התניית שירות בשירות בראי חוק הבנקאות (שירות ללקוח)
הפרקים שבספר:
- מבוא
- נטל ההוכחה
- נטילת הלוואה לצורך פתיחת תכנית חיסכון אינה פעולה בעלת היגיון כלכלי מובהק
- הדרישה לפתיחת תכנית חיסכון נובעת לעיתים ממניע שחשיבותו חורגת מרצונו של הבנק להגדיל את רווחיו, ועל-כן היא עונה על דרישת הקשר העסקי הסביר, המבחין בין התניה מותרת לאסורה
- על נתבע הטוען התניית שירות בשירות להוכיח מתי דרש הבנק פתיחת תכניות חיסכון ועל-ידי מי, מה הסכומים שהופקדו בתכניות, מצב החשבון אותה עת
- לגבי עדותו הישירה של הלקוח נקבע כי עליו להציג תשתית עובדתית ברורה של התניה ותזה ראייתית אמינה לגבי נסיבותיה
- נסיבה נוספת שנדרש לבררה לעיתים קרובות היא מידת ההתאמה בין הסכומים הכספיים של השירות המותנה ובין השירות שהוא התנאי...
- תנאי לבירור טענתו של הלקוח, כי הבנק התנה שירות בשירות, הוא שהלקוח יצביע על נזק ספציפי שנגרם לו בשל ההתניה האסורה
- אילו נסיבות חיצוניות עשויות לסייע בידי הטוען להתניית שירות בשירות להוכיח טענתו?
- התובע לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח, במאזן ההסתברויות הנדרש, כי הבנק נהג כלפיו בדרך של התניית שירות בשירות אחר - דחיית תביעה
- על בית-המשפט לנהוג בזהירות מיוחדת, בהכרעה בתביעת לקוח נגד בנק, בעילה של התניית שירות בשירות
- עניין ההפקדה לתכנית החיסכון סוכם עוד בטרם פתיחת החשבון, כך שהתובע לא היה מחוייב לקבל את ההצעה ויכול היה לפנות לבנק אחר מבלי שהדבר היה כרוך בעלויות עסקה כלשהן
- אי-כדאיות כלכלית כשלעצמה, ללא הוכחתה של התניית שירות בשירות, מהווה, ברגיל, טעות בכדאיות העסקה
- תכנית חיסכון שנפתחה לפני פתיחת החשבון המדובר – דחיית הטענה בדבר התניית שירות בשירות
- הואיל ומתן אשראי לא נמנה על השירותים שבנק מחוייב לתת... דרישתו לפתיחת תכנית חיסכון כתנאי להעמדת אשראי, עשויה לקיים את הקשר העסקי הסביר בין מתן שני השירותים, המבחין בין התניה אסורה למותרת
- על הטוען טענה העוסקת בהתניית שירות בשירות, להציג את גובה הסכומים הן באשר לתכניות החיסכון והן באשר לשירות האחר כגון הגדלת מסגרת אשראי
- מעורבות הלקוח בחשבונו - דחיית הטענה
- הטענה כי הבנק אילץ או התנה את מתן האשראי בהפקדת כספים לתכניות החיסכון לא בוססה בתשתית עובדתית ראויה וכל הטענה נטענה באופן כללי וסתמי ובכך אין די
- המבקשים הראו דוגמאות לפתיחת תכניות חיסכון, שעה שחשבון החברה מצוי ביתרת חובה, ואף הראו שתכניות חיסכון נפרעו לחשבון החברה - מתן רשות להגן בכפוף להפקדה
- על-מנת שהכללים יחולו בין הלקוח לבין הבנק, ראוי כי קודם לכול וראשית לכול על אדם להיחשב כלקוח...
- אין מדובר בסכומים זהים ואף לא קרובים, חסכונות באלפי שקלים אל מול הלוואות בעשרות ובמאות אלפי שקלים - דחיית הטענה
- אומנם היה על מבקש מס' 2 להוסיף ולפרט טענתו... אך דומה כי הפרטים שמבקש מס' 2 הצהיר עליהם מעמידים תשתית ראיות הראויה למתן רשות להתגונן
- לעניין מירוץ ההתיישנות, עילת תביעה בגין התניית שירות בשירות נוצרת עם הפסקת הלחץ הכלכלי שהפעיל מוסד בנקאי על לקוחו, ולא במועד קבלת השירותים
- קבלת הטענה בדבר התניית שירות בשירות
- הנתבעים מעלים טענה להתניית שירות בשירות ביחס לתכנית חיסכון שנפתחה על ידם בשנת 2001, בעוד שקיבלו אשראי בסניף אחר בחשבונות שנפתחו על ידם בשנת 2003 ואילך...
- שומה על התובע, באורח מפורט ודקדקני, לצלול לפירוט עובדתי ולהצביע על הרכיבים העובדתיים של הכפייה הנטענת, פרטי המעורבים בה, היעדר ההיגיון הכלכלי הנטען במועד פלוני...
