עדות מפי השמועה בראי ההליך האזרחי והפלילי
הפרקים שבספר:
- מבוא
- כיצד לנהוג עם עד לפני תחילת חקירתו
- אימרת עד בעת ביצוע עבירה - "רס גסטה"
- אימרה של קורבן אלימות
- תעודות ציבוריות ונוכריות
- רשימות מוסדיות
- שאלה של משקל למול שאלת הקבילות
- היעדר התנגדות להגשת ראיה
- אימרת נפטרים
- הודאת בעל דין
- קביעות עובדתיות שנקבעו בפסקי-דין אחרים
- חוות-דעת מומחה
- תצהיר יהא ערוך בגוף ראשון
- תצהיר שבכתב
- חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים)
- דו"ח חקירה
- עדות יחידה
- דו"ח ועדה רפואית
- תרשומת
- הצעת מחיר
- הסתמכות על שמועות
- הסתמכות על הוראות יצרן
- ראיה נסיבתית
- תעבורה
- אי-ידיעה אישית
- מהי עדות מפי השמועה - דוגמאות
מהי עדות מפי השמועה - דוגמאות
ראיתי לנכון, להביא בפרק זה, דוגמאות מפסיקת בתי-המשפט לעדות מפי השמועה. מן הדוגמאות, ניתן יהיה בנקל, להבין מהי עדות מפי השמועה ומהי עדות "כשרה למהדרין".ב- חע"ק (מקומיים ב"ש) 15930-04-10 {מדינת ישראל - עיריית באר-שבע נ' סקר אבו אלקעאן, תק-של 2010(4), 161580, 161581 (2010)} נאמר:
"4. ע.ת. 2, מר דודו בוטורשווילי נכח בחלק מעדות הפקח הראשון באולם בחלק האחר היה מחוץ לאולם. עד זה העיד שראה יחד עם הפקח אברהמוב את נאשם שמבצע מכירה של ביצים. ע.ת. 2 ידע לחזור על עדות ע.ת. 1 בקשר לאירועים שהתרחשו לאחר רישום הדו"ח, המהומה והתערבות המשטרה, אך לא באמת זכר את האירוע. עד זה אישר שראה את הפעם הראשונה שע.ת. 1 ביקש מהנאשם להתפנות אך טען שבשלב זה "איגור ראה שיש לנאשם ביצים וביקש ממנו להתרחק". זוהי כמובן עדות מפי השמועה שאין לקבלה. עד זה אישר כי אינו זוכר את שאירע לפני ההתקהלות. מר בוטוראשוולי העיד כי ראה שהנאשם מכר ביצים מידו, בישיבה, לאדם אחר."
ב- תת"ע (תעבורה ת"א) 4300-06-10 {מדינת ישראל נ' יהודה שגיא, תק-של 2010(4), 153668 (2010)} נאמר:
"למעשה, הנאשם טוען, בלשון שאינה משפטית, שכול חומר הראיות הרשום בת/3, איננו קביל, בהיותו עדות מפי השמועה.
מקבל אני טענה זו, העד סמי אשר, מאשר זאת, באומרו '...אני משיב שאני זוכר שדיברתי איתך, אני חושב שגם לואיס היה איתנו, ואם לא היתה שיחה עם לואיס, אז כל הנתונים שהעברת לי, אני העברתי ללואיס, כי הוא רושם הדוחות'. (עמוד 2 לפרוטוקול, שורה 27-25)
אף העד רוזנקוביץ' מסר בעדותו "יכול להיות שיש דברים שנאמרו לי על-ידי סמי אשר, ואני כתבתי אותם...". (עמוד 6 לפרוטוקול, שורה 4)
לא נשללה, אם כן, טענת הנאשם ולפיכך, לא ניתן לקבל את ת/3, והעדות הנסמכת על ת/3, כראיה קבילה."
ב- תפ"ח (מחוזי חי') 20190-02-10 {מדינת ישראל נ' פלוני, תק-מח 2010(3), 13302, 13311 (2010)} נאמר:
"האח גם לא זומן לעדות על-ידי בא-כוח המאשימה לאחר שנשמעה טענה זו מפי המתלוננת, כדי להשיב על שאלות אלה ולתמוך בטענות המתלוננת בנושא חשוב זה וממילא לא השיב, האם כדברי המתלוננת, נשאל על ידה והוא 'לא זכר' (עמ' 28 לפרוטוקול), אם הפלאפון של המתלוננת היה אצלו. למעשה, דברי האח ש'לא זכר', בבואם מפי המתלוננת, הינם עדות מפי השמועה וככאלה אינם קבילים ל'אמיתות תוכנם'."
