דיני רשלנות רפואית
הפרקים שבספר:
- חובת זהירות מושגית
- חובת זהירות קונקרטית
- "רופא סביר"
- "מעמדו" של המזיק
- הנוהג המקובל או הפרקטיקה המקובלת
- ההכרעה בין מספר גישות/אסכולות
- קיומו של קשר סיבתי, עובדתי ומשפטי
- נזק ראייתי - מבוא
- דוקטרינת הנזק הראייתי
- רשלנות רפואית
- מהו אשם תורם
- המדד לאשם התורם
- קיומו של האשם התורם
- הקטנת הנזק
- עוולת התקיפה - מבוא
- ההגנה - סעיף 24 לפקודת הנזיקין
- ניסוחו של כתב התביעה בעוולת התקיפה ונטל ההוכחה
- הסכמה מדעת לטיפול רפואי - סעיף 13 לחוק זכויות החולה
- הפרת חובה חקוקה - מבוא
- הפרת חובה חקוקה - חובת הפירוט
- הסכמה מדעת לטיפול רפואי - סעיפים 13 עד 16 לחוק זכויות החולה
- טענת זיוף
- חובת ניהול רשומה רפואית - סעיף 17 לחוק זכויות החולה
- סודיות רפואית - סעיף 19 לחוק זכויות החולה
- המומחה הרפואי וחקירתו - מבוא
- הגשת חוות-דעת רפואית ופטור מהגשתה
- בדיקה רפואית והגשת חוות-דעת מטעם בעל דין אחר
- מומחה מטעם בית-המשפט
- הודעה על רצון לחקור מומחה שהגיש חוות-דעת
- שכרו של המומחה
- סמכותו של מומחה רפואי וחובותיו
- בקשת הוראות
- חוות-דעת מומחה שמינה בית-המשפט ושליחת שאלות הבהרה
- בדיקה רפואית נוספת
- תיקון כתב טענות עקב חוות-דעת מומחה
- אי-קיום התקנות
- פסילת חוות-דעת
- חוות-דעת מומחה בראי פקודת הראיות
- הולדה בעוולה - מבוא
- פרשת זייצוב (המחלוקת) ופרשת ליאור המר
- תסמונת "גולדנהר" (ליקוי גופני)
- תסמונת "דאון" (פיגור שיכלי)
- דחיית תביעה בעילה של "הולדה בעוולה" - אי-השתת הוצאות משפט
- חסר כף יד ימין
- מום מולד בעיניים ועיוורון
- האם ניתן להשתמש באהבתם של הורים לבנם, על מומו, כדי לנגח את תביעתו שלו לפיצוי בגין נזקו?
- הריון לא רצוי
- רשלנות בלידה
- ניתוח להסרת טחול
- איבחון לקוי באבן בדרכי השתן
- סינדרום "זנב סוס"
- מום מולד מסוג "ספינה בפידה"
- טיפול שיניים רשלני
- השתלת שיער כושלת
- כירורגיה פלסטית - ניתוח פלסטי ליישור מחיצת האף
- ניתוח להסרת צלקת
- נמק באיברו של התינוק כתוצאה מברית מילה
- האם תביעתו של המוסד לביטוח לאומי כפופה לדיני ההתיישנות?
