מורה דרך לענייני גירושין
הפרקים שבספר:
- פתח דבר
- בית-המשפט לענייני משפחה
- מזונות אישה
- "מעשה ידיה" של האישה
- מהם המקרים בהם האישה תאבד את מזונותיה?
- השלשת גט
- כתב תביעה למזונות
- מזונות ילדים
- האם יש להפחית את קצבת הילדים של הביטוח הלאומי מסכום המזונות?
- בן מורד
- במסגרת קביעת דמי המזונות, יש להביא בחשבון את צרכיו של האב
- תביעה עצמאית למזונות ילדים למול הסכם שנח
- תביעה להגדלת/הפחתת מזונות ילדים
- התערבותה של ערכאת הערעור בפסיקת דמי מזונות
- הקצבת מזונות בהליך פשיטת רגל
- סמכות שיפוט ייחודית של בית-הדין הרבני
- עניינים שונים שבסמכותו הייחודית של בית-הדין הרבני
- סמכותו של בית-הדין הרבני - לפי הסכמה, עו"ד שלומי נרקיס (אפריל 2014), אוצר המשפט
- הרכב בית-הדין הרבני וסדרי דין
- "ריב הסמכויות" בין בית-הדין הרבני לבית-המשפט לענייני משפחה
- משמורת ילדים
- חזקת השיתוף למול הסדר איזון המשאבים
סמכות שיפוט ייחודית של בית-הדין הרבני
עמוד 59 בספר:יש להעלות הטענה בנוגע לחוסר סמכותו של בית-הדין הרבני בהסתמך על סעיף 1 לחוק שיפוט בתי-דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953, מייד עם הגשת המסמכים הראשונים המוגשים מטעמו של בעל הדין לבית-הדין הרבני ואם בעל הדין לא מגיש מסמכים לבית-הדין הרבני אזי עליו להעלות הטענה בעל-פה כבר בדיון הראשון שנערך בין הצדדים.
אפשרות נוספת היא להגיש, מבעוד מועד, בקשה בעניין זה לבית-הדין הרבני ובטרם הדיון במעמד הצדדים.
בתיק מס' 1-21-1625 (רבני) {פלוני נ' פלונית, תק-רב 2004(3), 5, 11 (2004)} נטענה הטענה בדבר חוסר סמכות בית-הדין הרבני בהסתמך על סעיף 1 לחוק שיפוט בתי-דין רבניים, רק בדיון השלישי שהתקיים בבית-הדין הרבני.
בית-הדין הרבני קבע כי לבעל היו שלוש הזדמנויות קודמות להעלות טענה זו. האחת, בתגובתו הראשונה בכתב לבית-הדין הרבני שהוגשה בסמוך לקבלת כתב התביעה והזמנה לדיון. ההזדמנות השניה והשלישית היו בשני הדיונים שהתקיימו בבית-הדין הרבני, ושבהם היה הוא מיוצג על-ידי עורך-דין.
לפיכך, משלא עשה כן הבעל בהזדמנות הראשונה שעמדה לרשותו, החמיץ הוא את השעה להעלות טענת חוסר סמכות {ראה גם ע"א 311/76 פסיה כליפא לבית קריצר נ' משה (מואיז) פרץ, פ"ד לא(1), 397 (1976); בג"צ 573/77 אדם ז"ק נ' בית-הדין הרבני האזורי, פ"ד לב(1), 281 (1977); בג"צ 181/81 מיכל מור נ' בית-הדין הרבני האזורי חיפה, פ"ד לז(3), 94 (1983)}.
סעיף 1 לחוק שיפוט בתי-דין רבניים (נישואין וגירושין), מונה ארבעה תנאים. ואלה הם:
התנאי הראשון הינו כי הנושא הנתון להכרעה הוא עניין של נישואין וגירושין;
התנאי השני הוא כי בני הזוג, בעלי הדין, הינם יהודים;
עמוד 60 בספר:
התנאי השלישי הוא כי בני הזוג נמצאים בישראל (ראה לעניין זה גם נוכחות קונסטרוקטיבית לפיה די כי בעל דין יכפוף עצמו לישראל כגון: בעל רכוש בארץ, הגעה לביקורים תכופים בארץ);
התנאי הרביעי הוא כי בני הזוג הם אזרחי המדינה או תושביה {עב' (איזורי יר') 2748/07 רינה קרן נ' קרן הגמלאות של חברי אגד בע"מ, תק-עב 2009(2), 382, 384 (2009)}.
תנאים אלו אמורים להתקיים בשני בני הזוג {ראה בג"צ 386/78 מגנזי נ' מגנזי, פ"ד לב(3), 287, 291 (1978); בג"צ 8754/00 רון נ' בית-הדין הרבני הגדול, פ"ד נו(2), 625 (2002)}, ואם אחד מהם אינו מקיים את אחד מהתנאים המפורטים לעיל, יהיה בית-הדין הרבני בעל סמכות שיפוט רק בכפוף להסכמת הצדדים, כאמור בסעיף 9 לחוק שיפוט בתי-דין רבניים (נישואין וגירושין).

