botox

גילוי מסמכים מוקדם (תקנה 214ח)

1. כללי

תקנה 214ח לתקסד"א קובעת כי:

"214ח. גילוי מסמכים מוקדם (תיקון התשס"א (מס' 5))

(א) לכתב טענות בתובענה בסדר דין מהיר יצרף בעל דין רשימה של המסמכים הנוגעים לעניין הנדון, המצויים או שהיו מצויים ברשותו או בשליטתו, ושאותרו על ידו לאחר חקירה ודרישה.

(ב) היה המסמך מצוי ברשות מגיש כתב הטענות יצרף העתק או תצלום שלו לכתב הטענות; לא היה המסמך מצוי ברשותו, יציין בתצהיר בידי מי, למיטב ידיעתו, הוא מצוי.

(ג) הוראות פרק ט' לא יחולו על תובענות בסדר דין מהיר, למעט תקנות 102, 103 ו-119, בשינויים המחוייבים; לא צירף בעל דין מסמך כאמור בתקנת-משנה (ב) תחול לגביו תקנה 114א, בשינויים המחוייבים."

גילוי המסמכים בסדר דין מהיר קבוע בתקנה 214ח לתקסד"א שלעיל.

א. על-פי תקנת-משנה (א) לתקנה 214ח, בעל דין המגיש כתב טענות נדרש לצרף לו רשימה של מסמכים הנוגעים לעניין הנדון בתובענה.

ב. על-פי תקנת-משנה (ב), אם היה המסמך מצוי ברשות מגיש כתב הטענות, עליו לצרף תצלום או העתק שלו לכתב הטענות. לא היה המסמך מצוי ברשותו, יציין בתצהיר בידי מי, למיטב ידיעתו, הוא מצוי.

ג. תקנת-משנה (ג) קובעת, כי הוראות פרק ט' לתקנות (הודיות, שאלונים וגילוי מסמכים) לא יחולו על תובענות בסדר דין מהיר, למעט מספר תקנות שאינן מענייננו. כן קובעת התקנה, שתקנה 114א לתקנות תחול על בעל דין שלא צירף מסמך כנדרש בתקנת-משנה (ב) לתקנה 214ח לתקנות.

בעל דין המבקש גילוי מסמך ספציפי או המבקש לקבל לידיו מסמך שגולה ברשימת המסמכים, אך העתק ממנו לא צורף לכתב הטענות, עליו להגיש בקשה בכתב בסמוך לאחר קבלת כתב הטענות ולא להמתין לדיון המוקדם או לקביעת התיק להוכחות.

בקשה לקבלת מסמך הכלול ברשימת המסמכים היא בקשה טכנית גרידא, שהרי הצד שכנגד כבר הביע את דעתו שהמסמך רלוונטי לתובענה הנדונה, וככלל הבקשה תיענה בחיוב. מאידך, בבקשה לגילוי מסמכים שלא הוזכרו ברשימה נדרש המבקש להוכיח כי מדובר במסמכים "הנוגעים לעניין הנדון".33

ב-ת"א 41030/0434 נדונה בקשת בא-כוח התובעת להוספת מסמכים לתצהיר העדות הראשית ותגובה לבקשה להוספת מסמכים לתצהיר העדות הראשית מאת בא-כוח הנתבעת. בית-המשפט מפי כב' השופט תמיר מיכאל קובע כי:

"הדין הנוגע לגילוי מסמכים של בעלי דין מצוי בתקנות סדר הדין האזרחי...

תקנה 114א לתקנות עניינה בתנאים לקבלת ראיה:

'114א. בעל דין שאינו מגלה מסמך שיש לגלותו לפי תקנה 112 או שאינו נענה לדרישה לפי תקנה 114, לא יהא רשאי להגיש את המסמך כראיה מטעמו באותה תובענה, אלא ברשות שנתן בית-המשפט לאחר שנוכח כי היה לבעל הדין הצדק סביר למחדלו; הרשה בית-המשפט את הגשת המסמך, רשאי הוא להורות בכל הנוגע להוצאות או לעניינים אחרים.'

