מינוי נאמן

סעיף 45 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980, קובע כדלקמן:

"45. מינוי נאמן (תיקון התשמ"ג)

(א) משהוכרז חייב פושט רגל, או שהחליטו הנושים שיוכרז כך, רשאים הנושים להציע אדם מתאים להיות נאמן על נכסי פושט הרגל: הכונס הרשמי יודיע לבית-המשפט על הצעתם.

(ב) לא הציעו הנושים אדם כאמור תוך חודש מיום ההכרזה, או שהכונס הרשמי מתנגד להצעתם, יציע הכונס הרשמי לבית-המשפט למנות אדם אחר לתפקיד נאמן.

(ג) בית-המשפט ידון בהצעות שהובאו לפניו כאמור בסעיפים-קטנים (א) ו- (ב) ויחליט בדבר מינוי הנאמן."

תקנה 114 לתקנות פשיטת הרגל, התשמ"ה-1985 קובעת כדלקמן:

"114. הצעה למינוי

פרוטוקול מאסיפת נושים הכולל הצעה למינוי נאמן בצירוף דו"ח הכונס הרשמי יוגש לבית-המשפט תוך שלושים ימים מיום קיום האסיפה."

סעיף 45(א) לפקודת פשיטת הרגל מאפשר לנושים להציע אדם מתאים להיות נאמן על נכסי החייב. הכונס הרשמי יודיע לבית-המשפט על הצעתם של הנושים.

במידה והנושים לא יגישו לכונס הרשמי הצעה בדבר הנאמן המוצע על ידם, תוך חודש ימים, מיום שהוכרז החייב כפושט רגל או במקרה והכונס הרשמי מתנגד להצעת הנושים - יציע הכונס הרשמי, אדם לתפקיד הנאמן כאמור בסעיף 45(ב) לפקודת פשיטת הרגל {ראה גם בש"א (חי') 5521/03 מרדכי דגני, עורך-דין נ' סגלוביץ משה ומלכה, תק-מח 2003(3), 18195 (2003)}.

ההצעות למינוי הנאמן יובאו לעיונו של בית-המשפט, כאמור בתקנה 114 לתקנות פשיטת הרגל, ובית-המשפט יחליט בדבר מינויו של הנאמן כאמור בסעיף 45(ג) לפקודת פשיטת הרגל.

ב- ע"א 292/63 {כונס הנכסים הרשמי נ' יהודה ברגרמן (ברטל), פ"ד יח(2), 156 (1964)} קבע כב' השופט א' ויתקון כי מינוי עורך-דין של מי שטיפל בענייני פושט הרגל, כנאמן, נראה פגום, ועל-כן, מוטב למנות כנאמן בפשיטת רגל אדם שאין כל ספק, בכשרותו לתפקיד זה.

זכותו של פושט הרגל להתערב בבחירת הנאמן

ב- המ' (ת"א) 7488/77 {יהושע בן ציון נ' בנק ארץ ישראל (בפירוק) ואח', פ"מ לח(ב), 184} קבע בית-המשפט כי לפושט הרגל אין כל זכות להתערב בבחירת הנאמן.

ניגוד עניינים במינוי נאמן - אימתי?

תקנות 3 ו- 4 לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ותשלום שכרם), התשמ"א-1981 קובעות כדלקמן:

"3. ניגוד עניינים (תיקון התשמ"ז)

לא ימנה בית-המשפט אדם לתפקיד אם מצא שקשריו עם החברה, מעמדה בה או כלפיה או עיסוקיו האחרים, עלולים ליצור ניגוד עניינים עם מילוי התפקיד.

4. סייגים למינוי (תיקונים: התשמ"ז, התשס"א)

הוצע אדם כמועמד לתפקיד, והכונס הרשמי סבור - מתוך ניסיון קודם עם המועמד או מטעם אחר - שאין הוא מתאים להתמנות לתפקיד האמור, יודיע על כך לבית-המשפט ויפרט בהודעתו את נימוקיו לכך; בית-המשפט יחליט בדבר המינוי לאחר שיתן למציע ולמועמד הזדמנות להשמיע את טענותיהם."

