סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

• מבוא
• שיק שסורב
• הגבלת חשבון והגבלת לקוח
• ערעור
• עילות הביטול
• הבנק סירב לפרוע את השיק מחמת עיקול שהוטל על החשבון
• נטל ההוכחה
• הדרישה ליתן התראה
• סדרי דין
• הוצאת שיק ללא כיסוי בראי חוק העונשין
• הלכות בתי-המשפט

הגבלת חשבון והגבלת לקוח

1. כללי
סעיף 2 לחוק שיקים ללא כיסוי קובע כי:

"2. הגבלת חשבון והגבלת לקוח (תיקונים: התשנ"ב, התשס"ח)
(א) חשבון יהיה מוגבל (להלן: "חשבון מוגבל") ובעליו יהיה מוגבל (להלן: "לקוח מוגבל") אם סורבו במשך שנים-עשר חודשים עשרה שיקים או יותר שנמשכו על החשבון, ובלבד שעברו לפחות חמישה-עשר ימים בין הסירוב הראשון לסירוב האחרון.
(א1) סורבו שיקים בחשבון במספר שנקבע בתקנות ישלח הבנק התראה לכל אחד מבעלי החשבון, ממיופי-הכוח או ממורשי החתימה, הכול כפי שנקבע בתקנות.
(א2) על-אף האמור בסעיף-קטן (א), הוכרזה שעת חירום וסבר המפקח כי יש להשעות בהקדם האפשרי הגבלה של חשבון ובעליו כאמור בסעיף זה, רשאי הוא לקבוע, לגבי המדינה כולה או לגבי שטח מסויים, כי בנק לא יגביל חשבון או בעל חשבון בשל שיקים שסורבו בתקופה שיקבע, ובלבד שהתקופה לא תעלה על 90 ימים; המפקח רשאי לקבוע כאמור מיום ההכרזה על שעת חירום ולא יאוחר משלושים ימים לאחר שהסתיימה.
(ב) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות את מספר השיקים והתקופות הקבועים בסעיף-קטן (א)."
חשבון בנק יהיה מוגבל ובעליו יהיה מוגבל אם סורבו במשך שנים-עשר חודשים עשרה שיקים או יותר שנמשכו על החשבון, ובלבד שעברו לפחות חמישה-עשר ימים בין הסירוב הראשון לסירוב האחרון.

עשרה שיקים שסורבו הינם עשרה שיקים שהוצגו לפירעון והבנק סרב לפורעם. סירוב השיקים לעניין סעיף 2(א) לחוק שיקים ללא כיסוי, מתייחס לשיקים שנמשכו כולם מאותו חשבון.

כלומר, מדובר בחשבון ולא בלקוח. מניין השיקים שסורבו נספר לפי חשבון, ולא לפי לקוח. גם אם ללקוח יש מספר חשבונות באותו סניף, וסורבו לו למעלה מעשרה שיקים, חשבונו לא יוגבל, אלא רק אם בחשבון אחד יוגבלו עשרה שיקים או יותר, הכול לפי האמור בסעיף 2(א) לחוק שיקים ללא כיסוי.

השיק העשירי המסורב הוא זה המחולל את ההגבלה בחשבון הבנק.

ב- בש"א (שלום חי') 4845/07 {גולדברג קוזוקורו ורוניק שרה נ' בנק לאומי לשיראל בע"מ - סניף הגליל, תק-של 2007(4), 6379 (2007)} נפסק מפי כב' השופט יעקב וגנר - סגן נשיא, כי:

"חוק השיקים, מהווה חקיקה לבר-שיטרית, שנועדה לבצר את אמינותו של השיק כאמצעי תשלום נפוץ וחשוב ולחזקה. מטרת חוק השיקים היא לצמצמם את תופעת השיקים ללא כיסוי תוך יצירת הסדר מפורט, שבא לאזן בין הצורך להגן על הציבור מפני נגע השימוש לרעה בשיקים לבין האינטרס הציבורי החשוב של שימוש באמצעי תשלום זה (יצחק עמית "חוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981" הפרקליט מד(ג) 449, עמ' 450 (תש"ס) להלן: "מאמרו של י' עמית"). חלק מאותם איזונים הוא ההסדר המפורט הנוגע להגבלת חשבונו של לקוח. הגבלת חשבונו של לקוח בנק הינה תוצאתית. ההשלכה הישירה של הגבלת החשבון היא האיסור למשוך שיקים על החשבון שהוגבל. בעל חשבון שהוגבל הופך ללקוח מוגבל, ונאסר עליו למשוך שיקים על החשבון שהוגבל או לפתוח חשבונות נוספים במהלך תקופת ההגבלה, שתוקפה הוא שנה. ישנם שני פרמטרים להגבלת חשבון: מספר השיקים ללא כיסוי ומשך התקופה בה סורבו. סירוב של עשרה שיקים או יותר בתקופה של שניים-עשר חודשים יוצר את ההגבלה. ההגבלה היא בעלת מאפיין של אוטומט, כלומר, ההגבלה מופעלת בקרות אירוע ההגבלה המוגדר בחוק."

2. חשבון מוגבל
מערכת "מושכי שיקים ללא כיסוי" (מושל"ך) מופעלת על-ידי הבנקים ובנק ישראל על-פי חוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981, והתקנות והכללים שהותקנו על פיו. בעיקרה, זו מערכת התראה והרתעה, בעלת אופי מעין פלילי, שכוונתה לצמצם את נגע משיכת שיקים ללא כיסוי.

שיק שסורב הוא "שיק שהוצג לפירעון בתאריך הנקוב בו או לאחריו, והבנק סירב לפרעו מחמת שלא היתה יתרה מספקת בחשבון והוא לא היה חייב לפרעו מכוח הסכם עם המושך, ואין נפקא מינה אם היתה סיבה נוספת לסירוב או אם ניתנה הוראת ביטול" (סעיף 1 בחוק שיקים ללא כיסוי).

מחשב התאגיד הבנקאי סופר לכל בעל חשבון את מספר השיקים שסורבו. חוק שיקים ללא כיסוי קובע בסעיף 2(א) כי חשבון יהיה מוגבל ובעליו יהיה מוגבל במידה ו- "סורבו במשך שנים-עשר חודשים עשרה שיקים או יותר שנמשכו על החשבון, ובלבד שעברו לפחות חמישה-עשר ימים בין הסירוב הראשון לסירוב האחרון".