מכאן שהסמכות לאפשר לבעל דין להגיש ראיה מטעמו שלא במסגרת תקנה 112, נמסרה על-ידי מתקין התקנות לבית-המשפט, כאשר מבחן ההצדק הסביר, ואיזון המושג באמצעות הוראת הוצאות, נמסרו ככלים בידי השופט להפעלת שיקול-דעתו.

בהלכה ובספרות נקבע כי רק במקרה של זדון או כוונה, לא תאושר הגשת ראיות בהתאם לתקנה 114א הנ"ל (ת"א (חי') 787/99 ארי כץ ו-2 אח' נ' עיריית הרצליה, תק-מח 3(2003) 295, 301; א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה שביעית), 170).

ומכאן שהפעלת הסנקציה של אי-קבלת הראיה היא החריג, ולא ההימנעות מהפעלתה.

עיינתי בבקשה ובתגובת הנתבעת, ומצאתי כי במסגרת נסיבות העניין, צורך למסמכים נוספים, שהקשרם לתובענה נולד עם קריאת כתב ההגנה, מהווה הצדק סביר, וכי טענת הנתבעת לזדון או לכוונה מצד התובעת בהגשה מאוחרת זו של הריאיות הנוספות, אינה מבוססת דיה, וכי הנזק שבהגשה זו, הנגרם לה, יכול שירפא באמצעות פסיקת הוצאות מתאימות.

לעניין הראיות עצמן:

הגשת הקלטת

הנני קובע כי בטרם תוכר הקלטת כראיה, על התובעת להתייחס לעמידתה בתנאי הקבילות (ראה יעקב קדמי על הראיות (מהדורת 2003, הוצאת דיונון), 1141), כלומר שבשלב זה, כל עוד לא הוגש מסמך מאת התובעת באשר לקבילות הקלטת, לא תאושר הצגתה בתיק זה כראיה.

הכתבה, התעודה מהאוניברסיטה, וכן העמודים הראשונים מהתסריטים

הנני מקבל את הגשת ראיות אלה, כאשר הצדדים רשאים להתייחס לנפקותם בחקירות ובסיכומים.

כאמור לעיל, נראה כי הפגם שנוצר עקב ההגשה המאוחרת של הריאיות יכול שירפא באמצעות פסיקת הוצאות, ולפיכך הנני קובע בשלב זה יתרת חובה במאזן ההוצאות של התובעת, יתרה זו תבוא לידי ביטוי בסיומו של ההליך."

ב-ת"א 63098/0335 נפסק מפי כב' השופטת אושרי פרוסט-פרנקל:

"בעל דין העומד לעתור לתיקון כתב טענותיו, מן הראוי שיקדים לשקול את הצורך והחיוניות שבפעולה זו לנוכח התוצאות המשפטיות הקשורות בכך. אם יזכה בבקשתו ובית-המשפט יתיר לו הגשת כתב טענות מתוקן, יהא בכך משום מתן זכות אוטומטית, גם לצד שכנגד להגיש כתב טענות מתוקן מצידו, בזכות וללא צורך ברשות.

תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (תיקון אחרון: 19.9.04):

'94. תשובה לכתב טענות מתוקן (99) (תיקון התשנ"א)

הגיש בעל דין כתב טענות מתוקן, ישיב עליו בעל הדין שכנגד, או יתקן, בלי נטילת רשות, את כתב טענותיו הוא, תוך הזמן העומד לרשותו אותה שעה להגשת כתב טענותיו או תוך חמישה-עשר ימים מיום שהומצא לו כתב הטענות המתוקן, הכל לפי התאריך המאוחר יותר, אם לא קבע בית-המשפט או הרשם מועד אחר. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות.'

