botox

סעד זמני - פסיקת מזונות זמניים



עמוד 309 בספר:


1. מבוא
מזונות זמניים הינה אחת מצורותיו של הסעד הזמני. כלומר, בתביעת מזונות יכול בית-המשפט ליתן צו למזונות זמניים "עד לחשבון" ולפני היכנסו לבירור התביעה גופה {תמ"ש 20292/96 פלוני נ' אלמונית, פדאור 98(7), 584 (1998)}.

דמי המזונות הזמניים הם הכספים הדרושים לזכאים, לפי שיקול-דעת בית-המשפט, לצרכי מחיה עד לסיום הדיון בתובענה {תמ"ש 70440/96 רחל בכר נ' יוסף בכר, פדאור 97(5), 146 (1997)}.

מזונות זמניים הינם אחת מצורותיו של סעד זמני, והוא ניתן למי שזקוק לו עד שיתברר דינו, קרי: תפקידו להסדיר זמנית מצב ביניים {ע"א 342/83 גלוזמן נ' גלוזמן, פ"ד לח(4), 105, 108 (1989); ע"א 37/68 גינז נ' מאירי, פ"ד כב(1), 525 (1968)}.

מזונות זמניים הם סוג מיוחד של סעד זמני, מעין צו עשה שלמעשה מחולל שינוי במצב הקיים. סעד זה, משית על החייב חבות במזונות שלא הוטלה עליו עד כה במטרה להבטיח את קיומם של הזכאים למזונות עד לבירור המשפט {תמ"ש (משפחה טב') 9494-11-10 מ.א נ' א.א., תק-מש 2011(1), 641, 651 (2011)}.


עמוד 310 בספר:


נעיר כי אין בעובדה כאמור כדי למנוע את האפשרות להעניק סעד זמני, בייחוד סעד של מזונות זמניים אך יש בכך כדי להצדיק קביעת תנאים דווקניים לנתינתו או לכל הפחות להורות כי על בית-המשפט לקבוע בזהירות רבה את יכולתו הכספית של הנתבע ואת צרכי הקטין, תוך שימת דגש על העובדה כי מדובר בסעד זמני המתבסס על ראיות לכאוריות בלבד {רע"א 324/88 אדר נ' אדר, פ"ד מב(3), 347, 351 (1988); ע"א 2398/97 אייל נ' אייל, פ"ד נא(5), 608 (1997)}.

משניתן פסק-דין בתביעת מזונות "בולע" הוא את החלטת המזונות הזמניים, וצו זמני זה אינו תקף עוד. המשמעות היא שכל סכום ששולם על-פי החלטת המזונות הזמניים ניתן לקיזוז מהסכום של המזונות שנפסק בפסק-הדין.

לעיתים המתנה עד לקדם המשפט הראשון מעמידה את התובע בפני "שוקת שבורה" וללא אמצעי קיום מינמליים. לכן, קבע המחוקק כי בסמכותו של הזכאי למזונות לפנות לבית-המשפט בבקשה לפסוק לטובתו מזונות זמניים {ראה לעניין זה תקנה 265 ו- 266 לתקסד"א}.

ככלל, מטרתה של פסיקת מזונות זמניים היא לאפשר לזכאי לקבל סעד זמני של מזונות לתקופת ביניים, ללא המתנה ממושכת, ולא להקשות עימו.

חשוב להדגיש כי לאחר שבית-המשפט פסק מזונות זמניים לזכאי, בסמכותו לשנות את גובה המזונות הזמניים כמו שהוא מוסמך לשנות תנאי כל סעד זמני שניתן במסגרת תביעה {ראה להלן בהרחבה}. כלומר, לבית-המשפט הסמכות לדון בבקשה לשינוי מזונות זמניים שנפסקו על ידו.


עמוד 311 בספר:


כאמור, בענייני מזונות, נפסקים לא אחת מזונות זמניים שלא במעמד שני הצדדים או בנוכחותם, עד שתתברר התביעה לגופה. פסקי-דין זמניים למזונות הם ממאפייניה הידועים של תביעת מזונות שבה אין נותנים למשפחה להמתין למזונותיה עד שתתברר התביעה בראיות {רע"א 443/98 יהודית יעקובוביץ ואח' נ' אריה יעקובוביץ, תק-על 98(3), 141 (1998)}.

