botox

"תופס נכסים" וכונס נכסים זמני



עמוד 157 בספר:


1. מבוא
הסעדים של כונס נכסים כמו גם תופס נכסים נמנים על רשימת הסעדים הזמניים שבשיקול-דעת בית-המשפט לתיתם וזאת על-פי סדרי הדין הנהוגים לגבי סעדים זמניים בכלל.

מיוחדותם של סעדים אלה טמונה בכך שבית-המשפט יכול לתיתם כסעדי עזר ביחד עם סעדים זמניים אחרים או כסעדים זמניים עצמאיים.

כפי שנראה, בענייני משפחה השינוי היחידי מעוגן בתקנה 258טו לתקסד"א הקובע כי תקנה 390 לתקסד"א, הדנה בחובת פרסום, לא תחול.

2. "תופס נכסים" - "אנטון פילר"
2.1 מבוא
החדרת צו אנטון פילר לתקנות סדר דין אזרחי היא בעלת משמעות רבה. תוכלתו אינה מוגבלת עוד לקניין רוחני או להפרת זכויות יוצרים בלבד וניתן גם להטיל על הליכים של דיני משפחה.

על בית-המשפט, בבואו לדון בצו מסוג אנטון פילר, להשתכנע בדבר פעולת ההשמדה או ההעלמה וכן שפעולה כזו תכביד באופן ממשי על קיום ההליך.


עמוד 158 בספר:


כפי שנדרש בצו עיכוב יציאה מן הארץ גם בצו אנטון פילר נדרשת הכבדה באופן ממשי.

המונח נכסים שבתקנה 387א לתקסד"א מוגדר בסעיף-קטן (ד) כ"נכסים המהווים ראיות או הדרושים לשם בירור התובענה".

לעניין האחרון גורס מ' דויטש {עוולות מסחריות וסודות מסחר, 72} כי למרות שעל-פי ההגדרה נכס אינו חייב להיות דווקא ראיה, עדיין "קשה להלום אימתי נכס יהיה דרוש לבירור התובענה אם אינו ראיה כשלעצמו".

כאמור, צו אנטון פילר עשוי להיות כלי עזר יעיל ומתאים גם בסכסוך שמובא בפני בית-משפט לדיני משפחה.

כך למשל, בסמכותו של בית-המשפט לענייני משפחה להוציא צו מסוג אנטון פילר כאשר המטרה היא לאפשר בדיקת והעתקת מסמכים שונים המתייחסים להכנסותיו של הבעל במהלך שנות הנישואין.

המטרה בדוגמה שהבאנו היא לדאוג שצד למשפט לא יוכל למנוע את בירור המשפט ובפרט כאשר קיימת סכנה שיושמדו מסמכים רלבנטים המלמדים על תמונת מצב {בר"ע (ב"ש) 650/04 אתי כהן נ' רונן עמר, תק-מח 2004(2), 6499 (2004)}.

צו אנטון פילר הוא אמצעי דראסטי ויינתן במשורה ובזהירות ורק לאחר שמוצו כל האפשרויות להשגת ראיות.


עמוד 159 בספר:


זאת ועוד. אם צד למשפט לא מאפשר את ביצועו של צו מסוג אנטון פילר, התרופה היא הגשת הליך של בזיון בית-משפט נגדו.

חשוב להדגיש כי צו אנטון פילר הינו סעד זמני. הוא בא לעולם בכדי להתמודד עם מצבים מסויימים. המסקנה לפיה אינו מתאים למקרה מסויים לא אומרת שהמשפט חסר פתרונות לבעיה שבגינה הוגשה הבקשה {בר"ע (ב"ש) 650/04 אתי כהן נ' רונן עמר, תק-מח 2004(2), 6499 (2004)}.

מחוקק-המשנה קבע בצורה חד-משמעית, כי בית-המשפט הינו הערכאה היחידה שבסמכותה להורות על ביצוע תפיסת חפצים, וזאת באמצעות אישיות משפטית מיוחדת בשם "כונס נכסים".

לכן, אין פלוני או אלמוני יכולים ורשאים לעשות דין לעצמם, ובכך להיכנס לחצריו של מאן דהו כאשר יש להם חשד כלפיו, כי הינו מחזיק חומר השייך להם ולתפוס בביתו מכל הבא ליד ועל-ידי כך לנשלו מרכושו {עב' (חי') 300720/94 הלנה פבזנר ואח' נ' אוורור הנדסה בע"מ, תק-עב 2004(3), 3122, 3131 (2004)}.

2.2 התנאים להענקת צו מסוג "אנטון פילר"
מתן צו מסוג אנטון פילר מותנה בשלושה תנאים קומולטיביים:

האחד, קיים חשש ממשי שהמשיב או אדם אחר מטעמו עומד להעלים את הנכסים או להשמידם.


עמוד 160 בספר:


השני, כי מדובר בנכסים כהגדרתם בתקנה 178א לתקסד"א, לאמור, "נכסים המהווים ראיות או הדרושים לשם בירור התובענה".

השלישי, כי הדבר יכביד באופן ממשי על קיום ההליך.

שלושת התנאים הנ"ל דורשים ראיות לכאורה ממשיות שכן מדובר בסעד קיצוני שיש בו משום פגיעה ממשית בזכויות יסוד מכוח חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

משום כך גם לא נתקלנו במתן סעד קיצוני זה כדבר שבשגרה או כשגרה הנהוגה במתן סעדים זמניים בכלל.

הגבלתו של הסעד לנכסים המהווים ראיה או הדרושים לבירור התובענה כשלעצמה מביאה לכך שמספר הבקשות לסעד הינן מעטות יותר שכן מעבר לרמת ההוכחה הכבדה הנדרשת לצורך קבלת הסעד, ולאור שיקול-הדעת שניתן לבית-המשפט, להפנות את המבקש לקבלת סעדים אחרים מתאימים יותר, הרי לעיתים יש בעצם הגשת הבקשה משום חשיפת טקטיקת בעל הדין בתיק או חשיפת ראיות שידועות לו ואשר אמנם הן בחזקת היריב אך יכול בעל הדין להשיגן באמצעים אחרים או באמצעות עדויות אחרות.

על-כן, הסעד של תפיסת נכסים הינו שגרתי יותר דווקא בנושאים כגון הפרת זכויות של קניין רוחני ובדומה להן שהראיות להפרה ברובן בחזקת המפר. במקרים כאלה נטיית בתי-המשפט ליתן הצו הינה ברורה וידם קלה יותר על הענקת הצו. לעניין זה נעיר כי למעשה, תקנה 387א לתקסד"א הרחיבה את תחום העניינים בהם ניתן לקבל צו כדוגמת צו ה"אנטון פילר" לכל העניינים המתבררים אגב ההליך המשפטי.


עמוד 161 בספר:


2.3 הסממנים המיוחדים הקיימים לדרך הגשת הבקשה
הוראות סימן א' לתקנות סדר הדין האזרחי הדנות בבקשות לסעד זמני חלות אף על בקשה לעניין תפיסת הנכסים.

ואולם, בקשה זו נמנית על סוג הבקשות לסעד זמני, דוגמת בקשה לעיקול זמני, שניתן לקבלן במעמד צד אחד.

בקשה לתפיסת נכסים, כאמור, ניתן להגיש במעמד צד אחד ובית-משפט גם רשאי לתיתו במעמד צד אחד.

מקבל הצו אינו רשאי להיכנס למקרקעין לצורך תפיסת הנכסים ללא הסכמת הנתבע או המחזיק או בעל המקרקעין או כל אדם אחר המחזיק בנכסים עצמם. לעניין זה נדגיש כי התופס אינו יכול להיות מי שיש בינו לבין העניין קשר כלשהו ובשים-לב כי סמכות התופס משתרעת אך ורק בכתובת לגביה ניתן צו התפיסה והתפיסה תתבצע בנוכחות שני עדים לפחות ולא בעל הדין או בא-כוחו.

זאת ועוד. לתופס אין כל זכות לעיין בחומר הנתפס שכן, רק לבית-המשפט הזכות לעיין בחומר או להחליט כיצד לנהוג בעניין זה. חובת הסודיות המוטלת על בעל התפקיד הינה חמורה ודקדקנית.

צד שלישי אצלו נתפסו הנכסים רשאי להצטרף כצד להליך.

באשר למסמכים, רשאי בית-המשפט להורות על צילומם והחזרתם לצד ממנו נתפסו.


עמוד 162 בספר:


כאשר מועלית טענת חסיון, זו תתברר בבית-המשפט ובדלתיים סגורות.

2.4 סמכותו של רשם ליתן צו "אנטון פילר"
רשם, שאינו שופט, אינו מוסמך ליתן צו מסוג אנטון פילר. כלומר, הבקשה למתן צו "אנטון פילר" אינה בסמכות שיפוט של רשם שאינו שופט ועל בקשה כזו לידון בפני שופט {ראה למשל תמ"ש 53364/98 לזניק נ' לזניק מריו, פדאור 98(7), 524 (1998)}.