תקנה 94 קובעת כי במקרה שבעל דין הגיש כתב טענות מתוקן, ישיב עליו בעל הדין שכנגד או יתקן את כתב טענותיו שלו, ללא צורך בנטילת רשות.

התקנה לעיל על-פי נוסחה אינה מגבילה את תיקון כתב ההגנה לעניינים הנובעים מהתיקון, אשר נעשה בכתב התביעה, הכלל הוא כי הזכות לתקן את כתב ההגנה על-ידי הנתבע טומנת בחובה את הזכות לתקן את ההגנה כולה (רע"א 507/97 שיכון ופיתוח לישראל נ' סביון, פ"ד נא(2) 656, 658).

(נשיא בית-המשפט המחוזי תל-אביב-יפו, השופט אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה שמינית, תשס"ה-2005, סיגא - הוצאה לאור בע"מ), 151)...

לגבי גילוי מסמכים בתובענה בסדר דין מהיר, כאשר הדיון מתקיים בסדר דין מהיר חובה על בעל הדין לצרף את המסמכים שעליהם נסמך כתב טענותיו כאילו ניתן כבר צו לגילוי מסמכים נגדו. תקנה 214ח, קובעת שאם לא צורף מסמך כזה תחול לגביו תקנה 114א. ההוראות האחרות של פרק ט' לתקנות, לא תחולנה בכל הקשור לגילוי מסמכים בכללם גם שאלונים על תובענות בסדר דין מהיר.

(נשיא בית-המשפט המחוזי תל-אביב-יפו, השופט אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה שמינית, תשס"ה-2005, סיגא - הוצאה לאור בע"מ), 197).

מן הכלל אל הפרט

במקרה שלפנינו התבקשתי על-ידי המבקשים כי יותר להם לשלוח שאלון למשיב, ומנגד המשיב ביקש למחוק טענות בכתב ההגנה המתוקן אשר מהוות מקצה שיפורים. איני מתירה את הגשת השאלון, בשלב זה.

לעניין חוזה המכר הנטען בכתב התביעה המתוקן, כבר נאמר כי מסמכים אשר לא יצורפו לכתב התביעה כאילו כבר ניתן צו גילוי מסמכים עבורם, לא יהא רשאי בעל דין לצרפם כראיה מטעמו באותה תובענה אלא ברשות שנתן בית-המשפט. לגבי כתב ההגנה המתוקן, המבקשים בתיקון כתב טענותיהם אינם מכחישים את זכותם המלאה להגיש טענות חדשות בכתב ההגנה, המבקשים רשאים לתקן את ההגנה כולו אך מחוייבים לצרף תצהיר לתיקון כתב טענותיהם אם אכן קיימת טענה עובדתית חדשה אשר נטענה בכתב ההגנה. המבקשים יגישו תצהיר מאמת תוך 7 ימים מיום החלטה זו."

ב-ת"א 12883/0436 נדונה בקשה למתן צו לגילוי מסמכים כללי ולגילוי ועיון ספציפי כנגד הנתבעת 2, בנוסף מבוקש להורות לנתבעת 2 להשיב על שאלון. נפסק מפי כב' השופטת אושרי פרוסט-פרנקל:

"ב-רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי הנרי, פ"ד מט(4), הוזכרה תקנה 112 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, הקובעת כי, גילוי מסמכים משתרע על כל 'המסמכים הנוגעים לעניין הנדון', ועל צד לגלות כל אותם המסמכים אשר סביר להניח כי הם כוללים מידע אשר יאפשר לצד, במישרין או בעקיפין, לקדם את העניין נושא התובענה (ראה: fique v. The Peruvian Guano Paci Unie Financiered dompagc (11 Q.B. 55) Co. (1882)). נמצא, כי הרלוונטיות של מסמך, לצורכי גילוי, היא במידת האור שהמסמך עשוי לשפוך על המחלוקת בין הצדדים. לעומת זאת מסמך, שאין בו כדי לחזק טענה או להחלישה, וכל כולו לא בא אלא "לדוג" בענייניו של בעל דין, אין לגלותו - מ"א 40/49.

