סדר דין מהיר
הפרקים שבספר:
- מבוא
- הגדרות
- תחולת הוראות
- תובענות בסדר דין מקוצר ותובענות ממוכנות (תקנה 214ב1)
- עריכת כתבי טענות (תקנה 214ג)
- כתב תביעה, כתב הגנה וכתב תשובה (תקנה 214ד)
- תביעה שכנגד (תקנה 214ה)
- הודעה לצד שלישי (תקנה 214ו)
- תיקון כתב תביעה (תקנה 214ז)
- גילוי מסמכים מוקדם (תקנה 214ח)
- תצהירי עדות ראשית של העדים (תקנה 214ט)
- קביעת מועד דיון (תקנה 214י)
- ישיבה מקדמית (תקנה 214יא)
- העברה למסלול דיון רגיל (תקנה 214יב)
- בקשות ביניים (תקנה 214יג)
- הדיון בתובענה (תקנה 214יד)
- הגשת עיקרי טיעון וסיכום טענות (תקנה 214טו)
- מתן פסק-דין (תקנה 214טז)
- דיון מהיר בבית-דין לעבודה
הודעה לצד שלישי (תקנה 214ו)
תקנה 214ו לתקסד"א קובעת כי:"214ו. הודעה לצד שלישי (תיקון התשס"א (מס' 5))
(א) נתבע בתובענה בסדר דין מהיר רשאי, עם הגשת כתב ההגנה, להגיש בקשת רשות ליתן הודעה לצד שלישי במקרים המנויים בתקנה 216; לבקשת הרשות תצורף ההודעה לצד שלישי ערוכה בהתאם לתקנות אלה.
(ב) בית-המשפט יכריע בבקשה בתוך שלושים ימים ממועד הגשתה או בישיבה המקדמית, לפי המאוחר; בהחלטתו, רשאי בית-המשפט להורות, בין היתר, כי נושא ההודעה יידון לאחר סיום הדיון בתובענה או לאחר מתן פסק-דין בה, או ליתן כל הוראה אחרת או נוספת ככל המתחייב ממהות העניין.
(ג) נעתר בית-המשפט לבקשה יודיע על כך למבקש בהקדם האפשרי, והוא ימציא את ההודעה לצד השלישי, בצירוף הזמנה ערוכה לפי טופס 17ג והעתקים מכתבי הטענות שהוגשו בתובענה, אם לא הומצאו לו קודם-לכן; המבקש ימציא את ההודעה לצד שלישי גם לשאר בעלי הדין בתובענה.
(ד) לא הגיש הצד השלישי כתב הגנה, יראו אותו כאילו הודה בתקפו של פסק-הדין שיינתן לטובת התובע נגד הנתבע, אם יינתן, בין שנתקבל בהסכמה ובין באופן אחר, ושל פסק-הדין שיינתן לטובת הנתבע נגדו.
(ה) דין הודעת צד שלישי המוגשת לפי תקנה זו כדין תובענה בסדר דין מהיר ויחולו עליה הוראות פרק זה; תקנות 217 ו-219 עד 222 לא יחולו על הודעה כאמור;
(ו) לא יהיה בהגשת הודעת צד שלישי כדי לשנות את מועד הדיון בתובענה או מועדים אחרים הקבועים בפרק זה, אלא-אם-כן הדבר הכרחי בנסיבות העניין."
בשנת התשס"א התקין שר המשפטים את פרק ט"ז1 לתקסד"א, שעניינו תובענות בסדר דין מהיר. התקנות החדשות 214ה ו-214ו מגבילות את דרך הגשתן של תביעות שכנגד ומשלוח הודעות צד שלישי בסדר הדין המהיר האמור. העולה מכך, שכאשר המחוקק - הראשי או המשני - מבקש להגביל הגבלה מיוחדת את שהתיר באופן כללי, הוא עושה זאת.28
לעניין השיקולים האם להרשות את משלוח הודעת צד ג' ראה דעתם של רחמים כהן ומנחם קליין:29
"...אם בית-המשפט נוכח כי התביעה שכנגד או ההודעה לצד שלישי מסרבלות את הדיון ומוסיפות עניינים שאינם נדרשים לצורך הכרעה ממצה בסכסוך, הוא רשאי, ואף חייב, לסרב לבקשה ליתן הודעה לצד ג' או להפריד את התביעה שכנגד מהתובענה כולה ולהעבירה למסלול הרגיל, כדי לשמור על מסגרת המועדים לדיון במסלול המהיר."