כן קובע החוק בסעיף 2(ב):

"סורבו שיקים בחשבון במספר שנקבע בתקנות ישלח הבנק התראה לכל אחד מבעלי החשבון, ממיופי-הכוח או ממורשי החתימה, הכול כפי שנקבע בתקנות."

ובתקנות שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981 (להלן: "תקנות שיקים ללא כיסוי") נקבע כי:

"6. משלוח התראה (תיקון התשנ"ב)
(א) סורבו חמישה שיקים ישלח הבנק התראה לבעל החשבון, למיופה-כוח ולמורשה חתימה בחשבון; לעניין זה אין נפקא מינה אם סורבו שיקים נוספים במועד סירוב השיק החמישי; הוראות סעיף זה לא יחולו אם במועד שבו צריכה היתה להישלח התראה, נתקיימו כבר התנאים להגבלה.
(ב) הבנק ישלח את ההתראה לא יאוחר מחמישה ימי עסקים אחרי היום שבו סורב השיק החמישי כאמור.
(ג) לעניין חובת משלוח התראה אין נפקא מינה אם השיקים שלעניינם הוטלה ההגבלה אינם זהים לשיקים שפרטיהם נמסרו בהתראה, ובלבד שסורבו לפני תחילת ההגבלה.



7. פרטי ההתראה (תיקון התשנ"ב)
(א) בהתראה ייאמר כי הבנק סירב לפרוע חמישה שיקים שנמשכו על החשבון שנזכר בהתראה, וכי בהתמלא התנאים שבסעיף 2(א) לחוק יוטלו על החשבון ובעליו, למשך שנה אחת, הגבלות כאמור בחוק.
(ב) התראה תכלול גם פרטים אלה:
(1) תאריך משלוח ההתראה;
(2) פרטי החשבון;
(3) שם בעל החשבון ומספר זהותו;
(4) פרטיהם של חמישה שיקים שחזרו באותו חשבון עד מועד משלוח ההתרעה.
(5) מקום בבנק השולח שבו אפשר לקבל, בכתב או בעל-פה, פרטים בדבר השיקים שסורבו;
(6) לשון סעיפים 2(א), 3ב(א) ו- (ג), 4(א) ו- (ב) ו- 5 לחוק או תוכנם בנוסח שהסכים לו המפקח."

אם כן, סורבו 5 שיקים, ישלח הבנק תוך 5 ימי עסקים מיום שסורב השיק החמישי, התראה לבעל החשבון, למיופה-כוח ולמורשה חתימה בחשבון. הודעת ההתראה מהווה תמרור אזהרה ללקוח.

הוראה זו לא תחול אם במועד שבו צריכה להישלח ההתראה נתקיימו כבר התנאים להגבלה.

בסעיף 8 לתקנות שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981 נקבע כי:



"8. הודעת בנק על הגבלה (תיקון התשנ"ב)
(א) בנק ישלח הודעה על הגבלה לבעל חשבון שלגבי חשבונו נתקיימו התנאים שבסעיף 2(א) לחוק, וכן למיופה-כוח ולמורשה חתימה באותו חשבון.
(ב) הודעת בנק תכלול פרטים אלה:
(1) יום משלוח ההודעה;
(2) פרטי החשבון;
(3) שמו ומספר זהותו של בעל החשבון;
(4) תאריכי תחילה וסיום של ההגבלה;
(5) פרטי השיקים שסורבו ושנכללו במניין השיקים שהביא להגבלה, ופרטים של עשרים שיקים נוספים, לכל היתר, שסורבו, אף אם לא נכללו במניין השיקים כאמור; לעניין פסקה זו, "פרטים" - מספר השיק, סכומו והתאריך שבו סורב;
(6) לשון סעיפים 2(א), 3ב(א) ו- (ג), 4(א) ו- (ב), 5 ו- 10 לחוק או תוכנם בנוסח שהסכים לו המפקח;
(7) ציון המקום בבנק השולח שבו אפשר לקבל, בכתב או בעל-פה, פרטים בדבר השיקים שסורבו;
(8) הפניה לסדר הדין ולדיני הראיות המיוחדים לצורך ערעור על-פי סעיף 10 לחוק;
(9) הבהרה שכל הודעה אחרת שתישלח למקבל ההודעה, על-פי החוק, תוסיף על הודעת הבנק ולא תגרע ממנה.
(ג) הודעה למיופה-הכוח או למורשה החתימה תכלול, בנוסף לאמור בתקנת-משנה (ב), גם שם ומספר זהות של מיופה-הכוח או מורשה החתימה, לפי העניין.

9. מועד משלוח הודעת הבנק ותחילת ההגבלה (תיקון התשנ"ב)
(א) הודעת הבנק על הגבלה תישלח לא יאוחר מחמישה ימי עסקים אחרי היום שבו סורב השיק האחרון שגרם להגבלה.
(ב) תאריך תחילת ההגבלה בהודעת בנק יהיה היום החמישה-עשר אחרי יום משלוח ההודעה."

הודעת ההתראה מהווה תמרור אזהרה. אך כאשר התקיימו הוראות החוק לעניין הגבלת חשבון, ישלח הבנק, תוך 5 ימי עסקים אחרי היום שבו סורב השיק האחרון שגרם להגבלה, הודעה על כך לבעל החשבון, במקרה של חשבון משותף - לכל אחד מבעליו, למיופה-הכוח בחשבון, למורשה החתימה בחשבון ולמפקח על הבנקים. ההודעה תהיה בכתב.

הגבלת החשבון תיכנס לתוקף ביום שצויין בהודעה של הבנק שיהיה לפחות 15 יום ממועד משלוח ההודעה ללקוח.

הבנק רשאי לכבד שיק במשך 15 יום מתחילת ההגבלה וזאת במידה שהתאריך הנקוב בו מוקדם מתאריך תחילת ההגבלה.

אם עברו פחות מחמישה-עשר ימים בין השיק הראשון שהבנק סירב לבין השיק העשירי, החשבון כאמור בחוק, לא יוגבל, וזאת על-מנת להגן על הלקוחות שאירוע זה של החזרת שיקים בחשבונם היה חד-פעמי ויוצא-דופן.

להגבלת חשבון בנק ובעל חשבון בנק יש כמה השלכות מרכזיות: חל איסור על משיכת שיקים מחשבון הבנק וכן הבנק לא יכבד שיקים שנמשכו בתקופה שבה החשבון מוגבל. כמו-כן מוטל איסור על בעל החשבון לפתוח חשבון בבנק אחר שמושכים עליו בשיקים, ולהצטרף כמיופה-כוח בחשבונות קיימים אחרים.
עם זאת, הגבלת חשבונו של הלקוח כשלעצמה אינה מונעת לפתוח לו חשבון בנק שלא מושכים עליו בשיקים.

