מורה דרך לענייני צוואות (עריכת צוואות והתנגדויות)
הפרקים שבספר:
- פתח דבר
- מהי צוואה?
- החשיבות בעריכת צוואה
- החופש לצוות
- הצוואה מעשה אישי
- צורות הצוואה
- צוואה בכתב יד
- צוואה בעדים
- הפקדת צוואה
- צוואה בפני רשות
- צוואה בעל-פה - צוואת שכיב מרע
- מי אינו יכול לשמש כעד לעשיית צוואה?
- נטל ההוכחה
- צוואה שנעשתה על-ידי קטין, פסול-דין, מי שלא ידע להבחין בטיבה של צוואה וחולה נפש
- אונס, איום, השפעה בלתי-הוגנת, תחבולה או תרמית
- אי-ביטול של צוואה פגומה
- טעות סופר
- צוואה סתומה
- הוראת צוואה שביצועה בלתי-חוקי, בלתי-מוסרי או בלתי-אפשרי, נוגדת את תקנת הציבור
- צוואה לטובת מי שערך אותה או היה עד לעשייתה או לקח באופן אחר חלק בעריכתה
- כיצד יכול מצווה לבטל את צוואתו?
- ביטול מקצת הצוואה, עו"ד שלומי נרקיס (ינואר 2015), אוצר המשפט
- קיום צוואה על אף פגם או חסר בצורתה
- אין לתבוע זכויות על פי צוואה ללא צו קיום צוואה
- מקור הסמכות לפירוש צוואה - "תורת שני השלבים"
- מעין צוואה ידועים בציבור
- צוואות הדדיות
- דוגמאות כתבי בי דין
אין לתבוע זכויות על פי צוואה ללא צו קיום צוואה
כאשר עסקינן בירושה על-פי צוואה, על התובע, בעת הגשת תביעתו, להצטייד בצו-קיום צוואה מרשם לענייני ירושה או בית-המשפט לענייני משפחה, שכן הסעיף קובע כי "אין לתבוע זכויות על-פי צוואה, ללא צו-קיום" {ראה סעיף 39 לחוק הירושה}.זהו תנאי-סף, בלעדיו אין לתובע עילת תביעה, דבר שיביא למחיקת תביעתו לכשתוגש ללא צו-קיום צוואה. צו-קיום צוואה איננו צו דקלרטיבי, שניתן לתבוע זכויות בהיעדרו {ת"א (אש') 10990/02 אייל סודאי, עורך-דין, כונס נכסים נ' שייחי אברהם ואח', תק-של 2005(4), 25267 (2005)}.
הערת המחבר:
לא ניתן לתבוע זכויות על-פי צוואה, אלא אם בית-המשפט לענייני משפחה או הרשם לענייני משפחה, נתן צו לקיומה.
צו-קיום צוואה נדרש כתנאי מוקדם לתביעת זכויות או להיזקקות למסמך כצוואה {ראה גם ע"א 2622/90 2663/90 שני נ' לרמר ומדינת ישראל, פ"ד מז(1), 191 (1993); ת"א (ת"א) 768/91 ברץ נ' ברץ, תק-מח 91(3), 92 (1991); תמ"ש (ת"א) 91412/98 צרפתי טובה ואח' נ' פרידמן מאיר ואח', תק-מש 2003(3), 520 (2002)}.
ב- בש"א (ראשל"צ) 5026/07 {ירדנה צור ואח' נ' מינהל מקרקעי ישראל (מדינת ישראל), תק-של 2007(4), 23754 (2007)} נדונה בקשה למתן צו מניעה כנגד המשיב שימנע פינויים מביתם.
בדחותו את הבקשה קבע כב' השופט שורץ אורן כי לא הוצג בפניו צו-קיום צוואה, "המאשר את הורשת הזכויות, אפילו היו ניתנות להורשה". משכך, ולאור סעיף 39 לחוק הירושה, "אין בידי המבקש 2 זכות ברת-תביעה".
ב- בש"א (נצ') 3297/02 {צדוק חרבי נ' עז' המנוח עבד אלכרים שמסי ואח', תק-מח 2003(1), 36679 (2003)} קבע כב' השופט השופט זיאד הווארי כי לאור העובדה כי טרם ניתן צו ירושה אודות עזבון "המנוח", יהא זה צודק והוגן בנסיבות העניין להקפיא את הדיון עד להוצאת צו ירושה או קיום הצוואה.
על-פי סעיף 39 לחוק הירושה, אין להיזקק לצוואה כצוואה, וכן אין לתבוע זכויות על פיה, אלא אם בית-המשפט נתן צו-קיום צוואה. על-כן, "החלופה הראשונה שהעלו המבקשים, בדבר היות היום הקובע לעניין תחילת מירוץ תקופת ההתיישנות יום פטירת המצווה, דינה להידחות" {ת"א (ת"א) 768/91 גרגוריו ברץ נ' ד"ר ריקרדו ברץ, תק-מח 91(3), 928 (1991)}.
ב- בש"א (יר') 5568/99 {טליו אברהם נ' אברהם סניור נעים ואח', תק-של 2001(2), 13080 (2001)} קבע בית-המשפט כי גם אם היה מקבל את הצוואה כראיה קבילה הרי שעל-פי סעיף 39 לחוק הירושה לא יכול היה המבקש להיזקק לירושה או להתבסס עליה שכן לא הוצא לה צו-קיום.
ודוק, גם לו הוצא לצוואה צו-קיום בקנדה, עדיין צריך היה המבקש להוציא לצוואה צו-קיום גם בישראל.

