רשות האכיפה במדינת ישראל - הליכי הוצאה לפועל - המדריך המקיף
הפרקים שבספר:
- תפקידו של רשם ההוצאה לפועל
- הגדרות (סעיף 1 לחוק)
- בקשת ביצוע (סעיף 6 לחוק)
- המצאת אזהרה ופסק-דין (סעיף 7 לחוק)
- בקשת חייב לצו תשלומים (סעיף 7א לחוק)
- מסירת מידע, פטור מאחריות במסירת מידע ומידע על כניסת חייב לארץ (סעיפים 7ב, 7ב1 ו- 7ב2 לחוק)
- חזקה בדבר יכולת החייב (סעיף 7ג לחוק)
- נקיטת הליכים, הפסקתם וביטולם לפי בקשת הזוכה (סעיף 8 לחוק)
- אגרות והוצאות (סעיף 9 לחוק)
- שכר עורך-דין (סעיף 10 לחוק)
- העברת הביצוע של פסק-דין או של הליך (סעיף 11 לחוק)
- פסק-דין הטעון הבהרה (סעיף 12 לחוק)
- בקשה לבית-המשפט בעניין פסק-דין למזונות (סעיף 12א לחוק)
- מעצר למניעת הפרעה בביצוע (סעיף 13 לחוק)
- עיכוב יציאה מן הארץ (סעיף 14 לחוק)
- חיפושים (סעיף 15 לחוק)
- השהיית הליך ואי-נקיטתו (סעיף 16 לחוק)
- עיכוב ביצועו של פסק-דין (סעיף 17 לחוק)
- פסק-דין שבוטל או שונה (סעיף 18 לחוק)
- טענת "פרעתי" (סעיף 19 לחוק)
- עדכון על קבלת תקבולים (סעיף 19א לחוק)
- הסדר עם החייב (סעיף 19ב לחוק)
- גביית יתר (סעיף 20 לחוק)
- הוצאה לפועל במסלול המקוצר (סעיפים 20א עד 20י לחוק)
- הוצאה לפועל במסלול מזונות - הוראת שעה (סעיפים 20יא עד 20כג לחוק)
- עיקול מיטלטלין (סעיף 21 לחוק)
- עיקול רכב (סעיף 21א לחוק)
- מיטלטלין שאינם ניתנים לעיקול (סעיף 22 לחוק)
- הוצאת מעוקלים (סעיף 23 לחוק)
- העמדת נאמן ואחריותו של נאמן (סעיפים 24 ו- 25 לחוק)
- זכות שימוש במיטלטלין (סעיף 26 לחוק)
- מכירת מעוקלים (סעיף 27 לחוק)
- ביטול עסקאות (סעיף 30 לחוק)
- ביטול עיקול לאחר תשלום חוב (סעיף 32 לחוק)
- עיקול מקרקעין (סעיף 33 לחוק)
- הטלת עיקול ותוצאותיו (סעיף 34 לחוק)
- עיקול זמני (סעיף 35 לחוק)
- מכירת מקרקעין שעוקלו (סעיף 36 לחוק)
- רישום זכות במקרקעין שעוקלו (סעיף 37 לחוק)
- הגנת דירת המגורים, הגנת חייב חקלאי (סעיפים 38 ו- 39 לחוק)
- תחולה (סעיף 39א לחוק)
- זכותו של צד שלישי (סעיף 40 לחוק)
- ביטול העיקול בשל העדר פעולה (סעיף 41 לחוק)
- ביטול העיקול לאחר תשלום החוב (סעיף 42 לחוק)
- הטלת עיקול בידי צד שלישי (סעיף 43 לחוק)
- עיקול כלל נכסי החייב (סעיף 44 לחוק)
- עיקול נכס מסויים (סעיף 45 לחוק)
- הודעת עיקול לצד שלישי שהוא תאגיד בנקאי (סעיף 45א לחוק)
- הודעת עיקול לצד שלישי שהוא חברה מנהלת (סעיף 45ב לחוק)
- עיקול מתחדש בתיק מזונות (סעיף 45ג לחוק)
- דינו של צד שלישי שלא הגיש הודעה (סעיף 46 לחוק)
- מסירת נכסים מעוקלים (סעיף 47 לחוק)
- חיוב של צד שלישי (סעיף 48 לחוק)
- תחולת הוראות (סעיף 49 לחוק)
- תשלום לצד שלישי (סעיף 49א לחוק)
- נכסים שאינם ניתנים לעיקול בידי צד שלישי (סעיף 50 לחוק)