2.5 בקשה למתן צו תפיסת נכסים - כניסה לבית בו מתגורר המשיב (אצל אימו) לשם העתקת קבצי מחשב אשר יימצאו וייתפסו בחזקתו של המשיב ו/או במחשב האישי הנייד ו/או הנייד שלו

ב- תמ"ש (משפחה ת"א) 41577-11-10 {ט.ב.י. נ' ר.ב., תק-מש 2011(1), 7 (2011) נפסק מפי כב' השופט יהורם שקד:

"1. בפני בקשה למתן צו תפיסת נכסים (אנטון פילר), אשר הגישה המבקשת כנגד המשיב במעמד צד אחד. במסגרת בקשתה זו (להלן: "הבקשה") עותרת המבקשת כי בית-המשפט יוציא תחת ידו צו שעניינו כניסה לבית בו מתגורר המשיב (אצל אימו) או לכל מקום אחר בו יימצא המשיב, לשם העתקת קבצי מחשב "אשר יימצאו וייתפסו בחזקתו של המשיב ו/או במחשב האישי הנייד ו/או הנייד שלו (לרבות: מסמכי ניהול פעילותו העסקית וכן מסמכי הנהלת החשבונות שלו)." לחילופין, עותרת המבקשת לאפשר לה ליטול את מחשבו האישי של המשיב על-מנת לבצע את פעולות העתקתה הנ"ל באתר אחר.


עמוד 163 בספר:


2. את בקשה זו סומכת המבקשת על תקנה 387א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") וכן על הוראות סעיף 11 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973 (להלן: "החוק").

הליכים קודמים
3. ביום 22.11.2010 הגישה המבקשת כנגד המשיב שלוש תביעות: תביעה למזונות ומדור, תביעה למשמורת ותביעה בעניין רכוש. בד-בבד עם הגשת התביעה הרכושית ובצמוד לה, הגישה המבקשת בקשה למתן סעד זמני בדמות צו מניעה כנגד המשיב. בבקשתה הנ"ל, הביאה המבקשת פירוט של נכסי המשיב וביקשה לאסור ביצוע דיספוזיציה בנכסים אלו.

4. ביום 23.11.10 נעתרה כבוד הרשמת לבקשה הזמנית הנ"ל וניתן כנגד המשיב צו מניעה כמבוקש. ביום 19.12.10, בדיון אשר נערך במעמד שני הצדדים, נקבע כי הצו הזמני ימשיך לעמוד בתוקפו.

5. ביום 2.1.11 הגישה המבקשת את הבקשה דנן.

העובדות הצריכות לעניין
6. לטענת המבקשת, כפי שעולה מכתבי בי-הדין שהגישה, בני הזוג נישאו זל"ז ביום 24.11.1992 ולהם שני ילדים קטינים. המבקשת מוסיפה ומציינת בבקשתה כי לפני כשנתיים ימים עזב המשיב את בית המגורים המשותף ומאז אין הם דרים תחת קורת גג אחת.

7. הלכה למעשה, מודה המבקשת כי מזה כשנתיים ימים אין מתקיימים בינה לבין המשיב יחסים המאפיינים זוג נשוי, מה גם, שלדבריה, המשיב מקיים קשר הדוק דווקא עם אישה אחרת.


עמוד 164 בספר:


8. בבקשתה זו טוענת המבקשת כי המשיב מנהל בהיחבא והרחק מעיניה הן את תיק השקעותיו והן תיקי השקעות נוספים של משקיעים שונים.

9. המבקשת מוסיפה וטוענת כי הלכה למעשה, המשיב "מחזיק ושולט בחלקה של המבקשת בהחזקות הכספיות והפיננסיות שנצברו על ידם..." (סעיף 31 לבקשה). שני סעיפים מאוחר יותר, בסעיף 33, טוענת המבקשת בזו הלשון:

'המבקשת סבורה, כי המשיב מנהל תיקי השקעות בהיקף נכבד... בשל היעדר כל מידע בעניין היקף פעילותו של המשיב והיקף זכויותיו ושוויין - כפי שעולה מההודעות שנתקבלו מהמחזיקים השונים וכפי שעלה במהלך הדיון בפני כב' הרשמת - מתחזק ואף ביתר שאת הצורך בקבלת הצו נשוא בקשה זו.'

10. לאחר שעיינתי בבקשה ובצרופותיה נחה דעתי כי אין להיעתר לבקשה, לא כל שכן במעמד צד אחד, ולהלן נימוקיי.

המתווה הנורמטיבי
11. צו מסוג אנטון פילר הינו צו ששורשיו בפסיקה האנגלית (Anton Piller v. Manufacturing Processes Ltd. (1976) 1 All E.R. 779) ועניינו כניסה לחצרים, ביצוע חיפוש ולקיחת מסמכים או חפצים עד אשר יוחלט מה ייעשה בהם.

12. הצו נקלט בפסיקה הישראלית ונעשה בו שימוש לצורך תפיסת ראיות חשובות להוכחת התביעה, זאת, בעיקר, כאשר קם חשש ממשי כי הנתבע יבקש


עמוד 165 בספר:

להשמיד או להסתיר ראיות ועל-ידי כך לחבל ביכולתו של התובע להוכיח את תביעתו.

(ראה: המ' (ת"א) 5530/91 רותם נ' ראודנר ואח', פ"מ תשנ"ב(3), 15; א' וינוגרד צווי מניעה, כרך א' (ירושלים, תשנ"ג), 265-261; ע' אזר "צווי מריבה" ו"אנטון פילר" הפרקליט מא (תשנ"ג), 93; בר"ע (ב"ש) 650/04 אתי כהן נ' רונן עמר (פורסם בנבו).

13. הצו הנ"ל קיבל גושפנקא מאת המחוקק, אשר באה לידי ביטוי בסעיפים 20-16 לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט 1999 ובתקנות עוולות מסחריות (סעדים וסדרי דין) התש"ס-1999 - סימן ב').

14. מאחר והצו מהווה פגיעה קשה בפרטיות המשיב, הרי שלעולם הוא יינתן במשורה, רק בהתקיימותן של נסיבות מיוחדות ורק כאשר לא ניתן להשיג את התוצאה בדרכים מרוככות יותר.

15. ודוק; הצו נועד לתפיסת חומר ספציפי המצוי בידי המשיב ולא לשם חיפוש כללי של ראיות שמצויות אצל המשיב (ראה: תמ"ש (ת"א) 53360/98 (בש"א 3559/98) לזניק נ' לזניק, פורסם בנבו, מפי כב' השופט י' גייפמן).

16. בשנת 2001, תיקן מחוקק המשנה את תקנה 387א לתקנות הנ"ל (תיקון תשס"א), הקובעת כי:

'בית-המשפט רשאי בצו, בכפוף להוראות סימן א', למנות אדם לשם ביצוע חיפוש, צילום, העתקה או תפיסה של נכסים המצויים בחצרים (להלן - תופס נכסים) אם שוכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה כי


עמוד 166 בספר:

קיים חשש ממשי שהמשיב או אדם אחר מטעמו עומד להעלים את הנכסים או להשמידם, וכי הדבר יכביד באופן ממשי על קיום ההליך.'

17. על-מנת לזכות בסעד בהתאם לתקנה זו, על מבקש הצו לעמוד בשני תנאים מצטברים:

א. לשכנע את בית-המשפט על בסיס ראיות מהימנות לכאורה כי המשיב אכן מתכוון לבצע פעולות השמדה או העלמה של החומר שאת תפיסתו מבקשים.

ב. לשכנע את בית-המשפט על בסיס ראיות מהימנות לכאורה כי פעולת ההשמדה או העלמה, אם אכן תתרחש, תכביד באופן ממשי על קיום ההליך (ראה: בר"ע 650/04 הנ"ל).

18. ניכר כי אין חולק כי הצו המבוקש, אשר בית-המשפט מוסמך לתיתו בהתאם לתקנה 387א הנ"ל, הינו סעד פולשני המהווה חדירה קשה לרשות הפרט, לא כל שכן כאשר מעורבים בעניין צדדים שלישיים שאינם בעלי דין בתובענה.

19. אין ספק כי צו מסוג זה יכול להיות כלי עזר יעיל גם בהלכים המתקיימים בבית-המשפט לענייני משפחה, שם מטבע הדברים, לא תמיד מגלים בעלי הדין את כלל נכסיהם ולא תמיד ששים לשתף בנכסים הרשומים על-שמם את בן/בת זוגם.

20. יחד-עם-זאת, הכללים המתייחסים לבתי-משפט אחרים חלים גם חלים בבית-המשפט לענייני משפחה ושומה על בית-המשפט לבחון כל מקרה לגופו, בשים-לב לעקרונות המנחים שצויינו לעיל.


עמוד 167 בספר:


הזכות לפרטיות
21. חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו הכיר במפורש בזכות חוקתית לפרטיות, וזו לשון ההוראה:

'7. (א) כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו.
(ב) אין נכנסים לרשות היחיד של אדם שלא בהסכמתו.
(ג) אין עורכים חיפוש ברשות היחיד של אדם, על גופו,בגופו או בכליו.
(ד) אין פוגעים בסוד שיחו של אדם, בכתביו או ברשומותיו.'

פרטיות וצנעת הפרט
22. הזכות לפרטיות, ככל זכות אדם אחרת, אינה מוחלטת אלא יחסית. יחד-עם-זאת, על-מנת לפגוע בזכות זו, יש לעמוד בדרישותיה של פסקת ההגבלה (ראה: סעיף 8 לחוק היסוד).

