דיני רשלנות רפואית
הפרקים שבספר:
- חובת זהירות מושגית
- חובת זהירות קונקרטית
- "רופא סביר"
- "מעמדו" של המזיק
- הנוהג המקובל או הפרקטיקה המקובלת
- ההכרעה בין מספר גישות/אסכולות
- קיומו של קשר סיבתי, עובדתי ומשפטי
- נזק ראייתי - מבוא
- דוקטרינת הנזק הראייתי
- רשלנות רפואית
- מהו אשם תורם
- המדד לאשם התורם
- קיומו של האשם התורם
- הקטנת הנזק
- עוולת התקיפה - מבוא
- ההגנה - סעיף 24 לפקודת הנזיקין
- ניסוחו של כתב התביעה בעוולת התקיפה ונטל ההוכחה
- הסכמה מדעת לטיפול רפואי - סעיף 13 לחוק זכויות החולה
- הפרת חובה חקוקה - מבוא
- הפרת חובה חקוקה - חובת הפירוט
- הסכמה מדעת לטיפול רפואי - סעיפים 13 עד 16 לחוק זכויות החולה
- טענת זיוף
- חובת ניהול רשומה רפואית - סעיף 17 לחוק זכויות החולה
- סודיות רפואית - סעיף 19 לחוק זכויות החולה
- המומחה הרפואי וחקירתו - מבוא
- הגשת חוות-דעת רפואית ופטור מהגשתה
- בדיקה רפואית והגשת חוות-דעת מטעם בעל דין אחר
- מומחה מטעם בית-המשפט
- הודעה על רצון לחקור מומחה שהגיש חוות-דעת
- שכרו של המומחה
- סמכותו של מומחה רפואי וחובותיו
- בקשת הוראות
- חוות-דעת מומחה שמינה בית-המשפט ושליחת שאלות הבהרה
- בדיקה רפואית נוספת
- תיקון כתב טענות עקב חוות-דעת מומחה
- אי-קיום התקנות
- פסילת חוות-דעת
- חוות-דעת מומחה בראי פקודת הראיות
- הולדה בעוולה - מבוא
- פרשת זייצוב (המחלוקת) ופרשת ליאור המר
- תסמונת "גולדנהר" (ליקוי גופני)
- תסמונת "דאון" (פיגור שיכלי)
- דחיית תביעה בעילה של "הולדה בעוולה" - אי-השתת הוצאות משפט
- חסר כף יד ימין
- מום מולד בעיניים ועיוורון
- האם ניתן להשתמש באהבתם של הורים לבנם, על מומו, כדי לנגח את תביעתו שלו לפיצוי בגין נזקו?
- הריון לא רצוי
- רשלנות בלידה
- ניתוח להסרת טחול
- איבחון לקוי באבן בדרכי השתן
- סינדרום "זנב סוס"
- מום מולד מסוג "ספינה בפידה"
- טיפול שיניים רשלני
- השתלת שיער כושלת
- כירורגיה פלסטית - ניתוח פלסטי ליישור מחיצת האף
- ניתוח להסרת צלקת
- נמק באיברו של התינוק כתוצאה מברית מילה
- האם תביעתו של המוסד לביטוח לאומי כפופה לדיני ההתיישנות?
- היחס בין סעיף 8 לחוק ההתיישנות לסעיף 89(2) לפקודת הנזיקין - רשלנות רפואית
- חירשות
- האם דו"ח ועדת בדיקה קביל בתביעת רשלנות רפואית
- אי-גילוי קרעים ברחם
- אי-מילוי הוראות רופא המשפחה
- מימון חוות-דעת
- ניתוח להקטנת חזה
- תפקידה של הערכאה המבררת תביעת נזיקין שעילתה רשלנות רפואית והתערבותה של ערכאת הערעור
תסמונת "דאון" (פיגור שיכלי)
קיימת מוסכמה חברתית לפיה ילד שנולד עם "תסמונת דאון", טוב לו שלא היה נולד משנולד {ראה המ' (חי') 4993/90 מדינת ישראל נ' שרית אזולאי, פ"מ התשנ"א(ב), 33}.ב- ת"א (יר') 589/94 {עמור רעות נ' מדינת ישראל, דינים מחוזי לג(7), 4} אימצה כב' השופטת מ' מזרחי את עמדת כב' השופטים א' ברק וש' לוין בפרשת זייצוב, במקרה הנוגע ל"תסמונת דאון". דעה דומה לזו של כב' השופטת מ' מזרחי, ניתן למצוא בדברי כב' השופט ע' קמא ב- ת"א (יר') 777/95 {הדס שושני נ' פרופ' יגל, תק-מח 2002(2), 691 (2002)} שעסק ב"תסמונת נונאן" המתבטאת במום לבבי, פיגור שכלי ומוטורי.
ב- ת"א (יר') 697/94 {רחל רזון נ' הדסה ואח', תק-מח 97(3), 2825 (1997)} קבע בית-המשפט כי עסקינן ברשלנות הרופא מחמת אי-ביצוע בדיקת מי-שפיר שהייתה מאבחנת את המום בעובר.
ב- ת"א (ת"א-יפו) 1226/99 {אביעד לוי (קטין) על-ידי הוריו ואפוטרופוסיו הטבעיים פאני ויוסי לוי ואח' נ' ד"ר מרדכי יניב ואח', תק-מח 2005(1), 6792 (2005)} טענו התובעים כי אלמלא רשלנות הנתבעים, שמנעה מן התובעת ידיעה על-כך שילדה לוקה בתסמונת דאון, לא היה הילד נולד, וכי טוב היה לו לולא נולד מלהיוולד עם מומיו הקשים, כשהוא סובל מנכות בשיעור 100 אחוז לצמיתות.
במקרה דנן, קבע בית-המשפט כי "די ב"תסמונת דאון" כדי לקבוע כי מקרה זה נכנס לגדר המקרים הקשים בהם ניתן לומר – עם כל הקושי הכרוך באמירה שכזו – כי טוב היה לילד אלמלא נולד במומו הקשה. לכן, גם לפי דעתם של כב' השופטים בן-פורת וד' לוין בעניין זייצוב מעמיד מקרה זה עילת תביעה לתובע, ולא רק להוריו".