- דין פירעון חוב (סעיף 51 לחוק)
- ביטול צו עיקול בידי צד שלישי (סעיף 52 לחוק)
- כינוס נכסים - כללי
- מינוי כונס נכסים (סעיף 53 לחוק)
- סמכויותיו וחובותיו של כונס הנכסים (סעיף 54 לחוק)
- שמירת הוראות (סעיף 55 לחוק)
- אחריותו של החייב כלפי כונס הנכסים (סעיף 56 לחוק)
- זכויות צד שלישי (סעיף 57 לחוק)
- אחריותו של כונס נכסים (סעיף 58 לחוק)
- שכרו של כונס נכסים (סעיף 59 לחוק)
- סיום תפקידו של כונס נכסים (סעיף 60 לחוק)
- מסירת נכס (סעיף 61 לחוק)
- מסירת קטין (סעיף 62 לחוק)
- עשיית מעשה (סעיף 63 לחוק)
- פינוי מקרקעין (סעיף 64 לחוק)
- טענות צד שלישי (סעיף 65 לחוק)
- חייב שחזר לאחר הפינוי (סעיף 66 לחוק)
- הטלת הגבלות על חייב בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו - מבוא
- הטלת הגבלות על חייב (סעיף 66א לחוק)
- סייג להגבלה על כרטיס חיוב (סעיף 66א1 לחוק)
- תנאים להטלת הגבלות (סעיף 66ב לחוק)
- התראה בדבר הגבלה (סעיף 66ג לחוק)
- ביטול הגבלה (סעיף 66ד לחוק)
- מרשם חייבים בעלי יכולת המשתמטים מתשלום חובותיהם - מבוא
- רישום חייב בעל יכולת המשתמט מתשלום חוב במרשם החייבים המשתמטים (סעיף 66ה לחוק)
- ניהול מרשם החייבים המשתמטים (סעיף 66ו לחוק)
- מחיקת חייב ממרשם החייבים המשתמטים ורישום חוזר (סעיף 66ז לחוק)
- חובת דיווח לכנסת - הוראת שעה (סעיף 66ח לחוק)
- חקירת-יכולת ותשלום בשיעורים - מבוא
- האם כאשר החייב עומד בהסדרים שונים שנחתמו עימו, יכול הזוכה לדרוש חקירת-יכולת?
- על מי מוטל נטל ההוכחה להוכיח את מידת יכולתו של החייב לפרוע את החוב הפסוק?
- האם רשם ההוצאה לפועל מוסמך ליתן צו תשלומים נגד חייב, בלא שהחייב הוזמן לחקירת-יכולת ועל סמך תצהיר הזוכה?
- אימתי יש להגיש בקשה לצו תשלומים?
- מהם המסמכים שעל החייב לצרף לבקשתו לצו תשלומים?
- כיצד על החייב לנהוג מרגע שהגיש את בקשתו לצו תשלומים ועד להכרעת רשם ההוצאה לפועל בבקשתו לצו תשלומים?
- האם ניתן להיחקר בהליך של חקירת-יכולת באמצעות שיחת ועידה בווידאו?
- מיהו הגורם היוזם את חקירת-יכולת החייב?
- מהו המועד שבו צריך החייב להתייצב לחקירת-יכולת?
- האם חקירת-היכולת יכולה להיות בפומבי או יכולה להיות בדלתיים סגורות?
- האם החייב יכול להיחקר בחקירת-יכולת בכל לשכת הוצאה לפועל הנוחה לו?
- אימתי החייב יכול שלא להתייצב לחקירת-יכולת?
- דרך ניהולה של חקירת-היכולת
- האם בסמכותו של רשם ההוצאה לפועל לקיים חקירת-יכולת לחייב שלא בנוכחות הזוכה?
- השיקולים בקביעת שיעורו של צו התשלומים ומידת התערבותה של ערכאת הערעור
- האם תשלומים חודשיים בגין חוב בהוצאה לפועל מעכבים נקיטת הליכים אחרים לשם גביית חוב הזוכה?
- מה דינם של תשלומי מזונות?
