botox
הספריה המשפטית
שאלות ותשובות בפשיטת רגל (סוגיות נבחרות)

הפרקים שבספר:

פיקוח על החייב ועל נכסיו (סעיפים 56 עד 60א לפקודה)

שאלה: מהו הדין באשר לחובת החייב בגילוי נכסים?
תשובה: על-פי סעיף 56 לפקודת פשיטת הרגל, על החייב להתייצב לאסיפת הנושים הראשונה {זולת אם נבצר הדבר ממנו בגלל מחלה או סיבה מספקת אחרת}, ולהעמיד עצמו לחקירה. בנוסף, בסמכות האסיפה לדרוש מן החייב ידיעות.

לאור העובדה כי נכסי החייב שייכים לכונס הרשמי או לנאמן או למנהל המיוחד, בסמכותם של האחרונים לדרוש מן החייב ליתן פירוט אודות נכסיו, רשימת נושיו וחובותיו להם ורשימת חייביו וחובותיהם לו.

על החייב לשתף פעולה עם הכונס הרשמי או נאמן או מנהל מיוחד {תלוי בנסיבות} בכל הקשור לנכסיו וחלוקת דמיהם בין נושיו. במידת הצורך, החייב אף יחתום על ייפוי-כוחם.





שאלה: האם בסמכותו של בעל התפקיד לדרוש מן החייב להעביר לידיו את מניותיו לדוגמה?
תשובה: כן. בהסתמך על סעיף 56(ב) לפקודת פשיטת הרגל ניתן להגיש בקשה להורות לחייב להעביר לידי לבעל התפקיד את מניותיו של החייב בחברה; להורות לחייב לחתום באופן מיידי על כתבי הוראות {ראה למשל ע"פ 7174/09 אלי רייפמן נ' עו"ד איתן ארז, תק-על 2009(3), 4320, 4321 (2009)}.

שאלה: מהו הדין כאשר החייב לא נענה לבקשת הנאמן להתייצב לחקירה?
תשובה: משמונה בעל תפקיד, לבקשת הכונס הרשמי, רשאי אף הוא לזמן את החייב לחקירה. משלא נענה החייב לדרישה להתייצב לחקירה, רשאי בית-המשפט להורות על מאסרו כקבוע בסעיף 57 לפקודת פשיטת הרגל {פש"ר (מחוזי יר') 6318-09 המנהל המיוחד, עו"ד חיים בשארי נ' רשק פהמי, תק-מח 2010(2), 24157, 24158 (2010)}.

כלומר, ניתן להורות על מעצרו של החייב אם הלה לא נענה להזמנה להתייצב לחקירה.

שאלה: האם חובה על בית-המשפט להוציא צו עיכוב יציאה מן הארץ כנגד החייב?
תשובה: לא. על-פי פקודת פשיטת הרגל אין בית-משפט חייב לעכב יציאתו של אדם אשר הוצא נגדו צו כינוס אלא הוא רשאי לעשות כן {ראה סעיף 57א לפקודת פשיטת הרגל}.

הוראת סעיף 57א לפקודת פשיטת הרגל אינה חובה, אולם, בהפעלת שיקול-הדעת על-ידי בית-המשפט לאזן בין זכות פושט הרגל לנסוע בחופשיות לחו"ל ובין זכות הנושים להחזר חובם. איזון זה אמור לקחת בחשבון את מצב החובות, מחד גיסא, ואת הערבויות המוצעות, מאידך גיסא {ע"א (מחוזי ת"א) 3485/01 שמרלינג צבי נ' עו"ד ראש שמעון, נאמן, תק-מח 2002(2), 65528 (2002)}.

שאלה: מהי מטרתו של צו עיכוב יציאה מן הארץ?
תשובה: כל מטרתו של צו עיכוב יציאה מהארץ כנגד אדם שהוכרז כפושט רגל היא לאפשר את חקירתו לצורך הליך פשיטת הרגל. אין להפוך את צו עיכוב היציאה מן הארץ לגורם הפעלת לחץ על החייב כדי שיביא כספים נוספים {פש"ר (מחוזי ת"א) 1167/00, בש"א (ת"א) 7081/03 איזבל בלס נ' עו"ד יעקב בויאר - הנאמן על נכסי החייבת, תק-מח 2003(2), 15133, 15135 (2003)}.

