תנאים במתן צו עיכוב ביצוע

1. כללי
בעבר, נוסחה של תקנה 469 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קבעה כדלקמן:

"469. דרך ההחלטה על עיכוב ביצוע
"בית-המשפט או הרשם המורה על עיכוב ביצוע רשאי להתנות את העיכוב בתנאים שיראו לו, לרבות מתן ערובה מתאימה מאת בעל הדין המבקש את העיכוב וקביעת מועד להגשת כתב הערעור או בקשת רשות לערעור."

תקנה 469 לתקסד"א, בטרם ביטולה, מקנה לבית-המשפט שיקול-דעת נרחב ביותר, בבואו ליתן צו עיכוב ביצוע. תקנה הנ"ל מסמיכה את בית-המשפט להתנות את עיכוב הביצוע במתן ערובה מתאימה {עמ"ש (מחוזי ת"א) 47659-10-10 פלונית נ' פלוני, תק-מח 2011(1), 28978, 28980 (2011); תע"א (איזורי חי') 2855-08 חברת שמירה "בטחון לאומי (1992) ע.נ. בע"מ נ' גירשטל ויטלי, תק-עב 2010(4), 120, 121 (2010)}.

ביום 11.4.13 תוקנו תקנות סדר הדין האזרחי במסגרתם בוטלה תקנה 469 לתקסד"א.

לעניין האחרון, נעיר כי תקנה 469 לתקסד"א {שבוטלה כאמור} מוצאת את ביטוייה במסגרתה של תקנה 467(ג) לתקסד"א.

כפי שנראה להלן, סמכות בית-המשפט לעיכוב ביצוע היא רחבה, וכוללת בתוכה גם אפשרות להורות על מתן ערובה מאת המבקש להבטחת נזק העלול להיגרם בשל הצו {ראה תקנה 467(ג) לתקסד"א}.

סקירת החלטות בתי-המשפט בבואם לקבוע תנאים בהחלטותיהם בבקשות לעיכוב ביצוע מצביעה על מספר מגמות:

האחת, בית-המשפט עצמו הוא הקובע את התנאים לפרטי פרטים לרבות טכניקת בדיקת המצאת התנאים ואפילו בקרה של בית-המשפט בדבר קיום התנאים על-ידי מבקש עיכוב הביצוע.

השנייה, בית-המשפט קובע כי מבקש עיכוב הביצוע יציע בטוחה הולמת לשביעות רצון בית-המשפט ומשמוצעת הבטוחה, בית-המשפט הוא אשר בודקה. אם בטוחה זו מניחה-את-הדעת, נכנס עיכוב הביצוע לתוקף.

השלישית, קבלת הצעות מן המבקש לגבי סוגי הערבויות וזאת טרם ההכרעה בבקשת עיכוב הביצוע או התניית עיכוב הביצוע בקבלת הערבויות.

זאת ועוד, בחינת החלטות בתי-המשפט לרוחבן ועומקן, מצביעה על מספר טכניקות בהן נוקטים בתי-המשפט בדרכם להשית תנאים על מבקש עיכוב הביצוע:

הראשונה, בית-המשפט נעתר לבקשת העיכוב תוך השתת התנאים, על-פי המגמות דלעיל, להבטחת ביצועו של פסק-הדין באם מבקש העיכוב יפסיד בערעור. זאת על-מנת שלא לעשות פלסתר את פסק-הדין ולקפח את הצד הזוכה.

השנייה, בית-המשפט נעתר לבקשת ה"מפסיד" שאם יבצע את פסק-הדין, בפרט כשמדובר בחיוב כספי, כי אז ייבצר ממנו להיפרע מן הזוכה בחזרה אם יזכה בערעור. כאן מחייב בית-המשפט את הזוכה בהפקדת בטוחות להבטחת החזרת הכספים למבקש העיכוב באם יזכה בערעור.

השלישית, בית-המשפט נעתר למבקש הביצוע ונותן עיכוב ביצוע חלקי בלבד.

הרביעית, בית-המשפט נעתר לבקשת העיכוב אולם מחייב את המבקש ליתן ערבותו אך ורק לגבי הוצאות המשפט.