ב- בש"א (חי') 3783/02 {איתן שטנדר נ' הכונס הרשמי, תק-מח 2002(4), 2988 (2002)} נדונה בקשה לבטל את מינויו של הנאמן ולחילופין למנות נאמן אחר על-פי החלטת בית-המשפט. בבקשה נטען כי הנאמן משמש כבא-כוחו, מזה מספר שנים, של אחד הנושים. כמו-כן, במשך תקופה ארוכה מנהל הנאמן "מסע צלב" אישי כנגד המבקש-החייב ועל-כן, לדעת המבקש, קיים ניגוד עניינים.

בנוסף, המבקש צירף לבקשתו תצהיר ובו פירט עובדות שונות שמהן ניתן ללמוד, לטענתו, על רדיפתו של עורך-דין נשר - הנאמן את החייב.

מנגד, הנאמן טען, כי לחייב אין כל מעמד בבחירת ו/או העברת נאמן מתפקידו של הסמכות להורות על בחירת הנאמן מוקנית לנושים וכונס הרשמי.

בקבלו את הבקשה קבע כב' השופט עודד גרשון:

"5. דיון

סבורני כי בנסיבות העניין מן הדין לקבל את הבקשה.

בינתיים הצטרף להליך הנושה העיקרי, כאמור לעיל, ואף הוא בדעה כי מן הדין לבטל את מינויו של עורך-דין נשר כנאמן.

לאור עמדתו של הכונס הרשמי, כאמור לעיל, ולאור עמדתו של הנושה העיקרי, נראה לי כי אין צורך, בנסיבות העניין, בהתייחסות לטענותיו הפרטניות של החייב, ומן הדין לקבל את הבקשה ולבטל את מינויו של עורך-דין נשר כנאמן.

מבלי לקבוע עמדה כלשהי לגוף טענותיו של החייב כנגד הנאמן, נראה לי כי אין זה רצוי שבמסגרת הליכי פשיטת רגל, הליכים המתנהלים תחת פיקוחו הצמוד של בית-המשפט, יתהלך חייב תחת ההרגשה כי הנאמן על נכסיו, במסגרת הליכי פשיטת הרגל, מנהל נגדו "מסע צלב". בנסיבות העניין שבפניי די בהרגשה האמורה ובעמדתו של הנושה העיקרי כדי להצדיק את קבלת הבקשה.

6. אחרית דבר

אשר-על-כן ולאור האמור לעיל אני מקבל את הבקשה ומורה כדלקמן:

א. אני מבטל את מינויו של עורך-דין נפתלי נשר כנאמן.

ב. אני ממנה את עורך-דין נביל מטר כנאמן על נכסי פושט הרגל."

ב- ה"פ (יר') 3252/04 {הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' סנטון אימובילין גי.אם.בי.אן ואח', תק-מח 2004(4), 631 (2004)} נפסק מפי כב' השופטת חנה בן-עמי:

"1. המבקש, הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ (להלן: הבנק הבינ"ל או המבקש) נושה בחברה - המשיבה 1 - בסכום העולה על 90 מיליון ש"ח.

חובה של החברה לבנק הבינ"ל מובטח בשיעבוד צף ללא הגבלת סכום על כל נכסיה, וכן בשיעבוד ספציפי וקבוע על מלון סאן בבת ים (להלן: המלון), שהינו נכסה העיקרי או אף היחיד של החברה. השיעבודים מעוגנים באגרות חוב ועומדים בדרגה שניה לאחר שיעבוד בדרגה ראשונה, אף הוא ללא הגבלת סכום, לטובת בנק הפועלים (משיבה 2 - להלן: בנק הפועלים). חובה של החברה לבנק הפועלים מגיע לכדי כ- 40 מיליון ש"ח.

2. לבקשת בנק הפועלים הורה בית-המשפט, ביום 16.6.04, על מינוי בא-כוחו, עורך-דין י' בנקל - ככונס נכסים קבוע לחברה, לצורך אכיפת השיעבודים הכלולים באגרות החוב שניתנו לבנק על-ידי החברה.