- חייב מוגבל באמצעים - כללי
- הכרזת חייב כמוגבל באמצעים - חובה היא או רשות?
- מהן המטרות של רשימת ההגבלות החלות על חייב המוגבל באמצעים?
- מהו מרשם חייבים מוגבלים באמצעים על-פי סעיף 69ה לחוק ההוצאה לפועל?
- האם מוסמך רשם הוצאה לפועל אשר הכריז על חייב כמוגבל באמצעים ונתן צו איחוד, לבטל את צו האיחוד תוך השארת ההכרזה על החייב כמוגבל באמצעים על כנה?
- שיקול-הדעת של רשם ההוצאה לפועל
- כיצד מתבצעת הסרת המגבלות מחייב מוגבל באמצעים?
- תוקף ההגבלות על חייב שאינו מוגבל באמצעים?
- אימתי תבוטל הכרזתו של חייב כחייב מוגבל באמצעים?
- מה הדין כאשר דרכו של החייב נחסמה להליך פשיטת רגל?
- יכולת תשלום נמוכה
- הזמנה לבירור (סעיף 69יא לחוק)
- צו הבאה (סעיף 69יב לחוק)
- מעמד הבירור או ההבאה (סעיף 69יג לחוק)
- מאסר חייב בעל יכולת בשל אי-תשלום חוב מזונות שגובה המוסד לביטוח לאומי (סעיף 70 לחוק)
- סייג למתן צו הבאה או צו מאסר (סעיף 71 לחוק)
- שחרור החייב מהבאה וממאסר (סעיף 72 לחוק)
- תקופות מצטברות של מאסר (סעיף 72א לחוק)
- אין לאסור שנית בעד אותו חוב (סעיף 73 לחוק)
- חסינות (סעיף 73א לחוק)
- מאסר בשל חוב בעד מזונות (סעיף 74 לחוק)
- ביצוע בידי משטרת ישראל (סעיף 74טז לחוק)
- סייג לביצוע צו הבאה או צו מאסר (סעיף 74יז לחוק)
- סמכויות שוטר בביצוע צו הבאה או צו מאסר (סעיף 74יח לחוק)
- יחידה מיוחדת (סעיף 74יט לחוק)
- אגרה מיוחדת (סעיף 74כ לחוק)
- קרן מיוחדת (סעיף 74כא לחוק)
- איחוד תיקים - מבוא
- הגדרות (סעיף 74א לחוק)
- בקשת איחוד (סעיף 74ב לחוק)
- המשך הליכים שננקטו (סעיף 74ג לחוק)
- עיכוב יציאה מן הארץ (סעיף 74ד לחוק)
- עיקול (סעיף 74ה לחוק)
- תנאים לדיון בבקשת איחוד (סעיף 74ו לחוק)
- חובת גילוי (סעיף 74ז לחוק)
- החלטה לעניין האיחוד (סעיף 74ח לחוק)
- מבחן יכולת הפירעון (סעיף 74ט לחוק)
- דחיית בקשה (סעיף 74י לחוק)
- צו איחוד (סעיף 74יא לחוק)
- תיק נוסף (סעיף 74יב לחוק)
- הבטחת מימוש הליך האיחוד (סעיף 74יג לחוק)
- מינוי ממונה (סעיף 74יד לחוק)
- ביטול צו (סעיף 74טו לחוק)
- זקיפת הכנסות הביצוע (סעיף 75 לחוק)
- ריבוי הליכים ופסקי-דין ועודף שבידי רשם ההוצאה לפועל (סעיפים 76 ו- 77 לחוק)
- יידוע בדבר פניה להליכי פשיטת רגל (סעיף 77א לחוק)
- מות החייב (סעיף 78 לחוק)
- ביצוע הליכים וצווים (סעיף 79 לחוק)
- מסמך מיכון - ראיה לכאורה (סעיף 79א לחוק)
- ערר וערעור (סעיף 80 לחוק)
- חיוב שדינו כפסק-דין (סעיף 81 לחוק)
- הוצאה לפועל של שטרות (סעיף 81א לחוק)
- ביצוע תביעה על סכום קצוב (סעיף 81א1 לחוק)
- הוראות לעניין שכר-טרחה בתביעה על סכום קצוב ובתובענה לתשלום שטר (סעיף 81א2 לחוק)
- הפרשי הצמדה וריבית בהוצאה לפועל על שטר ועל תביעה על סכום קצוב (סעיף 81א3 לחוק)