23. על הזכות לפרטיות, ראה: בג"צ 6650/04 פלוני נ' בית-הדין הרבני האזורי בנתניה, פורסם בנבו); בג"צ 249/82 ועקניין נ' בית-הדין הצבאי לערעורים, פ"ד לז(2), 393 (1983); בג"צ 8070/98 האגודה לזכויות האזרח נ' משרד הפנים, פ"ד נב(4), 842 (2001); (2004); גביזון "הזכות לפרטיות ולכבוד", בלי הבדל... זכויות האדם בישראל - אוסף מאמרים לזכרו של חמן שלח ז"ל (1988), 61; שפרבר טלי "זכות הפרסום - הארות והערות לפרשת מקדונלד'ס (אלוניאל) בע"מ" משפטים לג 693 (2003); א' הלם דיני הגנת הפרטיות (2003), 2; וירט-לבנה "הזכות לפרטיות אל מול האחריות הניהולית במיון מועמדים לעבודה - ההיבט המשפטי" ספר שמגר: מאמרים 775 (חלק ג', 2003)).


עמוד 168 בספר:


24. הזכות לפרטיות מבוססת על האוטונומיה של הפרט ועל כיבוד זכותו של הפרט להתנהל בדל"ת אמותיו באין מפריע. הזכות לפרטיות נועדה לאפשר לפרט "תחום מחיה" בו יהיה הוא עם עצמו ועם הסביבה בה יבחר להימצא.
25. ב- בג"צ 2481/93 דיין נ' מפקד מחוז ירושלים, פ"ד מח(2), 456 (1994), קבע בית-המשפט דברים היפים לענייננו, לאמור:

'זכותו של אדם לנהל את אורח החיים שבו הוא חפץ בדלת אמות ביתו, בלא הפרעה מבחוץ. ביתו של אדם הוא מבצרו, ובגדריו הוא זכאי-לכך כי יניחו אותו לעצמו, לפיתוח האוטונומיה של הרצון הפרטי שלו... מבחינה זו, הזכות לפרטיות היא בין השאר... הגבלה על נגישותם של אחרים אל היחיד... הזכות לפרטיות נועדה, על-כן, להבטיח כי אדם לא יהא שבוי בביתו, ולא יהא אנוס לחשוף עצמו בביתו להפרעות שאין הוא רוצה בהן. בכך מהווה הזכות לפרטיות את תחילתה של החירות... הזכות לפרטיות מותחת את הקו בין הפרט לבין הכלל, בין 'האני' לבין החברה. היא משרתת מיתחם אשר בו מניחים את הפרט לנפשו, לפיתוח 'האני' שלו, בלא מעורבות של הזולת.'
(שם, עמ' 470)

26. אי-לכך, ניכר כי אין חולק כי כניסה לביתו של הפרט, אל כל שכן כניסה לבית בו הפרט הינו דייר אורח (בית אימו), תוך צילום והעתקה של קבצי מחשב - כל אלה הינם בגדר פגיעה קשה ביותר בפרטיותו של הפרט ולא רק בפרטיותו שלו, אלא אף בפרטיות צדדים שלישיים שאינם צד לתובענה.


עמוד 169 בספר:


מן הכלל אל הפרט
27. לדברי המבקשת, באמצעות מחשבו של המשיב מנהל המשיב את השקעותיו ולא רק אותן. בסעיף 2 לבקשה נטען על-ידי המבקשת כי:

'המשיב ... כמי שמבצע השקעות עבור עצמו ועבור אמו המשמשת ככיסוי לפעילותו עבור לקוחות שונים ובמיוחד עבור מר ד.ט...'

28. אליבא דמבקשת, מחשבו של המשיב משמש ככלי לביצוע השקעות של לקוחות שונים ואף של אדם, אותו היא מכירה בשמו המלא, מר ד.ט.. משכך, אמור מעתה כי הצו המבוקש איננו מתייחס רק להשקעותיו של המשיב, אלא גם להשקעותיהם של רבים אחרים, אשר אינם בגדר בעלי דין בתובענה.

29. מעיון בקשה ובצרופותיה לא מצאתי כי המבקשת העמידה תשתית עובדתית מספקת שיהיה בה להקים את החשש הממשי כי בדעתו של המשיב להשמיד או להעלים את החומר ממחשבו. בעניין זה אני רואה חובה לציין כי למרות שהתביעה הוגשה כבר ביום 22.11.10, רק ביום 2.1.11 הוגשה בקשה זו. מן המפורסמות היא כי בקשה למתן הצו, ראוי לה להיות מוגשת בד-בבד עם הגשת התביעה ולכל המאוחר, בסמוך לה ממש. הגשת הבקשה לאחר כחודש וחצי ממועד הגשת התביעה, לא כל שכן, לאחר שהתקיים דיון במעמד שני הצדדים בצו מניעה ולא כל שכן לאחר שכבוד הרשמת נעתרה לבקשה - יש בה בכדי לעקר את עוקצה של הבקשה.

30. אוסיף גם כי נוסחה של הבקשה אשר הונחה בפניי זהה כמעט לחלוטין לבקשה למתן צו מניעה זמני, אשר, כאמור, נדונה בפני כבוד הרשמת ואף ניתנה בה החלטה כמבוקש.


עמוד 170 בספר:


31. בין הגשת הבקשה למתן צו מניעה לבין הגשת בקשה זו, לא הביאה המבקשת ראיות חדשות, לא כל שכן ראיות מהימנות כי בדעתו של המשיב להשמיד או להעלים את החומר הנ"ל. אבקש להוסיף בעניין זה:

א. בסעיף 52 לבקשתה, טוענת המבקשת כי פעילותו העסקית של המשיב הינה כזו, אשר ניתן להעלים ולהסתיר במסגרתה מידע בנקל. לביסוס טענותיה, טוענת המבקשת כי ראיה לכך הינה בדמות ההודעות אשר נשלחו למחזיקים (בהמשך לצווי ההגבלה שניתנו על-ידי כב' הרשמת) ואשר חזרו כלעומת שבאו מבלי שהמחזיקים הודיעו על תפיסת נכסי המשיב.

ב. בשים-לב כי המבקשת טענה בבקשתה כי מזה כשנתיים ימים קיים בינה לבין המשיב נתק מוחלט ואין הם דרים תחת קורת גג אחת - עדיין פתוחה הדלת בפני המבקשת לעתור למתן צווים אשר יבחנו את היקף נכסיו של המשיב נכון למועד פרידתם או לכל מועד אחר ולאו דווקא למועד הגשת התביעה.

ג. העובדה כי לא נתפסו כספים אצל המחזיקים אין בה להוביל למסקנה נחרצת כי הדבר מלמד על הברחת רכוש מצידו של המשיב. אי-הימצאות כספים אצל מחזיקים יכולה להיות תוצאה של נסיבות שונות ומשונות, ובכל הכבוד, אינני יכול לראות בכך "ראיה חותכת" לביצוע הברחות מצידו של המשיב.

ד. אין בידי לקבוע ואינני מתיימר לקבוע כי המשיב הינו 'טלית שכולה תכלת', ואולם מחומר הראיות שהונח בפניי, אינני גם יכול לקבוע כי המשיב הינו ההיפך מכך. השאלה היא האם שוכנעתי על יסוד ראיות מהימנות לכאורה כי


עמוד 171 בספר:

המשיב מתכוון להשמיד את המחשב או להעלים את החומר שבתוכו ועל כך אני נאלץ להשיב בשלילה.

32. משהשבתי על השאלה הראשונה בשלילה, הרי שאני פטור מדיון בשאלה השנייה שעניינה האם בית-המשפט שוכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה כי פעולת ההשמדה או העלמה, אם אכן תתרחש, תכביד באופן ממשי על קיום ההליך. יחד-עם-זאת, ובכדי שהחלטתי תהיה שלמה, אוסיף ואדון בשאלה השנייה.

33. ההליך, אשר יוזכר, נפתח בהגשת תביעה בעניין רכוש כבר ביום 22.11.10 וחזקה על המבקשת כי אם הייתה סבורה כי היעתרות לבקשתה הינה צו השעה, סביר שהייתה מגישה את בקשתה בד-בבד עם הגשתה כתב התביעה. המבקשת לא עשתה כן ותחת זאת הגישה בקשה למתן צו מניעה זמני, שכאמור, ניתן לה.

34. המבקשת נוקבת בשמות לקוחותיו של המשיב וטוענת כי המשיב מנהל עבורם תיקי השקעות, שמן הסתם, מתנהלים באמצעות חשבונות בנק או חשבונות השקעות אצל גופים פיננסיים.

35. אף אם הייתה המבקשת צולחת את המשוכה הראשונה והייתה מציגה ראיות מהימנות לכאורה לאותו חשש, עדיין ספק רב בעיני האם בנסיבות המקרה, היה עולה בידה להראות כי הדבר יכביד באופן ממשי על ניהול ההליך.

36. להבדיל מדרישות תקנה 374(ב) לתקנות (צו עיקול זמני), לפיהן מתו צו העיקול מותנה בכך שאי-מתן הצו "יכביד על ביצוע פסק-הדין", בענייננו אנו ובהתאם לתקנה 387א הדגש הוא על "קיום ההליך".