שאלה: מהו הדין באשר להפניית דברי דואר של החייב על-פי סעיף 58 לפקודת פשיטת הרגל?
תשובה: בית-המשפט מוסמך להורות על הפניית דברי דואר של חייב. הרעיון העומד בבסיס הסעיף הוא לאפשר לנאמן שאיננו מכיר את החייב, לאסוף מידע על מצבו הכלכלי של החייב וליתן לו את היכולת להתחקות אחר נכסים השייכים לחייב מהם ניתן להיפרע.

בקבלת דברי הדואר השייך לחייב, ניתן, במקרים מסויימים, לגלות אודות נכסים השייכים לחייב ושהוסתרו על-ידי החייב ו/או נכסים ש-"נשכחו" מזכרונו של החייב כגון קופות גמל, תוכניות חיסכון ישנות וכדומה.

שאלה: כיצד ינהג בית-המשפט בבואו לשקול בקשת נאמן להפניית דברי דואר החייב כאשר תיק פשיטת הרגל נפתח לפני כעשור שנים וכל אותה תקופה הנאמן פעל והגיש בקשות רבות במטרה לגלות אודות נכסי החייב וכאשר כל בקשותיו כאמור העלו חרס?
תשובה: במקרה מאין זה ראוי יהיה כי בית-המשפט לא יעניק את סעד ההפניה שכן היה לנאמן מספיק זמן כדי לנסות ולאתר נכסיו של החייב.

שאלה: מהם השיקולים שבית-המשפט לקחת לתשומת-ליבו בבואו לדון בבקשה הנסמכת על סעיף 58 לפקודת פשיטת הרגל?
תשובה: על בית-המשפט בבואו להחליט בשאלה האם להיענות לבקשתו של הנאמן להפנות את דברי הדואר ליתן את תשומת-ליבו כי הוראת סעיף 58 לפקודה הינה הוראה גורפת ומשמעותה פגיעה ממשית בזכותו של החייב לפרטיות.

מול זכותו של החייב לפרטיות עומד גם האינטרס של הנושים להיפרע בגין החובות.

באיזון בין הזכויות, מתן סעד גורף לפיו כל דברי הדואר, ללא כל אבחנה, יועברו לנאמן, הוא סעד חמור, אשר יש לבחון אותו בזהירות רבה. סעד כזה יפגע פגיעה קשה בפרטיותו של החייב, ולדברים משנה-תוקף כאשר הבקשה מוגשת במעמד צד אחד.

אין ספק כי פתיחת דואר פרטי ומכתבים בעלי אופי אישי, אשר על פניהם ברור שאין להם קשר לעסקי החייב, אינה יכולה עוד לעמוד במבחן החוקתיות.

על כן, במסגרת עשיית האיזונים על-ידי בית-המשפט יש לבחון, מחד, את הצורך להתחקות אחר נכסי החייב כדי להבטיח פירעון החובות ומאידך, לוודא כי לגופו של עניין הפגיעה לא תעלה על הנדרש.

שאלה: אימתי ישתמש בית-המשפט בסמכותו על-פי סעיף 58 לפקודת פשיטת הרגל?
תשובה: ככלל, אין עוד מקום לתת סעד של הפניית דברי דואר על דרך השגרה. על בית-המשפט להפעיל את סמכותו לפי סעיף 58 לפקודת פשיטת הרגל רק כאשר מצביע המבקש על חשש ממשי כי החייב מסתיר נכסים או מנסה להבריחם.

גם כאשר נמצא כי יש מקום לתת את הסעד, על-מנת למזער את הפגיעה, נראה כי יש לתת את הדעת לשיקולים הבאים:

האחד, התקופה בה יופנו דברי הדואר של החייב תהיה קצרה ככל הניתן. ההגבלה לתקופה של 3 חודשים המצויה בסעיף 58 לפקודה היא גבול עליון ואינה בהכרח פרק הזמן שיש לשאוף אליו.

השני, יש להבחין בין דברי הדואר השונים ולהפריד, ככל האפשר, בין מכתבים בעלי אופי אישי על פניהם לבין מכתבים בעלי אופי עסקי.

השלישי, יש להגביל, במידת האפשר, את הפניית דברי הדואר למכתבים מוגדרים, כגון אלה שנשלחים ממען ספציפי או ממקום גיאוגרפי מסויים. לדוגמה: כאשר ידוע כי החייב מקבל מכתבים מבית החולים בעקבות מחלה הידועה לכולי עלמא.