- שמירת דינים וזכויות (סעיף 81ב לחוק)
- מימוש משכנתא (סעיף 81ב1 לחוק)
- חובת סודיות (סעיף 81ב2 לחוק)
- עונשין (סעיף 81ג לחוק)
- סמכות רשם ההוצאה לפועל להטיל הוצאות (סעיף 81ד לחוק)
- שמירת דינים (סעיף 82 לחוק)
- ביצוע ערובה (סעיף 83 לחוק)
- ביצוע לפי בקשת חייב (סעיף 84 לחוק)
- תיקון טעות (תקנה 126א לתקנות)
- הארכת מועדים ופגרה
פינוי מקרקעין (סעיף 64 לחוק)
סעיף 64 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 קובע כדלקמן:"64. פינוי מקרקעין (תיקונים: התשס"ט, התשע"ב (מס' 2))
(א) ניתן פסק-דין לפינוי מקרקעין, לרבות סילוק-יד, ולא מילא החייב אחרי פסק-הדין בתוך התקופה שנקבעה באזהרה שהומצאה לפי סעיף 7(א), יקבע רשם ההוצאה לפועל מועד לפינוי בהודעה, שתומצא לחייב ולצד שלישי אשר לידיעתו של רשם ההוצאה לפועל מחזיק באותם מקרקעין או בחלק מהם; לא פונו המקרקעין עד המועד שנקבע, ייכנס מנהל לשכת ההוצאה לפועל למקרקעין האמורים, יפנה אותם וימסרם למי שזכאי לקבלם לפי פסק-הדין.
(א1) על-אף הוראות סעיף-קטן (א), הומצאה אזהרה כאמור בסעיף 7(א2) לעניין פסק-דין לפינוי מושכר, ולא מילא החייב אחר פסק-הדין בתוך התקופה שנקבעה באזהרה, ייכנס מנהל לשכת ההוצאה לפועל למקרקעין האמורים, יפנה אותם וימסרם למי שזכאי לקבלם לפי פסק-הדין, בתוך 14 ימים מתום התקופה שנקבעה באזהרה; רשם ההוצאה לפועל רשאי, לפי בקשת הזוכה, להאריך את תקופת הפינוי לפי פסקה זו, אף לאחר שהסתיימה, בתקופות נוספות שלא יעלו על 14 ימים, כל אחת; הודעה על הארכת תקופת הפינוי כאמור תומצא לחייב וכן לצד שלישי המחזיק באותם מקרקעין או בחלק מהם בדרך הקבועה בסעיף 7(ב)(1).
(א2) מנהל לשכת ההוצאה לפועל לא יבצע פינוי לפי הוראות סעיף-קטן (א) או (א1), אלא-אם-כן הגיש הזוכה לרשם ההוצאה לפועל בקשה לביצוע הפינוי כאמור והרשם אישר את ביצוע הפינוי במועד שקבע לפי סעיף-קטן (א) או במהלך התקופה כאמור בסעיף-קטן (א1), לפי העניין; הוראות סעיף-קטן זה לא יחולו על בקשה להארכת תקופת הפינוי.
(ב) נמצאו במקרקעין בשעת הפינוי או לאחריו מיטלטלין שהמפונה לא הוציאם, ימסרם מנהל לשכת ההוצאה לפועל לשמירה ורשאי הוא למכרם לאחר תקופה סבירה, ואם היו פסידים - ימכרם מיד; ההוצאות לעניין זה יהיו חלק מן ההוצאות האמורות בסעיף 9."
כאשר ניתן פסק-דין לפינוי מקרקעין, לרבות סילוק יד, רשם ההוצאה לפועל יקבע מועד לפינוי המקרקעין בהודעה שתומצא לחייב ולצד שלישי אשר לידיעתו של רשם ההוצאה לפועל מחזיק באותם מקרקעין או בחלק מהם כך בהתאם לסעיף 64(א) רישא לחוק ההוצאה לפועל.
תקנה 97(א) לתקנות ההוצאה לפועל קובעת כי מועד הפינוי יהיה לפחות 21 יום מיום המצאת ההודעה לחייב, זולת אם ראה רשם ההוצאה לפועל, מטעמים מיוחדים, כי יש לקבוע מועד מוקדם יותר.
