botox
הספריה המשפטית
הערבות הבנקאית בעין המשפט

הפרקים שבספר:

הגשת הבקשה והדיון בה - תקנות 367-365 לתקנות סדר הדין האזרחי

1. הדין
תקנות 367-365 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעות כדלקמן:

"365. הגשת בקשה לסעד זמני (תיקונים: התשס"א (מס' 7), התשס"ב (מס' 2))
(א) בקשה לסעד זמני תוגש והדיון בה יתנהל כאמור בסימן א' של פרק כ', ובכפוף להוראות פרק זה.
(ב) לבקשה תצורף התחייבות של המבקש לפיצוי מי שאליו מופנה הצו, בגין כל נזק שייגרם לו על-ידי הצו הזמני, אם תיפסק התובענה או יפקע הצו מסיבה אחרת.
(ג) בתצהיר המצורף לבקשה יפרט המבקש את כל העובדות הנוגעות לבקשה.
(ד) בבקשה למתן צו הנוגע לנכסים שברשות מחזיק, יפורשו גם שמו ומענו של המחזיק.
(ה) בבקשה לצו עיכוב יציאה מהארץ יפרש המבקש בבקשתו את שמו ושם משפחתו של המשיב, גם באותיות לטיניות, וכן מענו, מספר הזהות שלו, ואם אינו ידוע למבקש - פרטים אחרים שיש בהם, לדעת בית-המשפט או הרשם, כדי לזהותו; בית-המשפט רשאי לבקש פרטים נוספים כדי למנוע טעות בזיהוי.
(ו) בבקשה לסעד זמני לפי סימן ב'1 יציין המבקש גם את תיאורם ומקום הימצאם של הנכסים, וכן יציע מועמד לשמש תופס נכסים או כונס נכסים זמני, לפי העניין, בכפוף לאמור בתקנה 387ג, ויצרף את הסכמת המועמד בכתב למינוי.

366. הדיון בבקשה (תיקון התשס"א (מס' 6)
(א) בקשה למתן סעד זמני תידון במעמד הצדדים, ואולם רשאי בית-המשפט ליתן צו על-פי צד אחד, אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, כי קיים חשש סביר שההשהיה שבקיום הדיון במעמד הצדדים תסכל את מתן הצו או תגרום למבקש נזק חמור.
(ב) על-אף האמור בתקנת-משנה (א), יידונו בקשות לצו עיקול זמני, צו הגבלת שימוש בנכס וצו תפיסת נכסים במעמד צד אחד, אלא-אם-כן שוכנע בית-המשפט כי אין בקיום דיון במעמד הצדדים כדי לסכל את מתן הצו.
(ג) הוגשה הבקשה לסעד זמני לאחר שהוחל בשמיעת ראיות בתובענה, תידון הבקשה, במידת האפשר, לפני השופט הדן בתובענה.

367. צו במעמד צד אחד (תיקון התשס"א (מס' 6))
(א) ניתן צו, למעט צו עיקול זמני, במעמד צד אחד, יקיים בית-המשפט דיון במעמד הצדדים בהקדם האפשרי ולא יאוחר מארבעה-עשר ימים מיום מתן הצו; לבקשת בעל דין, ובמידת האפשר, יקבע בית-המשפט את הדיון במועד מוקדם יותר; בית-המשפט רשאי לקבוע מועד מאוחר יותר לדיון, מטעמים מיוחדים שיירשמו; הודעה על מועד הדיון תומצא למשיב ולמחזיק, אם ישנו, עם המצאת הצו.
(ב) העתק הצו, העתק הבקשה והמסמכים המצורפים אליה והעתק כתב הערבות יומצאו במסירה אישית למשיב בתוך שלושה ימים, אלא-אם-כן קבע בית-המשפט מועד מאוחר יותר מטעמים מיוחדים שיירשמו; לבקשת המחזיק יורה בית-המשפט למבקש להמציא למחזיק בהקדם האפשרי העתק הבקשה והמסמכים המצורפים אליה.
(ג) ניתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד, רשאי המשיב לבקש את ביטול הצו בתוך שלושים ימים ממועד המצאתו; מחזיק, אם ישנו, רשאי לבקש את ביטול הצו בהתאם לתקנה 376; הוגשה בקשה לביטול הצו יקיים בית-המשפט דיון במעמד הצדדים, בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבעה ימים ממועד הגשתה; בית-המשפט רשאי לקבוע מועד מאוחר יותר לדיון מטעמים מיוחדים שיירשמו; הודעה על מועד הדיון תומצא לצדדים במסירה אישית בהקדם האפשרי, ולא יאוחר משלושה ימים ממועד הגשת בקשת הביטול, אלא-אם-כן קבע בית-המשפט מועד אחר, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
(ד) נקבע דיון על-פי תקנה זו, רשאי המשיב לבקשה למתן הסעד הזמני להגיש תמצית מתגובתו לבקשה עד יומיים לפני מועד הדיון.
(ה) דיון על-פי תקנה זו יסתיים בתוך יום שיפוט אחד; ראה בית-המשפט כי יש צורך בכך, רשאי הוא לקבוע ימי דיון נוספים, ככל הניתן ברציפות; סיכום טענות בעלי הדין יהיה בעל-פה לאחר סיום הבאת הראיות, אלא-אם-כן הורה בית-המשפט אחרת, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
(ו) ההוראות הנוגעות לדיון בבקשה לסעד זמני יחולו על דיון שנקבע לפי תקנה זו, ככל שאינן סותרות את האמור בתקנה זו."