החמישית, בית-המשפט מחייב את מבקש הביצוע בהעמדת ערבויות אך ורק לנזק המשוער שיכול להיגרם לצד הזוכה בם המבקש יפסיד את הערעור.

בפרשת לידאי {רע"א 6448/01 עבד אל סלאם חיר ואח' נ' אלון לידאי, תק-על 2003(1), 1517 (2003)} קבע כב' הרשם ע' שחם כי יש להבחין בין שתי תכליות בגינן נקבעת ערובה כתנאי לעיכוב ביצועו של פסק-דין. האחת, תכליתה להבטיח את ביצוע פסק-הדין של הערכאה הקודמת, בעוד שהשנייה תכליתה להוות בטוחה למקרה שהצו לעיכוב ביצוע יגרום נזק כלשהו לזוכה בערכאה הקודמת.

באשר לערובה מהסוג הראשון, "הרי עם, מתן הפסק או עם פקיעת תוקפה של ההוראה בדבר עיכוב ביצוע - ניתן להיפרע מן הסכום המופקד או הנערב" {בר"ע 3748/91 לאה דבורה הלל נ' חיים שטיינברג, תק-על 91(4), 882 (1991)}.

באשר לערובה מהסוג השני הרי שהדין מורכב יותר. מחד גיסא, קיים ההסדר אותו קבעה הפסיקה {ראה למשל רע"א 2421/98 בריל יהודית נ' מריון צ'פלסקי, תק-על 98(2), 1444 (1998)}. מאידך גיסא, היו כאלה שביקשו להחיל את ההסדר החקיקתי הקבוע בתקנה 371 לתקסד"א, העוסק באופן שבו יש לחלט/להחזיר ערובה שהושתה במסגרת של סעד זמני {נעיר כי תקנה זו הוספה בשנת בשנת 2001 לפרק כ"ח לתקנות סדר הדין האזרחי שעניינו סעדים זמניים, אך לא נקבעה תקנה דומה במסגרת ערובה שניתנה במסגרת בקשה לעיכוב ביצוע}.

זאת ועוד. בפרשת לידאי עמד בית-המשפט על הקושי ביישום ההסדר שנקבע בתקנה 371 לתקסד"א, על ערובה שהושתה מכוח תקנה 469 לתקסד"א. דומה כי דעת בית-המשפט, כי אין להחיל את ההסדר החקיקתי, היא הדעה הרווחת בפסיקה, אך למעשה בית-המשפט העליון טרם קבע מסמרות בדבר {ראה פסק-הדין בפרשת לידאי שם כב' הרשם ע' שחם לא קבע בצורה מוחלטת כי אין להחיל את תקנה 371 לתקסד"א על ערובה מכוח תקנה 469 לתקסד"א; וכן את דברי כב' השופט י' דנציגר ב- רע"א 1330/09 נ.ת.מ נכסי תחבורה ומסחר בע"מ נ' חניוני הצלחה בע"מ, טרם פורסם (2009)}.

נדגיש כי באשר לדרך לפיה נדע לאיזו מן התכליות נקבעה הערבות, קבע בית-המשפט בפרשת לאה דבורה הלל את הדרך הבאה:

"ההוראה בדבר הפקדת ערבות כתנאי לעיכוב הביצוע מקורה בהחלטת בית-המשפט, והוא המוסמך לקבוע הן את שיעורה והן את מטרתה. לצורך בחינת טיבה של ערבות זו יש איפוא צורך לפנות, בראש ובראשונה, לנוסח אותה החלטה...
5. אני סבור כי, באין אחיזה לקביעת מטרת הערבות בלשון החלטת בית-המשפט, יש ללמוד על התכלית מכלל נסיבות העניין, מן ההליכים שהתקיימו בערכאות השונות ומן הבקשה לעיכוב הליכים, כפי שהוגשה."

2. ערבות בנקאית
הפקדת או מסירת ערבות בנקאית כתנאי לעיכוב ביצוע יכול ותכסה את מלוא החיוב הכספי החל על מבקש העיכוב, את חלקו של החיוב הכספי, את הוצאות המשפט בלבד או את הנזק שיגרם לצד שזכה בפסק-הדין למקרה שמבקש העיכוב יפסיד בערעור.