3. עניינה של הבקשה דנן (בש"א 6908/04) במינויו של עורך-דין מ' שפיגלמן - בא-כוח הבנק הבינ"ל - ככונס נכסים קבוע נוסף למימוש נכסי החברה.

4. כפי שפורט בהרחבה בבקשה (ובתצהיר שצורף לה) שיתפו שני הבנקים פעולה משך זמן ממושך בניסיון לפתור את המשבר הכספי אליו נקלעה החברה באופן שישקף את האינטרסים של שני הבנקים וייקח בחשבון את סך נשייתו של הבנק הבינ"ל, שהינו גבוה במידה רבה מזו של בנק הפועלים.

במסגרת שיתוף פעולה זה אף חתמו שני הבנקים עם החברה על הסכם מימון והבנק הבינ"ל העניק לחברה אשראי שנועד לפרוע תשלומים על-חשבון חובה של החברה לבנק הפועלים. לעניין זה אף נחתם בין הבנקים הסכם מפורש, על פיו הוסכם כי בנק הפועלים לא יפנה לבית-המשפט באופן חד-צדדי. עוד סוכם בין שני הבנקים כי הם יפעלו במשותף למינוי כונס נכסים אשר זהותו תהא מוסכמת על שניהם.

כנטען, למרות כל אלו פנה בנק הפועלים לבית-המשפט בבקשה למינויו של בא-כוחו עורך-דין י' בנקל ככונס נכסים לנכסי החברה, זאת מבלי לידע את הבנק הבינ"ל או לצרפו כצד לבקשה, ותוך הפרת ההסכם, הסיכומים וההבנות בין הבנקים, כאמור.

עוד נטען בבקשה כי לבנק הבינ"ל חשש מהותי כי כונס הנכסים שמונה כאמור, ייטה למכור את המלון במהירות ובמחיר שישרת אך ורק את האינטרסים של בנק הפועלים - דהיינו מחיר אשר יהא די בו כדי לכסות את חוב החברה לבנק הפועלים ואת הוצאות הכינוס - בעוד חובה של החברה לבנק הבינ"ל, שהינו נושה בדרגה שניה, ירד לתהום נשיה. חשש זה נסמך לטענת המבקש, בין היתר, על העובדה כי בבקשה שהגיש בנק הפועלים למינוי עורך-דין בנקל לכונס נכסים צויין כי הנכס היחיד של החברה הינו המלון וכי להערכתו לא יהיה בסכום שיתקבל ממימוש נכסי החברה כדי לכסות את סכום החוב המלא של החברה לבנק הפועלים, זאת אף כי במסגרת נסיונות הבנק הבינ"ל למכירת המלון נוהלו משאים-ומתנים מתקדמים למכירתו בסכומים שנעו בין 25-18 מיליון דולר.

כמו-כן צויין כי קיים חשש לניגוד אינטרסים בין הכונס לבין הבנק הבינ"ל מאחר שעורך-דין ממשרדו של עורך-דין בנקל נסחה תביעה "משתלחת מתלהמת וחסרת בושה" נגד בנק הפועלים (בעניין לקוח אחר של משרד עורך-דין).

עוד צויין בבקשה כי עם היוודע דבר המינוי פנה נציג המבקש למר טלמון מבנק הפועלים והלה הודיעו כי בנסיבות העניין בנק הפועלים לא יתנגד למינוי בא-כוח הבנק הבינ"ל, עורך-דין שפיגלמן, ככונס נכסים נוסף לחברה וכי יורה לעורך-דין בנקל לפעול בהתאם להסכמה זו. הסכמה זו אף אושררה בין מנהלי מחלקות האשראים המיוחדים בשני הבנקים. דא עקא, על-אף כל אלו סירב עורך-דין בנקל למינוי כונס נכסים נוסף כאמור.

5. בטרם הדיון בבקשה הוגשה לבית-המשפט בקשה נוספת להחלפת עורך-דין בנקל או למינוי כונס נכסים נוסף (בש"א 7196/04). בקשה זו הוגשה על-ידי חברת סאן אין אירועים בע"מ (חברת ניהול שלפי הסכם שנחתם עימה לקחה על עצמה לנהל את המלון) ומנהלה (להלן: המבקשים).

