ביצוע צווי הבאה וצווי מאסר

שאלה: מיהו הגורם שיבצע את צווי ההבאה או צווי המאסר?
תשובה: צו המורה על הבאתו או על מאסרו של חייב יבוצע בידי משטרת ישראל. משטרת ישראל ראשית לבצע הצו בכל עת ובכל מקום. על שוטר המבצע את הצו לשאת עמו את הצו או העתק צילומי ממנו וכן להציגו בפני החייב {ראה סעיף 74טז(א) לחוק ההוצאה לפועל}.

שאלה: אימתי יבוצע צו ההבאה או צו המאסר?
תשובה: על משטרת ישראל לבצע את צו ההבאה או צו המאסר בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ- 90 ימים מיום שהועבר לה {ראה סעיף 74טז(ב) לחוק ההוצאה לפועל}.

שאלה: מה הדין כאשר החייב לא אותר או שלא ניתן לבצע הצו מחמת היותו של החייב מחוץ לגבולות המדינה?
תשובה: חייב שלא אותר, אף שנעשו מאמצים של ממש לאתרו או שלא ניתן לבצע את הצו נגדו בשל היותו מחוץ לגבולות המדינה או בשל הנסיבות האמורות בסעיף 74יז(א) לחוק ההוצאה לפועל – תתחיל התקופה האמורה בסעיף 74טז(ב) לחוק ההוצאה לפועל מהיום שניתן לאתרו או לבצע את הצו, לפי העניין {ראה סעיף 74טז(ג) לחוק ההוצאה לפועל}.
שאלה: מהם הסייגים לביצוע צו הבאה או צו מאסר?
תשובה: צו הבאה או צו מאסר נגד חייב לא יבוצע כל עוד מתקיימת אחת מן הנסיבות הבאות: החייב משרת שירות סדיר או משרת שירות מילואים; ההבאה או המאסר עלולים להזיק לבריאותו של החייב; כתוצאה מן ההבאה או המאסר של החייב יישארו ללא השגחה או טיפול הולמים, קטין שבאחריותו של החייב ושטרם מלאו לו 14 שנים, או אדם חסר ישע התלוי בחייב; החייב מרצה מאסר פלילי או נמצא במעצר; לחייב יש מוגבלות אחרת שבשלה, לדעת השוטר המבצע, בהתייעצות עם מפקדו הישיר, לא ניתן לבצע את הצו {ראה סעיף 74יז(א) לחוק ההוצאה לפועל}.

שאלה: אימתי יבוטל צו ההבאה או צו המאסר?
תשובה: כאשר לא ניתן לבצע צו הבאה או צו מאסר, בשל היות החייב מחוץ לגבולות המדינה או בשל הנסיבות האמורות בסעיף 74יז(א) לחוק ההוצאה לפועל, במשך תקופה העולה על שישה חודשים – בטל הצו {ראה סעיף 74יז(ג) לחוק ההוצאה לפועל}.

שאלה: באילו ימים לא ניתן לבצע את צו ההבאה או צו המאסר?
תשובה: צו הבאה או צו מאסר לא יבוצע ביום שבת או יום מנוחה, מצהרי ערב אותו יום ועד לשעת צאתו {ראה סעיף 74יז(ה) לחוק ההוצאה לפועל}.

שאלה: מהם סמכויותיו של השוטר המבצע את צו ההבאה או צו המאסר?
תשובה: השוטר המבצע רשאי להיכנס לכל בית או מקום שיש לו חשד סביר שהחייב נמצא בו {ובלבד שזיהה עצמו בפני מי שנחזה להיות מחזיק הבית או המקום והודיע לו את המטרה שלשמה מתבקשת הכניסה}; השוטר המבצע רשאי להשתמש בכוח כלפי אדם או רכוש, כדי להתגבר על התנגדות או הפרעה לביצוע הצו; השוטר המבצע רשאי, אם היה לו יסוד סביר לחשוד כי ברשות החייב חפץ שבאמצעותו עלול החייב לפגוע בעצמו או בזולתו, לחפש בבגדיו ובכליו של החייב ולתפוס כל חפץ כאמור {במקרה כזה על השוטר לערוך רישום של כל חפץ שנתפס כאמור על גבי טופס, אשר ייחתם בידי השוטר והחייב}.

שאלה: מה דינה של תביעה נגד המדינה, בטענה שהתובע נעצר ושמעצרו בפרק הזמן עד לשחרורו נעשה ברשלנות ושלא כדין?
תשובה: ב- ת"א 12330/92 {הרמן קלנג נ' מדינת ישראל, תק-של 94(2), 15 (1994)} טען התובע כי הרשלנות היא שבעת שהובא התובע לבית המעצר לא בדקו את פרטי זהותו בהשוואה לפקודת המאסר וכן שלא פעלו לפי ההנחיות של משטרת ישראל. לטענת התובע, פרק הזמן שבו היה במאסר או במעצר גרם לו אי-נוחות.
כב' השופט רביד דחה התביעה וקבע כי התובע לא נעצר ולא נאסר, כי אם בא מרצונו לבית המעצר. אפילו נעצר התובע בטעות, לא התקיימו לגביו יסודותיה של עוולת הרשלנות, בין מפני שלא קמה חובה נורמטיבית ובין מפני שהיתה פקודת מאסר בת-תוקף נגדו.
לפיכך, גם לא נגרם לו נזק מכל סוג שהוא. אפילו התקיימו יסודות עוולת הרשלנות כולל הנזק הנטען, יש לשוטרים המעורבים חסינות מהותית ועל כן, אין אחריות שילוחית של המדינה. גם אחריות ישירה של המדינה אינה קיימת בהיעדר אישור מצד אורגן מוסמך, כאמור, למעצרו או למאסרו של התובע.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

ביצוע צווי הבאה וצווי מאסר