botox
הספריה המשפטית
הנאמן בפשיטת רגל - זכויותיו, חובותיו וסמכויותיו

הפרקים שבספר:

שכר הנאמן והוצאותיו ואיסור הסדרים בעד השכר

סעיף 1 לכללי פשיטת הרגל (מינוי כונסי נכסים ונאמנים ושכרם), התשמ"ה-1985, קובע כדלקמן:

"1. החלה כללים

על מינוי כונס זמני של נכסי חייב, מינוי נאמן על נכסי פושט רגל, ועל תשלום שכרם, יחולו הכללים שנקבעו בתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ותשלום שכרם), התשמ"א-1981, בשינויים המחוייבים."

סעיף 152 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980, קובע כדלקמן:

"152. שכר הנאמן והוצאותיו (תיקון התשמ"ג)

(א) נתמנה כנאמן אדם שאינו הכונס הרשמי, יקבל שכר והוצאות כפי שיורה בית-המשפט על-פי כללים שקבע השר; נתמנו כמה נאמנים - יחולק השכר ביניהם ביחס שיקבע בית-המשפט.

(ב) השר, בהתייעצות עם שר האוצר, רשאי לקבוע שחלק משכרו של נאמן ישולם מאוצר המדינה.

(ג) השר, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע כללים בדבר שכרו והוצאותיו של נאמן שיש לשלמם לפי סעיף-קטן (א)."

סעיף 154 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980, קובע כדלקמן:

"154. איסור הסדרים בדבר השכר (תיקון התשמ"ג)

לא יקבל נאמן מפושט הרגל או מעורך-דין, מכרוז או מכל אדם אחר המועסק בפשיטת הרגל, מתנה או שכר או תמורה או טובות הנאה כספיות או אחרות, חוץ מן השכר האמור בסעיף 152(א)."

כלומר, סעיף 1 לכללי פשיטת הרגל (מינוי כונסים) קובע כי בכל הקשור לשכרו של הנאמן, יש לפנות לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ותשלום שכרם).

רישא של סעיף 152(א) לפקודת פשיטת הרגל קובע כי במקרה ונתמנה נאמן, שאיננו הכונס הרשמי, בית-המשפט יורה על שכרו על-פי הכללים שקבע השר. במקרה ונתמנו מספר נאמנים - שכרם יחולק בהתאם לקביעתו של בית-המשפט.

זאת ועוד. סעיף 154 לפקודת פשיטת הרגל קובע כי הנאמן בהליך פשיטת הרגל לא יקבל כל מתנה או שכר או תמורה או טובות הנאה כספיות או אחרות מכל אדם המועסק בפשיטת הרגל, למעט השכר האמור בסעיף 152(א) לפקודת פשיטת הרגל, אותו כאמור, יפסוק בית-המשפט.

תקנה 6(א) ו- (ב) לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ותשלום שכרם), התשמ"א-1981, קובעת כדלקמן:

"6. בקשה לשכר-טרחה (תיקונים: התשמ"ב, התשמ"ד, התשס"א)

(א) בית-משפט יקבע את שכרו של מי שנתמנה לתפקיד (להלן - בעל תפקיד) על-פי בקשתו.

(ב) הבקשה תלווה בדו"ח כספי של בעל התפקיד, כשהוא מאומת בתצהיר. ומבוקר בידי רואה-חשבון; אולם רשאי בית-המשפט, מטעמים שיירשמו, לפטור בעל תפקיד מהחובה למסור את הדו"ח לביקורת האמורה."

כלומר, על הנאמן להגיש לבית-המשפט בקשה לקבלת שכרו. בקשה כאמור תלווה בדו"ח הכספי של הנאמן, המאומת בתצהיר ומבוקר בידי רואה-חשבון. על-אף האמור, בית-המשפט רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לפטור את הנאמן מהחובה למסור את הדו"ח לביקורת בידי רואה-חשבון.

בנוסף, תקנה 6(ג) לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ותשלום שכרם) קובעת כי המשיב לבקשה יהיה הכונס הרשמי. הכונס הרשמי רשאי ליתן חוות-דעתו לבקשה לשכר-טרחה.

בבואו של בית-המשפט לקבוע את שכרו של הנאמן, עליו ליתן דעתו לשלושה פרמטרים, ואלה הם:

האחד, שכר ניהול כאמור בתקנה 7 לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ותשלום שכרם);

השני, שכר מימוש כאמור בתקנה 8 לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ותשלום שכרם);

השלישי, שכר-טרחה על-פי חלוקה כאמור בתקנה 9 לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ותשלום שכרם).