סימני מסחר - דוגמאות ותקדימים

ב- ת"א (ת"א) 34145-12-09 {סופר אבי בע"מ נ' יצחק פרידברג מרכז המקררים בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (09.04.13)} בית-המשפט קבע כי סימן מסחר רשום ייבחן לפי הקטגוריה לה הוא שייך, ויזכה להגנה בהתאם.

על-מנת שסימן מסחר יהיה כשר לרישום וראוי להגנה עליו להיות בעל "אופי מבחין", האופי המבחין עשוי להיות אינהרנטי לסימן ועשוי להיות נרכש {תוצאה של מוניטין ושל פרסום ושיווק המוצר שצבר}.

היקף ההגנה שיינתן לסימן תלוי בשילוב בין אופיו המולד לאופיו הנרכש.

כאשר בעל דין משתמש בסימן זהה לחלוטין, לא קמה שאלה ההטעיה.

כאשר מדובר בסימן דומה נחיל את מבחן מידת הסכנה {לפי הטעיית הציבור}.

ב- ת"א (מרכז) 8607-11-12 {קבקב - ייבוא הנעלה בע"מ נ' יצחק פילאייב, פורסם באתר האינטרנט נבו (29.01.13)} בית-המשפט קבע כשבדונו בבקשה לסעד זמני, עליו להשתכנע בדבר קיומה לכאורה של עילת תביעה, שסיכוייה נראים טובים ולקחת בחשבון את מאזן הנזקים העלולים להיגרם לכל אחד מבעלי-הדין אם יינתן צו או לא.

לבעליו של סימן מסחר רשום, הגנה קניינית על הסימן והשימוש בו, הגנה זו מקנה זכות בלעדית לבעל הסימן לעשות שימוש בסימן לצרכיו המסחריים.

ב- ת"א (חי') 30720-11-10 {NIKE International Ltd נ' אלי אביטל, פורסם באתר האינטרנט נבו (11.11.12)} בית-המשפט קבע כי יש להוכיח שני יסודות בבואנו לבדוק את עוולת גניבת העין: מוניטין והטעיית הציבור, די בקיום חשש סביר כי מעשי בעל דין יגרמו לקונה רגיל לחשוב בטעות כי מדובר בטובין או בשירות המסופק על-ידי אותו בעל דין.

ב- ת"א (ת"א) 42576-02-10 { Tommy Hilfiger Licensing, LLC חברה אמריקאית נ' אספרנסה הלבשה בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (09.10.12)} הדין הישראלי איננו מכיר בהגנת תום-לב כנגד הפרת סימן מסחר, אם כי יתכנו מקרים חריגים בהם השימוש בסימן מסחר כדי לחסום מתחרה עלול להיחשב כשימוש בזכות קניינית שלא בתום-לב.

ב- ת"א (ת"א) 48058-07-11 {למטייל המרכז לטיולים בע"מ נ' כ.כ.א.ש. בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (03.09.12)} בית-המשפט קבע כי מטרתם של דיני רישום סימני המסחר, השימוש בהם והפרתם, היא להגן על שם מסחרי, שהוא קניינו של אדם ועל המוניטין שרכש אדם כאשר עשה בו שימוש.

כמו-כן, מבקשים דיני רישום סימני המסחר להגן על הציבור מפני הטעיה, עקב שימוש בלתי-מורשה בסימן המסחר.

אל מול מטרות אלה, של הגנה על שם מסחרי ועל הציבור, ניצבים עקרונות השוק החופשי, הזכות לחופש העיסוק של היצרנים השונים והרצון להביא לפיתוח ולהפצת ידע ורעיונות חופשיים, לשם קידום והתפתחות החברה.

בית-המשפט נדרש לאזן בין מטרות אלה ולקבוע לאורן, האם מדובר בהפרה של סימן מסחרי רשום הופר ומהו הסעד שיש להעניק סעד לבעליו.

ב- ת"א (חי') 21858-08-10 {אליהו שפיר נ' א.א. מעיינות בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (04.09.12)} בית-המשפט קבע כי דיני רישום סימני המסחר, השימוש בהם והפרתם, נועדו להגן על האינטרס שיש לציבור במניעת הטעיה עקב שימוש בלתי-מורשה בסימן המסחר.