- היחס בין סעיף 8 לחוק ההתיישנות לסעיף 89(2) לפקודת הנזיקין - רשלנות רפואית
- חירשות
- האם דו"ח ועדת בדיקה קביל בתביעת רשלנות רפואית
- אי-גילוי קרעים ברחם
- אי-מילוי הוראות רופא המשפחה
- מימון חוות-דעת
- ניתוח להקטנת חזה
- תפקידה של הערכאה המבררת תביעת נזיקין שעילתה רשלנות רפואית והתערבותה של ערכאת הערעור
האם דו"ח ועדת בדיקה קביל בתביעת רשלנות רפואית
ב- רע"א 7731/04 {מדינת ישראל - משרד הבריאות נ' עזבון המנוחה אביטל הלפרין ז"ל ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (2007)} נפסק מפי כב' השופט א' גרוניס:"21. הסוגיה הראשונה בה דנו הייתה האם דו"ח ועדת הבדיקה הינו קביל כראיה נגד המשיב 2. עניינו בחיוב לשאלה זו, זאת לאור פסיקתו של בית-המשפט העליון שתחילתה בעניין סילוורמן, המשכה בפרשת ואתורי וסופה לעת הזו בעניין דרוקמן. בפסקי-דין אלה ניתנו טעמים והסברים שונים לקבלתו כראיה של דו"ח ועדת בדיקה. נראה שכיום דו"ח כזה יהיה קביל כבר מן הטעם שמדובר בדו"ח שנערך על-ידי ועדה שמונתה על-ידי משרד הבריאות מכוח חוק זכויות החולה. הסוגיה הנוספת שעלתה על הפרק הייתה האם בעל דין, שדו"ח הוועדה מוגש כראיה נגדו, זכאי לחקור בחקירה נגדית את חברי הוועדה. מצאנו, כי בכפוף לנתונים של המקרה הספציפי, צפוי שדו"ח כאמור יקבל משקל ראייתי משמעותי, משום שמדובר בדו"ח שנעשה על-ידי ועדה שמונתה על-ידי משרד הבריאות וחבריה הינם רופאים ידועי שם. אף יש לזכור, כי ההתנהלות הדיונית של הוועדה בה עסקינן הייתה רחוקה מזו הנהוגה בבית-משפט או בגוף מעין שיפוטי. העדים שהופיעו בפני הוועדה לא נחקרו בחקירה נגדית. המשיב 2 אכן הגיש חוות-דעת מטעמו אך לא הותר לו לזמן עדים. בין חברי הוועדה לא היה אף משפטן. באשר לדו"ח עצמו, הרי נכללו בו אף ממצאי עובדה ולא רק קביעות שבמומחיות. כך נאמר בדו"ח, כי למנותחים לא ניתנו הסברים מספקים בכל הנוגע לסיכונים הכרוכים בניתוח שביצע המשיב 2. כזכור, ועדת הבדיקה המליצה על נקיטת צעדים משמעתיים נגד המשיב 2. ניתן לסכם ולומר, כי ככל שההליך בפני ועדה דוגמת זו שבפנינו מתרחק ממודל של הליך שיפוטי קלאסי, יש הצדקה גדולה יותר להתיר חקירה נגדית של חבר ועדה, במיוחד כאשר הפוטנציאל הראייתי של הדו"ח הוא משמעותי. הפער בין ההתנהלות למעשה של ועדת הבדיקה לבין הנעשה בבית-משפט, על רקע הפוטנציאל הראייתי של הדו"ח, הוא שמוביל למסקנה שיש לאפשר חקירה נגדית של יושב-ראש הוועדה. משאמרנו זאת, חובה לזכור את כוחו של בית-המשפט להגביל את בעלי הדין בהבאת עדים ולקבוע גבולות לחקירה הנגדית. כך למשל, רשאי בית-המשפט לקבוע כי די בכך שרק אחד מחברי הוועדה ייחקר.
לא ניתן להתעלם כליל מטענת המבקשת כי הידיעה שקיימת אפשרות לזמן חברי ועדות בדיקה לחקירה נגדית עלולה להרתיע חברים פוטנציאליים מפני השתתפות בוועדות כאלה. בעניין זה יהיה צורך ללמוד מן הניסיון שיצטבר. אם יתברר בעתיד שאמנם קיימת רתיעה כאמור, אפשר שיהיה צורך לשקול מחדש לא רק את סוגיית הזכות לחקירה נגדית אלא את שאלת קבילותם של הדו"חות. ייתכן שניתן לפתור את הבעיה, אם תתעורר, ולוּ באופן חלקי, על-ידי מתן שכר לחברי הוועדות, אשר כיום עושים מלאכה חשובה זו בהתנדבות.
22. אשר-על-כן, אציע לחברותיי לדחות את הערעור" {להרחבת הנושא ראה ב- ר"ע 423/83 מדינת ישראל נ' עזבון סילוורמן, פ"ד לז(4), 282 (1983); ע"א 6160/89 דרוקמן נ' בית-החולים לניאדו, פ"ד נה(3), 117 (2001); ע"א 4384/90 ואתורי נ' בית-החולים לניאדו, פ"ד נא(2), 171 (1997)}.