עמוד 172 בספר:


37. פסק-דין "אנטון פילר" דן בטענה להפרת זכויות יוצרים שהדרך היחידה להוכחתה היה במתן צו לכניסה לחצרים ולתפיסת נכסים. אותה הפרה שנטענה כנגד הנתבעת שם, היא שהיוותה את העילה כנגד המעוולים. הדגש שם, כמו כאן, הינו על קיום ההליך ולא על הכבדה על ביצוע פסק-הדין.

38. קיומו של ההליך, כפי שניתן ללמוד מכתב התביעה המפורט שהוגש על-ידי המבקשת, איננו תלוי במתן הצו המבוקש. קיומו של ההליך הינו עצמאי ועילת התביעה נובעת מכתב התביעה ומהסעדים הכרוכים בו. בנסיבות העניין, הימנעות מתפיסת מחשבו של המשיב לא תשפיע על קיומו של ההליך ולא תכביד עליו.

39. אוסיף ואומר כי בעניינו אנו, על-פי הנטען, אין המדובר בפעילות עסקית ללא עקבות, אלא לכל היותר בפעילות עסקית שלמבקשת אין ידיעות מלאות על אודותיה, כפי שאף נטען על ידה בסעיף 49 לבקשה, לאמור: "המבקשת תדגיש כי מטרתו היחידה של הצו המבוקש, הינה חשיפת היקפן המלא של הזכויות והבטחתן...".

40. בכל הכבוד, הצו המבוקש לא נועד לשם "מסעות דייג" ולא נועד לשם חילוץ ראיות, שאף המבקשת איננה יודעת את טיבן. אין ספק כי במסגרת ההליך, תחול על המשיב חובה למסור את כל המידע הנחוץ לבירור התביעה ובכלל זה ליתן דין וחשבון מפורט בנוגע לכלל נכסיו והחזקותיו, כנטען על-ידי המבקשת. יחד-עם-זאת, בין חובתו של המשיב למסור פרטים במסגרת הליך משפטי ובין דרישתה של המבקשת להקדים לכך מתן צו לפיו יותר לה לחדור למחשבו של המשיב, תוך פגיעה בפרטיותו של המשיב ובפרטיות צדדים שלישיים, המרחק רב.


עמוד 173 בספר:


41. המבקשת שבה ומציינת כי תשובות המחזיקים היוו טעם להגשת בקשתה זו ואני מניח כי בהינתן תשובות אחרות מאת המחזיקים, ספק אם הייתה מוגשת בקשה זו.

42. בדיון אשר התקיים בפני כב' הרשמת, כאשר הוטחה במשיב הטענה כי "די בהשקעות של אותו ד.ט., כדי להבין שהוא יכול להגיע לסכומים גבוהים", השיב המשיב: "היה (טעות במקור - י.ש.) לי לקוחות גבוהים יותר" (עמ' 3 לפרוטוקול, שורות 25-21).

43. לדידי, הודאתו של המשיב בדבר קיומם של לקוחות נוספים והודאתו בקיומו של לקוח בשם ד.ט. יכולה ללמד דווקא כי המשיב איננו עסוק בהדיפת טענות המבקשת בצורה גורפת וכי הוא מוכן להודות בטענות, שמן הסתם, תשרתנה את המבקשת בבוא העת.

היחס שבין תקנה 387א לתקנות לבין סעיף 11 לחוק
44. סעיף 11 לחוק והפסיקה, קבעו רשימה לא סגורה של סעדים שבסמכותו של בית-המשפט ליתן על-מנת לשמור ולהבטיח את זכויות התובע על-פי הסכם ממון או על-פי הסדר איזון משאבים (ראה: ע"א 1915/91 יעקובי נ' יעקובי, פ"ד מט(3), 529 (1995)).

45. מתן הסעדים השונים נתון לשיקול-דעתו של בית-המשפט, הכל בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה. ייתכן מקרה פלוני בו יהיה זה נכון להורות על ביצוע צעדים דרסטיים בכדי לשמור על זכויות התובע וייתכן מקרה אחר בו לא יהיה זה נכון להורות על ביצוע אותם צעדים כבמקרה הקודם. כאמור, כל מקרה לגופו.


עמוד 174 בספר:


46. מעיון בהחלטות בתי-משפט אחרים, שצוטטו וצורפו על-ידי המבקשת, ניתן להבחין כי בשתיים מתוך שלוש החלטות בתי-המשפט גילו נכונות ליתן צו כניסה לחצרים כאשר מדובר היה בעסקי יהלומים, שהמסחר בהם, כמו גם שמירתם והחזקתם, שונים בתכלית השינוי ממסחר בבורסה לני"ע ומהשקעה בתיק ני"ע, כבמקרה דנן.

47. בעוד שסעיף 11 לחוק דן באמצעים לשמירת זכויות, הרי שתקנה 387א לתקנות שמה את הדגש על אמצעים לקיום ההליך. בעוד שסעיף 11 לחוק נועד להבטיח את ביצוע פסק-הדין, לכשיינתן והוא דן באופן מפורש בנכסים ברי איזון, הרי שתקנה 387א לתקנות מתייחסת לנכסים מבלי לשייכם לנתבע ומבלי לקבוע כי התובע זכאי להם (ראה תקנה 387א(ד) לתקנות).

48. מאחר והמשיב, אף לטענת המבקשת, עוסק במסחר בתיקי השקעות, הרי שעל-מנת לשמור על זכויותיה יש לתפוס את הזכויות הנטענות עצמן, כפי שאכן עשתה באמצעות הבקשה למתן צו מניעה זמני וכפי שתוכל לעשות באמצעות הליכים דרסטיים פחות מההליך דא עסקינן.

49. למותר לציין כי במידה והיה נטען כי המשיב מחזיק כספת בביתו ובה כספים במזומן, יהלומים או כל דבר ערך אחר, שאין עליו תיעוד חיצוני או אז דרישתה של המבקשת לקבל צו לשמירת זכויותיה היה מכוח סעיף 11 לחוק ולא מכוח תקנה 387א לתקנות, כפי שהובהר לעיל.

סיכומם של דברים
50. העובדה כי המבקשת והמשיב אינם מתגוררים יחדיו מעל לשנתיים ימים, יחד עם העובדה כי המשיב מודע להליכים המתנהלים כנגדו ומודע לטענותיה של המבקשת (אשר, כאמור, זהות לטענות הבקשה לצו מניעה זמני), יחד עם


עמוד 175 בספר:

העובדה כי היעתרות לצו עלולה לפגוע בצדדים נוספים - אך מחזקות את מסקנתי כי אין להיעתר לבקשה.

51. היעתרות לבקשתה של המבקשת תוביל לפגיעה קשה ואנושה בפרטיותו של המשיב, ובמאזן שבין זכותה של המבקשת לקבל לידיה ראיות לצורך ניהול התובענה שהגישה לבין זכותו של המשיב ושל צדדים שלישיים כי פרטיותם לא תופר, אין בליבי ספק כי זכותו של המשיב - כמו גם זכותם של הצדדים השלישיים שעלולים להיפגע מההחלטה - על העליונה.

52. המבקשת יודעת לנקוב בסכומים שהעבירה למשיב לצורך השקעותיו (ראה סעיף 15 לבקשה) ולפיכך, פתוחה בפניה הדלת להגיש כל בקשה שתמצא לשם שמירת זכויותיה, בין עד לגובה בסכומים שמסרה למשיב ובין עד לגובה סכומים אחרים, כפי שתמצא לנכון לטעון - הכול במועדים ובדרכים המפורטים בדין.

53. לאור כל האמור לעיל, אין בידי להיעתר לבקשה."

3. כונס נכסים זמני
3.1 מבוא
בית-המשפט רשאי בכל עת, בין במהלך הדיון ובין לאחריו, לאחר מתן פסק-דין, למנות כונס נכסים מכוח תקנה 388 לתקסד"א {ע"א 447/92 הנרי רוט נ' אינטרקונטיננטל קרדיט קורפריישן, פ"ד מט(2), 102 (1995)}.


עמוד 176 בספר:


כינוס נכסים הינו מונח כולל למגוון של סעדים אשר אופיים ותוכנם המשפטי משתנה בהתאם להקשר החקיקתי בהם הם מופיעים ולסוג הנכסים עליהם מופקד הכונס.

המיוחד והמייחד הליכים אלו, שבכולם מתמנה אדם מטעם בית-המשפט או "רשות מוסמכת אחרת" לביצוע משימות שונות.

סמכויותיו של הכונס מתגבשות בעת מינויו בהתאם לפעולה הנדרשת. יש ותפקידיו של הכונס מוגבלים לעניין אחד ויש שתפקידו של הכונס מורכב וממושך כגון במקרה בו עליו לבצע פעולות ניהול להשלמת פרוייקט בניה {ע"א 846/75 עוניסון נ' דויטש, פ"ד ל(2), 398 (1976)}.

נהוג לאפיין את מינוי כונסי הנכסים כהליך "חמור" או "מרחיק לכת" {ד"ר ד' אבן-להב "כינוס נכסים לשם גבית חוב מס" המשפט 1, 54}. הסיבה לכך היא, כי במהותו מבצע כונס הנכסים פעולות של השתלטות וניהול נכסים לשם מימוש חוב ובכך יש למעשה משום הפקעת השליטה בקניינו של אדם, וברי כי פעולה מעין זו לא תיעשה כדבר שבשיגרה וללא צורך מיוחד.