כמו-כן יכול שערבות בנקאית תינתן למשל להבטחת ביצועו של פסק-דין פינוי באם מבקש העיכוב יפסיד הערעור ויידרש לפנות את הנכס.

ב- ע"א 10329/07 {אילן קשתי נ' לוי פייגין, תק-על 2010(3), 2568, 2570 (2010)} קבע בית-המשפט כי ערבות בנקאית, כדוגמת זו שהוטלה על-ידי בית-המשפט בגדרי הליך עיכוב הביצוע, בהתאם לתקנה 469 לתקסד"א, עשויה לשמש הן כערבות והן כעירבון {ראה גם רע"א 98/03 מפעלי גדנסקי בע"מ נ' ברום תעשיות טקסטיל (1993) בע"מ, פ"ד נז(3), 727, 733 (2003)}.

יחד-עם-זאת, במקרה דנן, אין צורך להידרש להבחנה שבין מימוש ערבות {שמופקדת בהתאם לתקנה 364(א) לתקסד"א} לבין חילוט עירבון {שמופקד בהתאם לתקנה 364(ב) לתקסד"א ונעשה בהתאם לתקנה 371 לתקסד"א}, שכן שאלה זו לא משליכה על התוצאה לענייננו.

מאידך גיסא, הכלל שהוא בהחלט רלבנטי לסוגיה העולה בבקשות - קובע כי על-מנת להיפרע מערובה שניתנה להבטחת נזקים כתוצאה ממתן סעד זמני, בין אם מדובר בערבות או בעירבון - יש להראות, בין השאר, כי קיים קשר סיבתי בין הנזק שנגרם למבקש להיפרע מן הערובה, ובין מתן הסעד הזמני שפקע {עיין והשווה: תקנה 371(א) לתקסד"א (בנוגע לחילוט עירבון); תקנה 371(ב) לתקסד"א (בנוגע למימוש ערבות)}.

ב- ב"ש 940/86 וולטר רוט ואח' נ' Deak & Co. Inc ואח', פ"ד מא(1), 217 1987)} נדונה דרישת צד שזכה בפסק-דין לטובתו כי ערבויות בנקאיות שבהן חוייב מבקש עיכוב ביצוע כתנאי לעיכוב תהיינה ערבויות בנקאיות ישראליות ולא ערבויות בנקאיות אמריקאיות כפי שהפקיד המבקש לטובתו ניתן צו עיכוב הביצוע. בית-המשפט בחן את הסוגיה והחליט להמיר את הערבויות כמבוקש.

ב- ע"א 1869/01 כל בו 2000 הרצליה (1990) נ' זאב סטבינסקי, תק-על 2001(2), 630 (2001)} נדונה הבטחת פיצויים שנפסקו בגין הפרת הסכם. בית-המשפט חייב בערבות בנקאית על חלק מן הפיצוי כתנאי לעיכוב ביצוע.

ב- רע"א 1626/00 {אמנון יונה נ' ערן ויינרמן, תק-על 2000(1), 66 (2000)} נדון עיכוב ביצוע של חיוב כספי לשלם סכום של 280,000 דולר.

בית-המשפט קבע כי הפקדת ערבות בנקאית על סך החוב הפסוק היא הפתרון הראוי במקרה דנן. פתרון זה משקף את האיזון הנכון בין האינטרס של הזוכה בהבטחת סכום החוב ובין האינטרס של החייב בהשבת המצב לקדמתו, כאשר למשיב אין נכסים בארץ.

ב- רע"א 460/98 {מפעלי תחנות בע"מ נ' מר גדניאן משה ואח', תק-על 98(1), 802 (1998)} נדונה שאלת התנאי של ערבות בנקאית להבטחת נזק בגין הפרעה לתוכניות בניה אחרות במקום בו בוצעו שינויים מבניים.

בית-משפט של ערעור השאיר החלטה זו על כנה וקבע כי החלטת בית-המשפט המחוזי על נימוקיה מקובלת עליו.

