שאלות ותשובות בהוצאה לפועל
הפרקים שבספר:
- בעלי תפקידים
- בקשת ביצוע (סעיפים 6 עד 7ג לחוק)
- נקיטת הליכים (סעיפים 8 עד 18 לחוק)
- טענת "פרעתי" (סעיף 19 לחוק)
- גביית יתר (סעיף 20 לחוק)
- הוצאה לפועל במסלול מקוצר
- עיקול מיטלטלין
- עיקול מקרקעין
- עיקול בידי צד שלישי
- כינוס נכסים
- מסירת נכס (סעיף 61 לחוק)
- מסירת קטין (סעיף 62 לחוק)
- עשיית מעשה (סעיף 63 לחוק)
- פינוי מקרקעין (סעיף 64 לחוק)
- טענות צד שלישי (סעיף 65 לחוק)
- הטלת הגבלות על חייב בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו
- חקירת יכולת ותשלום החוב לשיעורים
- חייב מוגבל באמצעים
- צווי הבאה וצווי מאסר
- ביצוע צווי הבאה וצווי מאסר
- מהותה של חסינות
- איחוד תיקים
- חיוב שדינו כפסק-דין (סעיף 81 לחוק)
- מימוש משכנתה (סעיף 81ב1 לחוק)
- המצאת אזהרה
- התנגדות לביצוע שטר
- הסמכות המקומית והעניינית לדון בהתנגדות לביצוע שטר והדיון בה
- החובה לצרף את העתק הבקשה לביצוע והשיקים להתנגדות
- עיכוב ביצוע
- עקרונות יסוד בהליך "סדר דין מקוצר"
- שטר לביטחון
- אין חבות בלי חתימה, חתימה שזוייפה או שנחתמה שלא ברשות וחתימה בתוקף הרשאה
- אוחז כשורה
- הודעת-חילול, דין היעדר הודעה וחבותם של הצדדים
- שינוי השטר
- זקיפת הכנסות הביצוע (סעיף 75 לחוק)
- ריבוי הליכים ופסקי-דין ועודף שבידי רשם ההוצאה לפועל (סעיפים 76 ו- 77 לחוק)
- מות החייב (סעיף 78 לחוק)
- ביצוע הליכים וצווים (סעיף 79 לחוק)
- ערר וערעור (סעיף 80 לחוק)
- תיקון טעות (תקנה 123א לתקנות)
- הארכת מועדים ופגרה
- ביצוע תביעה על סכום קצוב (סעיף 81א1 לחוק)
ביצוע הליכים וצווים (סעיף 79 לחוק)
שאלה: מה דין ביצוע הליכים וצווים על-פי סעיף 79 לחוק ההוצאה לפועל?תשובה: סעיף 79 לחוק ההוצאה לפועל מעניק סמכויות רחבות למנהל לשכת ההוצאה לפועל, לרבות שימוש בכוח, וזאת בעזרת המשטרה.
תפקידו של השוטר הוא לסייע למנהל לשכת ההוצאה לפועל בביצוע הצו, כל אימת שנדרש שימוש בכוח. מכלל ההן אנו מבינים כי מקום שלא נדרשת הפעלת כוח לביצוע הפעולות, אין השוטר ממלא כל תפקיד בהליך {ת"פ 781/03 מדינת ישראל נ' קוזלוב דימטרי, פדאור 05(2), 209 (2005)}.
שאלה: האם חבר כנסת חייב לציית לצו שיפוטי שהוצא נגדו ככל אדם אחר?
תשובה: הוראותיו של חוק החסינות נועדו להגן על הרשות המחוקקת בפני הרשות המבצעת, אך לא נועדו להגן על חברי הכנסת מפני הרשות השופטת.
בתיק ההוצאה לפועל מס' 2658/82 {יצחק בילו נ' רלי ביטון , פ"מ מז(ב) 112} קבע כב' השופט ד' בר אופיר כי חיפוש ועיקול אלה שני עניינים שונים, שאין ביניהם כל יסודות משותפים וגם אם קיים יסוד משותף של כניסה לחצרים - גם אז אין עדיין מקום לראות בהם מונחים דומים מכיוון שאין האחד נכלל במשנהו לפי מהות הדברים המשותפים להם.
חיפוש הוא בעיקרו וביסודו פעולה מתחום המשפט הפלילי {לבד מהחיפוש האזרחי לפי סעיף 15 לחוק ההוצאה לפועל}, בעוד שהטלת העיקול, הפריצה והוצאת המעוקלים - אלה הליכים אזרחיים המעוגנים בהוראות מפורשות בחוק ההוצאה לפועל ובתקנותיו.
הליכים אזרחיים אלה באים לממש את זכותו הפרטית של הזוכה שהוקנתה לו מכוח מעשה שיפוטי כלפי חבר כנסת או בן משפחתו, בעוד שהחיפוש שמדובר בו בסעיף 2(א)(1) לחוק החסינות נימנה על סמכויותיה של הרשות המבצעת בתחום המשפט הציבורי, ובאמצעותה של סמכות זו יכולה היא לבלום, לסכל או להפריע לפעולתו הפרלמנטרית של חבר כנסת ולהפעלת הפיקוח שהוא רשאי להפעיל על הרשות המבצעת מכוח היותו חבר כנסת.
החסינות בפני חיפוש עולה, איפוא, בקנה אחד עם המטרה הפרטיקולרית שעמדה בפני המחוקק בחוקקו את חוק החסינות, בעוד שהחסינות בפני עיקול איננה באה לממש מטרה זו ולכן אין החסינות חלה על הליך זה.
לאור האמור לעיל נקבע כי כל ההליכים בוצעו בתיק זה כדין. הליכי ההוצאה לפועל יימשכו כסדרם ומנהל לשכת ההוצאה לפועל רשאי לבצע כל הליך מהליכי ההוצאה לפועל שיהיה דרוש לצורך גביית החוב הכספי מלבד הליך של חיפוש לפי סעיף 15 לחוק ההוצאה לפועל.