דיני רשלנות רפואית
הפרקים שבספר:
- חובת זהירות מושגית
- חובת זהירות קונקרטית
- "רופא סביר"
- "מעמדו" של המזיק
- הנוהג המקובל או הפרקטיקה המקובלת
- ההכרעה בין מספר גישות/אסכולות
- קיומו של קשר סיבתי, עובדתי ומשפטי
- נזק ראייתי - מבוא
- דוקטרינת הנזק הראייתי
- רשלנות רפואית
- מהו אשם תורם
- המדד לאשם התורם
- קיומו של האשם התורם
- הקטנת הנזק
- עוולת התקיפה - מבוא
- ההגנה - סעיף 24 לפקודת הנזיקין
- ניסוחו של כתב התביעה בעוולת התקיפה ונטל ההוכחה
- הסכמה מדעת לטיפול רפואי - סעיף 13 לחוק זכויות החולה
- הפרת חובה חקוקה - מבוא
- הפרת חובה חקוקה - חובת הפירוט
- הסכמה מדעת לטיפול רפואי - סעיפים 13 עד 16 לחוק זכויות החולה
- טענת זיוף
- חובת ניהול רשומה רפואית - סעיף 17 לחוק זכויות החולה
- סודיות רפואית - סעיף 19 לחוק זכויות החולה
- המומחה הרפואי וחקירתו - מבוא
- הגשת חוות-דעת רפואית ופטור מהגשתה
- בדיקה רפואית והגשת חוות-דעת מטעם בעל דין אחר
- מומחה מטעם בית-המשפט
- הודעה על רצון לחקור מומחה שהגיש חוות-דעת
- שכרו של המומחה
- סמכותו של מומחה רפואי וחובותיו
- בקשת הוראות
- חוות-דעת מומחה שמינה בית-המשפט ושליחת שאלות הבהרה
- בדיקה רפואית נוספת
- תיקון כתב טענות עקב חוות-דעת מומחה
- אי-קיום התקנות
- פסילת חוות-דעת
- חוות-דעת מומחה בראי פקודת הראיות
- הולדה בעוולה - מבוא
- פרשת זייצוב (המחלוקת) ופרשת ליאור המר
- תסמונת "גולדנהר" (ליקוי גופני)
- תסמונת "דאון" (פיגור שיכלי)
- דחיית תביעה בעילה של "הולדה בעוולה" - אי-השתת הוצאות משפט
- חסר כף יד ימין
- מום מולד בעיניים ועיוורון
- האם ניתן להשתמש באהבתם של הורים לבנם, על מומו, כדי לנגח את תביעתו שלו לפיצוי בגין נזקו?
- הריון לא רצוי
- רשלנות בלידה
- ניתוח להסרת טחול
- איבחון לקוי באבן בדרכי השתן
- סינדרום "זנב סוס"
- מום מולד מסוג "ספינה בפידה"
- טיפול שיניים רשלני
- השתלת שיער כושלת
- כירורגיה פלסטית - ניתוח פלסטי ליישור מחיצת האף
- ניתוח להסרת צלקת
- נמק באיברו של התינוק כתוצאה מברית מילה
- האם תביעתו של המוסד לביטוח לאומי כפופה לדיני ההתיישנות?
- היחס בין סעיף 8 לחוק ההתיישנות לסעיף 89(2) לפקודת הנזיקין - רשלנות רפואית
- חירשות
- האם דו"ח ועדת בדיקה קביל בתביעת רשלנות רפואית
- אי-גילוי קרעים ברחם
- אי-מילוי הוראות רופא המשפחה
- מימון חוות-דעת
- ניתוח להקטנת חזה
- תפקידה של הערכאה המבררת תביעת נזיקין שעילתה רשלנות רפואית והתערבותה של ערכאת הערעור
קיומו של קשר סיבתי, עובדתי ומשפטי
אזר ונירנברג, גורסים בספרם {רשלנות רפואית (מהדורה שניה ומעודכנת, התש"ס-2000), 396} כי "הקשר הסיבתי-העובדתי, בין טיפול רפואי רשלני לבין נזק שנגרם לחולה, נקבע בעזרת מבחן 'האלמלא'. כל גורם אשר אלמלא פעולתו לא היה נגרם הנזק, הוא גורם עובדתי. במקרים של מחדל נעשית הבחינה בדרך ההחלפה: האם הייתה נמנעת התוצאה אילו נעשה המעשה שהחוק חייב את ביצועו? אם-כן - לפנינו גורם עובדתי".נדגיש כי באם מבחן האלמלא לא מתקיים - אין קשר סיבתי-עובדתי.
משקבע בית-המשפט כי קיים קשר סיבתי-עובדתי, יעבור הוא, ויבדוק האם הקשר הסיבתי לא נשלל בשל שיקול של סיבתיות משפטיות {קשר סיבתי-משפטי; ראה גם ע"א 145/80 ועקנין נ' המועצה המקומית בית-שמש, פ"ד לז(1), 113 (1982); ע"א 704/71 אגבריה נ' המאירי, פ"ד כו(1), 743 (1972); ע"א 500/82 עציוני נ' עזקר בע"מ, פ"ד מ(2), 733 (1986)}.
מבחניו של קשר סיבתי-משפטי זה קבועים בסעיף 64(2) לפקודת הנזיקין, לפיהם לא תוטל אחריות על אדם, אם "אשמתו של אדם אחר הוא שהיה הסיבה המכרעת לנזק". "הסיבה המכרעת" נקבעת על-פי אמות-מידה משפטיות שבמרכזן עומדים שלושה מבחנים חילופיים: מבחן הצפיות, מבחן הסיכון, מבחן השכל הישר.
המאפיין את שלושת המבחנים הוא זיקה בין התכונות, שבגינן נוצרה עוולה, לבין הגורם העובדתי לנזק {ע"א 8199/01 עזבון המנוח עופר מירו ז"ל ואח' נ' יואב מירו ואח', תק-על 2003(1), 17 (2003)}.