מטרת "המזונות הזמניים" היא למנוע מצב בו משך ההליכים המשפטיים יביאו את התובעים לקשיים בקיומם הפיזי. סכום המזונות הזמניים אינו בא לשקף את הסכום הסופי של המזונות אם כי יש בו כדי להצביע על מינימום מחייב.

יצויין כי בקשה למזונות זמניים כמוה ככל סעד זמני אחר {ראה רע"א 2923/97 פורת נ' פורת, תק-על 92(2), 2934 (1992); ע"א 37/68 גינז נ' גינז (מאירי), פ"ד כב(1), 525 (1968)}.

המזונות הזמניים אינם אלא אחת מצורותיו של סעד זמני {ע"א 342/83 גלוזמן נ' גלוזמן, פ"ד לח(4), 108 (1989)} והם ניתנים ככלל מבלי "להיכנס בעבי הקורה" {ע"א 542/68 בן סירה נ' בן סירה, פ"ד כג(1), 169 (1969)} אולם, משנפסקו מזונות זמניים נושא המבקש באחריות על הנזקים העלולים לנבוע מהם {בע"מ 4589/05 פלוני נ' פלונית ואח', תק-על 2005(4), 1455 (2005)}.

כב' השופט א' רובינשטיין גורס ב- בע"מ 4589/05 {פלוני נ' פלונית ואח', תק-על 2005(4), 1455 (2005)} כי "צד המבקש סעד זמני ביתר, הניתן מבלי שיש בידי בית-המשפט סיפק לברר את הסוגיה לגופה, חייב להיזהר בבקשתו, ולהיות מודע שהוא עלול, במקרים מסויימים, להיתפס כאחראי לנזק שגרם, ובמיוחד אם המצג שהוצג בבקשה למזונות זמניים הוצג בחוסר תום-לב".


עמוד 312 בספר:


במקרה דנן, טען המבקש כי נוכח המזונות הקבועים שנפסקו נמצא ששילם 159,000 ש"ח ביתר, בתקופה ששילם את המזונות הזמניים.

במקרה הנדון המדובר היה בשני ילדים, שאחד מהם נפגע מאוד עקב הפרידה והוצרך לעבור לפנימיה טיפולית, על-כן סכום המזונות הזמניים שיקף את המצב שקדם להידרדרותו של הבן ולא היה מצג שווא של המבקשת - האם, ולכן בקשת האב, לקזז את חוב המזונות או לוותר על סכום שלא שולם, נדחתה.

אומנם, במסגרת בקשה לסעד זמני, ישקול בית-המשפט שיקולים שונים, שבחלקם אינם אומנם רלוונטיים לנושא מזונות, באשר על פניו ברור כי חלה חובה, על המשיב בבקשה, לשאת במזונות ילדיו. אולם עדיין העניין נתון לשיקול-דעת הערכאה הדיונית, ולא בנקל תתערב ערכאת ערעור בשיקול-דעת זה {רע"א 438/88 יום טוב נ' סלוטקין, תק-על 88(3), 516 (1988)}.

כך למשל נקבע ב- בע"מ 10650/05 {פלוני נ' פלונית, תק-על 2005(4), 3830 (2005)} כי על פסיקת מזונות זמניים ניתן להגיש ערעור, אך מידת התערבותה של ערכאת הערעור בהחלטת בית-המשפט לענייני משפחה תהיה קטנה.

במקרה הנדון קבע בית-המשפט לענייני משפחה כי המשיבה אינה זכאית למזונות זמניים מעבר לדמי המדור, על-סך 750 דולר לחודש, שנפסקו לה ולקטינה, כיוון שאפסה כל תקווה להמשך חיי הנישואין של הצדדים ואין לתמרץ את המשיבה למשוך את חיי הנישואין באופן מלאכותי.

בערעור, ציין בית-המשפט המחוזי כי אמנם ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בסוגיית פסיקת מזונות זמניים, אך קבע כי שלילה מוחלטת של


עמוד 313 בספר:

מזונות זמניים עשויה להצדיק התערבות מעין זו. במקרה דנן קבע בית-המשפט כי היה ראוי לפסוק מזונות זמניים למשיבה, שכן היא אינה משתכרת ואף לא השתכרה טרם נישואיה, ונראה כי המבקש חי ברווחה לפחות ככל העולה מתנאי מגוריו.

