ביטול פסק-דין שהושג במרמה - כללי

בתארו עילה זו של ביטול פסק-דין מחמת מרמה, במשפט האזרחי, אומר ד"ר א' וינוגרד[184]:

"בשיטות משפט רבות – אם לא בכולן – נתקבל העיקרון הרחב, שמצא ביטוי בפתגם הלטיני FRAUS OMNIA CORRUMPIT, כלומר: המרמה מבטלת את הכל. עיקרון זה תופס גם כלפי פסקי-דין שהושגו במרמה, על-אף קיומו של העיקרון הנוגד, הגלום ברעיון של מעשה בית-דין, ואשר שואף ליציבותן של החלטות שיפוטיות. עם זאת, בשל הצורך לאזן בין שני העקרונות המנוגדים, בשיטות רבות פותחו הגבלות מהגבלות שונות לאפשרות ביטול פסק-דין. הדרך לתקוף פסק-דין כזה, שאין עליו ערעור, היא על-ידי הגשת תביעה לפסק-דין הצהרתי, שבה המרמה הנטענת משמשת עילה מרכזית."
אשר לביטול פסק-דין בעילת מרמה במשפט הפלילי מתאר י' קדמי, בספרו, שם, שתי גרסאות,[185] וכדבריו:

"יש גורסים כי אף שמדובר בהלכה שנפסקה במישור האזרחי – דומה כי ניתן יהיה ליישמה, בנסיבות מתאימות ובשינויים המתחייבים, גם במישור הפלילי; וכך נפסק במישור האזרחי: "... אם הושג פסק-דין במרמה... על עיקרון הסופיות לסגת בשל כללי צדק ויושר. המשפט האנגלי מכיר אף הוא ברעיון של נסיגת מעשה בית-דין עת מדובר בפסק-דין שהושג במרמה... בענייננו נקבע... כי המסמך עוד זוייף במיוחד למטרת המשפט שהתנהל, ומכאן ניתן לקבוע כי פסק-הדין הושג במרמה..."; ומכיוון ש"אין בדין כל הוראה בדבר הדרך בה יש לבטל פסק-דין שהושג במרמה... על-פי ההלכה והפרקטיקה הדרך... היא על-ידי הליך של תקיפה ישירה... על-ידי בקשה לביטולו."
יש גורסים – וזו הדעה הרווחת – כי במישור הפלילי הנושא מוסדר בהוראות סעיף 31 לחוק בתי-המשפט [נוסח משולב] בדבר משפט חוזר.

[184] וינוגרד א', תקנות סדרי הדין, בהוצאת הלכות, עמ' 301.
[185] י' קדמי, על סדר בדין בפלילים, מהד' 2003, חלק שלישי, עמ' 1319.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

ביטול פסק-דין שהושג במרמה - כללי