הגבלת חשבון בנק היא סנקציה חמורה המשליכה רבות על ניהול יחידה כלכלית, כך בחברות גדולות וכך בתאים משפחתיים קטנים.

הבנק אינו רשאי להגביל חשבון על-פי יוזמתו וכמו-כן אינו רשאי להתנות על סעיפי החוק בהיות הוראותיו קוגנטיות.

אם כן, יוצא, שהטלת ההגבלה אינה כשלעצמה פעולה בעלת מאפיין שלטוני והיא אינה מותנית ברצונו או בחירותו של הבנק המסחרי, שכן הוא אינו חופשי או בעל רצון אוטונומי בהטלתה ואף אינו רשאי לסגת ממנה.

חוק שיקים ללא כיסוי קוצב לבנק דרכי פעולה כפויות ותוויות מראש. עם קרות אירוע ההגבלה מחוייב הבנק לפעול במספר מישורים. על הבנק להודיע ללקוח, למיופי-הכוח ולמורשי החתימה על ההגבלה וכן לבנק ישראל.

הגבלה מוטלת על חשבון ובעליו כי יהיה מוגבל אם מסורבים במהלך 12 חודשים 10 שיקים או יותר בחשבון.

ראוי להדגיש כי בית-המשפט אינו מוסמך לבטל את ההגבלה שהוטלה על חשבונו של לקוח, אם כי ההגבלה תבוטל מאליה, אם בעקבות גריעת השיקים מרשימת השיקים שסורבו יפחת מספרם של השיקים שלא נגרעו מרשימת השיקים שסורבו אל פחות מעשרה שיקים.

הגבלה כשלעצמה אינה מסיימת את תפקיד הבנק ובערעור הלקוח על-פי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי, הבנק הוא המשיב ועליו להצדיק את ההגבלה, או ליתר דיוק, את אירוע ההגבלה בבית-המשפט.

סעיף 2(א) לחוק שיקים ללא כיסוי קובע תקופה בה נספרים עשרה השיקים לצורך ההגבלה, הסעיף קובע כי התקופה תהיה שנים-עשר חודשים. יש להדגיש כי מדובר בתקופה שיש למנות אותה מן הסירוב הראשון בחשבון ולא מדובר על שנה קלנדרית. הסעיף האמור מסייג את אירוע ההגבלה וקובע כי במידה ועשרה שיקים או יותר סורבו בתקופה של חמישה-עשר ימים הנמנית בין הסירוב הראשון לסירוב האחרון, לא תחול ההגבלה.

סעיף 2א לחוק שיקים ללא כיסוי, אשר נדון בו בהרחבה בהמשך, קובע כי בעניין חשבון מעוקל, סירב הבנק לפרוע שיק מחמת עיקול שהוטל על החשבון, לא ייחשב השיק כמסורב אם הוצג תוך שישים ימים מהיום שבו קיבל הבנק את הודעת העיקול.

2.1 לקוח מוגבל
ראשית, אירוע ההגבלה מתרחש, לאחר-מכן החשבון מוגבל, ואזי הלקוח מוגבל.

אם כן, ההגבלה חלה ראשית על חשבון הבנק ומשכך הלקוח הופך להיות מוגבל. ההגבלה חלה רק על פעילות בחשבון המוגבל, איסור משיכת שיק על החשבון, הלקוח המוגבל רשאי להמשיך ולפעול ללא הגבלה בחשבונות בנק אחרים בהם פעל בטרם הפך ללקוח מוגבל.

מהות הגבלת הלקוח הינה איסור פתיחת חשבון חדש שמושכים עליו בשיקים. עם זאת, הגבלת חשבונו של הלקוח כשלעצמה אינה מונעת לפתוח לו חשבון בנק שלא מושכים עליו שיקים.

בחשבון המוגבל קיים איסור על כל הפועלים בחשבון הבנק, הבעלים, מיופה-הכוח או מורשה החתימה, כולם אינם רשאים למשוך שיק מהחשבון המוגבל. הבנק אינו רשאי לכבד שיקים, וחל איסור להנפקת שיקים חדשים.

מקום שבו קיימים מספר בעלים לחשבון בנק, ההגבלה תחול על כולם ואין חשיבות למי הוא זה שמשך את השיקים מהחשבון שגרמו להגבלה, כי הרי חשבון מוגבל ומשכך בעליו של החשבון הופך למוגבל.

2.2 לקוח מוגבל חמור
סעיף 3 לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981, שכותרתו "לקוח מוגבל חמור" (תיקון התשנ"ב) קובע:

"(א) מי שהתקיים בו אחת מאלה הוא לקוח מוגבל בנסיבות מחמירות (להלן: "לקוח מוגבל חמור"):
(1) לקוח מוגבל שחשבון נוסף שלו הוגבל;
(2) מי שהיה לקוח מוגבל וחשבונו הוגבל שנית תוך שלוש שנים מיום שנסתיימה התקופה שבה היה לקוח מוגבל.
(ב) מי שהוא לקוח מוגבל חמור, יוגבלו כל חשבונותיו, וכן החשבונות המשותפים לו ולאחרים והחשבונות שבהם הוא מיופה-כוח, למעט החשבונות שבהם הוא מורשה חתימה.
(ג) שותפיו לחשבון של לקוח מוגבל חמור ובעלי החשבון שבו הוא מיופה-כוח כאמור בסעיף-קטן (ב) יוגבלו רק במשיכת שיקים מהחשבון, אך הם יהיו רשאים לפתוח חשבון אחר.
(ד) הוגבל חשבון בגלל היותו של לקוח מוגבל חמור מיופה-כוח באותו חשבון, והודיע בעל החשבון על ביטול יפוי-הכוח של הלקוח האמור, תבוטל הגבלת החשבון."

במידה וחשבון בנק נוסף של הלקוח יוגבל עוד בתקופת היותו מוגבל בחשבון או בבנק אחר או בתוך שלוש שנים מיום סיום ההגבלה יודיע בנק ישראל על הגבלה חמורה לשנתיים בכל חשבונותיו של הלקוח בכל הבנקים.

ההגבלה בנסיבות מחמירות חלה על הלקוח.

