התראת פשיטת רגל (סעיף 3 לפקודה)

שאלה: מהו פסק-דין חלוט?
תשובה: פסק-דין שלא ניתן לערער עליו. כך למשל, משדחה בית-המשפט העליון את ערעורו של החייב עסקינן בפסק-דין חלוט {פש"ר (מחוזי ת"א) 8075-09 יוסף ד"ר במירה נ' הלל גרינברג, תק-מח 2010(1), 6412, 6414 (2010)}.

בתי-המשפט פירשו את המונח "פסק-דין חלוט" שלא על-פי המשמעות שניתנה לו בחוק הפרשנות, והרחיבו תחולתו, כאמור, גם על פסק-דין שניתן להפעיל בגינו הליכי הוצאה לפועל, אף אם הוגש עליו ערעור {ראה גם רע"א 8746/01 שרון נ' עזבון המנוחה מרים שוורץ ז"ל, פ"ד נו(6), 448 (2002); בש"א (מחוזי ת"א) 27422/05 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' אקריש שלמה, תק-מח 2006(2), 5475 (2006)}.

שאלה: האם ניתן להמציא לחייב התראת פשיטת רגל הנסמכת על פסק-דין שהוצאתו לפועל עוכבה?
תשובה: לא ניתן. שכן סעיף 3 לפקודת פשיטת הרגל מתיר לנושה להמציא לחייב התראת פשיטת רגל, על יסוד "פסק-דין חלוט" לתשלום סכום כסף, והוצאתו לפועל לא עוכבה כדין.

שאלה: מהי מטרתה של המצאת התראת פשיטת רגל?
תשובה: אחת ממטרותיה של ההתראה הינה מתן הזדמנות אחרונה לחייב להסדיר את חובו בטרם פתיחת הליך של פשיטת רגל. משלוח התראת פשיטת הרגל, מעבר למטרת יידוע החייב בדבר חובו, הוא אקט קונסטיטוטיבי שאף נדרש לרשות מטעם בית-המשפט ועליו להיעשות באופן ובמועד שנקבעו בדין {פש"ר (מחוזי יר') 996/04 קטי לוי נ' שור ישראל, תק-מח 2008(1), 5115, 5119 (2008)}.

שאלה: האם יכול חייב להעלות טענות באשר לחוב או באשר לסכסוך שקדם לפסק-הדין?
תשובה: לא. נדגיש כי התראת פשיטת רגל אינה הזמנה למשא ומתן אודות החוב או הסכסוך המשפטי בין הצדדים אשר קדם לפסק-הדין שקבע כי קיים חוב. התראת פשיטת רגל כשמה כן היא - התראה לחייב כי עליו לשלם את חובו במלואו, ולאלתר, אחרת ייחשב למי שעשה מעשה פשיטת רגל.

שאלה: אימתי ניתן יהיה לשלוח התראת פשיטת רגל לחייב?
תשובה: התראת פשיטת רגל ניתן לשלוח לחייב, משנתקיימו התנאים כמפורט בסעיף 3 לפקודת פשיטת הרגל, כלומר, יש כנגד החייב פסק-דין חלוט אשר לא עוכב ביצועו {ראה גם בש"א (מחוזי יר') 10547/09 בן ארי שמעון נ' הבנק הבינלאומי הראשון בע"מ, תק-מח 2010(1), 1673, 1675 (2010); בש"א (מחוזי יר') 6279/09 גזאוי קארולין נ' בנק מסד בע"מ סניף ירושלים (הנושה), תק-מח 2009(3), 4817, 4818 (2009)}.

שאלה: האם התראת פשיטת הרגל יכולה להתבסס על פסק-דין שהוגש עליו ערעור?
תשובה: כן. ובלבד שביצוע פסק-הדין לא עוכב. נעיר כי סעיף 15 לפקודת פשיטת הרגל מלמד כי סעיף 3 לפקודת פשיטת הרגל, הדן בהתראת פשיטת רגל, רואה גם פסק-דין שהוגש עליו ערעור כ"חלוט" לעניין המצאת התראת פשיטת רגל אם ביצועו לא עוכב {פש"ר (מחוזי מר') 1235-12-10 אשר רונן נ' אליהו לוי, תק-מח 2011(2), 873, 874 (2011); רע"א 8746/01 אהרון שרון נ' עזבון המנוחה מרים שוורץ ז"ל ואח', פ"ד נו(6), 448 (2002); רע"א 5222/04 ד"ר דוד פישר נ' רו"ח צבי יוכמן, מפרק ואח', פ"ד נט(3), 481 (2004)}.