על החלטת בית-המשפט המחוזי הגיש המבקש את בקשת רשות הערעור הנדונה, ובה העלה שאלה עקרונית בדבר מידת התערבותה של ערכאת הערעור בהחלטת הערכאה הדיונית בדבר מזונות זמניים, כאשר הערכאה הדיונית עוסקת בכל היבטי הסכסוך ומכירה את הצדדים.

כב' השופטת ע' ארבל דחתה את הערעור וקבעה כי "התערבות ערכאת הערעור בקביעת הערכאה הדיונית הנוגעת למזונות זמניים אמנם מצומצמת, אך אין בכך בכדי לשלול את שיקול-דעתה של ערכאת הערעור להתערב במקרים המתאימים, וודאי שאין בכך כדי להצדיק דיון בסוגיה בגלגול שלישי".

עמדה חריפה ונוקשה יותר בעניין ערעור על מזונות זמניים בפני בית-משפט העליון, הובעה על-ידי כב' השופט א' רובינשטיין ב- בע"מ 928/06 {פלונים נ' פלוני, תק-על 2006(1), 1663 (2006)} לפיה "בדרך-כלל לא יתערב בית-משפט לערעורים בהחלטה שעניינה סעד זמני... החלטה בעניין מזונות זמניים, כשמה, היא סעד זמני... כל שכן כאשר ערכאה שלישית מתבקשת לפסוק סעד ביניים בהליך שהוא עצמו בקשת רשות ערעור על סעד ביניים" {ראה גם ע"א 238/73 ישראל שרעבי נ' נסים חמצני, פ"ד כח(1), 85 (1973)}.

זאת ועוד. מזונות זמניים הם סעד זמני. לפיכך אין למצוא, מן הבחינה העקרונית, מניעה לפסיקתם גם על-ידי ערכאת הערעור במסגרת תקנה 471


עמוד 314 בספר:

לתקסד"א. ואולם, סמכות לחוד והתנאים להפעלת הסמכות לחוד {ראה גם ע"א 2398/97 אייל דלק, קטין ואח' נ'אייל אבנר, תק-על 97(4), 2 (1997)}.

סעד זמני בערעור ניתן, כאמור בתקנה 471 לתקסד"א, רק אם קיימים "טעמים מיוחדים" לכך. בדרך-כלל, ניתן ללמוד על "טעם מיוחד" מתוך בחינת הנזק הצפוי לכל אחד מהצדדים כתוצאה ממתן הצו הזמני או אי-נתינתו.

בית-המשפט נוטה להושיט סעד זמני למערער, אשר מלבד שיש לו סיכוי טוב לזכות בערעור, צפוי גם לנזק בלתי-הפיך עד להכרעה בערעור, או, לפחות, למערער שמאזן הנזקים והנוחות נוטה בבירור לטובתו.

כך במקרה רגיל. אולם ייתכנו מצבים אשר מן הראוי להקשיח בהם את התנאים למתן הסעד הזמני. אחד מאותם מצבים הוא כאשר הסעד הזמני שבית-המשפט מתבקש לתת אינו אמור לשמר את המצב הקיים עד להכרעה בערעור, אלא דווקא לשנותו.

הדברים נכונים במיוחד בנסיבות שבהן הסעד הזמני זהה לסעד הסופי המתבקש בערעור, כולו או חלקו {ראה בש"א 459/89, ע"א 674/89 טורטן נ' ההתאחדות לספורט בישראל, פ"ד מג(4), 563 (1989)}.

כזה הוא הסעד של מזונות זמניים. מזונות זמניים הם מסוג הסעדים הזמניים המחוללים שינוי במצב הקיים. אומנם, בעובדה זו, כשלעצמה, אין עדיין כדי למנוע את האפשרות להעניק סעד זמני, ובמיוחד סעד של מזונות זמניים.

מזונות זמניים, מעצם טיבם ומהותם, אמורים להטיל על החייב במזונות חובת עשה, שלא הוטלה עליו עד כה, מתוך מטרה להבטיח את קיומם של הזכאים


עמוד 315 בספר:

למזונות עד לבירור המשפט. יחד-עם-זאת, יש באופיו של הצו לתשלום מזונות זמניים, כדי להצדיק קביעת תנאים דווקניים לנתינתו, במיוחד כשהוא מתבקש מלפני ערכאת הערעור.