השאלה העיקרית הנבחנת בתביעה להפרת סימן מסחר היא שאלת הדמיון בין סימן רשום למפר, ככלל, בחינה זו תעשה באמצעו "המבחן המשולש" שפותח בפסיקת בית-המשפט: מבחן המראה והצליל,סוג הסחורות וחוג הלקוחות ויתר נסיבות העניין.הבחינה תעשה ביחס לאנשים בעלי הגיון רגיל הנוהגים בשקידה סבירה.

ב- ת"א (ת"א) 1479-06 {דיזני אנטרפרייז נ' קדר צעצועים בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (24.07.12)} בית-המשפט קבע כי לצורך הוכחת קיומה של גניבת עין, נדרש לבסס קיומם של שני תנאים: מוניטין וחשש מפני הטעיה של הציבור.

כדי להוכיח את קיומו של יסוד המוניטין, יש להראות כי הציבור מזהה את השירותים שמציע את התובע עם עסקו. הסוגיה המרכזית אליה יש להידרש היא האם קיימת תדמית חיובית של המוצר בעיני הציבור, היוצרת שוק של לקוחות פוטנציאליים המעוניינים ברכישתו.

ב- ת"א (ת"א) 2624-05 {קליימן מטאור בע"מ נ' הדר דרור, פורסם באתר האנטרנט נבו (04.03.12)} בית-המשפט קבע כי רישום סימן מסחר מקנה לבעל הסימן הגנה קניינית אישית ו- "מונופולין" על הסימן הרשום.

ב- ת"א (חי') 43006-08-10 { Spin Master Ltd נ' חי עמרה בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (22.09.11)} בית-המשפט קבע כי סעיף 46 לפקודת סימני המסחר קובע חזקה לפיה רשומו של סימן מסחר מהווה ראיה לתוקפו.

סימן מסחר רשום מקנה לבעליו זכות קניינית אישית בסימן הרשום וזכות בלעדית לשימוש בו.

ב- ת"א (נצ') 26614-07-10 {LICENSING, LLC TOMMY HILFIGER נ' תסונה שהדי, פורסם באתר האינטרנט נבו (05.07.11)} בית-המשפט קבע כי עוולת "גניבת עין" נועדה להגן על האינטרס של בעל השם או הסימן המסחרי הלא רשום מפני פגיעה במוניטין שלו, היא לא נועדה במהותה להגן על הצרכן מפני התקיימותה של סכנת ההטעיה ביחס למקור הטובין נושאי הסימן אלא להגן על המוניטין והשם הטוב של בעל השם המסחרי.

ב- ת"א (ת"א) 2177-05 { SALOMON - ADIDAS נ' גלאל יאסין, פורסם באתר האינטרנט נבו (13.12.10)} סימן המסחר נועד במקור לקשר בין סחורה מתוצרת מסויימת לבין הייצרן שייצר אותה. סימן המסחר מהווה חלק מהתחרות החופשית ובאמצעותו מנסה בעל הסימן למשוך לקוחות שקנו מתוצרתו בעבר והיו מרוצים ממנה. מנגד, לעיתים, מתחרים מנסים להיבנות מסימן מסחר של אחר כדי לקדם את מוצריהם שלהם. ניסיון כזה למשוך צרכנים תוך כדי ניסיון להטעותם מהווה תחרות בלתי-הוגנת.

ב- ת"א (ת"א) 1663-06 {שלמה א. אנג'ל בע"מ נ' י. את א. ברמן בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (25.04.10)} בית-המשפט קבע יתרונו של סימן מסחר מוכר היטב הינו שלשם קבלת ההגנה עליו אין בעליו נדרש לתהליך הפיכת הסימן לסימן מסחר רשום.

ואולם, נגד הקלה זו נדרש תובע ההגנה להוכיח כי סימן המסחר שבבעלותו אכן עונה לתנאים המגדירים סימן מסחר מוכר היטב. נוסף על-כך, בעל הסימן זכאי לשימוש ייחודי רק בסימן עצמו.

ב- ת"א (מרכז) 4436-01-08 {אורית אברבנאל נ' אור ניר, פורסם באתר האינטרנט נבו (06.09.09)} בית-המשפט קבע שקיימים מקרים רבים שמזמנים לנו אורחות חיי העסקים המודרניים, בהם האינטרסים המתנגשים מעוגנים בערכי יסוד בעלי חשיבות עליונה בחברה של כלכלה חופשית.