עוד נקבע כי בנסיבות המקרה שבפנינו אך מובן הוא כי ביצוע פסק-הדין יותיר את הערעור חסר כל משמעות, ועל-כן אין כל ממש בטענות המבקשים, כי איזון האינטרסים תוך התחשבות בסיכויי המשיבים לזכות בערעור לא נשקלו כהלכה.

יתרה-מכך, בהוראת בית-המשפט על הפקדת ערבות בנקאית נוספת במקרה שיינתן היתר בניה יש אף כדי לשמור על האינטרסים של המבקשת.

ב- ע"א 1633/97 {קופמן שלום נ' הרש קלרה ענת, תק-על 97(1), 66 (1997)} נדונה בקשת חיוב עיכוב ביצוע של פסק-דין לביטול חוזה מכר. בית-המשפט חייב את מבקש העיכוב בהפקדת ערבות בנקאית.

ב- ע"א 4384/97, 4469/97 {כל בו הפקות (1979) בע"מ ואח' נ' ברקת חנה, תק-על 97(2), 319 (1997)} נדון חיוב ערבות בנקאית בעיכוב פסק-דין בדבר פיצוי בגין לשון הרע.

בית-המשפט קבע כי במקרה דנן יהיה זה קשה להחזיר את המצב לקדמתו. עוד נקבע כי הערעור שהוגש אינו מופרך על-פניו ומאזן הנוחות נוטה לצד המבקשים. לפיכך, קיבל בית-המשפט את הבקשה ועיכב את ביצוע פסק-הדין על כל חלקיו לרבות פרסום ההתנצלות ובקובעו כי העיכוב מותנה בהמצאת ערבות בנקאית במלוא סכום החוב בצירוף הפרשי הצמדה וריבית.

ב- רע"א 1069/94 {יעקב זאגא ואח' נ' שפרה גנור, תק-על 94(2), 1926 (1994)} נדון עיכוב ביצוע של פסק-דין פינוי בתנאי של הפקדת ערבות בנקאית.

בית-המשפט קבע כי בנסיבות המקרה התנאי לעיכוב ביצוע כאמור אכן מכביד על המבקשים ויש להקל עמם באשר לטיב הערובה שימציאו, אם גם לא לגבי סכומה. על-כן, במובן זה שתחת הפיקדון או הערבות הבנקאית שנדרשו המבקשים להפקיד כתנאי לעיכוב ביצוע פסק-הדין, יבואו ערבות עצמית וערבות צד ג', כל אחת בסכום אותו קבע בית-המשפט המחוזי. הערבות של צד ג' תהיה להנחת-דעת כב' הרשם של בית-המשפט המחוזי.

3. הפקדה במזומן
הפקדה במזומן של סכום החיוב הכספי על-פי פסק-הדין הינו התנאי המחמיר ביותר בדרגת התנאים בהם בית-המשפט מתנה את מתן צו עיכוב ביצוע.

אין ספק שהשתת הפקדה במזומן, בדרך-כלל, קיימת כאשר סיכויי הערעור אינם גבוהים או כי במאזן הנוחות הסיכון של הזוכה בפסק-הדין עולה על זה של מבקש עיכוב הביצוע. במקרים כאלה בית-המשפט פותח את דלת הערעור ומעכב ביצוע ובלבד שנתקיימה הפקדה במזומן.

ב- בש"א 1042/91 {לייב וולדמן נ' הרי לונאי ואח', תק-על 91(2), 178 (1991)} נדונה בקשה לעיכוב ביצוע פסק-דין כספי.

בית-המשפט קבע כי באשר לחיוב הכספי בפסק-הדין, הכלל, הוא כי אין מעכבים ביצוע פסק-דין אשר במהותו מורה על תשלום כספי. יתרה-מזאת, אין בנסיבות המקרה דנן כדי לגבור על כלל זה.

