botox

מהו עיכוב ביצוע (תקנה 470 לתקנות)

תקנה 470 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת כדלקמן:

"470. עיכוב ביצוע מהו?
עיכוב ביצוע לעניין סימן זה הוא:
(1) עיכוב הוצאה לפועל לפי חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967;
(2) עיכוב ביצוע בכל דרך אחרת;
(3) התליית פעולתה של ההחלטה."

התקנה יצרה הרחבה של המונח "עיכוב ביצוע" ככולל כל דרך לביצועם של פסק-דין או החלטה.

עיכוב ביצוע כולל למעשה כל דרך של ההוצאה של ההחלטה, עליה הוגש ערעור, מן הכוח אל הפועל. עיכוב ביצוע פירושו עיכוב השימוש בפסק-הדין באיזו דרך שהיא. כותרתה של הבקשה לא היא הקובעת את המהות של הבקשה {ראה גם ע"א (מחוזי ת"א) 1849-12-09 בנק לאומי למשכנתאות בע"מ נ' אביטל אלט, תק-מח 2010(4), 14318, 14321 (2010)}.

ב- בש"א 6801/95 {הליליס בע"מ נ' מנהל המכס והמע"מ, פ"ד מט(3), 258 (1995)} קבע בית-המשפט כי "בקשה שמוגשת לבית-משפט שלערעור בה מתבקש צו שיאסור על המשיבים לערעור מעשות שימוש, עד מתן פסק-דין בערעור, בהחלטות בית-המשפט קמא עליהן מערערים, איננה אלא בקשה ל"עיכוב ביצוע", שהרי בקשה כזו, ואין זה משנה באיזו כותרת בוחר לו המבקש להכתיר אותה, הינה, הלכה למעשה, בקשה ל'התליית פעולתה של החלטה' ".

ניתן, איפוא, לומר, כי עיכוב ביצוע פירושו – עיכוב השימוש בפסק-הדין באיזו דרך שהיא. בקבען כי גם עיכוב ביצוע "בכל דרך אחרת" הוא בכלל עיכוב ביצוע, התכוונו התקנות להסמיך את בית-המשפט לעכב גם ביצועם של פסקי-דין כאלה שאינם מבוצעים על-ידי משרד ההוצאה לפועל, כי אם על דרך של כפיה בהתאם לפקודת בזיון בית-משפט, כגון צווי מניעה וצווי ביצוע בעין, וכן צו ירושה וצו פירוק, ואף "ביצועה" של החלטה שאינה מבוצעת כלל, כגון פסק-דין של הצהרה, אפשר לעכב עד לבירור הערעור, כי הרי זו "התליית פעולתה של החלטה", כאמור בתקנה 470(3) לתקנות ספר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: גם "לתקסד"א") {ד"ר י' זוסמן בספרו סדר הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995), 864}.

תקנה 470 לתקסד"א מגדירה את מהותו של צו עיכוב ביצוע לעניין "סימן זה" של התקנות. הגבלת חלות צו העיכוב לא באה אלא להדגיש כי מדובר בעיכוב ביצוע אגב ערעור בלבד.

אין התקנות מכסות את כל אותם מקרים, בהם גם נדון להלן, בהם סמכות עיכוב הביצוע הורתה בדין עצמו או ששיקול-הדעת של בית-המשפט יונק סמכותו מדינים אחרים ומעקרונות אחרים אשר מצמצמים או מרחיבים את שיקול-דעת בית-המשפט ליתן צווי עיכוב ביצוע.

כך למשל, קיימות הוראות דין בהן העיכוב ביצוע הינו אוטומטי, מוחלט ומיידי ללא צורך בכל פניה כלשהי מצד המערער לבית-המשפט.

עיכוב ביצוע משמעו, אם-כן, כל דרך שימוש בפסק-הדין או בהחלטה המעוכבים.

פרסום פסק-דין או החלטה, ללא הודעה על דבר עיכובם, משמעו שימוש שלא כדין ובחוסר תום-לב בהליך השיפוטי. שימוש בלתי-ראוי כזה יכול להוות בסיס לתביעת נזיקין לכל צורותיה נגד המפרסם, ויש בה גם משום מעשה של שיבוש הליכי משפט על כל המשמעות החמורה שבכך.

עיכוב ביצוע של פסק-דין אינו מתבטא רק בביצוע או מימושו של סעד אופרטיבי שניתן בו, והוא כולל גם "התליית פעולתה של ההחלטה" {בש"א (חד') 3437/00 יעקב אברג'יל ואח' נ' צבי הופנר, תק-של 2000(3), 3424 (2000)}.