2. כללי
ככלל, מטרתו של סעד זמני - לרבות צו מניעה זמני - היא למנוע שינוי במערכת הנסיבות השוררת בעת הגשת התובענה ובעיקר במערך זכויותיהם וחובותיהם של בעלי הדין, בכדי שבתום ההתדיינות יוכלו הזוכים בה, ליהנות מן הסעד העיקרי המבוקש על ידם. זהו הרציונאל העיקרי של הסעד הזמני - הבטחת היכולת לממש את הסעדים שהתבקשו בתובענה.

נקבעה ההלכה מפי כב' השופט א' מצא ב- ע"א 5240/92 {חלמיש חברה ממשלתית עירונית לשיקום הדיור בת"א יפו בע"מ נ' אשרז עיבוד נתונים בע"מ, פ"ד מז(1), 45 (1992)} לפיה:

"השאלה המנחה, הניצבת בפתחו של כל הליך שעניינו במתן צו ביניים, היא, אם מתן הצו הוא הכרחי במידה המצדיקה את התערבותו של בית-המשפט בשלב מוקדם ולפני בירור התביעה... נמצא, שעל המבקש צו ביניים מוטלת חובה לשכנע את בית-המשפט בדוחק הנסיבות, שיש בו כדי להצדיק את ההתערבות המוקדמת."

כיום, לאחר תקנות סדר הדין האזרחי (תיקון מס' 6), התשס"א-2001, ק"ת 976 {להלן: "תיקון התשס"א"} שנערך בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אשר קבע, בין השאר, את ההגדרה ל"סעד זמני" בתקנה 1 לתקנות, כפופה גם סמכותו של בית-משפט ליתן סעד זמני להבטחת קיומו התקין של ההליך, לתנאים הקבועים בתקנות.

הבקשה למתן צו מניעה זמני, אף כזו המוגשת במעמד צד אחד, איננה הליך נפרד מהדיון בבקשה לבטל את מתן הצו הזמני, כפי שקבע המשנה לנשיא כב' השופט לוין ב- רע"א 8420/96 {דן מרגליות נ' משכן בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ, פ"ד נא(3), 789 (1997)}:

"לעניין כל הצווים הזמניים רובץ נטל השכנוע על המבקש המקורי, וסדרי הדין בבקשת הביטול הם כסדרי הדין בבקשה המקורית, כאילו הוזמן המשיב מלכתחילה לדיון בבקשה."

3. הדיון בבקשה
משסבור בית-משפט שאין ליתן צו במעמד צד אחד והבקשה על פניה אינה ממין אלו שיש לדחותן על-הסף, כאמור לעיל, על בית-משפט לקבוע דיון במעמד שני הצדדים. בית-משפט אינו יכול לדחותה ללא דיון, אלא אם יפעיל את סמכותו על-פי תקנה 241 לתקנות סדר הדין האזרחי ויחליט על-סמך הבקשה, תשובת המשיב ותגובת המבקש {רע"א 6408/93 אסתר בוזגלו נ' דוד בוזגלו, פ"ד מח(1), 702 (1994)}.

בחלוף המועד הנקוב בתקנה 241(ג) לתקנות - קרי, תגובת המבקש לתשובת המשיב - בית-משפט יכול לפסוק על-סמך הבקשה והתשובה לה בלבד. בהיעדר תצהיר לאימות עובדות וטענה סתמית בדבר קיום נזק - בית-משפט גם ידחה בקשה לסעד זמני {בש"א (יר') 2334/00 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' רבקה שטרן, תק-מח 2000(2), 9334 (2000)}.

מקום שאין מחלוקת עובדתית בין הצדדים, בית-משפט אינו מחוייב בקיום דיון ובחקירת המצהירים ויכול ליתן את החלטתו בלא קיום הדיון אלא על-סמך הבקשה ותשובת המשיב {רע"א 3542/99 מלם מערכות בע"מ נ' מדינת ישראל - המשרד לקליטת עליה, תק-על 99(2), 1260 (1999)}.