כנטען בבקשה זו הסכימו המבקשים למינויו של עורך-דין בנקל ככונס נכסים לאחר שבנק הפועלים ועורך-דין בנקל הבהירו הבהר היטב כי יש להם עניין שהמבקשים ימשיכו לנהל את המלון ולהחזיקו כ- "עסק חי", מה גם שהם היו סבורים כי בקשת הכינוס הוגשה בתאום עם הבנק הבינ"ל - מצג שהסתבר כמופרך.

עוד נטען על-ידי המבקשים כי למרות שהיה מוסכם על כל הצדדים - לרבות הכנ"ר - כי מן הראוי לשמר את האפשרות למכור את המלון כ-"עסק חי", וכי בנק הפועלים ישא בעלויות הנדרשות לצורך מימון פעילות הכינוס, ולמרות שאף בהחלטת בית-המשפט (כב' השופט ד' חשין, סגן נשיא) נקבע, במסגרת החלטת המינוי (מיום 4.7.04), כי יש להמשיך ולהפעיל המלון כפי שהומלץ בתגובת הכנ"ר, פעל עורך-דין בנקל בניגוד להבנות וההסכמות שהיו עימו ועם בנק הפועלים טרם מינויו, ואף בניגוד להחלטת בית-המשפט, ומשסרבו המבקשים לחתום על נוסח טיוטת הסכם שהציע עורך-דין בנקל ושנראה לא סביר מבחינתם הוא הודיע להם, במכתבו מיום 14.9.04, לפנות את המלון ולמסור אותו לנציגו כשהוא ריק מכל אדם עד ליום 26.9.04 בשעה 12.00 בצהריים (התראה של מספר ימים באמצעות פקס); זאת ללא ידיעת הכנ"ר או הסכמתו, ללא ידיעת הבנק הבינ"ל וללא קבלת הוראות מבית-המשפט.

לטענת המבקשים דרישה זו של הכונס הינה אבסורדית וניתנה ללא שיקול-דעת, שכן סגירת המלון לאלתר, כנדרש על-ידי עורך-דין בנקל, היה בה כדי לגרום נזקים כלכליים חמורים למבקשים וכן לצדדים שלישיים (אורחים, הזמנות אירוח ואירועים) וכן לגרום להפחתה ממשית בתמורה שניתן יהיה לקבל ממימושו.

6. בדיון שקויים בבקשות ביום 27.9.04 לא ביקש עורך-דין בנקל לחקור את המצהירים על התצהירים שצורפו לבקשות. לטענתו - כפי שהיא באה לידי ביטוי בתגובות שהוגשו על ידו וכן בדיון - הוא ממלא את תפקידו כראוי ולפיכך אין מקום להחליפו; ובאשר למינוי כונס נוסף הוא מתנגד לכך נמרצות באשר מרגע שמונה לתפקידו אין הוא פועל לקידום האינטרסים של בנק הפועלים בלבד אלא עליו לפעול כקצין בית-המשפט ולשקול את האינטרסים של כלל נושי החברה; מה גם שכל פעולה מהותית אותה יבקש לעשות, ובוודאי לכשיבוא לממש את המלון, הוא יידרש לקבל את אישורו של בית-המשפט לכך, וממילא, תישמר לבנק הבינ"ל הזכות להגיב או אף להתנגד במקרה הצורך לכל בקשה שתוגש כאמור. עוד נטען על ידו כי מינויו של כונס נוסף לא זאת שיכביד על קופת הכינוס אלא שהוא יסרבל את הליכי הפירוק.

7. אכן משמונה כונס נכסים לחברה ואף החל במלאכתו, צריך שיהיה טעם ראוי מספיק כדי להעבירו מתפקידו או לצרף, בשלב מאוחר, בעל תפקיד נוסף שיפעל יחד עמו.