תקנה 97 לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979 קובעת כדלקמן:
"97. הודעה בדבר פינוי מקרקעין (תיקונים: התשמ"ט, התשנ"ט, התשס"ט)
(א) היה פסק-הדין לפינוי מקרקעין, לרבות סילוק יד, ולא מילא החייב אחרי פסק-הדין תוך התקופה שנקבעה באזהרה כאמור בתקנה 12, יקבע רשם ההוצאה לפועל מועד לפינוי, והודעה על כך תומצא לחייב בדואר רשום עם אישור מסירה; מועד הפינוי יהיה לפחות עשרים ואחד יום מיום המצאת ההודעה האמורה לחייב, זולת אם ראה רשם ההוצאה לפועל, מטעמים מיוחדים, כי יש לקבוע מועד מוקדם יותר. לא בוצע הפינוי במועד הראשון שנקבע לכך, רשאי ראש הההוצאה לפועל לקבוע מועד אחר לפינוי, שיהיה קצר יותר מעשרים ואחד הימים האמורים.
(ב) ההודעה לחייב על מועד הפינוי תהא ערוכה לפי טופס 17 בתוספת הראשונה, והיא תימסר על ידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל לחייב, וכן לצד שלישי המחזיק באותם מקרקעין או בחלק מהם; היו המקרקעין נעולים או שלא ניתן היה למסור את ההודעה כאמור, ידביק מנהל לשכת ההוצאה לפועל את ההודעה על פתח המקרקעין, או יקבע אותה עליהם, ויערוך דין וחשבון על פעולתו."
במקרה ולא בוצע הפינוי במועד הראשון שנקבע לכך, רשאי רשם ההוצאה לפועל לקבוע מועד אחר לפינוי, שיהיה קצר יותר מ- 21 הימים האמורים לעיל.
במקרה והמקרקעין היו נעולים או שלא ניתן היה למסור את ההודעה, על מנהל לשכת ההוצאה לפועל להדביק את ההודעה על פתח המקרקעין או לקבע אותה עליהם. על מנהל לשכת ההוצאה לפועל במקרה שכזה לערוך דין וחשבון על פעולתו זאת בהתאם לתקנה 97(ב) לתקנות ההוצאה לפועל.
כאשר המקרקעין לא פונה במועד שקבע רשם ההוצאה לפועל, ייכנס מנהל לשכת ההוצאה לפועל למקרקעין נשוא תיק ההוצאה לפועל, יפנה אותם וימסרם למי שזכאי לקבלם לפי פסק-הדין, כך לפי סעיף 64(א) סיפא לחוק ההוצאה לפועל.
תקנה 98(ב) לתקנות ההוצאה לפועל קובעת כי במקרה והמקרקעין היו נעולים, רשאי מנהל לשכת ההוצאה לפועל לפתחם או להורות לפתחם ובלבד שבעת הפתיחה יהיה נוכח עד אחד לפחות מלבד מנהל לשכת ההוצאה לפועל.
תקנה 98(ב) לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979 קובעת כדלקמן:
"98. פינוי מקרקעין (תיקון התשס"ט)
...(ב) היו המקרקעין נעולים, רשאי מנהל לשכת ההוצאה לפועל לפתחם או להורות לפתחם, ובלבד שבעת פתיחתם יהיה נוכח עד אחד לפחות מלבד מנהל לשכת ההוצאה לפועל..."
על-פי תקנה 98(ג) לתקנות ההוצאה לפועל אי-נוכחותו של החייב או של הזוכה, אין בה כדי לעכב את ביצוע הפינוי.
"98. פינוי מקרקעין (תיקון: התשס"ט)
...(ג) אי-נוכחותו של החייב או של הזוכה, אין בה כדי לעכב את ביצוע הפינוי..."
כאשר נמצאו במקרקעין בשעת הפינוי או לאחריו מיטלטלין שהמפונה לא הוציאם, ימסרם מנהל לשכת ההוצאה לפועל לשמירה ורשאי הוא למכרם לאחר תקופה סבירה, ואם היו פסידים - ימכרם מייד. יובהר כי ההוצאות לעניין זה יהיו חלק מן ההוצאות האמורות בסעיף 9 לחוק ההוצאה לפועל {סעיף אגרות והוצאות}.
