הכתובה בבית-הדין הרבני
הפרקים שבספר:
- הקריטריונים הנדרשים להפסיד אישה מתוספת כתובה
- בית-הדין רשאי - במסגרת מנגנון הפיצויים - לפסוק לאישה סכום מתאים כפיצוי ראוי לכל זכויותיה
- האם יש לראות בכתובה שסכום כתובתה מליון ש"ח ככתובה מופרזת שיש לבטלה כדין אסמכתא?
- אין להפסיד לאישה תוספת כתובה בגין רצונה בגירושין, כל עוד שהיא אינה תובעת גט
- שווי הכתובה יהיה שווה לערך כל סכום שהאישה תחוייב במסגרת הדיון על הרכוש, כנגדו יחוייב הבעל באותו שווי בחיוב כתובתה
- הגשת תלונות שווא במשטרה על-ידי האישה - מפסידה כתובתה ותוספת כתובה
- יש להבחין בין רצונה של האישה בגירושין, לבין הסכמתה לתביעתו של הבעל להתגרש
- מהם המקרים בהם האישה מפסידה את כתובתה על-ידי מעשיה?
- חיוב הכתובה גם כאשר הסכום הנקוב בו גבוה ביותר מחייב את הבעל ככל התחייבות
- עשתה דבר מכוער, האם הפסידה כתובתה? ומה נכלל בהגדרת דבר מכוער?
- כשיכל הבעל לברר את המום - הרי דינה של האישה הוא שמקבלת כתובה ותוספת כתובה
- לא ניתן לחייב את האישה בקבלת גט, אלא רק לאחר שיציעו לה תשלום הוגן והכתובה תיפרע במלואה
- יש לשלול את זכות האישה לכתובתה בשל כך שהיא נחשבת על-פי דין ל"עוברת על דת"
- עיקול דמי כתובה
- מה הדין כשיש לבית-הדין ספק, האם מגיע לאישה כתובתה?
- התובעת בהתנהגותה הפרה את הבסיס עליו נשען הקן המשפחתי ובכך נשמטה ממנה חובתו של הנתבע כלפיה לכתובה ותוספת
- האם יש בסיס להיעתר לבקשת התובעת לחיוב הנתבע בכתובה ותוספת כתובה?
- קיימת בעיה עם כתובה שנקוב בה סכום מוגזם. ייתכן ויש לראות בזה התחייבות לשם כבוד בלבד
- עם חתימת התובעת על הסכם זה בו קיבלה את חלקו של הנתבע בדירה שהוא כאמור למעלה מסך כתובתה, אין בסיס לקבל את תביעתה לכתובה
- האם המחוקק מפנה את דברו לערכאה הדנה בחוק יחסי ממון ומורה לה שלא לגרוע מחלקה של האישה בחלק המגיע לה לפי חוק יחסי ממון בגלל שזכתה בכתובה?
- מה הדין כאשר יש התנגשות בין חובות שונים, כגון מזונות ודמי כתובה - למי מהם יתן בית-הדין עדיפות?
- אין לבית-הדין שום סיבה לומר שהתנהגות הבעל נתנה לאישה עילת גירושין ומשום כך דינם כמי שמורדים זע"ז והאישה מקבלת רק עיקר כתובה
- אישה שזינתה איבדה כתובתה
- האם הבעל ישלם את הסכום הנקוב בכתובה בלבד בתרגום לשקלים חדשים ללא כל הצמדה, או שהוא חייב לשלם את הסכום שבכתובה לפי ערכו היום?
- חיוב כתובה הוא מכוח תקנת חכמים שיחייבוהו בכתובה וזאת גם כשלא נכתבה כתובה על-ידי הבעל
- חיוב הכתובה לאחר שהאישה ביצעה הפלה ללא הסכמת הבעל
- תביעת כתובה של האישה. בדיקה על-ידי מכון פוליגרף
- תביעת האישה לכתובתה וגובהה
- אין מקום לקזז את מה שקיבלה האישה בבית-המשפט ממה שמגיע לה
- האישה זכאית למלוא כתובתה, והיא תקוזז מהכספים שאותם תקבל הנתבעת מזכויותיו של התובע במסגרת איזון המשאבים
האם המחוקק מפנה את דברו לערכאה הדנה בחוק יחסי ממון ומורה לה שלא לגרוע מחלקה של האישה בחלק המגיע לה לפי חוק יחסי ממון בגלל שזכתה בכתובה?
