מורה דרך לענייני גירושין
הפרקים שבספר:
- פתח דבר
- בית-המשפט לענייני משפחה
- מזונות אישה
- "מעשה ידיה" של האישה
- מהם המקרים בהם האישה תאבד את מזונותיה?
- השלשת גט
- כתב תביעה למזונות
- מזונות ילדים
- האם יש להפחית את קצבת הילדים של הביטוח הלאומי מסכום המזונות?
- בן מורד
- במסגרת קביעת דמי המזונות, יש להביא בחשבון את צרכיו של האב
- תביעה עצמאית למזונות ילדים למול הסכם שנח
- תביעה להגדלת/הפחתת מזונות ילדים
- התערבותה של ערכאת הערעור בפסיקת דמי מזונות
- הקצבת מזונות בהליך פשיטת רגל
- סמכות שיפוט ייחודית של בית-הדין הרבני
- עניינים שונים שבסמכותו הייחודית של בית-הדין הרבני
- סמכותו של בית-הדין הרבני - לפי הסכמה, עו"ד שלומי נרקיס (אפריל 2014), אוצר המשפט
- הרכב בית-הדין הרבני וסדרי דין
- "ריב הסמכויות" בין בית-הדין הרבני לבית-המשפט לענייני משפחה
- משמורת ילדים
- חזקת השיתוף למול הסדר איזון המשאבים
בן מורד
עמוד 43 בספר:בן מורד הוא בן המתנכר לאביו; בן אשר מסרב לקיים את החלטת בית-הדין הרבני או בית-המשפט לענייני משפחה בדבר הסדרי ראיה לאב. למען הסר ספק, יוער כי התנהגות מחפירה חד-פעמית אינה עילה להפחתת מזונות או ביטולם.
בית-המשפט לא ימהר לפטור ההורה ממזונות קטין, אלא במקרה קיצוני של מרדנות בעלת ביטוי בולט, גס ועולב.
המשמעות של הכרזתו של בן כבן מורד היא שהאב פטור מתשלום מזונותיו של בן מורד.
במידה ובן יוכרז כבן מורד, הדבר עלול להביא את הילד לחרפת רעב ולכן ראוי שבית-המשפט ינהג בזהירות ובריסון ולאחר שבית-המשפט הגיע להמסקנה כי אי רצון לפגוש בהורה שאין בידיו המשמורת, מצדיק הפחתת המזונות הדרושים לקיומו.
נדגיש כי הטלת סנקציה כה חמורה, כדוגמת קיצוץ משמעותי בסכום המזונות, הוא אמצעי קיצוני שאין לנקוט אותו אלא במקרים של מרדנות בעל ביטויים בולטים, גסים ועולבים {ע"א 1880/94 קטן נ' קטן, פ"ד מט(1), 215 (1995)}.
צידוק נוסף לעמדה זו הוא מבחינה חינוכית. לא ראוי למסד את הקשר בין ההורה לילדו על תשלום המזונות או הפסקתם. גישה כזו רק תגביר את הקרע בין ההורה לילד.
במיוחד יש להיזהר משלילת מזונות כאשר קיים חשש כי טלטולו של הילד אינו אלא אחד מן הביטויים למלחמת ההורים זה בזה וכי ההורה הדורש כי הילד יועבר לידיו אינו דואג לטובתו של הקטין דווקא אלא לנצחונו הוא בהתמודדות בין בני הזוג.
צריך להביא בחשבון כי הילד, אשר מעורב במחלוקת כאמור, אין לו חלק ונחלה במריבות שבין ההורים ואין להבין מדוע יש להענישו כאשר לא חטא כלל.
זאת ועוד. יש לבדוק על שום מה נגרם הנתק בין האב לקטין, מה הגורם לו ומה החלק בו נוטל האב בנתק זה, וכן מה פעולותיו שננקטו לצורך שיקום הקשר.
עמוד 44 בספר:
כאמור, יש לזכור כי החיוב האבסולוטי במזונות חל על האב, ולבחון האם ביטול חיוב זה לא יגרום נזק לקטין, כאשר בוחנים מהי טובתו של הקטין, וכן יש לבדוק האם שלילת המזונות אומנם תביא לכדי שיקום הקשר, או שאין בה כדי לסייע {תמ"ש 11760-08 ש' ש' נ' י' ש', פורסם באתר האינטרנט נבו (2013)}.

