות ומשכנעות לביסוס טענתו, ורשאי בית-המשפט לדרוש ממנו להביא ראיות נוספות לשם כך {ראה תקנה 295יא לתקסד"א}.
מאידך, נראה כי אם הבקשה להגשת ראיות נוספות גורמות לסחבת ועיכוב הליכי החזרת החטוף, הרי שבקשה מעין זו תידחה על-מנת שלא להביא לסיכול מטרת האמנה לתת "סעד מהיר" {ראה בע"מ 5754/03 פלונית נ' פלוני, תק-על 2003(2), 3403 (2003); ע"א 5532/93 גוזנברג נ' א' ג' גרינלוולד ואח', פ"ד מט(3), 282 (1995)}.