הצורך המיוחד העומד בבסיסו של ההליך, מחייב איזון נורמטיבי בין זיקתו הבסיסית של חייב לקניינו וזכותו להליך ראוי, ובין כבודו וזכותו הקניינית של נושה המנסה בלא הצלחה לגבות חוב פסוק.

תקנה 387ב לתקנות סדר הדין האזרחי מפרטת, איפוא, מספר תנאים מצטברים שבהתקיימם ימונה כונס נכסים זמני: ראיות מהימנות לכאורה; חשש ממשי לפגיעה ניכרת בערך הנכסים, להעלמתם או להשמדתם או


עמוד 177 בספר:

שהנכסים הופקו תוך כדי ביצוע המעשה או המחדל נושא התובענה או שימשו לביצועו; אי-מתן הצו יכביד באופן ממשי על ביצוע פסק-הדין.

בכך הוגבל שיקול-דעתו של בית-המשפט בהשוואה לשיקול-דעתו לפי תקנה 388 לתקסד"א, שלפיה רשאי הוא, כאמור, למנות כונס נכסים "אם הדבר נראה לו צודק ונוח".

לא על נקלה ימנה בית-המשפט כונס נכסים זמני, לפני שניתן פסק-הדין, אולם לעיתים לא יהיה מנוס מלעשות כן. כך, לדוגמה, במקרים שבהם לא השיגו סעדים זמניים אחרים את מטרתם.

אכן, מינוי כונס נכסים על נכסי נתבע פוגע בזכות הקניין שלו, אולם מול זכות הקניין של הנתבע עומדת זכות הקניין של התובע שגם היא ראויה להגנה.

אכן, מינויו של כונס נכסים איננו כשלעצמו סעד בלתי-מידתי ויש לבחון כל מקרה לפי נסיבותיו, ואם באיזון בין הזכויות המתנגשות של התובע ושל הנתבע ימצא כי הפגיעה בזכות הקניין של הנתבע היא מידתית, ניתן יהיה למנות כונס נכסים לנכסיו.

עיון בהוראת תקנה 387ב לתקסד"א, מעלה כי התנאים המצטברים, שבהתקיימם ימונה כונס נכסים זמני, הינם: קיומן של ראיות מהימנות לכאורה, חשש ממשי לפגיעה ניכרת בערך הנכסים, להעלמתם או להשמדתם, ואי-מתן הצו יכביד באופן ממשי על ביצוע פסק-הדין.

יתרה-מזאת, סעד זמני מסוג מינוי כונס נכסים הינו סעד קיצוני, אשר יינתן אך לאחר שבאיזון בין הזכויות המתנגשות של התובע ושל הנתבע ימצא כי הפגיעה


עמוד 178 בספר:

בזכות הקניין של הנתבע הינה מידתית. המדובר בסעד חמור הואיל ובפעולותיו מפקיע כונס הנכסים את שליטתו של אדם בקניינו {רע"א 9911/01 טלפז תדלוק והשקעות בע"מ נ' פז חברת נפט, תק-על 2002(3), 1261 (2002), ע"א 447/92 רוט נ' אינטרקונטיננטל קרדיט קורפריישן, פ"ד מט(2), 102 (1995)}. כלומר, מינוי כונס נכסים זמני יעשה אך בנסיבות מיוחדות וחריגות {בש"א (יר') 3973/02 דור אנרגיה בע"מ נ' פי גלילות, תק-מח 2003(1), 36 (2003)}.

הדעה הרווחת הינה כי הסעד, כמו כונס נכסים, סעד עודף אשר אין להשתמש בו כל אימת שסעדים זמניים רגילים כמו עיקול זמני או צו מניעה זמני יעילים דיים. מינוי כונס נכסים מופעל בדרך-כלל כאשר סעד זמני אחר "קונבנציונאלי" יותר אינו יעיל בנסיבות המקרה {תמ"ש (ת"א) 13692/01 ט. ל. נ' ט. ב. ואח', תק-מש 2003(1) 316 (2003); ע"א 7/89 רותם נ' חב' נשר ואח', פ"ד מב(4), 683 (1989)}.

רוצה לומר כי הסעד של כינוס נכסים זמני הוא סעד חריף ודרמטי הנותן במקרים מיוחדים שבהם יש חשש השמדה או היעלמות של נכסים וסעד אחר אינו מועיל {ע"א (ת"א-יפו) 1660/03 ישראכרט בע"מ נ' מאסט קום, תק-מח 2003(2), 12246 (2003)}.

חשוב להעיר כי בהיות הסעד סעד חמור שכן יש בו כדי להפקיע את זכויות המחזיק בו מידיו הרי נטיית בית-המשפט לתיתו תהא במשורה ורק במקרים קיצוניים.


עמוד 179 בספר:


3.2 הבקשה למינוי
על בקשה למינוי כונס נכסים זמני חלות הוראות סימן א' לתקנות סדר הדין האזרחי הדנות ביחס לסעדים זמניים.

על מגיש הבקשה לתמוך את בקשתו בראיות ראויות מפורטות שאינן מותירות ספק בדבר העובדה שרק מתן צו הכינוס הוא ואך ורק הסעד הזמני ההולם בנסיבות העניין.

כך למשל, ב- בש"א (עפ') 2440/04 {דיגיטל אייג' בע"מ נ' אם. סי ענקי הסטריאו והחשמל בע"מ ואח', תק-של 2004(4), 3537 (2004)} דחה בית-המשפט בקשה לדון בה במעמד צד אחד וזאת מחמת היעדר פירוט באשר לציוד שהמבקשת טוענת כי יש ליתן את הצו ביחס אליו.

עוד נקבע כי לבקשה ולכתב התביעה לא צורפו הזמנות, תעודות משלוח או כל אסמכתא אחרת ממנה ניתן ללמוד מהו אותו ציוד או רכוש שהמשיבה אכן רכשה ממנה.

בית-המשפט ציין בהחלטתו כי מהמסמכים שצורפו, לרבות שיקים עתידיים הנפרשים על פני שנים, לא ניתן לקבל תמונה מלאה אודות המחלוקת בין הצדדים וטענותיה של המבקשת, הן לעניין החוב, הן לעניין זהות המוצרים אליהם מתייחסת הבקשה והן לעניין החשש להעלמת נכסים.


עמוד 180 בספר:


3.3 הסעד לו עותר המבקש הינו סעד קיצוני במיוחד שמטרתו אינה שמירת מערכת הנסיבות הקיימת, עובר להגשת הבקשה, אלא שינויה - הפקעת ניהול החברה מידי המשיב והעברתה לידי כונס נכסים

ב- תמ"ש (משפחה נצ') 895-12-08 {ר.י. נ' א.י., תק-מש 2011(2), 349, 355 (2011)} נפסק מפי כב' השופטת רונית גורביץ:

"ההליך
1. בפני בקשה למינוי כונס נכסים זמני על-פי תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן: "התקנות") לחברה... בע"מ (להלן: "החברה") במסגרתה מבוקש כי רכוש החברה יעבור להחזקתו, למשמורתו ולניהולו של כונס הנכסים ויוענקו לו הסמכויות שבידי בעל הרכוש לשמירתו, שימורו והשבחתו עד להכרעה הסופית בתביעה למתן פסק-דין הצהרתי שהגיש המבקש בה עתר כי יוצהר, בין היתר, כי 51 המניות שהוקצו לו בעת ייסוד החברה שייכות לו וייקבע כי המבקש הוא הדירקטור היחיד של החברה.

לצורך מתן הכרעה יש לבחון האם התמלאו התנאים למינוי כונס נכסים לחברה?

והאם שיקולים של ניהול כושל ומצב כלכלי קשה של החברה מצדיקים מינוי כאמור?


עמוד 181 בספר:



הרקע עובר להגשת הבקשה
2. בחודש אפריל 2001, הקים המבקש יחד עם אחיו - א.י., (להלן: "א' ") את החברה כאשר במעמד ההתאגדות הוקצו 100 מניות כדלקמן, 51 מניות הוקצו למבקש ו- 49 מניות הוקצו לא'. המבקש מונה לדירקטור יחיד לחברה.

3. כשנה לאחר מכן, בחודש אפריל 2002 העביר המבקש לבנו-המשיב את חלקו בהון המניות ללא תמורה. בעקבות העברה זו נתמנה המשיב למנהל בחברה.

4. עקב העברת המניות וכניסת המשיב לפעילות בחברה פרץ סכסוך בין המבקש לבין א'. בחודש מאי 2002 הגישו החברה והמשיב תביעה כנגד א' בבית-המשפט המחוזי בנצרת. סופו של יום הגיעו בעלי הדין לידי הסכמה שקיבלה תוקף של פסק-דין ביום 19.05.2002, לפיה העביר א' לידי המשיב את כל מניותיו (49%) תמורת סך 140,000 ₪ וכן תמורת שחרורו של א' מכל התחייבויותיו וערבויותיו לחברה. כפועל יוצא נרשם המשיב כבעלים יחיד של כלל הון מניות החברה. מאז ועד היום, מנהל המשיב את החברה לבדו.עם-זאת, משך כל אותן שנים המשיך המבקש לעבוד בחברה כשכיר וזאת עד לפיטוריו על-ידי המשיב בחודש 5/08.

