דיני רשלנות רפואית
הפרקים שבספר:
- חובת זהירות מושגית
- חובת זהירות קונקרטית
- "רופא סביר"
- "מעמדו" של המזיק
- הנוהג המקובל או הפרקטיקה המקובלת
- ההכרעה בין מספר גישות/אסכולות
- קיומו של קשר סיבתי, עובדתי ומשפטי
- נזק ראייתי - מבוא
- דוקטרינת הנזק הראייתי
- רשלנות רפואית
- מהו אשם תורם
- המדד לאשם התורם
- קיומו של האשם התורם
- הקטנת הנזק
- עוולת התקיפה - מבוא
- ההגנה - סעיף 24 לפקודת הנזיקין
- ניסוחו של כתב התביעה בעוולת התקיפה ונטל ההוכחה
- הסכמה מדעת לטיפול רפואי - סעיף 13 לחוק זכויות החולה
- הפרת חובה חקוקה - מבוא
- הפרת חובה חקוקה - חובת הפירוט
- הסכמה מדעת לטיפול רפואי - סעיפים 13 עד 16 לחוק זכויות החולה
- טענת זיוף
- חובת ניהול רשומה רפואית - סעיף 17 לחוק זכויות החולה
- סודיות רפואית - סעיף 19 לחוק זכויות החולה
- המומחה הרפואי וחקירתו - מבוא
- הגשת חוות-דעת רפואית ופטור מהגשתה
- בדיקה רפואית והגשת חוות-דעת מטעם בעל דין אחר
- מומחה מטעם בית-המשפט
- הודעה על רצון לחקור מומחה שהגיש חוות-דעת
- שכרו של המומחה
- סמכותו של מומחה רפואי וחובותיו
- בקשת הוראות
- חוות-דעת מומחה שמינה בית-המשפט ושליחת שאלות הבהרה
- בדיקה רפואית נוספת
- תיקון כתב טענות עקב חוות-דעת מומחה
- אי-קיום התקנות
- פסילת חוות-דעת
- חוות-דעת מומחה בראי פקודת הראיות
- הולדה בעוולה - מבוא
- פרשת זייצוב (המחלוקת) ופרשת ליאור המר
- תסמונת "גולדנהר" (ליקוי גופני)
- תסמונת "דאון" (פיגור שיכלי)
- דחיית תביעה בעילה של "הולדה בעוולה" - אי-השתת הוצאות משפט
- חסר כף יד ימין
- מום מולד בעיניים ועיוורון
- האם ניתן להשתמש באהבתם של הורים לבנם, על מומו, כדי לנגח את תביעתו שלו לפיצוי בגין נזקו?
- הריון לא רצוי
- רשלנות בלידה
- ניתוח להסרת טחול
- איבחון לקוי באבן בדרכי השתן
- סינדרום "זנב סוס"
- מום מולד מסוג "ספינה בפידה"
- טיפול שיניים רשלני
- השתלת שיער כושלת
- כירורגיה פלסטית - ניתוח פלסטי ליישור מחיצת האף
- ניתוח להסרת צלקת
- נמק באיברו של התינוק כתוצאה מברית מילה
- האם תביעתו של המוסד לביטוח לאומי כפופה לדיני ההתיישנות?
- היחס בין סעיף 8 לחוק ההתיישנות לסעיף 89(2) לפקודת הנזיקין - רשלנות רפואית
- חירשות
- האם דו"ח ועדת בדיקה קביל בתביעת רשלנות רפואית
- אי-גילוי קרעים ברחם
- אי-מילוי הוראות רופא המשפחה
- מימון חוות-דעת
- ניתוח להקטנת חזה
- תפקידה של הערכאה המבררת תביעת נזיקין שעילתה רשלנות רפואית והתערבותה של ערכאת הערעור
האם ניתן להשתמש באהבתם של הורים לבנם, על מומו, כדי לנגח את תביעתו שלו לפיצוי בגין נזקו?
שאלה זו הועלה ב- ת"א (יר') 1591/96 {אסף יהודה נ' מרכז רפואי אסף הרופא, תק-מח 2001(3), 12650 (2001)}. בהשיבה בשלילה לשאלה זו, קובעת כב' השופטת יפה הכט:"22. בענייננו טוענים הנתבעים כי מומו של התובע 1 אינו מקים לו עילת תביעה, באשר מדובר בילד, שעל-פי עדות אמו, התובעת 2, הוא "מקסים", ו"יוצר קשר עם סביבתו". הנתבעים שוכחים לציין כי באותו משפט תיארה התובעת 2 את תחלואיו של בנה:
'פיגור שכלי, פיגור התפתחותי, הוא קטן, הוא ראש קטן, הוא ילד מקסים, אוזניים, הידיים והרגליים, ועכשיו גם יש לו אפילפסיה, הוא כל הזמן מתכווץ מחום, אבל לא ידענו, אבל בשנה האחרונה הוא עם אפילפסיה ואין מה לעשות, והוא עם טיפול תרופתי שהחליפו לו... בזמן האחרון הוא מקבל הרבה התקפים, לפני שבועיים שלושה הוא קיבל 10 התקפים ביום אחד, אבל הוא בריא, יש לו לב חזק, הוא בריא, הרופא אומר שהוא יחיה עד גיל 100 בצורה כזאת הוא יכול לחיות. הוא לא מדבר כמו כל ילד, הכול, הכול. אבל הוא ילד מקסים.'
(פרוטוקול מיום 3.11.99, בעמ' 116)
האם ניתן להשתמש באהבתם של הורים לבנם, על מומו, כדי לנגח את תביעתו לפיצוי בגין נזקו? האם טיעון כזה היה עולה, למשל, בהקשר של קטין שניזוק בהיותו תינוק והפך לבעל מום? דומני שהתשובה היא שלילית.
גם ד"ר וייץ שבדק את התובע 1 מטעם הנתבעים קובע כי התובע 1 סובל מנזק מוחי המתבטא בפיגור שכלי קשה, מחלה כפיונית והפרעת התנהגות, וקובע לו נכות בשיעור של 100%. אין חולק, לכן, על אומללותו של התובע 1.
23. לאור האמור לעיל, אני קובעת כי תביעתו של התובע 1 מגלה עילה, במובן זה, שאם תוכח התרשלות, היינו, ניתן וצריך היה לגלות את המום, ואם יוכח הקשר סיבתי בין ההתרשלות למצבו הנוכחי של התובע 1 (על קיומה של חובת זהירות אין חולק), הרי שהתובע הרים את הנטל המוטל עליו לעניין האחריות."