עוד נקבע ב-רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי הנרי, פ"ד מט(4), כי, יינתן עיון במסמכים פנימיים של הבנק, ככל שהם רלוונטיים לחשבונו של המבקש.

על-פי אמות-מידה אלו ולאחר שבדקתי את המסמכים המבוקשים, אני מורה כי, המשיבה תמסור למבקשת את המסמכים המפורטים במכתב מיום 31.5.04, המצורף לבקשה."

ב-ת"א (שלום-ת"א) 51394/0537 המבקשת עותרת למחיקת כתב ההגנה של המשיב על בסיס הטענה, כי המשיב לא צירף לכתב טענותיו רשימת מסמכים, כמתחייב בתקנות.

בית-המשפט קבע מפי כב' השופטת א' פרוסט-פרנקל כי:

"הלכה היא, כי הפרוצידורה אינה "מיטת סדום" ואין מוחקים כתב הגנה בשל אי-עמידה בפרוצידורה, אלא במקרים קיצוניים בלבד. כמו-כן, תקנה 214ח לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 קובעת, כי 'יצרף בעל דין רשימה של מסמכים הנוגעים לעניין הנדון', משראה בעל דין, כי אין ברשותו מסמכים לצרף הנוגעים לעניין הנדון, אין הוא מצרפם. בעל דין המעוניין כי הצד שכנגד יגלה מסמכים, יפעל על-פי סדרי הדין הקובעים בתקנות. אי-עמידה בצירוף רשימת מסמכים לכתב טענות בסדר דין מהיר אינה עילה לבקשה למחיקת כתב הגנה וקבלת פסק-דין."

2. האם הוצאת פרק ט' לתקנות מתחולת התובענות המתנהלות בסדר דין מהיר פוגעת פגיעה קשה ביכולת ההתגוננות של הנתבע?

התשובה לשאלה זו שלילית.

ראשית, על פניה אין התקנה פוגעת ביכולתו של מי מהצדדים לנהל את התובענה כדבעי, הואיל ותקנות-משנה (א) ו-(ב) לתקנה 214ח ממלאות את החסר, ולפיהן תחת תצהיר גילוי מסמכים לפי סימן ג' לפרק ט' לתקנות, באה רשימה של המסמכים לפי תקנת-משנה (א) וצירופם בפועל לפי תקנת-משנה (ב).

שנית, אמת, מתקין התקנות הוציא את ההסדר הקבוע בסימן ב' לפרק ט' העוסק בשיגור שאלונים והתשובות להם, ואולם השאלה היא, האם עובדה זו פוגעת פגיעה קשה ביכולת הצדדים לנהל את התובענה (יהיה זה התובע או הנתבע או שניהם יחד) כדבעי? התשובה לשאלה זו היא שלילית ולוודאי שהתקנה אינה מקנה יתרון למי מהצדדים על פני יריבו, שכן נקבע ששני הצדדים אינם יכולים לשגר שאלונים זה לזה. ואולם, על-מנת ליתן תשובה שלמה יותר לשאלה, יש לדון במהותן של זכויותיהם הדיוניות של בעלי הדין.

ואכן, רשימת הכללים העשויים ליפול בגדרה של הזכות להליך משפטי הוגן אינה רשימה סגורה. כפי שמציין כב' הנשיא א' ברק:

"יש להיזהר מהרחבת יתר של "כבוד האדם". "כבוד האדם", אינו כל הטוב והיפה שבחיים... כבוד האדם אינו כלל זכויות האדם. עלינו להבחין בין כבוד האדם וחירותו כמטרה כוללת של חוק היסוד, לבין כבוד האדם כזכות חוקתית, אשר יחד עם החיים והגוף, מוגנים בפני פגיעה בהם."38