שאלה: מהו סכום החוב המינימאלי המזכה את הנושה במשלוח התראת פשיטת רגל?
תשובה: סעיף 3 לפקודת פשיטת הרגל אינו מציין מהו סכום החוב המינימאלי המזכה את הנושה להמציא לחייב, לאחר נטילת רשות, התראת פשיטת רגל. ברם, הואיל והתראת פשיטת הרגל לא נועדה אלא לשמש מבוא להגשת בקשתו של הנושה להכריז על החייב פושט רגל, נוכל ללמוד על סכום המינימום האמור מסעיף 7 לפקודת פשיטת הרגל לפיו סכום המינימום הוא 84,543 ₪ {לעיתים, סכום זה משתנה ולכן מומלץ לעיין בסעיף זה של הפקודה בטרם נקיטת ההליך}.

שאלה: מה פירוש הביטוי "לרבות" שבסעיף 3 לפקודת פשיטת הרגל?
תשובה: מלשון הסעיף, עולה באופן ברור כי החלתו אינה מצטמצמת למקרים בהם מחזיק הנושה "פסק-דין" פשוטו כמשמעו, במובן הצר של המונח. המונח "לרבות", אינו מתיישב עם הטענה לפיה הסעיף קובע רשימה סגורה של מקרים הנכנסים לגדרו, כלומר, כי הוא חל רק על פסק-דין, למשל.

שאלה: האם יש לפרש את סעיף 3 לפקודת פשיטת הרגל כך שיחול גם על חוב מס?
תשובה: כן. משהפך חוב המס לחלוט, ממילא לא יוכל המתנגד לערער על עצם קיומו ותוקפו. לפיכך, אין כל סיבה מדוע לא לאפשר לרשות לפעול לגביית חוב המס בהליך פשיטת הרגל {ראה למשל בש"א (מחוזי חי') 2011/07 משרד האוצר - מכס ומע"מ נ' יהודה וינגוט, תק-מח 2008(3), 8881 (2008)}.

שאלה: האם העובדה כי מתנהלים כנגד פלוני הליכי הוצאה לפועל, אשר נראה כי בשלב זה אינם מאפשרים פירעון של החובות, יש בהם כדי לפגוע בזכותו של הנושה לפתוח בהליכי פשיטת רגל?
תשובה: לא {בש"א (מחוזי ת"א) 3861/09 רחל סייג סופר נ' יהונתן צברי עו"ד, תק-מח 2009(1), 15386, 15387 (2009)}.

שאלה: האם החלטה הדוחה התנגדות לביצוע שטר ושלא הוגש עליה ערעור יכולה להיחשב כ"פסק-דין חלוט"?
תשובה: כן {בש"א (מחוזי ת"א) 2903/06 אליהו פורת נ' נעמי שאלתיאל בע"מ, תק-מח 2006(1), 5238, 5239 (2006)}.

שאלה: האם כוונותיו של החייב לפנות ולבקש את ביטול מחיקת הערעור מכרסמים בהיות פסק-הדין חלוט?
תשובה: לא, וכל עוד לא נקבע אחרת {פש"ר (ב"ש) 9029/99 בנק הפועלים בע"מ נ' בן ברוך, תק-מח 99(3), 7215 (1999)}.

שאלה: האם העובדה שהחייב עומד בצו התשלומים שניתן לו, במסגרת תיק ההוצאה לפועל, מונע את המצאתה של התראת פשיטת הרגל?
תשובה: לא. צו התשלומים שנפסק בהוצאה לפועל אינו מעכב את הליכי ההוצאה לפועל ולכן ניתן להמציא לחייב זה התראת פשיטת רגל {ע"א 92/76 יהושע בן ציון נ' מדינת ישראל, פ"ד לא(1), 164 (1976); בש"א (מחוזי יר') 8387/08 ציון ענבים נ' טלאהין גטאהין דוד, תק-מח 2008(3), 1947 (2008)}.
עמידתו של החייב בצו חיוב בתשלומים במסגרת תיק איחוד בלשכת ההוצאה לפועל, אינה מהווה הגנה בפני הוצאת התראת פשיטת רגל והנושה רשאי לפעול לגביית חובו גם במסגרת הליכי פשיטת הרגל. קיומו של איחוד תיקים בהוצאה לפועל אינו בבחינת עיכוב הליכים כמשמעו בסעיף 3 לפקודת פשיטת הרגל ואין בו למנוע מנושה לנקוט נגד החייב בהליכי פשיטת רגל {בש"א (נצ') 3479/07, פש"ר 408/07 {מיכאל טרבלסי נ' איגור רויזמן, פורסם באתר האינטרנט נבו (2007); ע"א 1168/06 ברנוביץ' נ' אגף מס הכנסה, פשמ"ג, תק-על 2007(3), 4464 (2007); בש"א (מחוזי חי') 13835/06 משה מיכאל נ' קרוטר שגיא, תק-מח 2007(2), 4855 (2007)}.