5. בעקבות הפיטורין פנה המבקש לרשם החברות, וביקש להעביר 51% מהמניות לשמה של בת זוגו, אף שלא החזיק אותה עת במניות, לאחר שהעבירן למשיב, בשנת 2002. ואמנם, הרשם סרב לבצע את הרישום, לאחר שבדק ומצא, כי המבקש איננו מחזיק כלל במניות. בעקבות הדברים הללו הודיע הרשם לחברה אודות הניסיון להעביר את המניות. חרף דחייה זו של פנייתו על-ידי רשם החברות פנה המבקש לסניף נצרת של הרשם, ושב על בקשתו להעביר את המניות והפעם הדבר בוצע. בעקבות כך באה פנייתו של המשיב לרשם כי יתקן את אשר נעשה בסניף נצרת, אלא שפנייתו נדחתה לאחר שנודע לרשם כי


עמוד 182 בספר:

הסכסוך בין בעלי הדין הגיע לבית-המשפט. על תוקף וכשירות העברת המניות קיימים חילוקי-דעות בין בעלי הדין.

6. כחודשיים לאחר העברת 51 המניות, משמו של המבקש לשם בת זוגו, הגיש המבקש תביעה לפסק-דין הצהרתי במסגרתה עתר, בין היתר, למתן הצהרה כי 51 המניות שהוקצו לו בעת ייסוד החברה שייכות לו או לבת זוגו וכי המשיב הינו הבעלים של 49 מניות רגילות לכל היותר. בנוסף ביקש כי יוצהר כי הינו הדירקטור היחיד של החברה.

7. כנגד תביעת המבקש, הגיש המשיב אף הוא תביעה לפסק-דין הצהרתי, ועתר למתן הצהרה כי הינו בעל מניות יחיד, דירקטור יחיד, מורשה חתימה יחיד ומנהלה של החברה וכן ביקש להורות לרשם החברות לבטל את רישום המניות על שם המשיב ובת זוגו.

8. הצדדים הגישו בקשות הדדיות לצווי מניעה וסעדים זמניים. ביום 26.2.2009 ניתן צו מניעה זמני לפיו נאסר על המבקש להיכנס לחצרי משרדי ומפעל החברה, וכן לבצע כל פעולה הקשורה לפעילות החברה וניהולה. בנוסף נאסר על המבקש לפעול להעברת מניותיה של החברה ברשם החברות או בכל גוף אחר, וכן להציג מצג לפיו הנו מורשה חתימה או מנהל של החברה וזאת עד לסיום בירור התביעה.

בהתאמה נאסר על המשיב להעביר או למכור ציוד ורכוש של החברה.

טענות המבקש ונימוקיו
9. המבקש טען כי מאז שניתן צו המניעה הזמני ונאסר עליו לקחת חלק בניהול החברה, התדרדר מצבה עד הגעתה לחדלות פירעון כשתיקי הוצל"פ רבים


עמוד 183 בספר:

נפתחו כנגדה לרבות למימוש השעבודים שהוטלו על המכונות. המבקש הפנה לרשימת תיקים ארצית בהוצל"פ הפתוחים כנגד החברה ולפיה חובותיה עומדים על סך של מעל מליון וחצי ₪ נכון ליום 2.9.10. ובהקשר האמור, טען כי מקורם בששה תיקים שנפתחו לאחר הגשת תביעתו. בנוסף ציין כי החברה חייבת סכומי עתק לבנקים, לחברות שונות, לעירייה ולספקים ואף חשבונה בבנק לאומי מוגבל באופן שמטיל ספק על קיומה כעסק חי.

10. לטענתו המשיב מנצל שלא כדין את סמכויותיו בחברה בכך שהוא מכסה את ההוצאות של בני משפחתו שאינם עובדים בחברה, ביו היתר, לצרכי נסיעות רבות ומיותרות לחו"ל, תשלומים לחברות תקשורת סלולאריות, דלק, רכישות פרטיות וכיו"ב.

11. עוד נטען כי בשל ניהולו הלקוי והכושל של המשיב עזבו את החברה עובדים מסורים ומוכשרים ומפעלים חשובים הפסיקו לעבוד עם החברה. זאת ועוד, מזמינים מרכזיים של עבודות ומוצרים ניתקו או צמצמו את יחסיהם המסחריים עם החברה.

12. המבקש טען כי בשלהי חודש ספטמבר 2009 המשיב מכר ללא אישור בית-משפט מכונה מהמפעל של החברה. המבקש הביע את חששו כי עד להכרעה לגבי הזכויות בחברה ימכור המשיב את כל הציוד והכלים שלה באופן שהדיון בתביעות יהפוך לתיאורטי בלבד.

13. המבקש הצביע על העובדה כי בעטיים של שניים אלה, ניהולו הכושל של המשיב ומצבה הכלכלי הקשה של החברה, החברה תיקלע להליכי פירוק והוא ייצא כשידו על התחתונה. אשר-על-כן עתר המבקש למינוי כונס הנכסים כדי


עמוד 184 בספר:

לשמור על הנכסים ולמנוע את הכשלת פסק-הדין שיינתן על-ידי ריקון החברה מכל תוכן.

טענות המשיב
14. המשיב עתר למחיקת הבקשה על הסף בטענה מקדמית של העדר יריבות ולחילופין לדחיית הבקשה לגופה.

15. לטענת המשיב יש להורות על מחיקת הבקשה בשל העדר יריבות. לעניין זה הבהיר כי היה נכון לעתור למינוי כונס נכסים על נכסי המשיב במסגרת ההליכים המתנהלים בין הצדדים בערכאה זו ולא על נכסיו של צד שלישי היא החברה אשר איננה צד להליך זה. על-פי טעון זה, החברה איננה נכס המוחזק על-ידי המשיב אלא היא אישיות משפטית בפני עצמה, ועל-כן דינה של בקשה זו להתברר במסגרת אחת משלוש התביעות נוספות שהגישו לאחרונה המבקש ובת זוגו כנגד החברה בבית-משפט שלום נצרת ובבית-הדין האזורי לעבודה בנצרת.

16. המשיב טען כי בשלושת התביעות הנוספות שהגישו המבקש ובת זוגו כנגד החברה הועלו טענות סותרות לטענות שנטענו בהליך דנן ויש באמור כדי להעיד על חוסר תום-ליבו. כך לדוגמה, בעוד שבמסגרת ההליכים בתיק דנן טען המבקש מפורשות כי החברה בשליטתו המלאה (לכל הפחות הוא מחזיק ב- 51% ממניותיה), כי הוא הדירקטור של החברה, וכי הוא זה שפיטר את המשיב מעבודתו, הרי שבמסגרת התביעה לבית-הדין לעבודה טען בדיוק היפוכם של דברים קרי שפוטר על-ידי המשיב מעבודתו, ולכן ביקש מבית-הדין לעבודה לקבל זכויות בדין מפוטר מעבודתו.


עמוד 185 בספר:


17. לגופה של הבקשה, טען המשיב כי דינה להידחות בשל חוסר תום-לב קיצוני מצידו של המבקש אשר לא חשף במסגרתה את ההליכים המשפטיים שננקטו על ידו לאחרונה, באשר בחשיפת העובדות כולן היה כדי לשמוט את הבסיס להגשתה.

18. המשיב טען כי המבקש פועל מתוך מגמה ברורה להרס החברה והוא היחידי שאין לו מה להפסיד. מצד אחד המבקש אינו בר פירעון (מדובר בחייב שחייב מיליוני שקלים בתיקי הוצל"פ שונים) ומהצד השני אין לו חבות ו/או ערבות לחיובה של החברה, כך שבמידה ותקרוס החברה ממתן הצו הוא לא יינזק מכך.

19. בנוסף טען המשיב כי לא נתקיימו התנאים הקבועים בתקנה 387ב לתקנות למינוי כונס נכסים זמני. המבקש לא ציין בבקשה טענה אחת המעידה כי בכוונתו להבריח ו/או להעלים ו/או להשמיד את נכסי החברה ו/או לעשות מעשה העשוי לסכל ו/או להכשיל את ביצוע פסק-הדין לכשיינתן. בנוסף לא הונחה תשתית ראייתית כי קיים חשש ממשי לפגיעה בערכם של הנכסים ו/או השמדתם ו/או הברחתם ובמיוחד לאור העובדה כי כל פגיעה בחברה ו/או בנכסיה תוביל לפגיעה ישירה במשיב שערב לחובות בחברה. זאת ועוד הטענה לפיה החברה עומדת על סף קריסה נטענת מזה שנתיים ומחצה החל מתחילת המשפט, ועל-אף המשבר הכלכלי שפקדה וניסיונות המבקש לחבל בחברה היא עדיין עובדת ופעילה.

20. בסיכום טענותיו הצביע המשיב על השיהוי הניכר בהגשת הבקשה, שעה שכתב התביעה הוגש עוד בשנת 2008, כנימוק מספיק או נלווה להביא לדחייתה.