השתלשלות האירועים: אירוע ההגבלה, חשבון מוגבל, לקוח מוגבל, אירוע הגבלה נוסף, חשבון מוגבל, לקוח הופך להיות מוגבל חמור והתוצאה היא חסימת כל החשבונות.

לקוח מוגבל חמור הוא שלב נוסף מעל הגבלת חשבון והגבלת לקוח וזאת אם התקיימו התנאים האמורים בסעיף 3 לחוק שיקים ללא כיסוי.

בעוד שבהגבלה רגילה יכול הלקוח להמשיך ולפעול בחשבונות אחרים שלא הוגבלו, בהגבלה חמורה, היות וההגבלה בנסיבות מחמירות חלה על הלקוח, אסור ללקוח למשוך שיקים מכלל חשבונותיו ופעולה זו מהווה גם עבירה פלילית.

לקוח מוגבל בנסיבות מחמירות הוא לקוח מוגבל, שאינו רשאי למשוך שיקים מהחשבון המוגבל, ובנוסף אינו רשאי למשוך שיקים מכל חשבון שהוא, והגבלת כל החשבונות האחרים שלו הקיימים באותה עת גם כאלה שלא התחולל בהם אירוע ההגבלה. כמובן שעל לקוח מוגבל חמור יחולו כל ההגבלות שחלות על לקוח מוגבל כמו איסור פתיחת חשבון.

בנק ישראל רשאי לפרסם את מספרי החשבונות המוגבלים, הבנק בו מתנהל החשבון ותאריך סיום ההגבלה. כן, רשאי הבנק לפרסם את שמות הלקוחות המוגבלים החמורים וציון פרטי הזיהוי של הלקוח לאחר שישה ימים מיום משלוח ההודעה על ההגבלה החמורה.

בתקנות שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981 נקבע כי:

"10. הודעת מפקח (תיקון התשנ"ב)
(א) הודעת מפקח לפי סעיף 3(ב) לחוק ללקוח מוגבל חמור תכלול פרטים אלה:
(1) תאריך משלוח ההודעה;
(2) שמו ומספר זהותו;
(3) פרטי החשבון שהגבלתו גרמה להגבלה בנסיבות מחמירות והסיבה להגבלה כאמור;
(4) לשון הסעיפים 3, 3ב(ב) ו- (ג), 4, 5, 10 ו- 14 לחוק או תוכנם בנוסח שהסכים לו המפקח;
(5) תאריך תחילה ותאריכי סיום של ההגבלה;
(6) הבהרה של הודעה אחרת שתישלח למקבל ההודעה על-פי החוק, תוסיף על ההודעה ולא תגרע ממנה;
(7) הבהרה שבנק ישראל רשאי לפרסם את שמו של הלקוח המוגבל כאמור, אלא-אם-כן הגיש ערעור והודיע לבנק ישראל בדואר רשום על הגשת הערעור, בצירוף העתק ממנו, תוך 60 ימים מיום משלוח הודעת המפקח.
(ב) בחשבון שבו לקוח מוגבל חמור הינו שותף או מיופה-כוח, תכלול הודעת המפקח לבעל החשבון, למיופה-הכוח או למורשה החתימה בחשבון את הפרטים הבאים:
(1) שמו ומספר זהותו של הלקוח המוגבל החמור;
(2) שמו ומספר זהותו של מיופה-כוח או מורשה חתימה, לפי העניין;
(3) תאריך משלוח ההודעה;
(4) פרטי החשבון;
(5) לשון הסעיפים 3ב(ב) ו- (ג), 4(ב), 5(א) ו- (ב) לחוק או תוכנם בנוסח שהסכים לו המפקח;
(6) תאריך תחילה ותאריכי סיום של ההגבלה;
(7) הבהרה של הודעה אחרת שתישלח למקבל ההודעה על-פי החוק, תוסיף על ההודעה ולא תגרע ממנה.

11. מועד משלוח הודעת מפקח ותחילת הגבלה בנסיבות מחמירות (תיקון התשנ"ב)
(א) הודעת מפקח תישלח תוך תשעה ימים מן היום הקובע.
(ב) יום תחילת ההגבלה שיצויין בהודעת המפקח לפי סעיף 3ב(ג) לחוק, לא יהיה מאוחר מעשרים וארבעה ימים מן היום הקובע.
(ג) בסעיף זה, "היום הקובע" - היום שבו נתקבל בבנק ישראל דיווח הבנק לפי סעיף 13 לחוק על ההגבלה שגרמה להגבלה בנסיבות מחמירות."
תקופת ההגבלה היא כאמור לשנתיים. בנק ישראל שולח הודעה לכל הבנקים ולפועלים בחשבון על היות לקוח מוגבל חמור.

ההודעה על לקוח מוגבל חמור תשלח תוך תשעה ימים מהיום שבו נתקבל בבנק ישראל דיווח הבנק על-פי סעיף 13 לחוק שיקים ללא כיסוי הקובע כי:

"13. דיווח
בנק שהגביל בעל חשבון ידווח על כך לבנק ישראל, ובנק ישראל יעביר לכל בנק את הפרטים בדבר ההגבלות, הכל כפי שקבע המפקח."

ההגבלה בנסיבות מחמירות תהיה בתוקף ביום שהמפקח יציין, והוא לא יאוחר מעשרים וארבעה ימים מהיום שבו נתקבל הדיווח.

במידה וחשבון בנק נוסף של הלקוח יוגבל, בתוך שלוש שנים מיום סיום ההגבלה, בנק ישראל יודיע על הגבלה חמורה לשנתיים בכל חשבונותיו של הלקוח בכל הבנקים על-פי הקבוע בסעיף 3(א)(2) לחוק שיקים ללא כיסוי:

"מי שהיה לקוח מוגבל וחשבונו הוגבל שנית תוך שלוש שנים מיום שנסתיימה התקופה שבה היה לקוח מוגבל."

ההגבלה בנסיבות מחמירות הינה מעגל חיצוני למעגל הבנקאי, והיא מוטלת על-ידי המפקח על הבנקים.

להגבלת לקוח חמור השלכות לכל החשבונות האחרים של הלקוח, בהם הוא פעיל או הבעלים. כלומר, כל חשבון בו הוא פעיל, כל חשבון בו הוא בעלים משותף, כל חשבון בו הוא מיופה-כוח.
השותפים לחשבון של לקוח מוגבל ובעל החשבון שבו מיופה-כוח יוגבלו רק במשיכת שיקים מהחשבון אך הם יהיו רשאים לפתוח חשבון בנק אחר.

