דיון מהיר בבית-דין לעבודה

1. כללי

תקנה 31 לחוק בית-הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 (להלן: "חוק בית-הדין לעבודה" או "החוק") קובעת הוראות לדיון מהיר, להלן לשון התקנה:

"31. דיון מהיר

(א) בתובענה כאמור בסעיף 24(א)(1) או (3) לתשלום סכום שלא יעלה על הסכום שקבעו שר העבודה והרווחה ושר המשפטים ידון בית-דין איזורי בדרך של דיון מהיר על-פי הוראות סעיף זה; הסכום האמור ייקבע על-ידי השרים בהתייעצות עם נשיא בית-הדין הארצי, עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם ארגונים ארציים של מעבידים שלדעת השרים הם יציגים ונוגעים בדבר, ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.

(ב) בדיון מהיר לא יהיה בית-הדין כפוף לסדרי הדין, והוא יפעל בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.

(ג) בדיון מהיר תהיה לבית-הדין האיזורי סמכות לפסוק לדין או בהסכמת בעלי הדין - לפשרה.

(ד) פסק-דין של בית-דין איזורי בדיון מהיר אינו נתון לערעור, אלא-אם-כן נשיא בית-הדין הארצי או סגנו או שופט של בית-הדין הארצי שנתמנה לכך על-ידי הנשיא נתנו לכך רשות.
(ה) בית-דין איזורי רשאי, בין מיזמתו ובין לבקשת צד, להפסיק את הדיון המהיר מבלי לפסוק בו, אם מצא כי נושא הדיון, הבעיות השנויות במחלוקת, או היקף הראיות הדרושות לבירור העניין אינן מאפשרות דיון מהיר או שמן הצדק להפסיק את הדיון המהיר מבלי לפסוק בו. הופסק הדיון המהיר כאמור - ימשיך בית-הדין האיזורי לדון בתובענה בדרך הרגילה.

(ו) בית-דין איזורי רשאי, בהסכמת בעלי הדין, להעביר את הדיון בתובענה כאמור בסעיף-קטן (א) לבורר שהסכים לדון בעניין בלי לקבל שכר; שופט או נשיא בית-דין איזורי או סגנו, או רשם, הכל לפי העניין, רשאים לעשות כן אף בטרם החל הדיון לפני בית-הדין האיזורי; הוראות חוק הבוררות, התשכ"ח1968-, למעט סעיפים 23 עד 29 ו-31 עד 35 יחולו על בוררות לפי סעיף זה, ככל שהן נוגעות לעניין, אולם -

(1) כל מקום שנאמר בו "בית-המשפט" ייקרא כאילו נאמר "בית-דין איזורי לעבודה";

(2) דין פסק בורר לפי סעיף-קטן זה, פרט לערעור, כדין פסק-דין של בית-דין איזורי.

(ז) שר המשפטים, בהסכמת שר העבודה והרווחה ונשיא בית-הדין הארצי, רשאי למנות, לתקופה ובתנאים שיקבע, שופט של בית-דין לעבודה שיצא לקיצבה, שימלא תפקיד של שופט בית-הדין האיזורי בדיון מהיר; בשבתו בדין יהיו סמכויותיו של שופט שנתמנה כאמור כסמכויות שופט של בית-הדין לעבודה.

(ח) לעניין סעיף זה, "בית-דין איזורי" - לרבות רשם של בית-הדין בעניין שבתחום סמכותו."

תקנות בית-הדין לעבודה (קביעת סכום התביעה בדיון מהיר), התש"ן1990- קובעות כי:

בתוקף סמכותנו לפי סעיף 31(א) לחוק בית-הדין לעבודה, התשכ"ט1969- (להלן - החוק), ובהתייעצות עם נשיא בית-הדין הארצי לעבודה, עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם ארגונים ארציים של מעבידים שלדעתנו הם יציגים ונוגעים בדבר, ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אנו מתקינים תקנות אלה:

1. קביעת סכום (תיקונים: התשנ"ב, התשנ"ג, התשנ"ד, התשנ"ה, התשנ"ו, התשנ"ז, התשנ"ח, התשנ"ט, התש"ס, התשס"א, התשס"ג)

סכום התביעה או שווי הנושא בדיון מהיר בפני שופט או רשם לא יעלה על 22,700 שקלים חדשים73 ליום הגשת התביעה;

לעניין זה,

"סכום התביעה או שווי הנושא" -

(1) לגבי דיון לפני שופט - לא כולל פיצויי הלנה או הפרשי הצמדה או ריבית ליום הגשת התביעה;

(2) לגבי דיון לפני רשם - הסכום שהוא מוסמך לדון בו לפי סעיף 27 לחוק, לא כולל פיצויי הלנה או הפרשי הצמדה או ריבית ליום הגשת התביעה.

1א. הצמדה לשכר הממוצע (תיקון התשנ"ג)

(א) בתקנה זו, "השכר הממוצע" - כמשמעותו בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשכ"ח-1968.

