botox

מהם הצרכים הנכללים בדמי מזונות אישה?

כשם שהאישה זכאית למזונות במובן הצר של המילה, כלומר, אוכל, זכאית היא גם לכסות, כלי בית, כלי מיטה, מדור ולכל טובת הנאה, הנדרשת למען רווחתה של האישה, מבחינת צרכי חייה.

מזונותיה של אישה גדולים לאין שיעור ממזונותיו של קטין. המזונות "הרגילים, שחייב אב לשלם לילדו הקטין הם כאלה הצריכים להספיק למילוי צרכיו החיוניים-הכרחיים של הילד. לעומת-זאת, מזונותיה של אישה נקבעים לפי מעמדה ולפי כבודה.

ב- מ"א (יר') 410/94 {ריבי הלוי נ' אליהו הלוי, דינים מחוזי כו(4), 682} נפסקו לאישה המרכיבים של דיור מוגן, פיזיוטרפיה, ליווי בהליכה יומית.

ב- תמ"ש 51940/98 {פלוני נ' אלמוני, תק-מש 99(2), 101 (1999)} במסגרת מזונות זמניים שנפסקו לאישה נכללו גם הרכיבים הבאים: עוזרת בית, החזקת רכב, הנעלה, טיפול רפואי, הוצאות הבית, מנוי בקאנטרי קלאב, פילהרמונית, הצגות, מסעדות, עיתונים, קוסמטיקה, נופשים, נסיעות לחו"ל.

כשם שעניין המדור הוא בתחום תביעת מזונות, כך גם טובת ההנאה שבהענקת זכות השימוש במכונית, היא בגדר תביעת המזונות {בר"ע 258/81 {טילי ליפשיץ נ' משה ליפשיץ, פ"ד לז(3), 645}. כלומר, זכותה של האישה לעשות שימוש ברכב המשפחתי הינה חלק מזכותה למזונות.

רוצה לומר, כי זכות האישה לשימוש ברכב מעוגנת בכלל "עולה עימו ואינה יורדת עימו". לפיכך, משנהנתה האישה מהשימוש במכונית עובר לקרע, הרי היא זכאית להמשיך וליהנות ממנה גם לאחר מועד זה.

ב- ע"א 4818/90 {גרשון כהן נ' מיכל כהן, דינים עליון כב 83} קבע בית-המשפט כי הוצאות החזקת הבית בגין הדירה בה מתגוררות המשיבות כוללים את הרכיבים הבאים: מיסים עירוניים, מים, חשמל, תשלום שוטף לוועד הבית, גז וטלפון.

ב- ע"א 433/90 {מני שריג נ' שושנה שריג ואח', דינים עליון יז 744} בית-המשפט הגדיר את ההוצאות החזקת הבית על-פי הנושאים הבאים: מיסים, חשמל, מים, גז, טלפון, אגרת רדיו וטלוויזיה, דמי ביטוח של המתקנים החשמליים, תיקון המקרר, מכונת הכביסה, הטלוויזיה, רדיו, רשת המיים והחשמל. במקרה דנן, אף חייב בית-המשפט את המערער בתשלום חד-פעמי בגין רכיב תיקונים בבית.

בבואו של בית-המשפט לקבוע את שיעור ההוצאות המשפטיות אותן יש להטיל לפתחו של הבעל יש ליתן את תשומת ליבנו למספר שיקולים:

הראשון, יש לבדוק, בכל מקרה ומקרה, מהו מצבה הכספי של האישה ובהקשר זה את יכולתה לכסות את ההוצאות מן הסכומים העומדים לרשותה.

השני, נשאלת השאלה האם תוכל האישה לממן את ההליכים להבטחת זכויותיה ולצפות לקבלת הוצאותיה עם תום הדיונים.

השלישי, יש לבחון את טיבה של התביעה בה מדובר והאם קיימים לפחות נתונים לכאוריים המצדיקים יוזמה מצידה של האישה.

הרביעי, נשאלת השאלה האם עסיקנן בתביעה לסיפוק צרכיה האמיתיים של האישה או עסיקנן בהתדיינות לשמה.

ב- ע"א 330/56 {פרידמן נ' פרידמן, פ"ד יא(1), 502} קבע בית-המשפט אין ההוצאות שהאישה זקוקה להן לשם ניהול משפט מזונות נגד בעלה הסרבן, נופלות, לגדר צרכי האישה והמהוות חלק של מזונות האישה.

כחלק מזכות האישה למזונות, עומדת לה הזכות למדור. האישה ראויה להינות מן המדור בדרך אנושית ושלווה וללא החחש למעשי אלימות או התגרות מצד הבעל.

יחד-עם-זאת, כאשר באים לקבוע שיעור חיוב דמי המדור שעל הבעל לשלם לאשתו, יש להביא בחשבון גם את הכנסותיה של האישה מנכסיה וממקורתיה השונים וככל שישנם.

זאת ועוד. זכות המדור שיש לאישה אינה זכות חפצית בדירה בה היא גרה והחובה על הבעל לספק לה מדור הינה זכות אישית שאינה קשורה לנכס ספציפי.

לעיתים, עולה השאלה מהי גודלה של הדירה אותו חייב הבעל "לספק" לאשתו. האם להשוות את גודלה של הדירה בה גרו בני הזוג טרם עזב הבעל את הבית או האם על הבעל "לספק" דירה בת מספר חדרים קטן יותר.

לעניין זה נבהיר, כי המדור החלופי צריך להיות מותאם לרמה הכללית של הדירה הקודמת, אולם, מבחינת מספר החדרים ניתן להביא בחשבון את העובדה שמספר הדיירים שיחיו בה, פחת.

אין כל חיוב לספק מדור דווקא בדירה ספציפית ומסויימת. על הדירה להיות נאותה והולמת את דרישת המדור של זכאי המזונות. למשל, על הבעל לאפשר לאישה להמשיך ולהתגורר באזור בו גדלה, אם קיים לכך צורך, על-ידי שכירת מדור באותו אזור {ולא בבית המסויים דווקא}.

זכותם של האישה והילדים לקבל מן הבעל-האב מדור שקט ושלו. זכות זו מופרת לא רק על-ידי אלימות פיזית מצד הבעל-האב, אלא, גם על-ידי אלימות נפשית, שהיא, לעיתים, בצורותיה הקיצוניות, פוגעת הרבה מהתקיפה הפיזית.