בסעיף 1 לחוק שיקים ללא כיסוי מוגדר "מיופה-כוח" כ-"מי שבעל החשבון ייפה את כוחו למשוך שיקים על החשבון והוא אינו בעל החשבון".

מהאמור לעיל עולה, כי הפיכתו של אדם המשמש כמיופה-כוח בחשבון ל-"לקוח מוגבל חמור" - גוררת גם את הפיכת החשבון לחשבון מוגבל, כך שגם בעל החשבון וגם מיופה-הכוח בחשבון - אינם יכולים למשוך שיקים על החשבון.

הגבלה זו על החשבון - ניתנת להסרה, אם יפוי-הכוח שניתן ללקוח המוגבל - בוטל.

יש להדגיש כי הוראות חוק שיקים ללא כיסוי הן קוגנטיות, והפרתן מהווה גם עבירה פלילית.

בחוק שיקים ללא כיסוי מדובר על ייפוי-כוח למשיכת שיקים בשמו של בעל החשבון. משיכת שיקים היא פעולה משפטית מובהקת, באשר יש בה כדי להביא לשינוי במצבו של השולח (מושך השיק). על-כן ברי, כי המונח "ייפוי-כוח" שבסעיף 1 לחוק שיקים ללא כיסוי מכוון להקניית שליחות על-פי חוק השליחות, וכי הוא חובק בגדרו את כל הדרכים האפשריות להקניית שליחות על-פי חוק השליחות - בין בכתב, בין בעל-פה ובין בהתנהגות. ההגדרה של "מיופה-כוח" בחוק שיקים ללא כיסוי הינה הגדרה רחבה ("מי שבעל החשבון ייפה את כוחו למשוך שיקים על החשבון והוא אינו בעל החשבון") שאיננה מצומצמת לייפוי-כוח בכתב דווקא.
ב- ת"א (שלום יר') 13137/04 {בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ' רביבו חיים, תק-של 2007(1), 29631, 29632 (2007)} נפסק מפי כב' השופט יצחק מילנוב, כי:

"ביום 20.01.02 הוטלה על האב "הגבלה בנסיבות מחמירות" מכוח סעיף 3(א) לחוק שיקים ללא כיסוי... והודעה על כך נמסרה לנתבע ולאביו על-ידי המפקח על הבנקים (נספחים 2-1 לכתב ההגנה). מכוח ההגבלה האמורה הפך האב ל-"לקוח מוגבל חמור" ונאסר עליו לפתוח חשבונות בנק על-שמו ו/או למשוך שיקים על חשבונות בנק הרשומים על-שמו או על חשבונות בהם הוא משמש כמיופה-כוח. מאחר והאב שימש כמיופה-כוח בחשבונו של הנתבע - הוכרז, איפוא, גם החשבון הנ"ל כ- "חשבון מוגבל", הגבלה מכוחה נאסרה כל משיכה של שיקים על החשבון על-ידי בעל החשבון או על-ידי מיופה-הכוח בו, וכן הנפקה של שיקים ו/או פירעון שיקים המשוכים על החשבון על-ידי הבנק. ביום 23.01.02, עקב דרישה מצד הבנק-התובע, ביטל הנתבע את יפוי-הכוח שניתן לאב בעת פתיחת החשבון (באמצעות הודעת ביטול של הנתבע על-גבי יפוי-הכוח המקורי), ובעקבות כך הוסרה ההגבלה על החשבון."

ובהמשך פסק-הדין נפסק כי:

"מן הראוי להבהיר, כי חוק שיקים ללא כיסוי אוסר, אמנם, על לקוח מוגבל לבצע פעולה של משיכת שיקים מחשבון מוגבל ופתיחת חשבון בנק חדש בלבד. ואולם, הואיל ומרגע שיפוי-הכוח המקורי בכתב בוטל על-ידי הנתבע - האב כלל לא היה בעל הרשאה לפעול בחשבון - הרי שכל הפעולות שנעשו על ידו בחשבון לאחר מועד זה - נעשו בהיעדר הרשאה. על-כן, אין כל רבותא בטענת התובע, לפיה ההגבלה שהוטלה על האב חלה רק על משיכת שיקים מהחשבון, ולא על יתר הפעולות הבנקאיות."

עוד נקבע בפסק-הדין בעניין סעיף 3(ב) לחוק שיקים ללא כיסוי, כי:

"בספרו שיקים ללא כיסוי, התייחס המחבר למצב כגון דא, באומרו:

'על-אף שהוראת סעיף 3(ב) (לחוק שיקים ללא כיסוי - י' מ') לא צפתה את כל המצבים, נראה כי חשבון יוגבל גם במקרה בו ניתן ייפוי-הכוח למוגבל חמור לאחר כניסת ההגבלה תוקף. במקרה כזה על הבנק מוטלת החובה לדווח לבנק ישראל, אשר יטיל הגבלה מאוחרת על החשבון. על כל פנים, זכות הבנק לסרב קבלת הרשאה לפעול בחשבון על-ידי צד שלישי מיופה-כוח, שהוא מוגבל חמור, בין מכוח הוראת החוק ובין מכוח הוראות החוזה הבנקאי...'
(י' אזני שיקים ללא כיסוי, כרך א' (תשס"א-2001), 264, ה"ש 95)

דברים המקובלים עלי, אם כי לדעתי - אין המדובר רק בזכות המוקנית לבנק (לסרב לכבד את ההרשאה שהוענקה למוגבל החמור), אלא בחובה של ממש! בענייננו - התובע לא רק שלא מנע מתן ייפוי-כוח כאמור לאב, אלא הוא זה שטוען למעשה לקיומו של ייפוי-כוח כזה!."

יודגש כי לגבי שותפים לחשבון של לקוח שהוגבל בעקבות הפיכתו ללקוח מוגבל חמור, חלה ההגבלה בחשבון רק משום היותו של הלקוח מוגבל חמור שותף בחשבון ולא בשל אירוע הגבלה שקרה בחשבון הבנק. השותפים עצמם לא יחשבו ללקוחות מוגבלים ויהיו רשאים לפעול על-פי הקבוע בסעיף 3(ג) לחוק שיקים ללא כיסוי.

המחוקק עשה הבחנה בין מיופה-כוח לבין מורשה חתימה, ונמנע מלהטיל הגבלות על חשבונות בהם הלקוח המוגבל החמור הוא רק מורשה חתימה.