שאלה: האם נושה רשאי לפעול לגביית חובו במסגרת הליכי פשיטת הרגל, אף מבלי שהגיש את פסק-הדין קודם לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל?
תשובה: כן, ובלבד שההוצאה לפועל של פסק-הדין שהוגש לביצוע לא עוכב {בש"א (מחוזי נצ') 3479/07 מיכאל טרבלסי נ' איגור (יגאל) רויזמן, תק-מח 2007(4), 12625, 12626 (2007)}.

שאלה: אימתי תהיה הצדקה לעכב הליכי פשיטת רגל כאשר בד-בבד הוגש ערעור על פסק-הדין?
תשובה: הגשתו של ערעור על פסק-דין יכולה להצדיק עיכוב הליכי פשיטת רגל על-פי הוראות סעיף 15 לפקודת פשיטת הרגל. ואולם, זאת אך ורק בשלב של דיון בבקשה לצו כינוס ולא בשלב של הוצאת התראת פשיטת רגל {בש"א (מחוזי ת"א) 8135/08 משה אברהם אלפרד נ' בנק הבינלאומי סניף תל אביב ראשי, תק-מח 2008(2), 12416 (2008)}.

שאלה: האם נושה יהיה זכאי לבקשת התראת פשיטת רגל כאשר תלויה ועומדת בקשה לביטול פסק-דין?
תשובה: במקרים מסויימים ייתכן והתראת פשיטת רגל לא תינתן כאשר תלויה ועומדת בקשה לביטול פסק-הדין. אלא, שזאת ייעשה רק במקרים חריגים, ומטעמים מיוחדים המצדיקים זאת {בש"א (ת"א) 23215/01 בנק המזרחי נ' מנשה כהן, תק-מח 2002(1), 1078 (2002)}.
שאלה: כיצד תוגש בקשה להמצאת התראה?
תשובה: תקנה 3 לתקנות פשיטת הרגל, התשמ"ה-1985 קובעת כי "בקשה להמצאה של התראת פשיטת רגל לחייב תוגש לבית-המשפט בשני עותקים לפי טופס 1; לבקשה יצורפו התראה לפי טופס 2, והעתק פסק-הדין החלוט לתשלום החוב הנתבע."

שאלה: מה דינה של בקשה להתראה שלא עומדת בדרישות שנקבעו בתקנה 3 לתקנות פשיטת הרגל?
תשובה: דינה להידחות {ראה למשל פש"ר (מחוזי מר') 19376-02-11 גביש קבלני חשמל (1987) בע"מ נ' עאוני נאשף, תק-מח 2011(1), 15051 (2011)}.

שאלה: מהו המועד להמצאתה של ההתראה?
תשובה: תקנה 4 לתקנות פשיטת הרגל, התשמ"ה-1985 קובעת כי "ההתראה תומצא לחייב תוך חודש ימים מיום שאישר בית-המשפט את המצאתה".

שאלה: מי הגורם האמון על ביצוע המסירה כאמור?
תשובה: פקיד בית-המשפט או בידי הנושה או בא-כוחו.

שאלה: האם ימי הפגרה, למשל, נכללים בתקופה הקבועה בתקנה 4 לתקנות פשיטת הרגל?
תשובה: ממקרא תקנה 4 לתקנות פשיטת הרגל עולה כי אין התייחסות לשאלה האם ימי הפגרה נכללים במניין חודש הימים. בהתאם לתקנה 529 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 ימי הפגרה אינם אמורים להיכלל במניין התקופות והמועדים השונים שנקבעו בתקנות, אלא, שהפסיקה צמצמה את היקף תחולתה של הוראה זו והיא אינה משתרעת על פעולות באשר ליחסים שבין בעלי הדין לבין עצמם, אלא לפעולותיהם ביחס לבית-המשפט {רע"א 5814/90 זילברשטיין נ' בני משה אברהם בע"מ, פ"ד מו(1), 285 (1991)}.