יחד-עם-זאת, לאור חששו של המבקש שמא לא יהיה באפשרות המשיבים להשיב את כספו באם יזכה בערעור, ולאור טענת המשיבים מנגד, כי משיב מס' 1 הוא בעל ממון רב, הורה בית-המשפט כי המבקש יפקיד את הסכום בו חוייב בפסק-הדין אצל בא-כוח המשיבים או אצל אדם אחר שהצדדים יסכימו עליו כנאמן. הנאמן ישקיע את הכסף לפי הוראת המשיבים, והוא ישולם למשיבים או יוחזר למבקש בהתאם לתוצאות הערעור.

ב- בש"א 2085/95 {רסמי חטיב-יפיע ואח' נ' אח'לאס סרחאן, תק-על 95(2), 1038 (1995)} נדונה בקשת עיכוב הביצוע בבית-המשפט קמא שם בית-המשפט קבע כי הטענה היחידה הראויה לעיון היא שהמשיבה לא עובדת, אין לה אמצעים כספיים, ושאם המבקשים ישלמו לה את סכום פסק-הדין ולאחר מכן יזכו בערעורם, לא יהיה באפשרותה של המשיבה להחזיר להם את כספם. עם-זאת החליט בית-המשפט המחוזי, כי על החשש הנ"ל אפשר להתגבר על-ידי כך שסכום פסק-הדין יופקד בקופת בית-המשפט עד להכרעה בערעור.

בדחותו את הערעור קבע בית-המשפט כי עמדתו של בית-משפט קמא נראית לו נכונה. לפיכך, נקבע כי רק אם כל סכום פסק-הדין יופקד על-ידי המבקשים בקופת בית-המשפט, יעוכב ביצועו של פסק-הדין וזאת עד להכרעה בערעור.

4. ערבות אישית {עצמית} וערבות צד ג'
בתי-משפט יינטו להסתפק בערבויות עצמיות או של צד ג' במקרי גבול או במקרים בהם האיזון הנכון הינו כזה שהפקדת מזומן או ערבות בנקאית יהא בהם משום הכבדה מיותרת על מבקש הביצוע ועלולים להביא למצב שבו גם אם סיכוייו בערעור טובים או באם הנזק שלו רב מזה של הזוכה, הרי דלת הערעור תהא סגורה בפניו מחמת אי-יכולתו לגייס את סכום המזומן או את הערבות הבנקאית.

ב- בש"א 157/88 {עזבון המנוחה לאה שיים נ' "עמי גור" ניהול, תק-על 88(2), 471 (1988)} קבע בית-המשפט כי אם ימציא העזבון או היורשות או אחת היורשות כתב ערבות עצמית מטעמן {ודי אם כתב הערבות יהא מטעם העזבון או אחת היורשות} בצירוף כתב ערבות של צד ג' לשביעות רצון רשמת בית-המשפט המחוזי, להבטחת החזרת כל סכום שהמשיבים, היינו העזבון או היורשים יחוייבו להחזיר, על-ידי בית-המשפט העליון למבקשת - יבוטל עיכוב ביצוע פסק-הדין.

ב- ע"א 8374/98 {ביטוח חקלאי בע"מ נ' עופר דהאן ואח', תק-על 99(1), 576 (1999)} נדונה בקשה לעיכוב ביצוע שנדחתה, בכפוף לכך שהמשיב ימציא ערבות עצמית על סך 30% מהסכום שנפסק וכן ערבות צד שלישי, של שני ערבים נוספים.

5. "בטוחה אחרת"
מגוון הבטוחות שבית-משפט קבע כתנאים לעיכוב ביצוע הינו נרחב.

עמדנו לעיל על סוגי ערבויות ספציפיות ומיוחדות. יחד-עם-זאת, קיימים סוגי בטוחות שונות ומשולבות שאף הן מהוות תנאים הולמים לאיזון בין שני הצדדים, מבקש העיכוב והצד הזוכה בפסק-דין. הכרת החלטות בתי-המשפט על העובדות המיוחדות בכל מקרה ומקרה תאפשר מיון נכון של הבטוחות.

