botox
הספריה המשפטית
רשות האכיפה במדינת ישראל - הליכי הוצאה לפועל - המדריך המקיף

הפרקים שבספר:

ביצוע בידי משטרת ישראל (סעיף 74טז לחוק)

ביצוע בידי משטרת ישראל (סעיף 74טז לחוק)
סעיף 74טז לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, קובע כדלקמן:

"74טז. ביצוע בידי משטרת ישראל (תיקון התשנ"ד (מס' 2))
(א) צו המורה על הבאתו או על מאסרו של חייב יבוצע בידי משטרת ישראל. ורשאית המשטרה לבצעו בכל מקום ובכל עת; השוטר המבצע ישא עמו את הצו או העתק צילומי ממנו, והוא יציג אותו בפני החייב.
(ב) צו הבאה או צו מאסר יבוצע בידי המשטרה בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ- 90 ימים מיום שהועבר לה.
(ג) חייב שלא אותר, אף שנעשו מאמצים של ממש לאתרו, או שלא ניתן לבצע את הצו נגדו בשל היותו מחוץ לגבולות המדינה, או בשל הנסיבות האמורות בסעיף 74יז(א), תתחיל התקופה האמורה בסעיף-קטן (ב) מהיום שניתן לאתרו או לבצע את הצו, לפי העניין.

צו המורה על הבאתו או על מאסרו של חייב יבוצע בידי משטרת ישראל.

משטרת ישראל ראשית לבצע הצו בכל עת ובכל מקום. על שוטר המבצע את הצו לשאת עמו את הצו או העתק צילומי ממנו וכן להציגו בפני החייב {סעיף 74טז(א) לחוק ההוצאה לפועל}.

על משטרת ישראל לבצע את צו ההבאה או צו המאסר בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ- 90 ימים מיום שהועבר לה {סעיף 74טז(ב) לחוק ההוצאה לפועל}.

חייב שלא אותר, אף שנעשו מאמצים של ממש לאתרו או שלא ניתן לבצע את הצו נגדו בשל היותו מחוץ לגבולות המדינה או בשל הנסיבות האמורות בסעיף 74יז(א) לחוק ההוצאה לפועל - תתחיל התקופה האמורה בסעיף 74טז(ב) לחוק ההוצאה לפועל מהיום שניתן לאתרו או לבצע את הצו, לפי העניין {סעיף 74טז(ג) לחוק ההוצאה לפועל}.

ב- ת"א (ת"א) 153841-09 {הילה שפר נ' מדינת ישראל - משטרת ישראל, תק-של 2012(3), 34522 (2012)} קבע בית-המשפט כי על המשטרה מוטלת החובה לבצע צו הבאה/מאסר תוך 90 יום מהיום שהועבר אליה ואולם, על-מנת שהמשטרה לא תימצא בסיטואציה בה היא מפרה צווים שיפוטיים, נקבע כי אם החייב לא אותר, על-אף שנעשו מאמצים של ממש לאתרו; או שלא ניתן לבצע את צו המאסר כנגד החייב מאחר שהוא יצא את גבולות המדינה; או מהסיבות המנויות בסעיף 74יז(א), תתחיל תקופת 90 הימים, מהיום שבו ניתן לאתר את החייב או לבצע את הצו שהוצא נגדו, לפי העניין.

יחד-עם-זאת, נקבע כי צו המאסר, אינו עומד בתוקפו לתקופה בלתי-מוגבלת ועד לביצועו שכן פרשנות זו מעדיפה בצורה מוחלטת את האינטרס של הגנה על זכות הקניין של הזוכה ופוגעת במידה לא מידתית, באינטרס של הגנה על כבודו וחירותו של החייב.

עוד נקבע כי לא יתכן שצו מאסר יהא בתוקף, ללא הגבלת זמן, מבלי שרשם ההוצאה לפועל, יערוך בחינה מחודשת של יכולת החייב ותנאי הוצאת צו המאסר וכי תוקפו של צו מאסר, המוצא על-פי חוק ההוצאה לפועל, הינו למשך תקופה של שישה חדשים מהיום בו הומצא למשטרה.

לפיכך יש לנקוט בפרשנות הגיונית וראויה ולקבוע כי במקרה שלא ניתן לבצע את צו הבאה/ מאסר מהסיבה שהחייב לא אותר {על-אף שנעשו מאמצים של ממש לאתרו} יעמדו לרשות המשטרה 90 ימים לביצוע הצו מהיום שבו אותר החייב {כפי שנקבע בסעיף 74טז(ג)} ובכל מקרה הצו יעמוד בתוקפו במשך שישה חודשים סה"כ {כפי שנקבע בסעיף 74יז(ג)}.

וכך יעמדו לרשות המשטרה בסך-הכל שתי תקופות בנות 90 ימים, כל אחת, על-מנת לבצע את צו הבאה/מאסר. יתר-על-כן, גם לעניין זה תהיה שמורה לרשם ההוצאה לפועל הסמכות, בהתאם לסעיף 74יז(ד), להורות על ביצועו של הצו חרף חלוף התקופה, אם מצא כי ניתן היה, בכל זאת לאתר את החייב.

ב- ת"מ (ת"א) 137/08 {פיטל נ' משטרת ישראל, פורסם באתר האינטרנט נבו (18.02.10)} קבע בית-המשפט כי ביצוע צו מאסר נגד חייב, מותנה בכך שהחייב הוא בעל אמצעים, ואף-על-פי-כן הוא אינו משלם את חובו. החלטה על מאסר, מביאה בחשבון את מצבו הכלכלי של החייב נכון למועד ההחלטה. אולם אם ההחלטה תבוצע זמן רב מאוד לאחר שהיא ניתנה, יתכן כי מצבו של החייב ישתנה, ולא תהיה עוד הצדקה לבצע את צו המאסר. לכן הפרשנות לפיה צו המאסר יוסיף לחול ללא כל מגבלת זמן, עד שהחייב יאותר, איננה סבירה.



אמור מעתה כי על-פי פסיקת בית-המשפט, צו מאסר שלא בוצע, מחמת שהחייב לא אותר, יפקע מתום שישה חודשים מהיום בו הומצא למשטרה, לצורך ביצועו. יחד-עם-זאת, לרשם ההוצאה לפועל, סמכות להורות על ביצוע צו המאסר, מכוח סעיף 74יז(ד) ההוצאה לפועל הקובע כי "רשם ההוצאה לפועל רשאי, לבקשת הזוכה, להורות על ביצועו של צו הבאה או צו מאסר שלא בוצע כאמור, אם ראה כי לא נתקיימה נסיבה המצדיקה את אי-הביצוע".

נשאלת השאלה מהם "מאמצים של ממש" לאיתור חייב {כדרישת סעיף 74טז לחוק}? ניתן לראות כי הדבר תלוי בנסיבותיו של כל מקרה לגופו ולהכרעת רשם ההוצאה לפועל, בכל עניין.

פסיקת בית-המשפט קבעה, כי יש לזכור כי כשמדובר בביצוע פקודת מאסר על-פי חוק ההוצאה לפועל, כנגד חייב שאינו משלם את חובו, סביר לצפות כי יהיו מקרים בהם החייב ינסה להתחמק ולסכל את ביצוע צו המאסר, על-כן אין די בשלושה ביקורים סמוכים, בהם החייב לא אותר, כדי לענות על הדרישה לביצוע "מאמצים של ממש" לאיתור החייב.