כמו-כן מקובל עלי כי לרוב עדיף כי בעל תפקיד אחד יטפל בענייני הפירוק. לעניין זה יפים דברי השופט ד' לוין ב- המ' (ת"א) 5726/80 אובר סיז רדיו קורפוריישן בע"מ בפירוק ובכינוס נכסים (לא פורסם). ראה א' וולובסקי כונסי נכסים בדיני חברות (מהדורה שניה, 2004) 80:

'לטעמי, ככל שמספר המפרקים קטן יותר, ובתנאי שהמפרק מתאים ובעל ניסיון, תגבר יעילות הפירוק, וככל שירבה מספר המפרקים, כן תרבה המחלוקת ויווצרו קשיים...'

גם הטענה כי בסופו של יום בעל התפקיד הינו officer of court וכי המחוקק דאג לכך כי הוא לא יפעל בשרירות-לב הינה נכונה ומקובלת.

דא עקא, כל אלו מטילים על בעל תפקיד חובת הגינות, שקיפות ותום-לב מוגברים. יתר-על-כן כשמדובר בבעל תפקיד שהינו 'זרועו הארוכה של בית-המשפט' לא די באי-קיום ניגוד אינטרסים בין בעל התפקיד לנושים אחרים, נחוץ שלא יהיה אפילו חשש לכך.

8. תקנה 3 לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), התשמ"א-1981, קובעת כי:

'לא ימנה בית-המשפט אדם לתפקיד אם מצא שקשריו עם החברה, מעמדו בה או כלפיה או עיסוקיו האחרים, עלולים ליצור ניגודי אינטרסים עם מילוי התפקיד.'

בספרה של המלומדת צ' כהן פירוק חברות (הוצאת 2000), 247, נאמר כי מלשון תקנה 3 עולה בבירור כי אין צורך להצביע על ניגוד עניינים קיים בעת המינוי, אלא די בכך שעלול להיווצר ניגוד עניינים כזה.

בעניין זה נאמר ב- ת"א (ב"ש) 171/88 הוד אווז משחטה להודיים ואווזים בע"מ בפירוק:

'נראה בעליל כי תקנה 3 לתקנות כללי המינוי הגביהה את הסייג למניעת ניגוד עניינים, שדי שהנתונים שצויינו בה: 'עלולים ליצור ניגוד עניינים' וכו', ואין צורך שהניגוד יהיה כבר קיים בעת המינוי לתפקיד.'

עוד נאמר שם:

'גם הטענה כי למרות היותו (של המפרק) בא-כוח הנושה לא נמצא פגם ענייני בפעולותיו שהיו לטובת כלל הנושים אין בה כדי להועיל מקום שיש חשש של ממש לניגוד עניינים, בפועל או בכוח.'

9. תקנה 3 לכללי המינוי אינה כוללת רשימה ממצה של פסולים מלהתמנות לבעלי תפקיד, אף כי מהמילים 'עיסוקיו האחרים' משתמעת כי לאו דווקא בקשר בין המיועד להתמנות לבעל התפקיד לבין החברה מדובר, ואמנם פרופ' צ' כהן מונה בספרה הנ"ל בין הפסולים מלהתמנות כמפרקים גם נושה של החברה, שכן, כדבריה:

'המפרק צריך להיות בלתי-תלוי ואף להיראות כזה.'
(ראה שם, עמ' 247)

דא עקא, גם בהנחה כי מקובל, ואולי אף ראוי בנסיבות מתאימות, למנות בא-כוח נושה ככונס נכסים, מן הראוי שמינוי כזה ייבדק לגופו של עניין וכי הדבר ייעשה בהסכמת כלל הנושים (לאחר קיום אסיפת נושים) או לאחר שתישמע עמדתם.

10. בענייננו מונה כונס נכסים שהינו אמנם בא-כוח של נושה מובטח בדרגה ראשונה, ואולם עובדה זו לבדה, אין די בה. ההיפך, בנסיבות העניין יש בה כדי להעלות החשש כי עניינו של הכונס יהיה במכירת המלון בהקדם האפשרי על-מנת לגבות חוב מרשו - בנק הפועלים - וכן שכרו. ממילא אם יזדרז לממש המלון בלא לדקדק כדבעי בהשגת סכומים מעבר לאלו שיכסו את חוב מרשו יכול שיקופח הנושה המובטח בדרגה שניה, שלו האינטרס העילאי למקסם את התמורה שתתקבל מהמכירה, על-מנת שגם חובו ייפרע. ואמנם, ממהלכיו של עורך-דין בנקל, כפי שפורטו ב- בש"א 7196/04 עולה כי למרות החלטת בית-המשפט בעניין הוא לא פעל כמי שיש לו אינטרס להפעיל את המלון אלא כבעל אינטרס למימושו המידי; ובמשמע פעל כשלוחו של בנק הפועלים, בלא התחשבות באינטרסים של נושים אחרים.