עמוד 186 בספר:


בדיון שבפני הוסיפו הצדדים על טענותיהם
21. המבקש טען כי נדחתה בקשת החברה להקפאת הליכים, והמפעל שנייהלה החברה הועבר לחברה אחרת "א.י. ... בע"מ" (להלן: "א.י.") בה המשיב אינו רשום כבעל מניות. המבקש ציין כי שם החברה הוא צירוף של שמות ילדי המשיב ובעל מניותיה שימש כעורך דינו בעבר. בנוסף טען כי המשיב הודיע לעובדים שהוא ימשיך לנהל את המפעל על-אף שהמפעל בבעלות אחרת. המבקש טען כי הסטאטוס קוו הופר ובניגוד לצו המניעה מיום 26.2.2009 ציוד החברה מופעל על-ידי חברה אחרת.

22. עוד נטען כי עצם הגשת הבקשה להקפאת הליכים והעובדה כי חברה אחרת מנהלת את המפעל מהווה הודאה מטעם המשיב כי החברה נתונה לקשיים כלכלים ומחזקת את הצורך במינוי כונס נכסים זמני כדי שבסופו של הליך פסק-הדין שיינתן יהיה אכיף ולמניות יהיה ערך.

23. לטענת המבקש מניות החברה הן נכס המקנה כוח למחזיק בהן לפעול בחברה על-כן החברה עצמה ומניותיה מהוות חלק בלתי-נפרד מהתביעה. כונס הנכסים יתפוס את המניות ויוכל להפעיל את החברה. המבקש ציין כי מלחמתו היא להפעיל את החברה ולהחזירה למצב בו הייתה לפני שעזבה.

24. לעניין ההליכים המשפטיים שננקטו על-ידי המשיב בערכאות אחרות נטען כי הם אינם קשורים להליך דנן. שתי התביעות הכספיות הינן בגין הלוואת בעלים של המשיב ובת זוגו לחברה ואילו התביעה בבית-הדין נועדה לגביית שכרו כעובד של החברה שפוטר.


עמוד 187 בספר:


25. באשר לשיהוי טען המבקש כי מצב החברה דהיום שונה ומחייב מינוי כונס נכסים, בפרט שחברה אחרת מפעילה את הציוד ולא ידוע לו מהו הקשר החוזי בין החברה לחברת א.י.

26. המשיב טען כי המבקש הכשיל תביעה על סכום נכבד כנגד ספק של החברה משחזר בו מהסכמתו לחתום על תצהיר לצורך הוכחת החוב ובכך חיבל קשות בחברה. בנוסף נטען כי המשיב מציג את עצמו כאורגן של החברה בניגוד לאסור שהוטל עליו בצו המניעה.

27. המשיב טען כי המבקש מוגבל באמצעים בהוצל"פ וממילא אינו מורשה לנהל תאגיד. לעניין דחיית הבקשה להקפאת הליכים כנגד החברה נטען כי הבקשה נדחתה בשל כשלים טכניים ולא לגופה. עוד נטען כי מכונות החברה משועבדות בליסינג כשהמשיב נטל את ההלוואה לרכישתן וערב אישית להחזרתן ועל-כן לא ניתן למוכרן.

28. המשיב הסביר כי המהלך האחרון שננקט לשיתוף פעולה עסקי בין החברה לחברת א.י., נועד לשחרר את החברה מחנק הנושים. פעולה עסקית זו הוחלטה על ידו כמנהל החברה וכמי שמנהלה מזה תשע שנים. המשיב טען כי המהלך אינו בבחינת הברחת נכסים לאור עובדת שעבודן של המכונות בערבות אישית שלו.

ההתפתחויות לאחר הדיון
29. בסיום הדיון הועלו שתי הצעות. אחת מהן הייתה כי המבקש ישקול ליטול על עצמו את הערבויות לחברה במקום המשיב ובתמורה יעביר לו המשיב את מניותיו ויבטל את ההסכם עם חברת א.י. לצורך האמור, נקבע כי רו"ח של החברה יעביר פירוט של הערבויות האישיות של המשיב. ההצעה הנוספת,


עמוד 188 בספר:

תהיה נוכחות של נציג מטעם המבקש פעם בשבוע במשרדי המבקש כדי לבדוק האם לא נמכרו מכונות.

30. המשיב המציא דו"ח בדבר מצבת החובות העדכניים של החברה להם הוא ערב אישית בגובה של כ- 7 מיליון ₪. הדו"ח נערך על ידו בסיוע רו"ח של החברה.

31. בתגובה לדו"ח הודיע המבקש כי אינו יכול לברר את נכונות הרשימה הואיל והוא מנוע מלפנות לנושים בשם החברה מכוח צו המניעה הזמני שניתן, ואולם לסברתו החובות מופרזים. המשיב הודיע על סירובו לקבל על עצמו את ערבויות המשיב, והדגיש כי ככל שהחובות אמיתיים הרי שהדבר מחזק את הצורך במתן צו למינוי כונס נכסים על-מנת לשמור על מה שנותר מהחברה בטרם התדרדרות טוטאלית במצבה הכלכלי.

המבקש ביקש כי תינתן החלטה בבקשתו למתן צו כינוס נכסים זמני.

דיון והכרעה
32. בית-משפט רשאי למנות כונס נכסים זמני על נכס של המשיב, אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, "כי קיים חשש ממשי לפגיעה ניכרת בערכם של הנכסים או לכך שהמשיב או אדם אחר מטעמו עומד להעלים את הנכסים או להשמידם... וכי אי-מתן הצו יכביד באופן ממשי על ביצוע פסק-הדין" (תקנה 387ב לתקנות).

מניות החברה הן נכס של המשיב ועל הבעלות והשליטה בהן נסב תיק זה. על-כן, נדחית הטענה המקדמית של העדר יריבות.


עמוד 189 בספר:


33. נפסק כי "לא על נקלה ימנה בית-המשפט כונס נכסים זמני לפני שניתן פסק-הדין". עוד נפסק כי "סעד של מינוי כונס נכסים הינו סעד חמור, שכן בפעולותיו - שהן במהותן השתלטות על נכסים וניהולם - מפקיע כונס הנכסים את שליטתו של אדם בקניינו" (רע"א 9911/01 טלפז תדלוק והשקעות בע"מ נ' פז חברת נפט בע"מ, פ"ד נו(6), 550 (2002); רע"א 11356/05 דף רץ שירותי הדפסה בע"מ נ' דן אנד ברדסטריט (ישראל) בע"מ, תק-על 2007(2), 326 (10.4.07).

34. סעד של כינוס נכסים זמני נחשב לסעד מרחיק לכת. מדובר בסעד הפולשני ביותר מבין הסעדים הזמניים, שכן הוא פוגע בקניינו של המשיב עד כדי הפקעת הנכסים מרשותו וניהולם במקומו. גם עוצמת פגיעתו הפוטנציאלית בפעילותו של המשיב בנכסו רבה, במיוחד לאור היותו בעל אופי מתמשך. יוסף לכך כי הן מינוי הכונס והן הצורך במנגנון פיקוח שיפוטי המתחייב מן המינוי, כרוכים בעלויות ממשיות (ראה ד' שוורץ סדר דין אזרחי, חידושים, תהליכים ומגמות, הוצאת הקריה האקדמית אונו, 475-471).

35. בקשת המבקש למינוי כונס נכסים נסמכת על טענות שהועלו בהתדיינויות קודמות, במסגרת צווי מניעה וצווי עשה זמניים שביקשו השניים, כל אחד כנגד משנהו, כשהמבקש עותר להחזירו לחברה עד לתום בירור הסכסוך, בעוד המשיב מבקש למנוע את חזרתו של המבקש לחברה בתקופת הביניים לאחר שכבר פוטר.

36. כבוד המותב הקודם קבע בהחלטתו מיום 26.2.2009 כי עילת תביעתו של המשיב מתבססת בראיות לכאורה, וכי לפי המצב הנוכחי- ניהולה של החברה מצוי בידי המשיב כשש שנים, ומצב זה יש לשמר, ולא להסיגו לאחור על-ידי החזרת המבקש לעבודה בחברה. עוד קבע כבוד המותב הקודם כי החזרתו של


עמוד 190 בספר:

המבקש למפעל עשויה לגרום לשיבוש פעילותה של החברה. החלטה זו אושרה על-ידי בית-משפט המחוזי הנכבד ביום 26.5.09, אשר ציין בהחלטתו כי העובדה כי המשיב ניהל לבדו את החברה במשך שש שנים, מלמדת על כך שההעברה הייתה העברת אמת, וכל הטענות דהיום כנגד כשירות העברת המניות וזמניות העברתן נגועות לכאורה בחוסר תום-לב ואינן אלא ניסיון קלוקל להסיג את המצב לאחור. עוד הוסיף כבוד בית-משפט המחוזי כי הראיות מצביעות לכאורה על כך, שהמחזיק בכלל המניות בחברה הוא המשיב, חרף הרישום, שלכאורה טעון תיקון. המשיב גם מנהל את החברה מאז קיבל אותה לידיו ועד היום. זה הוא המצב אותו יש לשמר.

37. כפי שנקבע בהחלטות קודמות יש לשמר את המצב לפיו המשיב מנהל את החברה, אלא-אם-כן יוכיח המבקש כי חל שינוי נסיבות מהותי המצריך את שינוי המצב הקיים.

לצורך האמור אבחן האם נתמלאו התנאים למינוי כונס נכסים זמני כנדרש בתקנה 387ב לתקנות.