עיכוב ביצוע הוא סעד טפל לערעור. לכן, לא ניתן לבקש עיכוב ביצוע בעניין שלא היה נושא לפסק-הדין נשוא הערעור {ע"א 9119/96 עזבון המנוח חנא סאפיה נ' אברהים סאפייה, תק-על 97(4), 677 (1997)}.

ההלכות שנקבעו בעניין עיכוב ביצועו של פסק דין עם הגשת ערעור, חלות גם על בקשה לעיכוב הליכים בהוצאה לפועל, וזאת מכוח תקנה 470(1) לתקסד"א הקובעת כי "עיכוב ביצוע, לעניין סימן זה הוא: עיכוב הוצאה לפועל לפי חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967" {בר"ע (מחוזי נצ') 287/09 צחי כהן נ' חגית תורג'מן פלוצקי, תק-מח 2009(4), 7498, 7502 (2009)}.

כמתחייב מלשון תקנה 470 לתקסד"א, עיכוב ביצוע פסק-דין שניתן, מעכב את כל החלקים האופרטיביים של פסק-הדין. דברים אלה יפים הם בפרט שעה שפסק-הדין שביצועו עוכב כולל חיובים שלובים {ת"א (שלום ת"א) 59553/05 סופר שלום נ' מיכאל מור, תק-של 2007(4), 28392, 28396 (2007)}.

עיכוב ביצועו של פסק-דין הצהרתי הינו בעייתי שכן בפועל אין סעד אופרטיבי אותו ניתן לעכב {בעייתיות זו נדונה במספר מקרים בהם עלתה שאלת עיכוב ביצועו של פסק-דין הצהרתי. ראה למשל, ע"א 1385/98 אליאס סינאי ואח' נ' רבקה דרור ואח', תק-על 98(1), 107 (1998)}.

ב- ת"א (מחוזי חי') 540-03 {עזבון המנוח מחמוד יאסין ז"ל נ' עזבון המנוח אחמד זבידה ז"ל, תק-מח 2010(2), 19646, 19647 (2010)} טוענים המבקשים בבקשתם כי יש ליתן צו לעיכוב ביצוע פסק-הדין מאחר וקיים חשש שמא יבצעו המשיבים עסקאות במקרקעין, דבר שיסכל את אפשרות מימוש פסק-הדין בערעור אם יזכו בו המבקשים.

בפסק-הדין לא ניתנו כל הוראות אופרטיביות לשינוי המצב הקיים שהרי איש מהצדדים לא ביצע כל הליך של רישום על-פי הסכם החליפין.

למעשה מעוניינים המבקשים להתלות את פועלו של פסק-הדין כאמור בתקנה 470(3) לתקנות סדר הדין האזרחי, על-מנת שלא ייעשה בו שימוש בהליכים נוספים בין הצדדים. כמו-כן מבקשים הם סעד זמני שימנע ביצוע עסקאות במקרקעין עד להכרעה בערעור.

בפסק-הדין ניתנה הצהרה לפיה הסכם החליפין בטל. בעקבות הצהרה זו עשויים המשיבים לבקש לשנות את החזקה בחלקות. כמו-כן הם עשויים לבצע עסקאות בחלקת זבידה. חלקה זו מעובדת מזה שנים רבות על-ידי המבקשים אשר אף נטעו בה עצי זית. אם לא יעוכב הביצוע יתכנו שינויים בלתי-הדירים.

בנסיבות שכאלה, דומה כי יש הצדקה להתלות את תוקפה של ההחלטה ולמנוע פעולות לשינוי המצב עד הכרעה בערעור. כמו-כן מוצדק להותיר את הסעד הזמני שניתן לבקשת המבקשים בתיק כדי למנוע ביצוע עסקאות בחלקה.

יחד-עם-זאת, התליית פעולתו של פסק-הדין והותרת הסעד הזמני על כנו עלולה לגרום גם למשיבים נזק, שהרי המשיבים לא יוכלו לממש את זכייתם, לא יוכלו לעשות שימוש בחלקת זבידה ולא יוכלו למכור או לשעבד את זכויותיהם בחלקה.

לפיכך, האיזון הראוי בין האינטרסים מנוגדים אלו הינו על-כן להורות על עיכוב ביצוע והותרת הסעד הזמני עד ההכרעה בערעור, תוך התניית צו העיכוב בהפקדת ערבויות שיבטיחו פיצוי למשיבים בגין נזקיהם הצפויים, למקרה שהערעור יידחה.