(ב) 1 בינואר של כל שנה יוגדל הסכום הנקוב בתקנה 1 ויהיה כסכום של שלוש פעמים השכר הממוצע לאותו יום; סכום מוגדל כאמור יעוגל למאה השקלים החדשים הקרובים.

(ג) מנהל בתי-המשפט יפרסם ברשומות הודעה על הסכום שהוגדל לפי תקנה זו.

2. ביטול

תקנות בית-הדין לעבודה (קביעת סכום התביעה בדיון מהיר), התשמ"ז1986- - בטלות."

תביעות לשכר עבודה וזכויות נלוות או לפיצויי פיטורים או לקצבה שאינן עולות על תקרה מסויימת המתעדכנת מעת לעת יתבררו בדרך של "דיון מהיר" על-פי סעיף 31 לחוק בית-הדין לעבודה, הדבר יצויין בהזמנה שתישלח. כאשר תיק קבוע לדיון מהיר, על הצדדים להביא לדיון את כל ראיותיהם ועדיהם, שכן באותו המועד יישמעו העדויות ויצגו המסמכים (בדרך-כלל דיון מהיר מסתיים בישיבה אחת).

בבוא בית-הדין לעבודה לדון בתביעה המתנהלת לפי סעיף 31 לחוק בית-הדין לעבודה, על בית-הדין לפעול בדרך הנראית לו כמועילה להכרעה צודקת.

על-פי סעיף 31(ה) לחוק בית-הדין לעבודה, רשאי בית-הדין מיוזמתו, או לפי בקשת צד להפסיק את הדיון המהיר לפני שפסק בו, ולהמשיך לדון בתובענה בדרך הרגילה, וזאת אם מצא כי נושא הדיון, הבעיות השנויות במחלוקת, או היקף הראיות הדרושות לבירור העניין, אינם מאפשרים דיון מהיר או שמן הצדק להפסיקו.

בבסיס הנהגת הליך הדיון המהיר עמדה לנגד עיני המחוקק מטרת פישוטם של הליכים בתובענות כספיות בסכומים המוגבלים בתקרתם. העדפת קיצור ההליך השיפוטי נועדה להביא תועלת לכלל המתדיינים ולקדם את הדיון באופן מהיר, ענייני ויעיל, ולהביא לסיומו של ההליך תוך זמן קצר.

מטעמים אלו נקבע בסעיף 31(ב) לחוק כי בדיון מהיר לא יהיה בית-הדין כפוף לסדרי הדין והוא יפעל בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.

כך, גם נקבע בסעיף 31(ד) לחוק משמדובר בפסק-דין שניתן בהליך של דיון מהיר. על-פי סעיף 31(ד) לחוק פסק-דין של בית-דין איזורי בדיון מהיר אינו נתון לערעור, אלא-אם-כן נשיא בית-הדין הארצי או סגנו או שופט בית-הדין הארצי שנתמנה לכך על-ידי הנשיא נתנו לכך רשות. על-פי תקנה 74(א) לתקנות בית-הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, בקשת רשות ערעור תוגש תוך 15 ימים מן היום שבו ניתן פסק-הדין, או מן היום בו הומצא למבקש.74

כפי שהוסבר לעיל, אין זכות ערעור אוטומטית על פסק-דין בדיון מהיר, אלא יש להגיש "בקשת רשות ערעור" תוך 15 יום מיום קבלת פסק-הדין, לבית- הדין הארצי לעבודה.

עם קבלת רשות הערעור, יש להגיש את הערעור עצמו תוך הזמן שייקבע על-ידי בית-הדין הארצי. כאשר מדובר בערעור על פסק-דין של שופט, יישמע הערעור בבית-הדין הארצי לעבודה. כאשר מדובר בערעור על פסק-דין של רשם, יישמע הערעור בבית-הדין האיזורי לעבודה.

באשר להחלטות ביניים שניתנו במסגרת דיון מהיר - נקבע בפסיקה כי אין ניתן לערער, גם לא ברשות, אלא במסגרת הערעור על פסק-הדין.75

כל הכלים הללו נועדו להשגת המטרה של הכרעה צודקת ומהירה.

הסמכות לפסוק לפשרה מתאפשרת הן מכוח סעיף 79א לחוק בתי-המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984, החל גם בבית-הדין לעבודה לפי סעיף 39 לחוק בית-הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, והן לפי סעיף 31 לחוק בית-הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, באשר מדובר ב-"דיון מהיר".

ב-ד"מ (איזורי-י-ם) 5233/0676 נטען כי בנסיבות העניין בתיק דנן ולאור הגשת התביעה שכנגד אין התיק מתאים עוד להליך של דיון מהיר. בית-המשפט קבע כי בתיק דנן לא ניתן לקדם את המטרה של הכרעה צודקת ומהירה כיאה להליך של דיון מהיר. וזאת משום שהתובעת שוהה תקופה ארוכה בחו"ל, ולא ניתן לקיים את הדיון בתביעתה בשל כך. יתר-על-כן, גם דיון שנקבע למועד שבו היתה התובעת אמורה לבקר בארץ, נדחה לבקשתה, משום שהתובעת לא הגיעה לארץ לביקור. משכך, לא ניתן לקיים בפועל בתיק זה הליך של דיון מהיר. כמו-כן הוגשה תביעה שכנגד, ובקשות מקדמיות. בשל כל אלה ראה בית-המשפט לנכון להעביר את התיק להליך של דיון רגיל.