סעיף 5 לחוק שיקים ללא כיסוי מטיל על הבנק חובות "לכבד" את ההגבלה שהוטלה על "לקוח מוגבל" (רגיל או חמור) ועל "חשבון מוגבל", בקובעו כי:

"(א) לא יפרע בנק שיק שנמשך על חשבון מוגבל.
(ב) לא יספק בנק טופסי שיקים למשיכה מחשבון מוגבל.
(ג) לא יפתח בנק חשבון ללקוח מוגבל."

2.3 סוף דבר
לסיכום, מהות ההגבלה ללקוח מוגבל - תקופת ההגבלה של חשבון מוגבל ושל לקוח מוגבל הינה שנה אחת. לקוח מוגבל לא יפתח בתקופת ההגבלה חשבון בנק אשר מושכים עליו בשיקים. חל איסור למשוך שיק על חשבון מוגבל. בנק לא יפרע שיק שנמשך על חשבון מוגבל. בנק לא ימסור פנקסי שיקים למשיכה מחשבון מוגבל.

ואילו, לקוח מוגבל חמור - תקופת ההגבלה של לקוח מוגבל חמור ושל חשבונותיו היא שנתיים. חלות כל ההגבלות המפורטות לגבי לקוח מוגבל, וההגבלות חלות לגבי כל חשבונותיו לרבות החשבונות המשותפים לו ולאחרים והחשבונות שבהם הוא מיופה-כוח. ההגבלה לא תחול על חשבונות שבהם הוא מורשה חתימה.

לעניין שותפיו של לקוח מוגבל חמור - שותפיו של לקוח מוגבל חמור ובעלי חשבון שבו הוא מיופה-כוח יוגבלו במשיכת שיקים מהחשבון אך יהיו רשאים לפתוח חשבון אחר.

בעל חשבון שחשבונו הוגבל בשל ייפוי-כוח שניתן בחשבון ללקוח מוגבל חמור, רשאי להודיע על ביטול יפוי-הכוח ומשהודיע על כך, תבוטל הגבלת החשבון.

3. הסרת הגבלת חשבון
ביטול
א1. ברור מול הבנק, באם הבנק בדק והחליט כי אכן סירוב השיקים היה בטעות מסיבות טכניות, אזי הוא יכול לבטל סירוב של שיק או שיקים ובכך להביא לביטול הגבלה.

א2. ערעור לבית-משפט השלום מכוח סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי, לגבי הסרה ממניין השיקים שנמנו לצורך ההגבלה. רק אם כתוצאה מקבלת הערעור ירד מניין השיקים לפחות מ- 10 שיקים, תוסר ההגבלה.

פקיעה
ב. סיום תקופת ההגבלה, היינו, הסרת הגבלה באופן אוטומטי.


3.1 הסרת ההגבלה בנסיבות מחמירות
ההגבלה בנסיבות מחמירות יכולה להסתיים בשתי דרכים: ביטול או פקיעה.

אך להבדיל מהסרת הגבלה, הסרת ההגבלה בנסיבות מחמירות, מעשה הביטול אינו ישיר, ובכדי שתבוטל ההגבלה בנסיבות מחמירות, יש צורך בביטולה של הגבלה רגילה.

הגבלה בנסיבות מחמירות מתרחשת מקום שבו הוגבל החשבון של לקוח והוטלה הגבלה נוספת על חשבון אחר של הלקוח או הגבלה נוספת של חשבון לקוח מוגבל בתקופה של שלוש שנים מיום שנסתיימה התקופה בה היה לקוח מוגבל. אין צורך דווקא כי ההגבלה השניה בזמן שגרמה להגבלה בנסיבות מחמירות שתבוטל, די בביטול איזה מן החשבונות כדי שההגבלה בנסיבות מחמירות תגיע לקיצה.

ביטול ההגבלה בנסיבות מחמירות תעשה על-ידי המפקח על הבנקים וזאת לאחר שהבנק דיווח לו על ביטול ההגבלה.


4. היותו של הלקוח מוגבל בעבר או בהווה, על-פי חוק שיקים ללא כיסוי, איננה יכולה להוות סיבה סבירה לסירוב של בנק לפתוח לו חשבון עובר ושב ביתרת זכות ללא מסגרת אשראי וללא אמצעי תשלום
סעיף 2 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981 קובע כי:

"2. חובה לתת שירותים מסויימים (תיקונים: התשנ"ב, התשנ"ט)
(א) לא יסרב תאגיד בנקאי סירוב בלתי-סביר לתת שירותים מהסוגים הבאים:
(1) קבלת פיקדון כספי במטבע ישראלי או במטבע חוץ;
(2) פתיחת חשבון עובר ושב במטבע ישראלי וניהולו כל עוד מתקיימת אחת מאלה:
(א) החשבון ביתרת זכות לטובת הלקוח;
(ב) הלקוח עומד בתנאי ההסכם בינו לבין התאגיד הבנקאי בקשר לניהול החשבון;
(3) מכירת שיקים בנקאיים במטבע ישראלי ובמטבע חוץ;
(4) (בוטל);
אולם אין חובה לתת שירות שיש בו משום מתן אשראי ללקוח.
(ב) התניית תנאים בלתי-סבירים למתן שירות דינה כדין סירוב בלתי-סביר לתיתו.
(ג) הנגיד רשאי, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת ובאישור שר האוצר, לקבוע בצו שהוראות סעיף זה יחולו על שירותים נוספים.
(ד) בלי לגרוע מדרכי הוכחה אחרות בדבר הסבירות של סירוב כאמור, רשאי תאגיד בנקאי להודיע למפקח על מדיניות עסקית שקבע לעניין מתן שירותים, ואם לא נתקבלה מהמפקח הודעה על התנגדותו למדיניות האמורה, ייחשב כסביר סירוב הנובע מאותה מדיניות."

על-פי סעיף האמור, חל איסור על בנק לסרב סירוב בלתי-סביר לפתוח חשבון עובר ושב במטבע ישראלי, כל עוד החשבון מצוי ביתרת זכות וכל עוד הלקוח עומד בתנאי ההסכם בינו לבין הבנק בקשר לניהול החשבון. יודגש כי הבנק אינו מחוייב להעמיד אשראי ללקוח, לרבות מסגרת אשראי בחשבון העובר ושב.

סיבה סבירה לסירוב לפתוח חשבון עשויה להיחשב, למשל, אחת מאלה: סכסוך בעבר בין הבנק ללקוח הפוגע ביחסי האמון הדרושים לניהול חשבון בנק, התנהגות אלימה - פיזית או מילולית - של הלקוח בסניף בעבר.