ממילא אם אמנם ערך המלון עולה על ערך החוב לבנק הפועלים קיים (או עלול להיות קיים) ניגוד אינטרסים מובנה בין שני הבנקים הנושים וחשש שמא כונס הנכסים שהינו גם בא-כוח בנק הפועלים, לא יתאמץ כדבעי להשיג בגינו את התמורה המירבית.

עוד אין להתעלם מכך כי מערכת יחסים עכורה וחוסר אמון בסיסי קיימים גם בין מתפעלי המלון לבין עורך-דין בנקל. דבר שאיננו תורם לתפקודו התקין של הכונס.

11. אמנם מוטל על בית-המשפט לפקח על מהלכיו של בעל תפקיד ויש להניח כי בטרם ימומש המלון יוגשו חוות-דעת שמאיות ואף תישמע עמדת הבנק הבינ"ל, ואולם, דומני כי בכך לא די. בפרט אמורים הדברים, משהוברר כי עורך-דין בנקל הורה למבקשים על פינוי המלון לאלתר (בהתראה של ימים אחדים) בלא שקיבל אישורו של הכנ"ר או בית-המשפט (שלא לומר - בלא שנועץ בבא-כוח הבנק הבינ"ל), ובלא ששקל הנזק הרב שעלול להיגרם עקב כך - לרבות פגיעה בצדדים שלישיים וגריעה מהתמורה שתתקבל בגינו.

12. ואף זאת, בנק הפועלים או אף עורך-דין בנקל, לא התכחשו למגעים וההסכמות שהיו ביניהם לבין הבנק הבינ"ל עובר להגשת הבקשה למינוי כונס נכסים על ידם. גם לא הוכחש על ידם כי הייתה הסכמה בין הבנקים שימונה כונס נכסים שזהותו תהיה מוסכמת על שני הבנקים, ושיפעל כנאמנם של שניהם.

בנסיבות אלו, הפניה לבית-המשפט למינויו של עורך-דין בנקל, בלא שניתן הסבר מניח את הדעת מדוע לא צורף הבנק הבינ"ל, ולו כצד לבקשה, ובלא שפורטו פרט היטב המגעים וההסכמות בין שני הבנקים בטרם הגשת הבקשה או עמדת הבנק הבינ"ל בעניין, יש בה יותר מטעם לפגם.

13. אמנם מלכתחילה יכול שמינויים של באי-כוח שני הבנקים היה בו כדי לנטרל ניגודי האינטרסים ביניהם ולהביא למימוש המלון בתנאים האופטימליים שיביאו בחשבון את האינטרסים שלהם; דא עקא, נוכח ההתנגדות החד-משמעית שבאה מצידו של עורך-דין בנקל והביטויים הבלתי-הולמים שהועלו על ידו הן בכתב והן בעל-פה, חוששני כי צירופו של עורך-דין שפיגלמן ככונס נכסים נוסף אך יגביר את הקשיים והסירבול.

בעניין בנק למסחר בע"מ בפירוק זמני (פש"ר 1398/02, בש"א 10212/02, תק-מח 2002(2), 1917 (2002)), נאמר:

'עם זאת כאן המקום להוסיף את העובדה כי בית-המשפט צריך להשתכנע ששני בעלי התפקיד מסוגלים מבחינה אישית לעבוד ולפעול בצוותא חדא. אם לא כך יהיה, הרי כפי שכבר קרה בעבר, לא אחת, בית-המשפט ימצא עצמו מפשר ומטפל בחילוקי-הדעות שבין בעלי התפקיד במקום בהליך גופו.'

14. בהתייחס לכל אלו אינני רואה דרך אלא להורות על מינויו של כונס נכסים ניטרלי אחר במקומו של עורך-דין בנקל.