ב-בש"א (איזורי-ת"א) 6491/0777 נפסק מפי כב' הרשמת הירשברג רחל כי באשר לטענת הנתבעת בדבר אי-תמיכת הבקשה בתצהיר. אכן נכון הוא שבתי-הדין לעבודה אימצו את הנוהג להגיש בקשות בכתב בהתאם לסדרי הדין הקבועים לעניין בקשות בתקנות סדר הדין האזרחי. עם זאת, אין בית-הדין כבול לדרך זו, ובוודאי לא במסגרת דיון מהיר בו מלכתחילה ועל-פי הוראות סעיף 31(ב) לחוק בית-הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 אין בית-הדין כפוף לסדרי הדין והוא רשאי לפעול בדרך הנראית לו כמועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה. לאמור, היעדר תמיכה של הבקשה בתצהיר אין בה, בהכרח, כדי לסכל את הצלחתה ופרט בהליך של דיון מהיר.

ב-בש"א (איזורי-ת"א) 10236/0778 נשאלה השאלה מה אם התביעה העיקרית הוגשה בהליך של דיון מהיר ואילו איחוד הדיונים יוביל את הדיון לדרך של ניהול תובענה רגילה ואך יאריך ויסרבל את ההליכים.

כב' השופטת א' סלע פסקה כי:

"7. הלכה פסוקה היא כי ניתן לאחד תובענות שכל אחת מהן מתבררת בהליך אחר, אם כי משנתבקש איחוד בין תובענה המתנהלת בהליך של דיון מהיר (על-פי סעיף 31 לחוק בית-הדין לעבודה) לבין תובענה בסדר הדין הרגיל, נמנע בית-הדין הארצי לעבודה מלעודד את האיחוד, באומרו:

'הפירוש הראוי הוא זה המבטיח שתכלית הליך ב-"דיון מהיר" תוגשם בצורה המירבית... מן הראוי לשקול אם לא יהיה זה נכון לסיים תחילה את הדיון בהליך שאמור להתקיים ב-"דיון מהיר", אף אם כמה ממרכיביו דומים לאלה של הליכים אחרים התלויים ועומדים באותו בית-דין.'

(דב"ע נו/3-190 אילנה בן עזרא - מד"י, סעיף 12 לפסק-דין מיום 21.5.96; י' לובוצקי סדר הדין במשפט העבודה (הוצאת ניצן, מהדורת 2004), פרק 10, עמ' 17).

8. נוכח כל האמור, כמו גם הטעמים שהעלה המבקש במסגרת הדיון - הבקשה לפיצול דיון - מתקבלת."

2. אגרה בדיון מהיר - בית-הדין לעבודה

תקנה 6 לתקנות בית-הדין לעבודה (אגרות), התשס"ח-2008 קובעת כי:

"6. אגרה בדיון מהיר

(א) בעד כל הליך בדיון מהיר, לפי סעיף 31 לחוק, תשולם מחצית האגרה שהיתה משתלמת אילולא הובא ההליך בדיון מהיר כאמור, ולא פחות מהסכום הנקוב בפרט 9 בתוספת הראשונה.

(ב) נפסק הדיון המהיר בלי לפסוק בו, כאמור בסעיף 31(ה) לחוק, והועבר ההליך לדיון רגיל, יורה הרשם על גביית עודף האגרה כאמור."

על התובע בבית-דין לעבודה לשלם אגרה עם הגשת התביעה, בשיעור של 1% משווי התביעה, ולא פחות מסכום המשתנה מעת לעת. בהליך של דיון מהיר - על התובע לשלם מחצית מסכום האגרה הנ"ל.

_________________
73. המידע להלן מעודכן לתאריך 1.1.08. הסכום מתעדכן מעת לעת ויש לפנות לילקוט הפרסומים.
74. בש"א (ארצי) 364/08 צרכניית דשנים - יוסף אסייג, תק-אר 2008(4) 26, 27 (2008).
75. דב"ע נו/153-3 אילנה בן עזרא - מדינת ישראל, פד"ע לא 501. ראה גם: עב' (איזורי-חי') 4048/05 פיש רוני - שריל באוטיסטה, תק-עב 2005(4) 5475, 5476 (2005).
76. ד"מ (איזורי-י-ם) 5233/06 כרמל אמונה - סטודיו בת עמי, תק-עב 2008(2) 3697 (2008).
77. בש"א (איזורי-ת"א) 6491/07 שגבייב גרמן - סלטי צבר תעשיות מזון (1985) בע"מ, תק-עב 2008(1) 9528, 9530 (2008).
78. בש"א (איזורי-ת"א) 10236/07 פירסט עוז אבטחה בע"מ - פז דוד, תק-עב 2008(1) 4776, 4777 (2008).

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

דיון מהיר בבית-דין לעבודה