אכן, גם בית-המשפט של ערכאה ראשונה מגביל עצמו בפסיקת מזונות זמניים. מזונות זמניים אינם ניתנים אלא בנסיבות שבהן אין לתובע יכולת להמשיך ולכלכל את עצמו עד לתום המשפט.

דמי המזונות הזמניים הם הכספים הדרושים לזכאים לכך, לפי שיקול-דעת בית-המשפט, למחייתם עד לסיום הדיון בתביעה. לכן לא יפסוק בית-המשפט מזונות זמניים, אם מצויים בידיהם כספים מספיקים למחייתם עד לבירור המשפט {דברי כב' השופט מ' שמגר ב- ע"א 342/83 גלוזמן נ' גלוזמן, פ"ד לח(4), 105 (1989); ראה גם רע"א 324/88 אדר נ' אדר, פ"ד מב(3), 347 (1988); ע"א 37/68 גינז נ'מאירי, פ"ד כב(1), 525 (1968); רע"א 2923/92 פורת נ' פורת, תק-על 92(2), 2934 (1992)}.

אם כך הדין בערכאה הדיונית, לא כל שכן לאחר שערכאה זו פסקה כבר את הדין, והגיעה לכלל מסקנה כי יש בסכומים שנקבעו בפסק-הדין כדי לאפשר את מחייתם של הזכאים למזונות.

קביעה שיפוטית כאמור מגביהה ומכבידה את הדרישות הניצבות בפני מי שמבקש מזונות זמניים מידיה של ערכאת הערעור. עליו לשכנע את בית-המשפט כי אין בידיו, ולו בדוחק, אמצעי קיום בסיסיים עד להכרעה בערעור. המקרים, בהם יוכל המבקש להרים נטל זה, הם חריגים ונדירים. בית-המשפט שלערעור עשוי לדחות את הבקשה גם בהתקיים נסיבות שדי היה בהן לזכות את התובע במזונות זמניים בערכאה הדיונית.


עמוד 316 בספר:


תקנה 258יז לתקסד"א קובעת כי צו עיקול בתביעת מזונות לא יעלה על סכום המזונות הנתבע לתקופה של שנתיים, אלא-אם-כן קיימים טעמים מיוחדים שירשמו.

צו העיקול יפקע תוך 5 שנים ממתן פסק-הדין.

אם ניתן צו העיקול בפסק-דין למזונות לפני שבית-משפט לענייני משפחה הוסמך לדון בתביעה באותו מקום, יפקע צו העיקול תוך 5 שנים ממתן פסק-הדין או תוך 6 חודשים מהסמכת בית-המשפט לפי המאוחר.

נדגיש כי אין צורך בראיות מפורטות כדי להוכיח צרכים בסך של 1,150 ₪ לילד {ויש גם כאלה שפוסקים 1,250 ₪ ו- 1,300 ₪; ראה גם תמ"ש (ת"א) 103720/97 ק' נ' ואח' נ' מ' נ', תק-מש 2003(1), 249 (2003); תמ"ש (ת"א) 67760/99 כ' ע' ואח' נ' כ' ג', תק-מש 2002(3), 102 (2002)}. סכום זה אינו כולל את חיובו של האב במדור ילדו כלומר, חלק יחסי משכר הדירה או מהחזרי המשכנתא והגן.

כמעט בכל המקרים, כאשר מדובר בחיוב בגין הלוואת משכנתא שהוא חיוב גבוה לעומת שכר דירה ריאלי, ראו בו חיוב הוני. יחד-עם-זאת, מקום שאי-תשלום הלוואת המשכנתא עלול היה להביא לאובדן קורת גג מעל ראשי הזכאים למזונות, ברוב המקרים חוייב האב/בעל בתשלום המשכנתא, כסעד זמני עד להכרעה בעניין פירוק השיתוף {תמ"ש (משפחה נצ') 39427-06-11 ר.ש. (קטינה) באמצעות אמן אפוטרופא טבעית נ' ע.ש., תק-מש 2012(3), 500 (2012)}.