לפיכך לאחר ששקלתי את הדברים ואף התייעצתי עם בא-כוח הכנ"ר, אני מורה על מינויו של עורך-דין י' בר הלל, בהסכמתו, ככונס נכסים קבוע לנכסי החברה במקום עורך-דין בנקל.

עורך-דין בנקל יפעל כמתחייב להעברה מסודרת של התפקיד על כל הנובע מכך."

ב- בש"א (נצ') 2328/01 {דהן צמח נ' כונס הנכסים הרשמי, תק-מח 2001(3), 66997 (2001)} נפסק מפי כב' השופט אברהם אברהם:

"זוהי בקשת הכנ"ר למינוי נאמן לנכסי החייב.

ביום 16.5.01 ניתן צו, המכריז על החייב פושט רגל.

הכנ"ר מבקש למנות נאמן לנכסי החייב, על-מנת לתור אחר נכסי החייב, ועל-מנת לברר את תביעות החוב של נושים.

הכנ"ר מציע את עורך-הדין ראובן שרגיל כנאמן.

החייב מתנגד למינויו של עורך-דין שרגיל כנאמן על נכסיו, משום שבשנת 1988 נתגלעו בין החייב לבין עורך-דין שרגיל ורעייתו חילוקי-דעות כספיים בקשר עם עבודה שהחייב עשה עבור האחרונים, חילוקי-דעות שהגיעו כדי הגשת תביעה כספית לבית-המשפט.

ביקשתי אז תגובת הכנ"ר לטענת החייב, וזו אכן באה, ובה טוען הכנ"ר, כי לחייב אין כלל מעמד בבקשת הכנ"ר למינוי נאמן, שכן הוא עצמו - החייב - אינו רשאי לבקש מינוי נאמן לנכסיו. הכנ"ר מוסיף עוד, כי אחד הנושים תומך במינויו של עורך-דין שרגיל.

אינני תמים דעים עם הכנ"ר בגישתו זו, כאילו לחייב "אין מעמד" בסוגיית מינויו של נאמן על נכסיו. לחייב יש מעמד בכל הליך פשיטת הרגל, הוא שחקן ראשי בהליך, ובתוך כך הוא צד לכל פעולה הנעשית בו, לרבות מינוי נאמן. העובדה, כי הוא עצמו אינו רשאי לבקש מינוי של נאמן אין בה כדי ללמדנו, כי אין לשמוע את טענותיו ביחס למינוי, כגון קביעת זהות הנאמן, שהרי הדברים נוגעים לו ישירות, ועשויות להשפיע על זכויותיו.

ולטענה גופה: אינני מטיל ספק בכישוריו של עורך-דין שרגיל לשמש נאמן, כמו שאינני מטיל צל של ספק ביושרו ובנקיון כפיו, לו יקבל על עצמו את תפקיד הנאמן. ואף-על-פי-כן, דין הוא, כי אין למנות נאמן, אם הוא עשוי שיימצא במצב של ניגוד ענייניו. ראה תקנה 3 לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), התשמ"א-1981, שם נאמר:

'לא ימנה בית-משפט אדם לתפקיד אם מצא שקשריו עם החברה, מעמדו בה, או כלפיה או עיסוקיו האחרים, עלולים ליצור ניגוד עניינים עם מילוי התפקיד.'

כללי פשיטת רגל (מינוי כונסי נכסים ונאמניו ושכרם), התשמ"ה-1985 קבעו:

'על... מינוי נאמן על נכסי פושט רגל... יחולו הכללים שנקבעו בתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ותשלום שכרם), התשמ"א-1981, בשינויים המחוייבים.'

חוששני, כי היחסים העכורים ששררו בין החייב לבין הנאמן המוצע בעבר, שהגיעו כדי התכתשות בבית-המשפט, מעמידים את הנאמן המוצע במצב של ניגוד עניינים.

לפיכך, אני מוצא לדחות את בקשת הכנ"ר למינויו של עורך-דין שרגיל נאמן על נכסי החייב. הכנ"ר יציע נאמן אחר."

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

מינוי נאמן