מחד גיסא, עומדים הזכות לחופש העיסוק, עקרון התחרות החופשית, זרימה חופשית של ידע ומידע העומדת ביסוד כל התקדמות והתפתחות.

מאידך גיסא, עומד האינטרס של בעל עסק או מפעל להגנה על זכויותיו המסחריות, על הידע, הזמן והמשאבים שהוא משקיע בעסקו, על שיטות ייצור שפיתח ועל מכלול המרכיבים המהווים את עסקו.

ב- ת"א (ת"א) 1828/04{ Atari Inc נ' בז'ה פלור בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (08.06.09)} בית-המשפט קבע מקום בו שני הסדרים חקיקתיים שונים מקנים לנפגע, כל אחד לעצמו, זכות וסעד של פיצוי בצידה - הכלל העקרוני הוא שהנפגע יקנה את שתי הזכויות גם יחד, ואולם בפיצוי לא יזכה אלא פעם אחת בלבד, בגין אחת מן הזכויות.

ב- ע"א (ת"א) 1519/07 {מוסק אמנון נ' גלקסו סמיתקליין (ישראל) בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (21.09.08)} בית-המשפט קבע בעניין הפרת זכויות יחוצרים כי הדגש בתחום זה הינו על רעיון מקורי שקיבל ביטוי מוחשי, מידת המקוריות הנדרשת להגנה על יצירה משתנה ממקרה למקרה ויכולה להיות מועטת ואפילו חסרת ערך.

ההגנה אינה משתרעת על הרעיון עצמו אלא רק על דרך ביטוין.

ב- ת"א (ת"א) 2322/04 {LOUIS VUITTON MALLETIER נ' אסי קרדיט ליין בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (01.04.07)} זכות תביעה אזרחית על הפרת סימן מסחר קיימת לפי הפקודה.

כל מה שעל התובע להוכיח הוא כי היתה הפרה. זו. עצם ההפרה לא מותנית בהוכחת מצב נפשי מסויים. יחד-עם-זאת, קיימת דעה לפיה יש מקום להחלת הגנת תום-הלב על הפרת סימן המסחר.

ב- ת"א (ת"א) 2387/03 {The North Face Inc נ' קליבר צעצועים בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (12.03.07)}בית-המשפט קבע כי עוולת גניבת העין אינה מוגבלת לסימן או לתיאור מסויים של סחורה והיר רחבה דיה על-מנת לכלול גמיון חיצוני בין המוצרים המקוריים לבין אלה המחקים.

בכדי לזכות בפיצוי בשל עשיית עושר ולא במשפט, נדרש בעל דין להוכיח "דבר מה נוסף" על פני עצם השימוש המחקה, דבר זה חייב שיכיל מטעו ערכי שלילי במידה נכרת.

כאשר פועל אדם כאורגן של חברה ומעשיו ומחדליו עולים כדי עוולה אזרחית,תוטל עליו אחריות אישית בגין אותם מעשים גם אם פעל בשם ועבור חברה אם אין הוכחה פוזיטבית כי היתה לו מעורבות כלשהיא באותם מעשים.

המדד לגובה הפיצוי אינו צריך להיות הרווח אותו הפיקו המפרים, יש חשיבות לפסוק פיצוי גבוה משיקולים של הרתעה.

המדד צריך להיות הנזקים הישירים והעקיפים שנגרמו לבעל-הזכות, ככל שאלו ניתנים להערכה. במידה ולא ניתנים להערכה - על דרך האומדן.

ב- ת"א (ת"א) 2593/98 {Akiebolaget Volvo נ' און גל בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (07.06.06)} בית-המשפט קבע כי דיני סימני המסחר נועדו להגן על שם מסחרי שהיה לקניינו של אדם ועל המוניטין שרכש לו בעשותו שימוש בשמו וכן להגן על האינטרס שיש לציבור במניעת הטעיה עקב שימוש בלתי-מורשה בסימן המסחר.

ב- ת"א (נצ') 643/05 {Ansell limited נ' סופר פארם ישראל בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (28.11.05)} בעל סימן מסחר רשום, נהנה מהמטריה הנורמאטיבית שפורשת מעליו פקודת סימני המסחר, המונעת שימוש בלתי-מורשה בסימן מסחר, אשר יש בו כדי להפר את הסימן הרשום.

