botox
הספריה המשפטית
שאלות ותשובות בפשיטת רגל (סוגיות נבחרות)

הפרקים שבספר:

חקירת תוקף החוב ותמורתו, "הצצה מאחורי פסק-הדין" (סעיף 13 לפקודה)

שאלה: מהן הסמכויות של בית-המשפט בבואו לדון בבקשת נושה?
תשובה: אחת מסמכויותיו של בית-המשפט מתייחסת למקרים בהם הוצגה בפניו ראיה למרמה, לקנוניה או לעיוות דין {המ' (ת) 6903/91 דב גרשוני נ' כפר הס - מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (1991)}, או שהוכח קיומו של חוב בר-תביעה מלבד החוב הפסוק.

סמכות נוספת בידי בית-המשפט היא לברר מה הייתה התמורה לחוב הפסוק ואם הובאה לפניו ראיה למרמה, קנוניה או לעיוות דין.

שאלה: מהי תפיסת היסוד שבבסיס סעיף 13 לפקודת פשיטת הרגל?
תשובה: תפיסת היסוד שבבסיס סעיף 13 לפקודת פשיטת הרגל הינה שהליכי פשיטת רגל הם הליכים שמערבים בתוכם אינטרסים לא רק של הנושה המחזיק בידיו פסק-דין אלא של נושים אחרים של החייב. במצב זה כאשר המעט צריך לספק את הרבים, קיימת הצדקה לדקדק בטיב תביעתו של הנושה, גם אם מדובר בנושה מובטח {בש"א (מחוזי חי') 11512/05 משה דהאן נ' בנק טפחות לישראל בע"מ, תק-מח 2006(1), 199, 200 (2006)}.

שאלה: אימתי יפעיל בית-המשפט את סמכותו ויעשה שימוש בהוראות סעיף 13 לפקודת פשיטת הרגל?
תשובה: על-מנת שבית-המשפט יעשה שימוש בסעיף 13 לפקודת פשיטת הרגל, יש להניח תשתית ולו ראשונית, המצביעה על "עילה" להתערב.

שאלה: מי הם הגורמים המוסמכים "להציץ מאחורי פסק-הדין"?
תשובה: בית-המשפט או הנאמן המשמש כשליחו של בית-המשפט בבואו להכריע בתביעת החוב המוגשת לו. במידה ובית-המשפט מגיע למסקנה כי אין בסמכותו להתערב, אזי, יכול הנאמן לעשות כן ובמידה והונחה בפניו התשתית הראויה ושלא הונחה בפני בית-המשפט {ראה גם פש"ר (מחוזי ת"א) 1012/04 עו"ד שפלר נ' אתי (לנה) רוזן, תק-מח 2007(3), 9223, 9225 (2007); ע"א 1057/91 גבריאל הרצל נ' יחיאל מכטיגר ואח', פ"ד מו(4), 353 (1992)}.

שאלה: האם מוסמך בעל תפקיד {נאמן או מפרק למשל} להציץ מאחורי פסק-הדין כאשר עסקינן בחוב לשלטונות המס?
תשובה: לא. חשש מקנוניה כזו אינו קיים, כאשר מדובר בחוב לשלטונות המס {ע"א 262/76 שמעון בן יעקב, עו"ד נ' פקיד השומה לגביה מיוחדת, פ"ד לא(1), 475 (1976)}.



שאלה: מהיכן נשאבת סמכותו של בעל התפקיד להציץ מאחורי פסק-הדין?
תשובה: סמכותו של בעל התפקיד לפי סעיף 13 לפקודת פשיטת הרגל נובעת מהיותו זרוע ארוכה של בית-המשפט ומהיותו בעל תפקיד שיפוטי בעצמו.

שאלה: מדוע הסמכות להרהר אחר חוב פסוק נחשבת כבעייתית?
תשובה: יש בסמכות חריגה זו הניתנת לבעל התפקיד משום פגיעה בעקרון סופיות הדיון וכן בעקרון מעשה-בית-דין, המהווים עקרונות בסיסיים ומושרשים הנובעים משיקולים מערכתיים של הימנעות מפתיחת דיונים מחדש, וחשוב מכך, משיקולים של ודאות ויציבות של פסקי-דין.

שאלה: אימתי יש להפעיל את הסמכות להציץ מאוחרי פסק-הדין?
תשובה: יש להפעיל סמכות זו במשורה ורק במקרים קיצוניים בהם הוכח כי הפסק ניתן תוך עיוות דין או שניתן על רקע קנוניה בין החייב ונושיו.

שאלה: מהן הנסיבות שבהן יהיה בעל התפקיד מוסמך להציץ מאחורי פסק-הדין?
תשובה: האחת, כאשר פסק-הדין ניתן בהיעדר הגנה ובכך לא נפרסה בפני אותה ערכאה התמונה המלאה. במקרה זה אין חולק כי זכותו ואף חובתו של בעל התפקיד להציץ מאחורי פסק-הדין ובפרט שעה שמדובר בפסק-דין שניתן ללא בירור התובענה לגופה {בש"א 13604/07 עיתון חדש בגליל בע"מ נ' עו"ד לביא חיים ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (2007)}. השניה, כאשר פסק-הדין ניתן על רקע קנוניה בין החייב ומקורביו, אשר נועדה להטות את פסק-הדין לטובת מקורביו ובכך להבריח נכסים מנושיו.

שאלה: כיצד על בעל התפקיד לנהוג בבואו להציץ מאחורי פסק-הדין?
תשובה: במקרה בו נושה מתבסס על פסק-דין חלוט ובעל התפקיד מבקש לבחון את התביעה לגופה, על אף קיומו של פסק-הדין, על בעל התפקיד להודיע זאת לנושה ולאפשר לנושה להביא את מלוא ראיותיו תוך מתן הזדמנות להתמודד עם תגובת החייב ולטעון את טענותיו לביסוס תביעתו.

שאלה: האם יש משקל להודאתו של החייב בתביעת החוב?
תשובה: בניגוד לסכסוך משפטי בין נושה לחייב סולבנטי, בו להודאת החייב יש משקל משמעותי, אין להודאתו של חייב חדל פירעון בחוב מסויים משקל מכריע בהכרח וזאת בשל החשש כי אדם או תאגיד המצוי במצב של חדלות פירעון יתייחס לחובותיו בשוויון נפש או עלול לנסות ולבצע העדפת נושים, ולהעביר את הכספים שלא יוותרו בידיו ממילא לנושה מועדף.