שאלה: כיצד על בעל דין לנהוג בבואו להאריך את המועד להמצאת ההתראה?
תשובה: הואיל והמועד להמצאת התראת פשיטת הרגל נקבע בחיקוק {תקנות פשיטת הרגל}, הרי שבעל דין המבקש להאריך את המועד צריך להצביע בפני בית-המשפט על "טעמים מיוחדים שיירשמו" כדי להצדיק את הארכת המועד המבוקשת {בש"א (מחוזי חי') 6055/99, פש"ר (חי') 254/99 צידון פולימרים בע"מ נ' אבישי וידברג, תק-מח 2000(2), 1341, 1342 (2000)}.

שאלה: כיצד תבוצע המצאת התראת פשיטת הרגל לחייב?
תשובה: שאלה זו נדונה ב- המ' (ת"א) 6071/90 {ניסים שהרבני נ' תואם מפעלים אגודה שיתופית חקלאית בע"מ, תק-מח 92(1), 1276 (1992)}. כב' השופטת ו' אלשיך קבעה במקרה דנן, כי לא מקובלת עליה עמדתו של בא-כוח המבקש לפיה בשל היותו של סעיף 3 לפקודת פשיטת רגל בגדר הוראת חוק ספציפית הקובעת דרך ברורה ומוגדרת בעניין המצאת ההתראה, הרי שהיא גוברת על הוראת תקנה אזרחית כללית בדבר המצאת כתבי בי-דין, ושוללת את חלותה לחלוטין.

פקודת פשיטת הרגל מפנה, באמצעות תקנות פשיטת רגל, ומחילה את תקנות סדר הדין האזרחי בשינויים המחוייבים על המצאת התראת פשיטת רגל, וכך אכן יש לנהוג.
כאשר ניתן להמציא את ההזמנה בישראל לנתבע היושב מחוץ לישראל על-פי הכללים הקבועים בתקנות סדר הדין האזרחי, די בכך כדי להקנות את הסמכות לדון אותו.

כך כאשר הוא מזדמן לישראל וניתן להזמין אותו באופן אישי, וכך כאשר ניתן להמציא את ההזמנה בכל דרך אחרת שהתקנות מתירות, כגון מסירה למורשה או לעורך-דין {ראה לעניין זה גם ע"א 23/83 יוחימק נ' קדם, פ"ד לח(4), 309 (1984)}.

שאלה: מהן הטענות שבית-המשפט לא יקבל בשלב ההתנגדות להתראה?
תשובה: בית-המשפט בדרך-כלל איננו נוטה לקבל שורה של טעמים שכיחים בהתנגדויות כגון: הנושה מסרב לנהל משא ומתן; הנושה לא מיצה את הליכי ההוצאה לפועל; נסיבות אישיות של החייב מונעות כרגע את תשלום החוב; החייב צמצם את הוצאותיו למינימום האפשרי והוא פועל לתשלום חובו בפריסה רחבה, והנפוץ מכל, לא תצמח לנושים תועלת מהליכי פשיטת הרגל {בש"א (מחוזי ת"א) 8360/01, בש"א (ת"א) 10300/01 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' יקותיאלי ברק, תק-מח 2002(2), 331 (2002)}.

שאלה: כיצד על החייב להגיש את ההתנגדות לבקשה להמצאת התראה?
תשובה: על חייב להגיש התנגדותו לפני תום המועד שנקבע בהתראה. ההתנגדות תוגש לפי טופס 3 ותאומת בתצהיר ובית-המשפט ידון בהתראה בנוכחות הצדדים {ע"א 1741/90 עוזיאל פרידמן נ' אסם אקספורט (1962) בע"מ, תק-על 90(2), 671 (1990)}.

שאלה: מה דין התנגדות אשר לא נתמכה בתצהיר כפי שנדרש בתקנה 5(א) לתקנות פשיטת הרגל?
תשובה: דינה להידחות {בש"א (מחוזי חי') 1471/05 {ידפז שירותי פלדה בע"מ נ' מרדכי יוהן, תק-מח 2005(3), 7090 (2005)}.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

התראת פשיטת רגל (סעיף 3 לפקודה)