לא כל זכות דיונית שהוקנתה למי מהצדדים על-ידי המחוקק, ובוודאי לא אלו שהוקנו לו על-ידי מחוקק-המשנה, הופכת, איפוא, לחלק מזכות היסוד של האדם להגנה על כבודו או על קניינו, ואף לא חלק מעקרונות הצדק הטבעי.39 כך, למשל, אין הזכות לחקירה שכנגד חלק מ-"כבוד האדם" ואפשר אף להטיל ספק אם ניתן לראותה כחלק בלתי-נפרד של הליך שיפוטי ראוי.40 יתרה מזאת, יכול היה בעל הדין לטעון, כי אדרבא, הסעדים הדיוניים שבפרק ט' לתקנות, כגון שאלונים, גילוי מסמכים וכד' הם אלו הפוגעים בפרטיותו ולעיתים אף בכבודו.41

יתר-על-כן, במשפט אזרחי זכויות הצדדים שוות הן וכללי הדיון נועדו לשמר את זכויותיהם באופן זהה. הגנה יתרה על זכותו של נתבע, למשל, יכולה להוות פגיעה בזכותו של התובע, ולהיפך. ניתן להרחיק לכת ולאמור, שאף אם ניתן לסבור שהשמטת פרק ט' לתקנות מתחולתו של פרק ט"ז1 לא היתה צעד שיקדם את ניהול הדיון וייעל אותו, אין בעובדה זו כדי לפגוע בזכויות היסוד של המתדיינים. ויש לזכור, שאף מתן צו למסירת שאלון לפי תקנה 120 לתקנות מסור לשיקול-דעתו של בית-המשפט ועליו להפעיל שיקול-דעת ענייני ומעמיק בעת מתן הצו. נפסק מקדמת דנא, כי גילוי ידיעות בדרך של תשובות לשאלון נועד למטרה משולשת: לקבל אינפורמציה שתסייע למבקש בהוכחת טענותיו, או בסתירת עמדת היריב; להשיג הוודאות מהיריב; ולחסוך בדרך זו את הטרחה וההוצאות הכרוכות בהבאת עדים.

אין, איפוא, ואף לא היה לבעל דין גם לפי הכללים הנקוטים ב-"סדר דין רגיל" (וזמן רב לפני התקנת פרק ט"ז1 לתקנות) זכות מוקנית לקבלת צו לשגר ליריב שאלון, ועל בית-המשפט לשקול כל עניין לפי נסיבותיו והוא רשאי גם לדחות בקשה מעין זו אם הוא סבור שהצגת השאלות תכביד על בעל הדין.

הוצאת פרק ט' מתחולת התובענות המתנהלות בסדר דין מהיר לא פגעה בזכות יסוד של מתדיין כלשהו. כמו-כן, לא נראה שבעל דין מנוע מלעתור לקבלת פרטים נוספים מיריבו במסגרת תובענה המתנהלת בסדר דין מהיר. לפי תקנה 214ב(ג), "ההגדרות וההוראות האחרות שבתקנות..." יחולו על תובענות בסדר דין מהיר ובכלל זה תקנות 65 ו-66 העוסקות ב-"פרטים נוספים" ואין צריך לומר כי לפי תקנה 214יא(ז) שבית-המשפט יוכל להורות בישיבה המקדמית על מתן פרטים נוספים כפי שיכול בית-המשפט לעשות כן במסגרת הסמכויות המוקנות לו בקדם-משפט לפי תקנה 3(143) לתקנות.

