botox

הקצבת מזונות בהליך פשיטת רגל

עמוד 57 בספר:


סעיף 128(א) לפקודת פשיטת הרגל קובע כי לפי בקשתו של אדם שמגיעים לו מפושט הרגל על-פי פסק-דין מזונות שזמן פרעונם חל אחרי מתן צו הכינוס, רשאי בית-המשפט להקציב לאותו אדם מזמן לזמן מתוך נכסי פושט הרגל או מתוך הכנסותיו סכומי כסף שימצא לנכון.

בעבר, בית-משפט של פשיטת הרגל היה מוסמך להקציב תשלומי מזונות מנכסי פושט רגל רק לאחר ההכרזה על החייב כפושט רגל.

ב- פש"ר (ת"א) 2206/05 {בכשי דניאל ואח' נ' עו"ד אריה חגי ואח', טרם פורסם (04.10.06)}, הוכר הצורך בכך שתשלום המזונות לא יתחיל רק עם הכרזת החייב כפושט רגל, אלא כבר עם מתן צו הכינוס, המהווה "נקודת מעבר" של החייב אל תחום ההליך הקולקטיבי של חדלות הפירעון.

הנחיות הכונס הרשמי בעניין מזונות בתיק פשיטת רגל משנת 2008, מאמצות את פסיקת בית-המשפט בפרשת בכשי דניאל ואח' וקובעות, כי אין מקום לערוך הבחנה בין תיקים בהם ניתן צו כינוס וטרם ניתן צו פשיטת רגל לבין תיקים בהם ניתן צו פשיטת רגל.

לאור חשיבות הנושא ועקב כך שהנחיות הגונס הרשמי אינן בבחינת חוק, ביום 18.3.14 אושרה הצעת חוק לתיקון פקודת פשיטת הרגל (מס' 8) (הקצבה לזכאי למזונות), התשע"ד-2014 על פיה בית-המשפט רשאי להקציב לאדם מזמן לזמן מתוך נכסי החייב או מתוך הכנסותיו עוד לפני ההכרזה על החייב כפושט רגל, סכומי כסף שימצא לנכון על חשבון תשלומי מזונות, כבר לאחר מתן צו הכינוס.

הקצבת מזונות לפי סעיף 128 לפקודת פשיטת הרגל היא למעשה סיומו של הליך דו-שלבי.

השלב הראשון, מתנהל בבית-המשפט לענייני משפחה אשר פוסק סכום מזונות שהיה על החייב לשלם אילו היה סולבנטי.

בשלב השני, עליו מופקד בית-המשפט של פשיטת רגל, נערך איזון בין הזכאי למזונות לבין שאר נושי החייב.

סכום המזונות אשר נפסק מהווה נתון מרכזי ובעל חשיבות, אך בית-המשפט של פשיטת רגל, אינו מחוייב לו.

על בית-המשפט של פשיטת רגל לאזן את זכויותיהם של נושי החייב ושל החייב עצמו מול זכויות הזכאי למזונות {ע"א 8993/04 פלונית נ' פלוני, פורסם באתר האינטרנט נבו (2007); רע"א 7210/09 פלוני נ' פלוני, פורסם באתר האינטרנט נבו (2010); פש"ר (ת"א) 1831/00 פלונית נ' פלוני, פורסם באתר האינטרנט נבו (2004); רע"א 8015/12 פלוני ואח' נ' פלוני ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו(2013)}.

במסגרת האיזון שעורך בית-המשפט של פשיטת רגל בין זכויות הצדדים השונים, עליו ליתן דעתו לסכום החובות של החייב, לסכום המזונות שעל החייב לשלם מידי חודש, לסכום שבקופת פשיטת הרגל וכן להכנסותיו של החייב.

נעיר כי לעיתים, הסכום שמשולם לזכאי למזונות אינו מלוא סכום המזונות אשר נפסק לטובתו בבית-המשפט לענייני משפחה, אך שומה עלינו לזכור כי הגדלת הסכום עבור צד אחד תיגרע על-פי-רוב מן הסכום שאמור להיות משולם לקופת פשיטת הרגל, קרי לטובת הנושים {בש"א (נצ')

עמוד 58 בספר:


905/98 אבירם אהוד נ' עורך-דין יצחק מירון, תק-מח 98(4), 1634 (1998); בש"א (יר') 2417/08 פלונית (קטינה) ואח' נ' נ.י, תק-מח 2008(3), 4820 (2008)}.