אולם, אין בעל הסימן רשאי לשבת בחיבוק ידיים, שעה שהוא סבור כי מופר סימנו, ולתבוע את המפר בחלוף פרק זמן ממושך ממועד תחילת ההפרה, תוך שהמפר משנה מצבו לרעה במהלך תקופה זו.

ב- ת"א (ת"א) 2393/93 {ישפאר הום-טק בע"מ נ' תמיר אלקטרוניק בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (15.07.04)} בית-המשפט קבע כי על-פי סעיף 11(8) לפקודת סימני מסחר טעון סימן מסחר שיש עליו תמונתו של אדם הסכמה לשימוש בו למטרה זו על-ידי אותו אדם. אין אנו רואים דרישה זו כדרישה בכתב.

ב- ת"א (ת"א) 2578/00 {אריאל מקדונלד נ' מקדונלד'ס (אלוניאל) בע"מ, פ"מ תשס"א(ב), 813 (2012)} בית-המשפט קבע בעניין הפרת הפרטיות כי בשנת - 1981 זכתה הפרטיות להכרה כזכות מוגנת {חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981}.

המונח "פרטיות" אינו מוגדר בחוק. המחוקק היה ער למגוון הבלתי-מוגבל של המקרים בהם מתעורר חשש לפגיעה בפרטיות, בעיקר נוכח התפתחות הטכנולוגיה בשלהי המאה ה-20, ולפיכך הגדיר את הפגיעה בפרטיות באמצעות רשימה של מצבים.

רשימה זו אינה סגורה והשופט הפרשן חופשי למלא את ההגדרה בתוכן, על-פי ה"אני מאמין" האישי שבבסיסו עיקרי השיטה, כללי יסוד של דמוקרטיה, זכויות אדם וסובלנות.

לימים הוענק לזכות לפרטיות מעמד חוקתי על-חוקי, בסעיף 7(א) לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. זכות הפרטיות אינה זכות חלוטה, ובית-המשפט נדרש לאזנה עם אינטרסים של חופש הביטוי וחירות הפרסום וזרימת המידע, שאף הם ערכי יסוד בחברה דמוקרטית. האיזון מתבצע בעזרת ההגנות המנויות בחוק הגנת הפרטיות.

המחוקק איזן בין הזכות לפרטיות ובין הזכויות המתנגשות באמצעות שורה של הגנות. ההגנות המצויות בסעיף 18 לחוק הגנת הפרטיות מעמידות דרישה כפולה: על הפוגע להוכיח כי פעל בתום-לב, וכי חלות עליו אילו מן הנסיבות המנויות בחלופות (א)-(ו) שבסעיף-קטן (2) של סעיף 18. דרישת תום-הלב מורכבת אף היא מנדבך כפול: תום-הלב המקדמי, ותום-הלב הייחודי הנגזר מכל הגנה.

ב- ת"א (ת"א) 25708-07-10 {הוועד האולימפי הבינלאומי נ' ברימאג דיגיטל אייג' בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (02.12.12)} בית-המשפט קבע כי נחלת בכלל בהקשר של סימני מסחר, היא כל אותם צורות, סימנים, מילים, וביטויים שניתן לעשות בהם שימוש מבלי ליטול רשות.

יש לאפשר ליצרנים אחרים להשתמש בסימנים דומים {ויש הטוענים אף אותו סימן} אם לא תהיה בכך פגיעה בתחרות.

ב- ע"א (ת"א) 1519/07 {מוסק אמנון נ' גלקסו סמיתקליין (ישראל) בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (21.09.08)} בית-המשפט קבע כי בנוגע לעוולת גניבת עין אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב אלא רק במקרים חריגים.

ב- ת"א (ת"א) 173677/02 {ALCANTARA S.P.A נ' ו.א.ג.(1983) בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (09.11.03)} בית-המשפט קבע שדי בדמיון כדי לקבוע הפרה שהרי, אם נתיר שמוש בסימן מסחרי, מקום שהצד הרושם את אותו סימן בפנקס משתמש בפרסומיו בגופן שונה, מהרשום בפנקס נעקר את החוק מתכליתו לפי פקודת סימני המסחר.

לא יעלה על הדעת שהרושם סימן מסחרי מסויים, יאלץ לרושמו בכל תצורות הכיתוב והגדלים הקיימים, שאין גבול למספרן.ו

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

סימני מסחר - דוגמאות ותקדימים