- הוכחתה של התניה אסורה כלפי לקוח "גדול וחשוב" קשה יותר מהוכחתה של התניה אסורה כלפי לקוח "קטן ופשוט"
- בהיעדר כל פירוט לטענת התניית שירות בשירות - מועד פתיחת התכניות, סכומים שהופקדו בהן, תנאיהן, נסיבות פתיחתן ומסגרות האשראי שהייתה בחשבון לפני ואחרי פתיחתן - אין כל בסיס לטענה
- מהן האינדיקציות האפשריות לקיום התניה פסולה?
- משנדחתה הטענה כי הבנק הפר את הוראות סעיף 7(א) לחוק הבנקאות, הרי שבכך נקבע למעשה כי לא הייתה הפרה של חובת הנאמנות שהבנק חב כלפי הנתבע
- המומחה הוא לא זה אשר יכול לטעון מבחינה עובדתית כי הייתה התניית שירות בשירות אלא הוא נסמך על דברי הלקוח...
- הלכת בוני התיכון בע"מ
- הלכת ש.א.פ בע"מ
נטילת הלוואה לצורך פתיחת תכנית חיסכון אינה פעולה בעלת היגיון כלכלי מובהק
ב- ת"א (שלום חי') 4911-05 {ש. רובינשטיין ציוד מדעי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, תק-של 2011(3), 42143 (2011)} נפסק מפי כב' השופטת אריקה פריאל:"42. סעיף 7(א) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981 אוסר על תאגיד בנקאי להתנות מתן שירות בקניית שירות אחר אלא אם קיים קשר עסקי סביר בין השירות המבוקש לבין קיום התנאי. לטענת החברה התנה הבנק מתן אשראי לחשבון בפתיחת תכניות חיסכון שבחלקן אף מומנו מכספי הלוואות שהעניק הבנק לה או למנהלה שעה שהחשבון היה ביתרת חובה משמעותית.
43. לא הוכח כי כאשר נפתחו תכניות חיסכון היה זה כתוצאה מפעולה פסולה מצד הבנק אשר חייב את החברה לעשות כן כתנאי למתן אשראי. נהפוך הוא. כאמור, מעדות מנהל החברה עולה, כי החשבון נוהל "על מי מנוחות" עובדה אשר אינה יכולה לדור בכפיפה אחת עם טענת כפייה ולחץ. מנהל החברה אף העיד, כי פקידת הבנק נהגה להתקשר אליו כל אימת שיצא הבנק במבצע הלוואות בריבית נוחה יותר מזו שנדרשה החברה לשלם בגין אשראי שאושר לחשבון, והוא אף הודה על-כך (עמ' 21, ש' 10 - 19).
44. אמנם נכון, מפעם לפעם נפתחו תכניות חיסכון אשר שימשו בטוחה לאשראי וחלק מתכניות אלו מומנו על-ידי נטילת הלוואה מהבנק. אף כי נטילת הלוואה לצורך פתיחת תכנית חיסכון אינה פעולה בעלת היגיון כלכלי מובהק, אין להסיק מעצם התנהגות זו כי הבנק התנה שירות בשירות.
השיקולים לפתיחת תכנית חיסכון רבים ומגוונים ובין היתר גם רצון בעל חשבון בהשגת יתרונות כלכליים, כגון יצירת הוצאות המוכרות לצרכי מס.
45. זאת ועוד, לא הוכח כי תכניות החיסכון נפתחו כתנאי למתן אשראי או להגדלתו. החברה הודתה כי נזקקה למסגרת אשראי בגובה משתנה, כי מידי פעם נזקקה להגדלת מסגרת האשראי לטווח קצר וכי הבנק נאות לעשות כן בלא שדרש הגדלת הביטחונות. התברר גם, כי כאשר נמצא החשבון בחריגה מהמסגרת המאושרת הוגדלה מסגרת זו באופן זמני על-מנת להקטין את שיעורי הריבית בהם חוייב החשבון וכל זאת בלא שנדרשו בטחונות נוספים.
46. השוואת מועדי פתיחת תכניות חיסכון לעומת מועדי הגדלת מסגרת האשראי מצביעה על היעדר קורלציה בין השניים. קיים פער זמנים, לעיתים משמעותי למדיי בין מועד פתיחת תכניות חיסכון לבין השינויים במסגרת האשראי. עובדה זו תומכת אף היא במסקנה כי לא הייתה התניית שירות בשירות.
47. גם גובה הסכומים שהופקדו בתכניות החיסכון אינו מתיישב עם טענת התניית שירות בשירות. מסגרת אשראי אשר הסתכמה בכמה מאות אלפי שקלים אינה שקולה לתכניות חיסכון בסך אלפים בודדים. מה גם, שהכספים שהופקדו בתכנית החיסכון נפרעו לפי בקשת מנהל החברה או רעייתו בלא שמשיכתם השפיעה על גובה האשראי שאושר לחברה.
48. דין הטענה בדבר התניית שירות בשירות להידחות, גם לגופה."