לאור התכלית של ריבית הפיגורים, מחד והתכלית של עיכוב ביצוע פסק-הדין עד להחלטה בערעור, מאידך, הוחלט כי מהוראת סעיף 5 לחוק פסיקת ריבית ומתקנה 470 לתקסד"א, עולה, כי ההחלטות בעניין עיכוב ביצוע פסק-הדין דוחות את "מועד הפירעון" למועד מתן פסק-הדין בערעור.

כאמור לעיל, נקבע כי המשמעות של עיכוב ביצוע פסק-הדין היא, כי מועד הוצאת פסק-הדין מן הכוח אל הפועל הוקפא ונדחה למועד אחר. דחיה זו מעבירה יחד עם העברת מועד הביצוע אף את מועד התווספות הפרשי ההצמדה והריבית על החוב לאותו מועד נדחה אחר.
נבהיר כי בתקופת עיכוב הביצוע לא מתקיימת התכלית לעודד ולתמרץ את החייב לשלם את החוב הפסוק, ומכאן שאין כל טעם והגיון בחיובו בריבית פיגורים על תשלום שלא היה עליו לשלם בתקופה זו {רע"א 5420/07 דמארי ויקטור נ' צוות ברקוביץ מאגרי בנייה בע"מ, תק-על 2008(1), 3518 (2008); רע"א 369/10 אלברט אוחיון ואח' נ' עזרא חממי, תק-על 2010(2), 2720, 2724 (2010)}.

אין נפקא מינה אם מועד הפירעון לעניין תוספת ריבית פיגורים נקבע למועד כלשהו בגוף פסק-הדין ואם לאו {רע"צ (שלום יר') 26-09 חב' לוי רמות עבודות עפר כבישים ופיתוח בע"מ נ' עמיר אבידן, תק-של 2010(1), 97933, 97934 (2010)}.

המשמעות המעשית היא שהחלטת עיכוב הביצוע מביאה לדחיית מועד הפירעון שקבע בית-משפט קמא בפסק-דינו {ה"פ (מחוזי חי') 3972-01-09 צבי קורצקי נ' עזבון המנוח מוחמד עלי נגיב זייד, תק-מח 2009(2), 7565, 7568 (2009)}.

כלומר, משילוב הוראת סעיף 5 לחוק פסיקת ריבית והצמדה ותקנה 470 לתקסד"א, עולה, כי החלטות בעניין עיכוב ביצוע פסק-הדין – היא ההחלטה שקבעה צו עיכוב ביצוע ארעי וההחלטה הסופית, אשר עיכבה חלק מהסכום הפסוק – דוחות את "מועד הפירעון" למועד מתן פסק-הדין בערעור {רע"א 5420/07 דמארי ויקטור נ' צוות ברקוביץ מאגרי בנייה בע"מ, תק-על 2008(1), 3518, 3521 (2008)}.

המשמעות של עיכוב ביצוע פסק-הדין היא, כי מועד הוצאת פסק-הדין מן הכוח אל הפועל הוקפא ונדחה למועד אחר. דחייה זו מעבירה יחד עם העברת מועד הביצוע אף את מועד התווספות הפרשי ההצמדה והריבית על החוב לאותו מועד נדחה אחר.

בהתאם לסימן י' לחלק ד' לתקסד"א, ובהתאם להוראת תקנה 470 לתקסד"א, לא ניתן לעכב ביצועו של פסק-דין הדוחה תובענה, הואיל ובמקרה כזה אין מה לעכב. משפסק-הדין אינו מקנה כל סעד אופרטיבי, ממילא אין מה לעכב {ע"א (מחוזי יר') 9277/06 אברהמי גילה נ' משרד החינוך, תק-מח 2007(2), 412 (2007)}; בש"א (מחוזי יר') 1290/06 כהן אילן נ' נצב"א חברה להתנחלות בע"מ, תק-מח 2006(2), 614, 618 (2006); ע"א 1363/04 צאלים החזקות בע"מ נ' "דלק" חברת הדלק הישראלית בע"מ, תק-על 2005(4), 3898 (2005); רע"א 9821/02 עזבון המנוח יחיאל כהן ז"ל נ' שמשון חברה לביטוח בע"מ, תק-על 2003(2), 3695 (2003); ע"א 4806/01 סיגל לוריה נ' בנק דיסקונט בע"מ, תק-על 2001(3), 451 (2001)}.