עמוד 317 בספר:


ביום 6.8.12 התקין שר המשפטים תקנות חדשות שהחליפו ותיקנו את תקנות 265 ו- 266 לתקסד"א {בג"ץ 6001/10 פלוני נ' שר המשפטים, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012)}. בשל חשיבותן נביא את לשון התקנות כלשונן:

'265. פסיקת מזונות
(א) בעל דין שהגיש תביעה למזונות ומבקש שיפסקו לו מזונות זמניים יגיש בקשה לפסיקת מזונות זמניים (להלן: הבקשה); בבקשה יפרט המבקש את טיעוניו, ויצרף תצהיר שבו יאמת את העובדות שביסוד הבקשה וכן אסמכתאות.
(ב) בקשה למזונות זמניים תוגש כבקשה לסעד ביניים כאמור בתקנה 258ד(ד).
(ג) המשיב יגיש את תשובתו לבקשה בצירוף הרצאת פרטים (להלן: התשובה) בתוך עשרה ימים מיום שהבקשה הומצאה לו אלא-אם-כן הגיש עד למועד האמור בקשה ליישוב סכסוך לעניין המזונות הזמניים; בתשובה יפרט המשיב את טיעוניו ויצרף תצהיר שבו יאמת את העובדות שביסוד הבקשה וכן אסמכתאות.
(ד) הגיש המשיב בקשה ליישוב סכסוך כאמור בתקנת-משנה (ג), תזמין יחידת הסיוע את בעלי הדין לפגישה שתתקיים בתוך עשרה ימים, על הפגישה יחולו תקנות 258כב ו- 258כד; סירב המבקש להופיע לפני יחידת הסיוע ונמסרה על כך הודעה בכתב לפי סעיף 5(ג) לחוק בית-המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995 (להלן: ההודעה), או שהמשיב לא התייצב לפגישה ביחידת הסיוע, יגיש המשיב את תשובתו כאמור בתקנת-משנה (ג) בתוך עשרה ימים מיום שהומצאה לו ההודעה או מהמועד שנקבע לפגישה ביחידת הסיוע.
(ה) לא הגיעו בעלי הדין להסכמה בפגישה ביחידת הסיוע בעניין הבקשה או להסדר בגישור לפי תקנה 258כד תודיע על כך יחידת


עמוד 318 בספר:

הסיוע לבית-המשפט; המשיב יגיש את תשובתו כאמור בתקנת-משנה (ג) בתוך עשרה ימים מיום הפגישה ביחידת הסיוע או מיום שהומצאה לבית-המשפט הודעה על הפסקת הגישור לפי תקנה 8(א) או 8(ג) לתקנות בתי-המשפט (גישור), התשי"ג-1993.
(ו) לא הגיש המשיב תשובה במועד כאמור בתקנות-משנה (ג) עד (ה), רשאי בית-המשפט לפסוק מזונות זמניים על יסוד הבקשה ובלבד שנוכח בית-המשפט שהייתה המצאה כדין של הבקשה למשיב.

266. דיון בבקשה לפסיקת מזונות זמניים
(א) בית-המשפט רשאי לפסוק מזונות זמניים על יסוד הבקשה והתשובה בלבד, או, אם ראה צורך בכך, לאחר חקירת המצהירים על תצהיריהם.
(ב) ראה בית-המשפט צורך לקיים דיון בבקשה כאמור בתקנת-משנה (א), יקבע מועד לדיון שיהיה לא יאוחר מ- 30 ימים מיום קבלת תשובת המשיב לבקשה.
(ג) החלטת בית-המשפט בבקשה תינתן מוקדם ככל האפשר.' "

ב- תמ"ש (משפחה נצ') 24824-04-12 {נ.ח.ח. נ' ס.ח., תק-מש 2012(2), 1250
(2012)} נפסק:

"1. בפניי מונחת תביעתה של הגב' נ.ח.ח, (פסיכולוגית במקצועה), כנגד המשיב, ד"ר ס.ח (רופא במקצועו) לתשלום מזונות אישה עבורה ולתשלום מזונות עבור שני ילדיהם הקטינים המשותפים. בנוסף לבקשה הוגשה הבקשה הנוכחית למתן סעד זמני בדמות פסיקת מזונות זמניים.

2. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, החלטתי להיענות לבקשה בחיוב באופן חלקי


עמוד 319 בספר:

וזאת על יסוד כתבי בי-דין של הצדדים כפי שמוסמך בית-המשפט לנהוג לפי תקנה 266 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984.

3. זאת בחרתי לעשות שעה שטרם התקיים דיון בבקשה ו/או קדם משפט בתביעה העיקרית ובשעה שפגרת הקיץ בפתח ודומה שלא יהא זה נכון ורואי להותיר התובעים ללא סעד זמני חודשים כה ארוכים."

