botox
הספריה המשפטית
הפרשנות לחוק זכויות החולה

הפרקים שבספר:

שמירה על כבודו ופרטיותו של המטופל (סעיף 10 לחוק)



עמוד 27 בספר:



סעיף 10 לחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996 קובע כדלקמן:



"10. שמירה על כבודו ופרטיותו של המטופל

(א) מטפל, כל מי שעובד בפיקוחו של המטפל וכן כל עובד אחר של המוסד הרפואי ישמרו על כבודו ועל פרטיותו של המטופל בכל שלבי הטיפול הרפואי.

(ב) מנהל מוסד רפואי יקבע הוראות בדבר שמירה על כבודו ועל פרטיותו של המטופל הנמצא במוסד הרפואי."



סעיף 10 לחוק זכויות החולה, מטיל חובה על כל עובד של מוסד רפואי לשמור על כבודו ועל פרטיותו של המטופל בכל שלבי הטיפול הרפואי, ומתייחס על-פי לשונו לחובה הכללית לשמור על פרטיותו של מטופל במהלך הטיפול במוסד הרפואי {ת"פ (נת') 27461-03-10 מדינת ישראל נ' אבישי הכרמי וינברגר, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)}.



אדגיש, כי סעיף 10 לחוק זכויות החולה דן בשמירה על כבודו ופרטיותו של המטופל בכל שלבי הטיפול הרפואי, ואינו קובע דבר ביחס לאפשרות להסרת החסיון הרפואי. יתר-על-כן החסיון הוא של המטופל ולא המטפל, והמטופל



עמוד 28 בספר:



רשאי לוותר על החסיון {ע"ב (ת"א) 1947/00 המועצה הדתית קריית אונו נ' עזבון הרב ש.י. פרנקל תאומים זצ"ל, פורסם באתר האינטרנט נבו (2001)}.



פעמים רבות, בדיקה רפואית כוללת בתוכה שיחה על נושאים עדינים ורגישים המצויים בליבת זכותו של אדם לפרטיות ולא בכדי קבע המחוקק כי מוטלת על רופאים ואנשי צוות רפואי חובה לשמור על כבודו ועל פרטיותו של המטופל בכל שלבי הטיפול הרפואי {כאמור בסעיף 10(א) לחוק זכויות החולה}.



לפיכך, הקלטת שיחה בין מטופל ובין רופא עשויה לפגוע בפרטיותו של המטופל. חשיפה מלאה של מצוקותיו וכאביו, הגופניים והנפשיים, של המטופל, אינה שקולה לסיכום ענייני ותמציתי של מצבו הרפואי, אשר מצוי בחוות-הדעת הרפואית שמוגשת לבית-המשפט ומגלמת פוטנציאל לפגיעה קשה יותר בפרטיותו.



לצורך העניין, ניתן לצאת מנקודת הנחה שהמטופל ויתר על סודיותו הרפואית ועל זכותו לפרטיות בלב שלם, מתוך מטרה לשפר את סיכויי זכייתו בתביעה. אף-על-פי-כן, קשה להניח כי נכונותו לשתף את המומחה הרפואי בפרטים אינטימיים ופרטיים הנוגעים למצבו הגופני או הנפשי, לא תהיה מושפעת מנוכחותו של מכשיר ההקלטה.



משכך, הקלטת הבדיקה הרפואית עשויה אף להכביד על שיתוף הפעולה ועל גילוי הלב אשר נדרשים לעיתים לשם גיבוש הממצאים הרפואיים.



מכאן נובעת המסקנה כי עוצמתו של שיקול זה, אשר מצדיק את סירובו של המומחה הרפואי להקלטת הבדיקה, עשויה להשתנות בהתאם למאפייני הבדיקה ומידת הצורך בחשיפת פרטים אישיים במסגרתה.



עמוד 29 בספר:



לשם המחשה, בדיקה פסיכיאטרית דורשת בדרך-כלל חשיפה כנה ואמיתית של נבכי נפשו של הנבדק, ולכן ככלל, נטיית בתי-המשפט להצדיק את דרישת הנבדק להקלטתה, תהיה נמוכה {דברי בית-המשפט ב- רע"א 2948/10 יואב גליצנשטיין נ' מדינת ישראל, פורסם באתר האינטרנט (2012)}.