כמו-כן, ראה דברי כב' הרשם דן סעדון ב-בש"א (רמ') 1090/0730.
"בספרם של השופטים ר' כהן ו-מ' קליין סדר דין מהיר בבית-משפט השלום (נבו, תשס"ה), עמ' 37 מציינים המחברים המלומדים את הדברים הבאים היפים לענייננו:
'נתבע בתביעה בסדר דין מהיר רשאי להגיש עם הגשת כתב הגנה גם בקשה למתן רשות לשלוח הודעה לצד שלישי במקרים המנויים בתקנה 216.'
במילים אחרות, על-אף שהתקנה החולשת על הליכי משלוח הודעה לצד שלישי בסדר דין מהיר איננה תקנה 217 או תקנה 216 אלא תקנה 214ו לתקנות סדר הדין, עדיין יש לבחון אם הטעם למשלוח ההודעה לצד שלישי עונה על הדרישות המהותיות שנקבעו בתקנה 216 לתקנות."
ב-בש"א (ת"א-יפו) 155741/0531 נקבע בבקשה לביטול פסק-דין במסגרת תביעה שהוגשה בסדר דין מהיר כי:
"הטיעון הראשון המובא על-ידי המבקשת אינו טיעון הגנה כנגד התביעה. ניזוק, כמו גם חברת ביטוח הבאה בנעליו, זכאי לפנות למי שהוא המזיק לשיטתו (במקרה של תאונה, בדרך-כלל מדובר בנהג). אם וככל שיש הסכם בין המזיק (או גורם רלוונטי אחר) לבין בעל הרכב או צד שלישי אחר, לפיו על הצד השלישי לשאת בנזקים שנגרמו בעטיו של המזיק, יכול הדבר במקרים המתאימים להקים למזיק עילה כנגד אותו צד. אין בכך כדי להוות טענת הגנה כנגד הניזוק ומבטחו (אלא אם ההסכם הוא עם הניזוק עצמו או מבטחו).
בהקשר זה ניתן לציין כי המבקשת לא הגישה בקשה למתן רשות להגשת הודעה לצד שלישי כנגד הנתבעת 2 (ראה תקנה 214ו לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984).
15. הטיעון השני נוגע להיקף הנזק. לכתב התביעה צורפה חוות-דעת שמאי לגבי נזקי הסוזוקי. התובענה נסמכת על חוות-דעת זו, אליה צורפו תמונות.
חוות-הדעת ניתנה על יסוד בדיקה שנערכה ביום 11.9.03, היינו שלושה ימים לאחר התאונה. חוות-הדעת מתייחסת למוקד נזק המתאים לתיאור בכתב התביעה (אחורי).
נהגת הסוזוקי העידה בישיבת 16.1.05 ואישרה הודעה שנמסרה על ידה לתובעת. תיאור הנזקים ברכב המבוטח, כפי שהוא מופיע בהודעה, תואם את כתב התביעה וחוות-הדעת.
המבקשת לא צרפה חוות-דעת נגדית (חוות-דעת אותה היה עליה לצרף עם כתב הטענות - תקנה 214ג לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). הנתבעת גם לא ציינה מה הוא לדעתה גובה הנזק שנגרם בתאונה או איזה פרט בחוות-הדעת שצורפה לתביעה אינו קשור לתאונה או לוקה בדרך אחרת. אין גם טענה כי המבקשת היא בעצמה אשת מקצוע בתחום. טענת המבקשת לגבי הנזק היא כוללנית ומועלית בעלמא.
16. טענתה של המבקשת כי סיכויי הצלחתה טובים, אינה מבוססת, איפוא.
סיכום
17. לאור האמור לעיל, הבקשה נדחית. אין צו להוצאות."
____________________
28. ת"ק (פ"ת) 2558/05 שירלי חזן נ' חברת הדקה ה-90 בע"מ, תק-של 2006(1) 14976, 14980 (2006).
29. רחמים כהן, מנחם קליין סדר דין מהיר בבית-משפט השלום (נבו - הוצאה לאור בע"מ, תשס"ה-2005), 70.
30. בש"א (שלום-רמ') 1090/07 כפיר בן אדאבה, עורך-דין נ' כרטיסי אשראי לישראל בע"מ, תק-של 2007(1) 15630 (2007).
31. בש"א (ת"א-יפו) 155741/05 לוי הוכמן מיכל נ' איילון חברה לביטוח בע"מ, תק-של 2005(1) 17723, 17725 (2005).