ב- ע"א 4323/01 {אשר פוניס נ' שמעון גולן, תק-על 2001(2), 392 (2001)} נדונה בקשה לעיכוב לאחר שניתן פסק-דין בפשרה על-פי סעיף 79א(א) לחוק בתי-המשפט. בית-המשפט קבע במקרה דנן:

"בגדרי תובענה לפירוק שותפות ולתשלום סכום של 29,500 ש"ח שהגיש המשיב כנגד המבקש לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, הסכימו ביניהם הצדדים כי בית-המשפט המחוזי יפסוק בסכסוך על דרך הפשרה לפי סעיף 79א(א) לחוק בתי-המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984. עוד הוסכם, כי הצדדים יגישו תצהירי עדות ראשית מטעמם, כאשר המצהירים לא ייחקרו על-ידי באי-כוח הצדדים, אלא - ורק במידה שתידרש הבהרה - על-ידי בית-המשפט בלבד.

במועד שנקבע לשמיעת הראיות, התייצב מטעם המבקש בא-כוחו, והודיע כי המבקש, שהוא כבן 63, לקה בליבו ועל-כן איננו יכול עתה - ואף בעתיד לא יעלה בידו - לעמוד במאמץ הנדרש ולהופיע לחקירה. בית-המשפט המחוזי קבע, כי המבקש לא תמך את היעדרותו בראיות המצדיקות זאת מבחינה רפואית, ועל-כן ביטל את תצהירו של המבקש, קבע כי המסמכים שהוגשו מטעם המבקש אינם קבילים, ובהתבססו רק על הראיות שהגיש המשיב, קיבל את תביעת המשיב במלואה וחייב את המבקש לשלם למשיב סכום של 29,500 ש"ח.

על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי הגיש המבקש ערעור לבית-משפט זה. כן הגיש את הבקשה שבפניי לעיכוב ביצוע פסק-הדין. בגדרי בקשתו נטען, כי סיכויי ערעורו טובים, וכי על-מנת לשלם למשיב את הסכום שנפסק בפסק-הדין יהא על המבקש לממש נכסים שבבעלותו. המבקש הודיע עם-זאת, כי הוא מסכים להטלת עיקול על נכס שבבעלותו לצורך הבטחת ביצוע פסק-הדין, והציע לשם כך את רכבו.

מנגד, המשיב התנגד לבקשה לעיכוב ביצוע, וטען כי מצבו הכלכלי של המבקש רעוע, באופן המעורר חשש כי בעתיד לא יהא בידי המשיב לגבות את חובו מן המבקש.

ככלל, אין מעכבים את ביצועו של פסק-דין המטיל חיוב כספי, אלא במקרה שבו הוכיח המערער כי יקשה להשיב את מצבו לקדמתו, אם יזכה בערעורו. ואולם, בנסיבות המקרה שבפניי, שבהן ניתן כנגד המבקש פסק-דין בהתבסס על ראיות המשיב בלבד, הגעתי לכלל דעה, כי בטרם תינתן למבקש ההזדמנות להשמיע את טענותיו בפני ערכאת הערעור, ראוי לעכב את ביצוע פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי.

ברם, לנוכח הצורך להבטיח את יכולתו של המשיב להיפרע מן המבקש את הסכום שנפסק לטובתו - ולאור הסכמתו של המבקש בעניין זה - החלטתי כי יש להתנות את מתן הצו לעיכוב ביצוע פסק-הדין בחיוב המבקש להמציא בטוחה מתאימה.
ניתן איפוא בזאת צו זמני לעיכוב ביצוע פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 16.4.01 ב- ת"א 1331/97. צו זמני זה יעמוד בתוקפו עד למתן פסק-דין בערעור שהגיש המבקש. תוקפו של צו זמני זה מותנה בהטלת עיקול על נכס של המבקש - לשם הבטחת ביצועו של פסק-הדין - וזאת להנחת-דעתו של רשם בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות."

ב- ע"א 5204/94 נחום עמית ואח' נ' מיכאל פינטו ואח', תק-על 95(3), 199 (1995)} איפשר בית-המשפט לצד מבקש העיכוב להציע בעצמו בטוחה, וכדבריו:

"מתגובת המערערים עולה, כי הם פעלו על-פי החלטת כב' השופט טל מיום 28.12.94, וביום 14.2.95 הגישו לבית-המשפט בקשה להורות על עיכוב ביצוע יתרת פסק-הדין. דא עקא, הבקשה האמורה אינה נמצאת בתיק, ונסיונות לאתרה במזכירות בית-המשפט לא העלו דבר. לפיכך, אניח כי אכן בקשה כאמור הוגשה, ואתייחס להלן לתוכנה.