הרביעי, דברי דואר שברור על פניו שהם אישיים ואין בהם כדי ללמד על מצבו הכלכלי של החייב או על מצבת נכסיו, יועברו לחייב מבלי שיפתחו כלל.

החמישי, הנאמן יתחייב כי המידע שעולה מדברי הדואר ישמש רק לביצוע תפקידו ואין להעבירו או לגלותו לאחר.

השישי, לאחר עיון בדברי הדואר יש להחזיר את דברי הדואר אל החייב.

שאלה: מה מידת התועלת במתן סעד של הפניית דברי דואר כיום?
תשובה: כיום בכוחו של החייב לסכל, בקלות יחסית, את מטרת הסעד בסמוך למועד בו ניתן.

בסמוך למועד חקיקתו של סעיף 58 לפקודת פשיטת הרגל מרבית התקשורת נעשתה בין האנשים באמצעות הדואר ולכן אז היה נכון לחשוב כי סעד זה יהיה אפקטיבי.

עם ההתפתחות האינטרנט למשל, משמשים הטלפונים הסלולרים כתחליף לדואר.

בנוסף, העובדה כי דברי הדואר אינם מגיעים אל החייב, אלא אל גורם אחר {הנאמן}, ממילא תתגלה לחייב במהרה. במצב דברים זה, חייב המעוניין להסתיר מידע ולהתחמק מנושיו, יוכל לעשות שימוש בשירותים אלטרנטיביים להעברת מסמכים ובכך לסכל את הוראת סעיף 58 לפקודת פשיטת הרגל.

שאלה: מה הדין באשר לקבלת מידע מצד ג' אודות החייב ונכסיו?
תשובה: בסמכותו של נאמן להורות לצד ג', למסור מידע הנוגע להערת אזהרה שנרשמה לזכותו על מקרקעין של החייב בהתאם לסעיף 59(א)(2) לפקודת פשיטת הרגל {בש"א (מחוזי ת"א) 17287/07 עו"ד יורם חג'בי נ' אגודת ש"י מידידי ויז'ניץ מחו"ל, תק-מח 2009(1), 10359 (2009)}.

שאלה: כיצד על הכונס הרשמי או מי מטעמו לנהוג עם המסמכים שהתקבלו לידם?
תשובה: על-פי סעיף 59(ג) לפקודת פשיטת הרגל, הכונס הרשמי או מי מטעמו, לא יגלה תוכנם של מידע או מסמכים שנתקבלו לפי סעיף זה ולא יעשה בהם כל שימוש, אלא במידה הנדרשת לביצוע הוראות פקודה זו או לפי צו של בית-המשפט {בש"א (מחוזי יר') 8881/09 ישראל ציגנלאוב, עו"ד נ' מרדכי יונה, תק-מח 2009(3), 12720, 12721 (2009)}.

שאלה: מהו הדין באשר לחקירתו של החייב?
תשובה: בית-המשפט רשאי לחקור, בין בעל-פה ובין בשאלונים שבכתב, כל מי שהובא לפניו, בדבר החייב, עסקיו ונכסיו.




שאלה: מהו הדין כאשר אדם שהובא בפני בית-המשפט הודה שיש לו חוב לחייב?
תשובה: בית-המשפט רשאי, לבקשת הכונס הרשמי או הנאמן, להורות שישלם להם, בזמן ובאופן שפירש בהוראה, את הסכום שהודה בו או מקצתו, בין לסילוק מלא של הסכום הנדון ובין אם לאו, הכל כפי שבית-המשפט ראה לנכון, בצירוף הוצאות החקירה או בלעדיהם.

שאלה: מהו הדין כאשר אדם הודה בחקירתו כי הוא מחזיק נכס של החייב?
תשובה: בית-המשפט רשאי, לבקשת הכונס הרשמי או הנאמן, להורות שימסור להם את הנכס כולו או חלקו, בזמן ובאופן ובתנאים שבית-המשפט ראה לצודק.

שאלה: האם בסמכותו של הנאמן לבקש ממס הכנסה להמציא לידיו מסמכים מתיקי הנישום-החייב?
תשובה: כן {ראה הוראת סעיף 60א לפקודת פשיטת הרגל; ראה גם פש"ר (מחוזי חי') 482-08 עו"ד נביל מטר נ' מס הכנסה נצרת, תק-מח 2009(3), 15672 (2009)}.