ב- ת"א (שלום ת"א) 39211-06 {יעקב דרור נ' מינהל מקרקעי ישראל, תק-של 2010(3), 83849, 83851 (2010)} נאמר:
"עדותו של התובע הינה עדות מפי השמועה גרידא, ממצא זה עולה במפורש מסעיף 2 לתצהירו הפותח במילים: 'כפי שנמסר לי מבני משפחתי...' ".
ב- ת"א (שלום נת') 5760/03 {מינהל מקרקעי ישראל נ' מאלק מחמוד אגבאריה (אלחרירי), תק-של 2010(3), 48686, 48691 (2010)} נאמר:
"סעיף 11 לתצהיר
'בשיחות שקיימתי באותה עת עם ראש העיריה, מר סלאח ג'בארה, מסר לי סלאח ג'בארה שאף הוא עצמו הופתע מעמדת המינהל, שכן הקצאת הקרקעות לבני המשפחה קיבלה את אישורו של המינהל עוד בשנת 1999 בפגישה שקיים עם נציגים מטעם המינהל...'
דברים אלה ככל שהם נשמעים מפי עד זה הם בבחינת עדות מפי השמועה."
ב- תא"מ (שלום טב') 1804-11-08 {עמית יאיר נ' שרה אריה, תק-של 2010(2), 148167, 148168 (2010)} נאמר:
"עדותה של התובעת בדבר ביצוע התשלומים לתובע היא ברובה עדות מפי השמועה. היא לא נכחה בעת ביצוע התשלומים הנטענים על-ידי אוחיון לתובע, לא ראתה את ביצוע התשלומים, ולמעשה היא מסתמכת אך על הדברים ששמעה מאוחיון.
לאור כל המפורט לעיל לא מצאתי לנכון לקבל את עדותה של הנתבעת או לייחס לה משקל ראייתי משמעותי."
ב- ת"א (שלום ק"ש) 266-06 {הלל רפאל נ' סגרון שמריהו, תק-של 2010(2), 138987, 138991 (2010)} נאמר:
"24. עדותו של פישר, לפיה נודע לו מהתובע, כי הלווה לנתבע אישית סך 160,000 ₪, מהווה עדות מפי השמועה, ולפיכך אינה יכולה לשמש כעדות מסייעת לעדותו של התובע בעניין זה."
ב- תא"מ (שלום רמ') 1168-09 {סופיה פנחסוב נ' רונית נוריאלוב, תק-של 2010(2), 108929 (2010)} נאמר:
"הנתבעת העידה כי לא נכחה הלכה למעשה בבית במועד ביצוע התיקונים על-ידי מר דוידוב וב"כ התובעת טען כי בנסיבות אלה יש לקבוע כי עדותה היא עדות מפי השמועה וככזו - אינה קבילה."
ב- ת"פ (שלום ת"א) 5926/06 {מדינת ישראל נ' מ' צ', תק-של 2009(2), 5015, 5019 (2009)} נאמר:
"20. מאחר שהוברר במהלך המשפט כי א' לא שמעה מפי הנאשם ישירות את איומיו לפגוע בה, אלא שמעה על-כך מפי בנותיה, הרי שעדותה מהווה, על-פי טיבה, עדות מפי השמועה. היא אינה יכולה לשמש ראיה להוכחת האיום. אולם, עדותה של א' אינה משוללת כוח ראייתי: שכן היא משמשת ראייה לרקע עליו צמח האיום ולמניעיו של הנאשם; והיא מהווה תמיכה לטענה כי הבנות דיווחו על האיומים לאימן סמוך לאחר שהתרחשו. בעדותה של א' טמון המניע שהניע אותה לפנות למשטרה ולהגיש את התלונה. כל אלה הן ראיות שמחזקות את גרסתן של ל' ול' ואת מהימנותן."
ב- ע"א (מחוזי ת"א) 3036/06 {מתן י. מערכות תקשורת ואיתור בע"מ נ' מובילטל בע"מ (בהסדר נושים), תק-מח 2009(1), 4490, 4501 (2009)} נאמר:
"גם העד שהרבני הצהיר על מידע שהובא לידיעתו במהלך עבודתו אצל המשיבות ועל תקלות ותיקונים להם היה עד במהלך עבודתו זו, ולכן גם עדותו, ככל שהיא נוגעת לעובדות אלו, אינה עדות מפי השמועה."