כב' השופט טל דן בבקשת המערערים לעכב ביצועו של פסק-הדין, ואמר בהקשר זה, כי 'סיכויי הערעור, לדעתי, אינם מבוטלים כלל, ואשר למצבו הכלכלי של המשיב השני, פיו ענה בו שכל חסכונותיו אזלו'. בית-המשפט הורה על עיכוב ביצוע יתרת פסק-הדין, וזאת כנגד בטחונות מוסכמים או כנגד בטחונות אשר יניחו את דעתי.

ניסיונות בעלי הדין להגיע להסכמה בעניין זה לא עלו יפה. בבקשה הנ"ל שהגישו המערערים בתאריך 14.2.95 הם מציעים, כי ישלמו את יתר חיובי פסק-הדין כנגד ערבות בנקאית של המשיבים על מלוא סכום התשלום.
ואולם, הצעה זו אינה הולמת את האמור בהחלטה הנ"ל של כב' השופט טל, אשר דיברה בעיכוב ביצוע כנגד בטחונות.

אני מאפשרת למערערים להגיש הצעה בדבר בטחונות מטעמם, וזאת תוך שבעה ימים מיום קבלת ההחלטה. ימי הפגרה יבואו במניין הימים לעניין זה."

ב- בש"א 4662/90, ע"א 4661/90, רחל זלקינד נ' טובה רוזן ואח', תק-על 90(3), 74 (1990)} נדון עיכוב ביצועו של פסק-דין שביטל צווי מניעה. בית-המשפט קבע:

"בקשה לעיכוב ביצוע פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב (כב' השופט גולדברג) בתיק ת"א 1122/85, שבו בוטל צו מניעה זמני שעיכב השלמת דיספוזיציות בנכס נשוא המחלוקת, וזאת עד למתן פסק-הדין ב- ע"א 4661/90, שתלוי ועומד בפני בית-משפט זה.

בהתחשב בכל הנסיבות והשאלות שמתעוררות בערעור, ותוך שקילת האינטרסים הנוגדים של הצדדים, מצאתי לנכון להיעתר לבקשה.

אשר-על-כן אני מצווה על עיכוב ביצועו של פסק-הדין האמור עד למתן פסק-הדין בע"א 4661/90. צו זה מותנה בהפקדה, עד יום ה' ה- 6.12.90 של ערבות בטוחה בגובה 50,000 ש"ח, להנחת-דעתו של רשם בית-משפט זה, וזאת לכיסוי נזקים אפשריים שייגרמו במקרה שהערעור יידחה."

6. הפקדה בידי נאמן
תנאי נוסף השגור בבתי-משפט הינו הפקדת סכום החיוב או פיצוי בגין נזק בידי צד שלישי, הנאמן.

זהות הנאמן יכולה להיות אף בא-כוחו של מבקש הביצוע או בא-כוח הזוכה.

ב- בש"א 3352/90 {פנחס ארנרייך נ' ד"ר י' נאמן המנהל המיוחד, תק-על 90(3), 72 (1990)} נפסק כי סכום החיוב יופקד בידי הנאמן בפירוק {ראה גם ע"א 8729/03 משה ארבל נ' חברת אברהם גינדי בע"מ (בפירוק), תק-על 2003(3), 2241 (2003)}.

7. עיכוב ביצוע חלקי
דרך נוספת לעיכוב ביצוע היא עיכוב ביצוע חלקי. כלומר, בית-המשפט מעכב ביצועו של חלק מפסק-הדין שאת עיכובו מבקשים.

ב- בש"א 1326/93 {עבד ואקד נ' כהן אלי ואח', תק-על 93(1), 873 (1993)} נדונה בקשה לעיכוב בה עוכב חלק מתשלום פיצויי נזיקין. בית-המשפט קבע בית-משפט קמא עשה חסד עם המבקש בכך שהורה על עיכוב ביצוע חלקי.