תקנה 214ג מחייבת את בעל הדין לצרף לכתבי הטענות שלו תצהיר ערוך לפי טופס 17א לתקנות לשם אימות העובדות שבכתב הטענות. תקנה 214ח(א) קובעת כי לכתב הטענות יצרף בעל הדין רשימה של המסמכים הנוגעים לעניין הנדון, המצויים או שהיו מצויים ברשותו או בשליטתו, ושאותרו על ידו לאחר חקירה ודרישה. משמעות הדבר היא, שהתצהיר הערוך לפי טופס 17א בא לאמת, בין היתר, גם את העובדה שאותה רשימה של המסמכים היא אכן רשימה שלימה ומלאה. תנאי המסייע לפרשנות זו מצוי בתקנת-משנה (ב) (תקנה 214ח(ב)) בה נאמר, כי אם לא היה בידי בעל הדין מסמך מצוי, יציין בתצהיר בידי מי, למיטב ידיעתו, הוא מצוי. ותצהיר מניין? - אותו תצהיר לפי טופס 17א כאמור.

ומה אכן דינם של המסמכים אשר אף שאינם חסויים יש הצדקה לחשיפתם במועד מאוחר יותר מהגשת כתב הטענות על-ידי בעל הדין כדוגמת דו"ח חוקר מטעם חברת ביטוח.42 שאלה זו מקבלת משנה-תוקף לאור העובדה שלמרות הוצאת תחולת פרק ט' מהתקנות הדנות בתובענות המתנהלות בסדר דין מהיר, תקנה 119 לתקנות הדנה באי-חשיפת מסמכים חסויים נותרה על כנה. מסמכים חסויים במשמע ולא מסמכים שאינם חסויים ושאך חשיפתם המוקדמת תפגע בזכויותיו של המתדיין. אכן בעניין זה, לכאורה, מתקין התקנות כובל את ידיו של בית-המשפט בשונה מהסמכות המוקנית לו בתקנות 112 ו-113 (העוסקות בגילוי מסמכים) לתקנות. וייתכן אף שהיה מקום לפטור את בעל הדין לצרף בפועל העתק או תצלום של מסמך מסויים - ברשות בית-המשפט.43

__________________
33. בש"א 156307/03 לשם (ד.נ.) טכנולוגיות בע"מ נ' עורך-דין גיל כהן, פ"ד סב(3) 655, 658-655 (2003).
34. ת"א 41030/04 עזר שרה נ' פורת שובל אובי, פדאור 04(22) 533 (2004).
35. ת"א 63098/03 יערית והדי נ' טל קורן, פדאור 05(12) 304 (2005)
36. ת"א 12883/04 יורוטק מערכות בניה בע"מ נ' מדינת ישראל - משרד האוצר אגף מס רכוש, פדאור 04(17) 210 (2004).
37. ת"א (שלום-ת"א) 51394/05 ריחן בארות יצחק נ' לומיטו עיבוד ושיווק מוצרי בשר 2002 בע"מ, תק-של 2006(1) 26716, 26718 (2006).
38. א' ברק "כבוד האדם כזכות חוקתית" הפרקליט מא 271, 285.
39. ע"א 916/79 אלבר בע"מ נ' מנהל מס רכוש וקרן פיצויים, פ"ד לו(4) 393, 400-399 (1982); ש' שטרית "היחס בין כללי הצדק הטבעי והוראות דיוניות מן החקיקה" הפרקליט לא (תשל"ז), 42 וההפניות שם.
40. בג"צ 91/74 ג'בארה נ' בית-המשפט המחוזי, פ"ד כח(2) 519, 524 (1974); א' ברק, שם, 285; ש' לוין "חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וסדרי הדין האזרחיים" הפרקליט מב (תשנ"ה), 445, 455.
41. ש' שגב "על היחס שבין חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו לבין תקנות סדר הדין האזרחי, בכלל, והסעדים הזמניים בפרט" המשפט ב' (תשנ"ה), 53, 61.
42. רע"א 4249/98 שמעון סוויסה נ' הכשרת הישוב - חברה לביטוח, פ"ד נה(1) 515 (1999).
43. בש"א (י-ם) 6419/02 מוריה נ' עורך-דין מנשה הס, תק-של 2002(3) 446, 447 (2002).