ערעור בהליך החזרת ילד חטוף לחוץ-לארץ
עמוד 31 בספר:הדברים להלן יפים הם גם לגבי בקשה לאכיפת זכות ביקור לגבי ילד שנמצא בישראל, כפי שקובעת תקנה 295כא לתקסד"א.
מאחר וישראל היא צד לאמנת האג, מחוייבים אנו לכבד את הכרעתה של הרשות המוסמכת על-פי האמנה בנוגע למקום מגוריהם הרגיל של הילדים. אין אנו יושבים כערכאת ערעור על הכרעתן של הערכאות המוסמכות בניו-יורק לפי אמנת האג, שכן בכך יהיה כדי לעקוף את התחייבויותיה של ישראל על-פי האמנה, ואף לפגוע בכוחה של האמנה המושתתת על כיבוד הדדי בין מדינות שהן צדדים לה {דברי בית-המשפט ב- בג"צ 4365/97 טור-סיני נ' שר החוץ ואח', פ"ד נג(3), 673 (1998)}.
בערעורים על פסק-דין שכולו או חלקו בענייני החזרתו של קטין חטוף, ידונו שלושה שופטים.
הוראה זו נכונה הן לגבי המצב המשפטי הקודם {סעיף 37(ב)(6) לחוק בתי-המשפט} והן לאחר תיקון 42, שנכנס לתוקפו ביום 11.4.06, על פיו כל ערעור על פסיקת בית-המשפט לענייני משפחה יידון בהרכב של שלושה שופטים.
תקנה 295יד לתקסד"א קובעת כי ערעור על פסק-דין, או בערעור בתביעה להחזרת ילד חטוף {להלן: ערעור על פסק-דין} ועל החלטה אחרת יוגש לא
עמוד 32 בספר:
יאוחר משבעה ימים מיום מתן ההחלטה; כתב הערעור יימסר בידי המערער במישרין לבעלי הדין האחרים ביום הגשתו לבית-המשפט.
תקנה 295טו לתקסד"א פוטרת את מגיש הערעור או הבקשה, מכל ערובה, התחייבות עצמית או ערבות של צד ג' לתשלום הוצאות הכרוכות בהליכים על-פי האמנה.
המועד שייקבע לדיון בערעור על פסק-הדין יהא לא יאוחר מעשרה ימים מהיום שבו הוגש הערעור, ועל החלטה אחרת - לא יאוחר משבעה ימים.
עיקרי טיעון מטעם בעלי הדין יוגשו לבית-המשפט לא יאוחר מיומיים לפני הדיון בערעור והעתק מהם יימסר במישרין לבעלי הדין האחרים ביום הגשתם לבית-המשפט.
בית-המשפט שלערעור יתן החלטה בערעור על פסק-דין לא יאוחר משלושים ימים מיום הגשת הערעור, ובערעור על החלטה אחרת - תוך עשרה ימים.
ערעור על החלטה אחרת לא יעכב את הדיון בתביעה. תקנה 201 לתקסד"א לעניין ביטול פסק-הדין שניתן על-פי צד אחד לא תחול על פסק-דין לפי פרק זה.