ב- בש"א 307/88 {עזבון המנוחה יהודית זיידנצייג נ' חנה שטיין, תק-על 88(3), 351 (1988)} נדונה בקשה לעיכוב חיוב כספי. בעכבו חלקית את פסק-הדין קבע בית-המשפט:

"בבקשתם מודעים המבקשים שאין בית-המשפט נוהג להורות על עיכוב ביצועו של פסק-דין שהחיוב בו הוא לתשלום כספים, שהוא המקרה דנן; ואולם הם סבורים כי במקרה שלהם ראוי לחרוג מהמקובל ולצוות לעכב תשלום הסך
82,202 ש"ח אותו חוייבו לשלם למשיבים 2-1, וזאת עד להכרעת בית-משפט זה בערעור שהם עומדים להגיש.

עיינתי בפסק-הדין, בנימוקי בקשתם ובתגובת משיבים 2-1 וכן בהודעת הערעור שהוגש בינתיים; לגרסת המבקשים, על-מנת לשלם סכום פסק-הדין יהא צורך למכור נכסי דלא ניידי של העזבון (המבקש מס' 1) וזה יביא למצב בלתי-הפיך שלא ניתן יהיה להחזיר לקדמותו, אם יזכו בערעור. הובע גם חשש סתמי, ללא ביסוס כלשהו, כי הם עשויים להיתקל בקשיים לגבות בחזרה הכספים שישלמו כדי לקיים את פסק-הדין.

נימוק כפול זה בלבד אין בו כדי להצדיק עיכוב קיום פסק-דין שכל חיובו הוא תשלום כספים.

כאמור הוגש בינתיים כתב הערעור והייתה לי ההזדמנות לעיין בנימוקיו. מחמת מורכבות פסק-הדין לא אתיימר להעריך בשלב זה סיכויי הערעור על כל פרטי החיוב, אך ניתן לומר כי שונים נראים סיכויי עזבון המנוחה יהודית זיידנציג ז"ל לעומת מבקשים מס' 2 ו- 3, אשר חיובם הוא בתור נאמנים וכעורכי-דין. לכאורה יש ממש בטענה כי פרט החיוב העיקרי, בסך 50,000 ש"ח שנפסק כפיצוי בגין התייקרות חומרי בניין שונים, נקבע על-פי אומדנא גרידא וללא ביסוס של ממש, וההשגות בהקשר זה יש להן יסוד.

בנסיבות אלה רואה אני מקום לצוות על עיכוב ביצוע של חלק החיוב לפי פסק-הדין, היינו הסך 30,000 ש"ח ולדחות הבקשה לגבי יתרתו. ככל שלחיובי פסק-הדין מתווספים ריבית והצמדה יחול העיכוב גם על הרבית וההצמדה לגבי הסך 30,000 ש"ח עליו חל עיכוב הביצוע."
ב- בש"א (יר') 560/03 {כהן עידו ואח' נ' אודליה פורטנוי, תק-מח 2003(1), 1319 (2003)} דן בית-המשפט בעיכוב ביצוע חלקי של פסק-דין לתשלום פיצויי נזיקין.

בית-המשפט, לאחר ששקל את טענות הצדדים, ובהתחשב בגילה הצעיר של המשיבה, ונוכח העובדה, כי לא ייגרם לה נזק ממשי אם ישולם לה חלק נכבד מהפיצוי, הורה בית-המשפט על עיכוב ביצוע חלקי של פסק-הדין וקבע כי המבקשים ישלמו למשיבה, תוך 30 יום ממתן החלטה זו, פיצוי בסך 60% מסך הפיצוי המשוערך.

בנוסף, את יתרת הפיצוי, בתוספת שכר-טרחת עורך-דין והוצאות משפט שפסק בית-המשפט קמא, יפקידו המבקשים, עד המועד האמור, בקופת בית-המשפט, והיתרה, כולה או חלקה, תועבר לידי המשיבה לפי תוצאות הערעור.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

תנאים במתן צו עיכוב ביצוע