היותו של הלקוח מוגבל בעבר או בהווה, על-פי חוק שיקים ללא כיסוי, איננה יכולה להוות סיבה סבירה לסירוב של בנק לפתוח לו חשבון עובר ושב ביתרת זכות ללא מסגרת אשראי וללא אמצעי תשלום. כלומר, הבנק מחוייב לפתוח לו חשבון ביתרת זכות וללא שיקים.

5. לקוח מוגבל מיוחד
סעיף 3ג לחוק שיקים ללא כיסוי קובע הוראות בדבר לקוח מוגבל מיוחד:

"3ג. לקוח מוגבל מיוחד (תיקונים: התשנ"ד, התשנ"ו, התשס"ט, התשע"ד)
(א) (1) חייב שרשם ההוצאה לפועל הטיל עליו הגבלה לפי סעיפים 66א(3) או 69ד(א)(2) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, יהיה לקוח מוגבל בנסיבות מיוחדות ((להלן: "לקוח מוגבל מיוחד").
(2) חייב שרשם לענייני המרכז כמשמעותו בסעיף 6א(א) לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995 (בסעיף זה: "רשם לענייני המרכז"), הטיל עליו הגבלה לפי סעיף 7א(ג)(3) לחוק האמור, יהיה לקוח מוגבל מיוחד.
(א1) חייב שבית משפט הכריז שהוא פושט רגל לפי פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980, יהיה לקוח מוגבל מיוחד.
(א2) אדם שבית דין רבני נתן נגדו צו הגבלה לפי סעיף 2(6) לחוק בתי-דין רבניים (קיום פסקי-דין של גירושין) (הוראת שעה), התשנ"ה-1995, יהיה לקוח מוגבל מיוחד.
(ב) דינו של לקוח מוגבל מיוחד כדין לקוח מוגבל חמור, למעט לענין סעיף 14(ב), ולענין סעיף 3(א)(2) לא יראוהו כלקוח מוגבל ואולם המפקח לא יידרש למסור לבעל חשבון שהוא לקוח מוגבל מיוחד לפי סעיף-קטן (א) הודעה לפי סעיף 3א(ב).
(ג) תקופת ההגבלה של לקוח מוגבל מיוחד ושל חשבונותיו תהיה כפי שקבעה הרשות המוסמכת, ובלבד שלא תעלה על חמש שנים; לא קבעה הרשות המוסמכת תקופה כאמור, תהיה התקופה בת שנה אחת. בסעיף-קטן זה, "הרשות המוסמכת" - רשם ההוצאה לפועל, רשם לענייני המרכז, בית-משפט או בית-דין רבני."

לקוח מוגבל מיוחד הוא לקוח שעליו הוטלו הגבלות על-ידי רשות, כגון, על-ידי ההוצאה לפועל, בית-המשפט לעניין פשיטת רגל, וכן על-ידי בתי-הדין הרבניים. תקופת הגבלה זו הינה כפי שקבעה הרשות המוסמכת, ובלבד שלא תעלה על חמש שנים. דינו של לקוח מיוחד כדין לקוח מוגבל חמור.

סיום תקופת ההגבלה בנסיבות מיוחדות נעשית בדרכים המצויות בחקיקה העוסקת בשיקים ללא כיסוי וזאת בשל אפיונה השונה של ההגבלה.

6. זיכוי סופי על שיק
סעיף 3(א) להוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים), התשנ"ב-1992 קובע כי:

"3. זיכוי על שיק (תיקון התשע"ג)
(א) בנק גובה יזכה את לקוחו ביום הסליקה בשל שיק שהופקד באותו יום; זיכוי כאמור ייחשב כזיכוי ארעי ויהפוך סופי בתום שלושה ימי עסקים נוספים מיום הסליקה, זולת אם במהלכם שב הבנק וחייב את הלקוח על-ידי ביטול למפרע של הזיכוי הארעי, בשל כך שהבנק הנמשך סירב לכבד את השיק; ואולם הזיכוי ייחשב כסופי במועד מוקדם מהאמור אם הבנק הגובה הודיע ללקוחו כי חשבונו יזוכה בזיכוי סופי במועד מוקדם מהאמור, בין על-פי אישור שנתן לו הבנק הנמשך ובין מסיבה אחרת.
(ב) הפך זיכוי ארעי לזיכוי סופי, יהא מועד הזיכוי לעניין חישוב ריבית, יום הסליקה.
(ג) הוראות סעיף זה יחולו אף אם הבנק הנמשך הוא גם הבנק הגובה.
(ד) לעניין שיק מאוחר ייחשב יום ההפקדה המועד שבו עמד השיק המאוחר לגביה."

על-פי הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועדי חיוב וזיכוי בשיקים), התשנ"ב-1992, הזיכוי בגין השיק שהופקד בחשבון נחשב לזיכוי זמני, והופך לזיכוי סופי בתום שלושה ימי עסקים נוספים מהיום שבו השיק הוצג לבנק הנמשך. הוראה זו חלה גם על שיק בנקאי. אם השיק יוחזר על-ידי הבנק הנמשך מחמת הוראת ביטול, היעדר כיסוי או כל סיבה אחרת, יחוייב חשבונו של הלקוח בסכום השיק, והיתרה לא תעמוד עוד לרשותו. לפיכך, הבנק נוהג שלא לקחת בחשבון שיקים המופקדים בחשבון, לצורך בדיקת היתרה הקובעת לכיסוי שיקים הנמשכים מהחשבון, כל עוד לא חלפו שלושה ימי עסקים נוספים ממועד הפקדתם של השיקים בחשבון.

ב- בש"א (שלום עכ') 1248/06 {בית-חולים ס.נ.א. בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, תק-של 2007(3), 17472, 17474 (2007)} כב' השופטת ג' טנוס פסקה כי:

"למעלה מן הנדרש אוסיף, כי שוכנעתי שלא נפל פגם כלשהו בהתנהלותו של מנהל הבנק אשר התייחס לשיק שהופקד לחשבון בסך 52,000 ש"ח כשיק על תנאי, ובנסיבות אלה אין בכוחו להקטין את יתרת החוב לצורך פירעונם של השיקים מהקבוצה השלישית. אכן, שיק המופקד לחשבון הוא שיק 'על תנאי' למשך 3 ימים עד שמובטח פירעונו על-ידי הבנק הנמשך. עמדה זו תואמת את הוראה מס' 3 בהוראות הבנקאות (שירות לקוח) מועד זיכוי וחיוב בשיקים, התשנ"ב-1992, לפיה בנק גובה יזכה את לקוחו ביום הסליקה בשל שיק שהופקד באותו יום, אולם זיכוי כאמור ייחשב כזיכוי ארעי ויהפוך סופי בתוך שלושה ימי עסקים נוספים מיום הסליקה."