ב- תיק מס' 4979-21-1 (רבני גדול) {פלונית נ' פלוני, ירושלים, פורסם באתר אוצר המשפט, 08.02.05} נפסק כי:"לפנינו ערעור על החלטת בית-הדין האזורי שקבע עקרונית כי האישה זכאית לכתובה, אולם בית-הדין לא יורה על ביצוע מעשי של תשלום דמי הכתובה עד להשלמת ההליך המשפטי המתקיים בבית-המשפט בעניין הרכוש. גם בעניין דמי פיצויים לא ידון בית-הדין בנסיבות הנ"ל.
עיקר טענת המערער כי סעיף 17 לחוק יחסי ממון קובע כי "אין חוק זה בא כדי לגרוע מזכויות... או מזכויות האישה לפי כתובתה".
א. השאלה המשפטית העומדת לפנינו היא האם המחוקק מפנה את דברו לערכאה הדנה בחוק יחסי ממון ומורה לה שלא לגרוע מחלקה של האישה בחלק המגיע לה לפי חוק יחסי ממון בגלל שזכתה בכתובה או שהוא מורה גם למי דן בכתובה שידון ויפסוק בכתובה בלי להתחשב במה שזכתה האישה על-פי חוק יחסי ממון. נראה לנו אכן כי החוק מפנה דבריו לערכאה שדנה ופוסקת בחוק יחסי ממון שלא תגרע מפסיקה בגין הכתובה, ואינו קובע דבר לערכאה שפוסקת בעניין הכתובה. גם יעוץ משפטי שקבלנו תמך בעמדה זו. הסעיף הנ"ל מופיע כחלק מחוק יחסי ממון ועל-כן הוא נלמד מהקשרו שהוא שייך להלכת חוק זה.
ב. החוק לא מתייחס לשאלת הפיצויים ולכן לא מובן למה המערער ערער גם על נושא הפיצויים.
ג. החוק מתייחס לזכויות האישה לפי כתובתה ובהלכה זכויות אלו יכולות להיחשב גם זכות מזונותיה ומזונות הבנות שהם נקראים תנאי כתובה ובכתובה נרשם גם הסכום של תוספת כתובה. מבחינת ההלכה והחוק יש מקום להבדיל בין הכתובה שהיא חוב מוחלט שאיננו תלוי בדעתו של המתחייב לבין חוב תוספת כתובה שיש להתחשב באופן מלא בדעתו של המתחייב בשעת כתיבת הכתובה שיכול לומר כי על דעת שתגבה ממנו ביציאתה את כל המגיע לה על-פי חוק יחסי ממון לא היה צריך לתת לה תוספת ולא התכוון לתת לה תוספת. נראה לנו שגם אם כיוון המחוקק לעיקר כתובה לא כיוון לתוספת כתובה.
ד. כמו-כן אין לנו ודאות כלל שכוונת בית-הדין בא לגרוע אפי' את התוספת כתובה בגלל חלקה של האישה על-פי חוק יחסי ממון. יתכן שבית-הדין ממתין לראות את פסק-הדין בבית-המשפט כיוון ששם עומדות לברור סוגיות שכוללות ספקות האם הכספים של הבעל הם כספים שלו או של הוריו ואם הם שלו האם הם בני איזון והאם היה שיתוף בנכסים בין בני הזוג ויתכן שההכרעה תהיה לא ודאית ולא פשוטה "כביעתא בכותחא" ואז בית-הדין ידרש לקבוע אם לגבי הכתובה דרושה רמת ברור אחרת.
הערעור נדחה."