ב- ת"א (רח') 39445-02-11{אורנית גמליאל נ' מדינת ישראל, תק-של 2015(1), 112558 (2015)} צויין כי הוראות סעיף 64(א) לחוק ההוצאה לפועל, קובעות כי ניתן לנקוט בהליכי פינוי גם כנגד מי שלא ניתן נגדו פסק-דין לסילוק יד, אשר הוברר שהנו מחזיק בנכס, בעת שנמסרה הודעת הפינוי לחייב.
המחוקק קבע כי משניתן פסק-דין לפינוי נכס מקרקעין, ניתן לפנות כל מי שנמצא בנכס העומד לפינוי, בין אם פסק-הדין לפינוי ניתן כנגדו ובין אם לאו. העובדה שאדם מחזיק בנכס, מקום שלא ניתן נגדו פסק פינוי, אינה מונעת, כשלעצמה את פינויו מהנכס.
ב- תא"ח (עכו) 23747-12-11 {דרק גייסון שוא נ' סבאח אלעביד, תק-של 2013(1), 45437 (2013)} התבקש בית-המשפט להורות על הבהרת פסק-הדין לפינוי מושכר וכן כי יינתן צו פינוי מיידי לנכס נשוא התובענה.
בקשת המבקש הוגשה לאחר שניתן פסק-דין כאמור, המורה על פינויו של המושכר על-ידי המשיבה בתוך 14 יום מיום מתן פסק-הדין, ומשזה לא בוצע על-ידי המשיבה המבקש פתח בהליכי הוצאה לפועל כנגדה, במסגרתם נשלחה אזהרה למשיבה שהינה החייבת, לפי סעיף 7(א) לחוק ההוצאה לפועל.
לטענת המבקש, לצורך ביצוע הפינוי נדרש הוא על-פי חוק לפנות לסיוע המשטרה, ואולם המשטרה השיבה לו כי בהעדר צו פינוי אין בידה לסייע לו.
בית-המשפט קבע כי בקשת התובע להבהרת פסק-הדין, הינה בקשה אשר רק רשם ההוצאה לפועל מוסמך לבקשה בהתאם לסעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל הקובע כדלקמן:
"12. פסק-דין הטעון הבהרה (תיקון התשס"ט)
היה רשם ההוצאה לפועל סבור שפסק-הדין או חלק ממנו טעון הבהרה לשם ביצועו, רשאי הוא לפנות בכתב לבית-המשפט שנתנו כדי לקבל הבהרה; אין בפניה זו כדי לעכב ביצועו של אותו חלק של פסק-הדין שאינו טעון הבהרה."
בית-המשפט הדגיש כי ההלכה היא כי המבקש החלטה הצריכה הבהרה, עליו לשכנע תחילה את רשם ההוצאה לפועל, מכיוון שרק הוא מוסמך לפנות לבית- המשפט בבקשת הבהרה.
בית-המשפט קבע כי במקרה דנן ממילא כי אין כל צורך בבקשה, התובע לא הצביע על חוסר בהירות בפסק-הדין שניתן ועובדה היא כי רשם ההוצאה לפועל פעל לביצועו בדרך החוקית.
נקבע כי הדרך החוקית לביצועו של פסק-דין לפינוי מושכר היא באמצעות הגשת בקשת ביצוע ללשכת ההוצאה לפועל, כפי שאכן נעשה על-ידי התובע. במסגרת זו מוסמך ראש ההוצאה לפועל לפעול בהתאם לסעיף 64 לחוק ההוצאה לפועל.
במקרה דנן, הומצאה אזהרה לחייב, נקצב לו מועד לפינוי המושכר ומשלא מילא החייב אחר פסק-הדין, על מנהל לשכת ההוצאה לפועל לפנותם בתוך 14 יום מתום התקופה האמורה, אלא אם הוארכה על-ידי רשם ההוצאה לפועל בהתאם לסעיף 64(א1) לחוק ההוצאה לפועל.
נקבע כי, בשלב זה המבקש אינו זקוק להחלטה נוספת של בית-המשפט ומכל מקום הדרך החוקית להשגה על החלטתו של רשם ההוצאה לפועל היא בדרך של ערעור על ההחלטה. הבקשה נדחיתה.