2. עיון חוזר
ב- תמ"ש (משפחה ק"ג) 26250-12-11 {א.פ. נ' י.א.פ., תק-מש 2012(1), 668, 669 (2012)} נפסק:

"האם ניתן להגיש בקשה לעיון חוזר?
10. עסקינן בעיון מחדש בהחלטה בעניין בקשה לסעד זמני קרי, בקשה לקביעת מזונות זמניים מופחתים.

תקנה 368 לתקנות שכותרתה "עיון מחדש" קובעת כך:

'368. (א) לבקשת בעל דין רשאי בית-המשפט לעיין מחדש בצו זמני שניתן, אם ראה כי הדבר מוצדק בשל נסיבות שהשתנו או עובדות חדשות שנתגלו מאז מתן הצו, או אם ראה כי מלכתחילה לא הייתה הצדקה למתן הצו.'

11. מקריאת התקנה עולה כי בית-המשפט רשאי לעיין מחדש בצו זמני שניתן. התקנה אינה קובעת כי בית-המשפט רשאי לעיין מחדש בהחלטה אשר דחתה הענקת סעד זמני כבעניינו, אלא נקבע כי הבקשה תידון במועד הדיון.


עמוד 320 בספר:


12. אין חולק כי דרך המלך לתקיפת החלטות של בתי-המשפט אינה בדמות הגשת "בקשה לעיון חוזר" כל עוד לא חל שינוי נסיבות המצדיק את העיון מחדש, ואין לפנות לבית-המשפט שנתן את ההחלטה בבקשה חוזרת באותו עניין כאשר הטענות הינן "ערעוריות" באופיין ((ראו לאחרונה: רע"א 1574/11 שטראוס שיווק בע"מ נ' אורמן, פורסם בנבו (מיום 14.7.2011)).
יצויין כי גם לאחר עיון בנימוקים שהועלו בבקשה לעיון חוזר, לא מצאתי לנכון להיעתר לה. המדובר בבקשה שהוגשה עוד בטרם יבשה הדיו על החלטתי הקודמת ואין בבקשה שינוי נסיבות כלשהו או טעם אחר אשר מצדיק עיון מחדש בהחלטה.

לכאורה די בכך כדי לדחות את הבקשה, אולם נוכח הגשת תשובות לתגובות על-ידי המבקש כדבר שבשגרה יש להידרש גם לנושא זה.

האם לבעל דין מוקנית הזכות להגיש תשובה לתגובה בהליכים בבית-משפט למשפחה?

13. תביעה להפחתת מזונות אשר במסגרתה הוגשה בקשה לקביעת מזונות זמניים מופחתים, הינה במהותה, תביעה לביטול או שינוי של פסק-דין. זאת, בין אם פסק-הדין ניתן על יסוד הסכם בין הצדדים ובין אם מדובר בפסק-דין אשר ניתן לאחר הכרעה עניינית. לפיכך עסקינן בבקשת ביניים למתן סעד זמני בענייני משפחה, אשר מוגשת בבית-משפט לענייני משפחה מכוח תקנה 258ו' לתקנות.

14. חרף השוני בין בקשת ביניים לבין בקשה לפסיקת מזונות זמניים, המשותף לשנייהם הוא העובדה כי המחוקק קבע הליך דו שלבי ללא האפשרות (או באופן יותר מדוייק, הזכות) להגיש תשובה לתגובה. כך עולה הן מהנוסח של


עמוד 321 בספר:

תקנה 258ו(ב) שבה נקבע כי המסמך האחרון המוגש הוא תגובת המשיב (ככל שהוא בחר לעשות שימוש בפררוגטיבה שמעניקה לו התקנה להגיש תגובה מטעמו), וכן מכוח תקנה 265 העוסקת כאמור באופן ספציפי במזונות זמניים וקובעת כי המשיב יגיש תשובה לבקשה לפסיקת מזונות זמניים, אך אינה קובעת דבר באשר לזכותו של המבקש להגיש תשובה לתגובה במסגרת בקשה לפסיקת מזונות זמניים. ראה והשווה וראו לעניין זה החלטתו של כב' השופט דרורי כפי שהובאה ב- בר"ע 1081/05 פלונית נ' פלוני, פורסם בנבו (ביום 8.8.2006).