כאשר חשבון הבנק מזוכה בסכום השיק באופן סופי הלקוח יכול למשוך את היתרה שנוצרה בעקבות הזיכוי או להסתמך עליה לצורך ביצוע פעולות בחשבון. לפיכך, כל עוד הזיכוי לא הפך לסופי הבנק רשאי שלא להתיר ללקוחו למשוך את תמורת השיק שהופקד. כמו-כן לא מוטלת על הבנק החובה לכבד כל חיוב שהוצג לחשבון בהסתמך על יתרה שאינה סופית, כאמור.

הפיכתו של זיכוי בגין הפקדת שיק לזיכוי סופי משמעה כי הבנק הגובה אינו זכאי לחייב באופן חד-צדדי את חשבונו של הלקוח בגין שיק שחזר. משחלף פרק הזמן המותר לחיוב חשבון הלקוח בעקבות החזרת השיק, והזיכוי הפך לסופי, יסרב הבנק לקבל את ההחזרה המאוחרת ולא יחייב את חשבון הלקוח. האמצעי העומד לרשותו של בנק גובה לאחר חלוף המועד והפיכתו של הזיכוי לסופי הוא אך ורק הגעה להסכמה עם הלקוח או נקיטת הליכים משפטיים מתאימים.

7. גילוי זהות של מושך השיק
על-פי חוק שיקים ללא כיסוי והכללים שהוצאו מכוחו, יופיעו על פני השיק פרטי הזיהוי של בעל החשבון. אך יחד-עם-זאת, יתכנו מקרים בהם פרטי הזיהוי המופיעים על השיק אינם מספיקים לזיהויו או לאיתורו של מושך השיק. לכן, אוחז בשיק שלא נפרע מסיבה כלשהי רשאי לפנות לבנק ולקבל את השם, מספר הזהות והמען הרשום של בעל החשבון כפי שאלה רשומים בבנק, וכן את השם, מספר הזהות והמען הרשום של מיופה-הכוח או מורשה החתימה שחתמו בפועל על השיק, אם ניתן לזהות את החותם.

8. המועד להפקדת שיק
יש להפקיד שיק לפירעון (גם שיק בנקאי) בתוך שישה חודשים מהתאריך הנקוב עליו (לעיתים נרשם על גבי השיק שיש להפקידו בפרק זמן קצר יותר), אחרת הבנק המשלם רשאי להחזירו מהסיבה של "עבר זמנו".

9. אשראי ללקוח
הסכם מסגרת אשראי הוא הסכם בין הבנק לבין הלקוח המאפשר ללקוח למשוך כספים או לחייב את החשבון בדרך אחרת ביתרה שלילית עד גבול מוסכם. תמורת אשראי זה משלם הלקוח ריבית בשיעור שמוסכם בינו לבין הבנק. בדרך-כלל שיעורי הריבית על אשראי זה גבוהים משיעורי הריבית על הלוואות רגילות.

סעיף 2(א) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981 קובע כי לא מוטלת על הבנק החובה להעניק אשראי ללקוחות. מתן של כל סוגי האשראי הוא בתחום שיקול-דעתו של הבנק. גם הבטחונות שידרוש כנגד העמדת האשראי נתונים לשיקול-דעתו.

10. תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק - שירות חירום), התשמ"ב-1982
בתקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק - שירות חירום), התשמ"ב-1982 נקבע סייג לאירוע ההגבלה.

תקנה 1 קובעת כי:

"1. הגדרות
בתקנות אלה:
"מגוייס" - מי שמשרת שירות חירום;
"שירות חירום" - שירות שהוכרז שירות חירום לעניין חוק הארכת מועדים, התשל"ה-1974 (להלן - חוק הארכת מועדים)."

תקנה 2 קובעת כי:

"2. שיקים שייגרעו מהמניין
ממניין השיקים לעניין סעיף 2(א) לחוק ייגרע שיק אם הוכח לבנק כי ביום שבו השיק סורב, או תוך שלושים הימים שלפני-כן, היה בעל החשבון מגוייס, או לא עברו חמישה-עשר ימים מהיום שבעל החשבון חדל להיות מגוייס."

התקנות קובעות כי יש למנוע הגבלת חשבון מבעל חשבון שגוייס כשהוכרז מצב חירום. המחוקק יצא מתוך נקודת הנחה כי בשל גיוס בעל חשבון עלול להיווצר במצב שלא יטפל בענייניו.

אם הבנק הגביל חשבון של מגוייס כאמור בתקנות, יבטל הבנק את ההגבלה. ביטול ההגבלה יהיה על-פי הקבוע בסעיף 9 לחוק שיקים ללא כיסוי הקובע כי:

"9. תיקון טעויות
הודיע בנק בטעות על הגבלה, יתקן את הטעות ויודיע על כך לבנק ישראל, וההגבלה תהיה בטלה."

11. תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק), התשס"ז-2006

"1. הגדרה
בתקנות אלה, "התקופה" - מיום ט"ז בתמוז התשס"ו (12 ביולי 2006) עד יום כ"ב באלול התשס"ו (15 בספטמבר 2006)

2. גריעת שיק שסורב
(א) ממניין השיקים לעניין סעיף 2(א) לחוק ייגרע שיק אם היום שסורב בו חל בתקופה.
(ב) בנק ידווח על גריעת שיק לפי תקנה זו בדרך הקבועה בסעיף 13 לחוק.

3. ביטול הגבלה
הוטלה הגבלה על-פי סעיף 2(א) לחוק בשל סירוב שיק שנעשה בתקופה, ונגרע שיק לפי תקנה 2(א), תהא ההגבלה בטלה."

התקנות הנ"ל הותקנו בעקבות מלחמת לבנון 2006. על-פי התקנות יש לגרוע שיק שסורב ממניין השיקים לעניין סעיף 2(א) לחוק שיקים ללא כיסוי אם היום שהשיק סורב חל בתקופה שבין ט"ז בתמוז התשס"ו (12 ביולי 2006) עד יום כ"ב באלול התשס"ו (15 בספטמבר 2006).