ב- ת"א (שלום ת"א) 34763/07 {ת.א.מ.מ שווק ומסחר בע"מ נ' סוכובולסקי עידן, תק-של 2009(1), 16096, 16099 (2009)} נאמר:
"עידן: עדותו של עידן בנדון אין בה משקל רב, אם בכלל, שכן היא מסתמכת על דברים ששמע מברוך, ובעיקרה עדות מפי "השמועה" שאינה קבילה:
'השתלשלות העניינים אחר כך ידועה לי ממר ברנרד (ברוך) , לא מידיעה אישית, לא הייתי מעורב אישית במה שקרה עם הצ'ק אחר כך'."
ב- תא"ק (שלום טב') 2458-04 {אבו עואד סלמאן נ' פרחאת אחמד מג'די, תק-של 2008(4), 47846, 47849 (2008)}:
"העדה דלעיל נכחה בעת עריכת ההסכם, כך שהשיחה שהתנהלה בינה לבין התובע קבילה לשם הוכחת אמיתות תוכנה, ואינה מהווה עדות מפי השמועה."
ב- ת"א (שלום ת"א) 49596/06 {שקרוב מוזה נ' דלק מוטורס בע"מ, תק-של 2008(2), 19341, 19346 (2008)} נאמר:
"התובעים טענו כי עדותו של מר טבח הנה בבחינת "עדות מפי השמועה". בכל הנוגע לעסקת הרכישה ומצב הרכב דאז, יש ממש בדברי התובעים. בפתח עדותו, הסביר מר טבח, כי אינו מכיר אישית את עסקת הרכישה עם התובעים וכי כל שיעיד לגבי נושא רכישת הרכב, מסתמך על דברים ששמע מעובדיו וממסמכים שהועברו אליו (פרוט' הדיון מיום 13.12.07, ע"מ 18, שורות 4-1). לעומת זאת, בכל הנוגע לבדיקת הרכב, מבוססת עדותו על ידיעה אישית, שכן הוא בעצמו בדק את הרכב יחד עם עוד אנשי מקצוע (פרוט', ע"מ 18, שורות 8-6). על-כן, עדות זו קבילה בעיני."
ב- ד"מ (איזורי ת"א) 5261/07 {אוטומוטור שירותי דרך (2000) בע"מ נ' סבג ג'רי, תק-עב 2008(2), 3334, 3337 (2008)} נאמר:
"24. התובעת צירפה לכתב תביעתה את נספח ב', בו היא מפרטת רשימה של ציוד אשר לטענתה היה חסר ברכב אשר ניתן לנתבע ובאמצעותו עבד. אלא שרשימה זו מלבד היותה עדות מפי השמועה לא הוכחה בפני כלל. אין לדעת מהרשימה מי ערך אותה ועל-סמך מה נערכה. עורך הרשימה, אשר שמו כלל אינו מופיע על גבי נספח ב' עצמו, לא נחקר בבית-הדין ועל-כן אין לה כל ערך ראייתי."
ב- ת"ת (תעבורה רמ') 5389/07 {לשכת תביעות תעבורה שפלה נ' אבו עאנם קאיד, תק-של 2008(1), 21082, 21083 (2008)} נאמר:
"לעדותו של עה/2 לא אוכל לתת משקל כלשהו. העד הודה, שהוא עיוור, הוא לא ביצע מדידה, וכל נתוניו מסתמכים על מה שנאמר לו. על-כן עדות זו הינה עדות מפי השמועה."
ב- ת"פ (מחוזי יר') 167/03 {מדינת ישראל נ' מרדכי כהן, תק-מח 2007(1), 5371, 5384 (2007)} נאמר:
"אין חולק כי בפגישה בבית קפה אלכסנדר נכחו מטרסו והנאשם 1 בלבד, וכי זו לא תועדה באמצעי הקלטה כלשהו. על תוכן הפגישה יש ללמוד, קודם לכל, מעדותם של הצדדים לה - מטרסו והנאשם 1. אמירות של צדדים שלישיים, אשר דווחו על תוכן השיחה, יש בהן כדי לחזק אחת משתי הגרסאות או לאו, אך ודאי שאין בהן כדי להוות ראיה בדבר אמיתות תוכנן, בהיותן עדות מפי השמועה."