15. יפים לעניינו הדברים דברי כב' השופט (כתוארו אז) יעקב כהן ב- תמ"ש (כפ"ס) 4862/02 מלאכי נ' מלאכי, פורסם בנבו (29.4.2002) (להלן: "עניין מלאכי"):

'מתוך ההבדלים שיצר מחוקק המשנה בין כתבי הטענות בסדרי הדין הרגילים לבין כתבי הטענות בסדרי הדין בענייני המשפחה, ובעיקר אי-הקניית זכות לתובע בענייני משפחה למתן כתב תשובה, ניתן ללמוד כי מגמת מתקין התקנות הייתה לצמצם את האפשרות למתן "תגובה על תשובה" כשהדברים נוגעים בתובענות בענייני משפחה.'

נראה כי המגמה הייתה להקטין את אפשרויות "ההתנצחות" בכתב בין צדדים בנושאי המשפחה, הן במסגרת כתבי הטענות והן במסגרת הבקשות לסעדי ביניים.

אף כעניין שבמדיניות שיפוטית ומסיבות פרקטיות, נראה כי עדיף שלא להחיל את הוראות תקנה 241 (ג' - 1) על תובענות בענייני משפחה.


עמוד 322 בספר:


16. סדרי הדין שנקבעו בבית-המשפט לענייני משפחה הם בבחינת דין מיוחד (Lex Specialis) אשר גובר על הוראות הדין הכלליות. לשיטתי, אין מקום לפנות להוראת תקנה 241 לתקנות אשר עוסקת בבקשות ביניים אשר מוגשת בהליך אזרחי "רגיל" מקום שבו מחוקק המשנה מצא לנכון להתקין את תקנה 258ו שהינה הוראה ספציפית המסדירה את הליך הגשת בקשות הביניים בבית-המשפט לענייני משפחה. תקנה זו, כאמור, אינה קובעת כי לבעל דין זכות קנויה להגיש תשובה לתגובה.

17. לא למותר לציין כי גם תקנה 258י לתקנות קובעת כי לא יוגש אחרי כתב ההגנה כתב טענות נוסף אלא ברשות בית-המשפט, מעידה אף היא על מדיניות של מחוקק המשנה שלא להתיר הגשתן של תשובות לתגובות בבית-משפט למשפחה.

18. עם-זאת, בשים-לב להוראות תקנה 258ב לתקנות וכן לנוכח הוראת סעיף 8 לחוק בית-המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995 הרי שלבית-המשפט מוקנה שיקול-דעת האם להתיר, לאחר בחינת נסיבות העניין והגשת בקשה נפרדת, הגשת כתב תשובה. אולם לשיטתי כאמור, אין לבעל דין זכות קנויה לעשות כן.

19. עיון בתשובה לתגובה מעלה כי בכל מקרה אין בה כדי לשנות מהחלטתי מיום 16.1.2012. סבורני כי אין בתשובה לתגובה דבר אשר מוסיף לאמור בבקשה וכי יש בתשובה לתגובה התנצחות מיותרת אשר אינה מעלה או מורידה לצורך ההכרעה בבקשה.

20. לא למותר לציין כי בכל מקרה גם אם הייתי מתירה הגשת תשובה לתגובה, ברי כי אין כל הצדקה להגשתה של תשובה לתגובה המתפרשת על פני 17 עמודים אליה מצורפים 120 עמודים של נספחים (ובסה"כ 137 עמודים). קל


עמוד 323 בספר:

וחומר שעה שעסקינן בהענקת סעד זמני שמוענק עוד בטרם נשמעו הראיות בתיק. ראה לעניין זה דבריו של כב' השופט גרוניס רע"א 615/11 סופר מדיק (מדיק לייט) נ' ANTON HUBNER CMBH & CO. KG, פורסם בנבו ביום (27.3.2011).

מכל מקום, בשים-לב כאמור למועד הדיון הקרוב שנקבע בתובענה ליום 17.4.2012; בשים-לב למהות העניין שבו מתבקש בית-המשפט לשנות דמי מזונות קטינים שנקבעו בהסכם שאושר וניתן לו תוקף של פסק-דין, ובהינתן כי אם יימצא בסופו של הליך (ואיני קובעת מסמרות בעניין זה) כי היה מקום להפחתת המזונות, הרי הסעדים אמורים ככלל, לחול מיום הגשת התביעה.
לאור כל האמור לעיל, דינה של הבקשה לעיון חוזר, להידחות. התשובה לתגובה תוצא מהתיק."