38. ראשית יש לבחון האם הונחה תשתית ראייתית לטענות של הברחת, העלמת או השמדת נכסי החברה. המשיב לא הכחיש כי נרקם שיתוף פעולה עסקי בין החברה לחברת א.י. אלא שהסביר כי שיתוף זה נועד לאפשר לחברה את המשך פעילותה. הסברו של המשיב מקובל עלי ואינני מוצאת בשיתוף הפעולה העסקי משום ראיה להברחת נכסי החברה. ממילא מוסר החשש להברחת המכונות בשל שעבודן וקיומו של צו מניעה האוסר את מכירתן או העברתן. וככל שהחשש מופנה גם כלפי דיספוזיציה במניות הרי שניתן להסירו על-ידי הטלת עיקול על המניות ברשם החברות.


עמוד 191 בספר:

כבר נקבע כי כינוס הכנסים הוא סעד קיצוני אשר יינתן רק כאשר סעדים חמורים פחות, אינם מספקים על-מנת לשמר את נכסי החייב עד התברר הדין (ראה ע"א 447/92 הנרי רוט נ' אינטרקונטיננטל קרדיט קורפריישן, פ"ד מט(2), 102, 110 (1995)).

בענייננו ניתן לשמר את נכסי החברה באמצעות סעדים חלופיים פחותים בחומרתם.

39. גם החשש לפגיעה ניכרת בערכו של הנכס לא הוכח. אדרבא, דווקא בשל ערבותו האישית של המשיב לחובות החברה חזקה עליו שיעשה ככל יכולתו לשם קידום ענייני החברה, שכן באם החברה חלילה תקרוס עשוי המשיב להידרש לפרוע את חובותיה מכוח ערבותו האישית לחלק הארי של חובותיה.

40. נותר לי איפוא לבחון את התנאי האחרון, לפיו אי-מתן הצו יכביד על ביצוע פסק-הדין ככל שזה יינתן. בהקשר האמור הפנה המבקש לבקשת החברה למתן צו הקפאת הליכים כראייה להיותה של החברה בקשיים כלכליים אשר לטענתו מחזקת את הצורך במינוי כונס נכסים כדי שבסופו של הליך פסק-הדין שיינתן יהיה אכיף ולמניות יהיה ערך.

41. מעיון בבקשה למתן צו הקפאת הליכים עולה כי החברה נכנסה לקשיים עד כי יקשה עליה להמשיך ולעמוד בהתחייבויותיה הכספיות. מדובר בחברה לעיבוד שבבי המעסיקה כ- 30 עובדים. מהבקשה עולה כי בשלהי 2007 רווחה בענף שמועה כי בכוונת התעשייה האווירית לספק לענף לעיבוד השבבי תעסוקה במיליוני שקלים, זאת עקב העובדה, כי קיבלה לידה חוזה ארוך טווח מחברת בואינג, לצורך ייצור חלקים שונים עבור מטוס נוסעים חדש. בעקבות כך רכשה החברה ציוד ומכונות בהיקף של כ- 3 מיליון ₪ שמומנו כמעט באופן


עמוד 192 בספר:


מלא על-ידי חברות ליסינג שונות. אולם בתחילת שנת 2008 נכנס המשק העולמי למיתון, והפרויקט הנ"ל הוקפא. העודף בגורמי הייצור בענף, לצד ירידה חדה בפעילות והקפאת הפרויקט הנ"ל גרם לירידה חדה מאוד בביקושים, לירידת מחירים בענף ואבטלה כבדה בקרב גורמי הייצור. החברה ציינה בבקשתה, כי פעילות שיווקית אגרסיבית לצורך גיוס לקוחות חדשים לחברה החלה לתת את אותותיה, וכבר בחודש 11-12/10 צפויה החברה לבצע עבודות בהיקף של מיליון ₪.

42. בקשת החברה למתן צו הקפאת הליכים נדחתה ביום 29.12.10 בעיקר בשל פגמים פרוצדוראליים באופן הגשתה, והודגש כי אין בדחייתה כדי למנוע מהחברה להגיש בקשה נוספת.

43. ואולם, מהבקשה ניתן ללמוד כי כבר בשנת 2008 נפגעה פעילותה הכלכלית והחברה החלה לצבור פיגורים בהחזרי ההלוואות, פיגורים בתשלומים לספקים כמו גם חובות לשלטונות המס. ולמעשה מאז השקיעה החברה מאמצים על-מנת לשרוד באמצעות פריסת חובות אצל חברות הליסינג, פריסת חובות בביטוח לאומי ומעבר לעבודה על בסיס מזומן אצל ספקים. והחל מסוף שנת 2010 נעשית עבודה מאומצת להבראת החברה.

44. עוד נלמד מהבקשה כי ענף העיבוד השבבי הינו ענף שלמעשה מוכר שעות עבודה של מכונות לעיבוד שבבי. כאשר המטרה האסטרטגית של החברה הינה בניית תעסוקה למכונות במשך 30 ימי עבודה בשבוע 20 שעות ביממה. נטען כי שווים של הנכסים במקרה של כינוס ופירוק ומכירתם במימוש מהיר נמוך משמעותית משווים של נכסים אלה תוך הפעלתם כעסק חי והשבחתו.


עמוד 193 בספר:


45. תביעתו העיקרית של המבקש היא למתן צו הצהרתי בדבר בעלותו ברוב הון מניות החברה ואין בה עתירה לסעד כספי. נטען בפני כי המבקש נקט בצעדים שונים אשר פגעו בצורה ניכרת בחוסנה הכלכלי של החברה. למבקש מוקדש פרק בבקשה למתן צו הקפאת הליכים, במסגרתו נטען כי נקיטתו בהליכים משפטיים כנגד החברה והעובדה כי קיבל עיקולים זמניים אצל מגוון רחב מאוד של לקוחות בהיקף כולל של 350 אלף ₪ עצרו לחלוטין את פעילות החברה ופגעו בעבודה המאומצת להבראתה. אמנם עיקולים אלה בוטלו מאוחר יותר אלא שהנזק כבר נגרם.

46. במשך למעלה משמונה שנים משמש המשיב כדירקטור יחיד של החברה והינו מורשה החתימה היחיד בשם החברה. בתוקף תפקידו כמנהל החברה קיבל המשיב החלטה אסטרטגית ויזם שיתוף פעולה עסקי עם חברת א.י. .

למבקש אין כיום זכויות כבעל מניות בחברה ותביעתו להכרה בו כבעל רוב מניות החברה וכדירקטור טרם נתבררה. ההליכים המשפטיים שנקט בהם המשיב פגעו בחוסנה הכלכלי של החברה, וכעת עותר הוא למינויו של כונס נכסים זמני אשר עשוי לסתום את הגולל על קיומה של החברה.

47. העובדה היא כי החברה עדיין עובדת ופעילה ולא הוכח בפני אחרת.

הסעד לו עותר המבקש הינו סעד קיצוני במיוחד שמטרתו אינה שמירת מערכת הנסיבות הקיימת עובר להגשת הבקשה, אלא שינויה - הפקעת ניהול החברה מידי המשיב והעברתה לידי כונס נכסים באופן שעשוי להביא בסופו של יום לפירוקה - והכול בטרם נתבררה התביעה לגופה ובטרם הוכח כי יש לו זכות כלשהי כבעל מניות בחברה.


עמוד 194 בספר:


בנסיבות אלה, באיזון בין הזכויות המתנגשות של הצדדים, הפגיעה בזכות הקניין של המשיב אינה מידתית ואחריתה מי ישורנה.

48. ולבסוף אציין כי הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר. כתב התביעה הוגש עוד בשנת 2008 וכבר בשלב זה היה ידוע כי מצבה הכלכלי של החברה בכי רע, הואיל וכבר במועד זה נפגעה פעילותה הכלכלית של החברה ועובר לשנה זו נטלו הלוואות לצורך רכישת מכונות וציוד. כאשר, למעשה, בשנתיים העוקבות הפגיעה הכלכלית נתנה את אותותיה ברווחי החברה.

המבקש פנה בבקשה דנן לאחר שבקשותיו למתן צווים זמניים נדחו ובמטרה להיטיב את מצבו בתביעה העיקרית. כידוע על המבקש סעד זמני מוטלת חובה לשכנע את בית-המשפט כי דוחק הנסיבות מצדיק את הצורך בהתערבותו המוקדמת עוד בטרם בירור התביעה וקביעת זכויות הצדדים. מבקש המתמהמה בהגשת בקשתו, סותר בכך את טענתו שהצו חיוני ושנתינתו אינה סובלת דיחוי (רע"א 920/05 חסין אש תעשיות בע"מ נ' קוניאל אנטוניו ישראל בע"מ, תק-על 2005(1), 4171 (28.3.05); רע"א 5240/92 חלמיש חברה ממשלתית עירונית לשיקום הדיור בת"א יפו בע"מ נ' אשרז עיבוד נתונים בע"מ ואח', פ"ד מז(1), 45 (1992)). קל וחומר, שאין מקום להיעתר לבקשה שעה שהמשיב נוקט בעבודה מאומצת להבראת החברה, ובהיעתרות לבקשה יהיה משום הסגת המצב לאחור תרתי משמע.

סוף דבר
49. הבקשה למינוי כונס נכסים זמני נדחית, וכן לא ניתנים צווים חלופיים לנוכח דחיית ההצעות שהועלו על-ידי המבקש."