חזקת האמינות של הינשוף ונטל ההוכחה

על המאשימה-התביעה מוטל הנטל לשכנע באשמתו של נאשם וכפועל יוצא מכך, על המאשימה לבסס את המסקנה שלפיה נהג הנאשם בשכרות לפי הקבוע בדין, וממילא לבסס את מהימנות מכשיר הינשוף.

כאמור, למכשיר הינשוף עומדת חזקת אמינות, הניתנת לסתירה. מסקנה זו נתמכה, בין היתר, באמור בפרשת גורן שבו נקבע כי "אין מחלוקת שהינשוף מהווה מכשיר בדיקה אמין מבחינה ראייתית וראוי מבחינה חוקית" {רע"פ 10190/05 בן גורן נ' מדינת ישראל, תק-על 2005(4), 1460 (2005)}.

מסקנה זו נובעת גם מן הדין עצמו שקבע את השימוש במכשיר נשיפה לבדיקת רמת האלכוהול {ע"פ (מחוזי יר') 40202/07 מדינת ישראל נ' יהודה שלמה, תק-מח 2007(2), 7718 (2007)}.

בנקודה זו נעיר כי חזקת אמינות זו איננה פועל יוצא של מדידות רבות שנעשו למכשיר הינשוף, אלא, אלא יציר החוק והפסיקה.

זאת ועוד. אמינותו של מכשיר הינשוף נקבעה בפרשת עוזרי שם קבע בית-המשפט כי "כמו בית-משפט קמא, גם דעתנו-שלנו נחה בסופו-של-דבר לגבי חוקיות הבדיקות שמבצע הינשוף ולגבי מהימנותן" {עפ"ת (יר') 25457-04-10 מדינת ישראל נ' עוזרי, פורסם באתר האינטרנט נבו (14.10.10); ראה גם תת"ע (ת"א) 30052-07 מ.י. ענף תנועה ת"א נ' גורג צבליאניצזה, תק-של 2011(3), 46319 (2011)}.

כלומר, מכשיר הינשוף הינו אמין, חוקי וראוי לשמש לאכיפה בפלילים בתחום שאליו נועד {עפ"ת (יר') 55523-08-10 לוי נ' מדינת ישראל, פורסם באתר האינטרנט נבו; תת"ע (יר') 8637-02-11 סארי ח'לאילה נ' מדינת ישראל, תק-של 2011(4), 27243 (2011); ע"פ (יר') 4897/09 מדינת ישראל נ' מיכל, פורסם באתר האינטרנט נבו (24.01.10); ע"פ (יר') 2648/08 קיטרובסקי נ' מדינת ישראל, פורסם באתר האינטרנט נבו (20.01.09); תת"ע (ת"א) 25452-07 מדינת ישראל נ' מאיר אברגיל, תק-של 2011(3), 38951 (2011)}.

נעיר כי הרכב השופטים בפרשת עוזרי הוקם במטרה ללבן במרוכז את כל הסוגיות שהועלו באשר בבתי-המשפט השונים למכשיר הינשוף, במטרה ליצור אחידות פסיקתית, וודאות משפטית ולחסוך מזמנם של בתי-המשפט והצדדים. הדיונים בפרשה הנ"ל היו מעמיקים ומלווים בחוות-דעת מומחים רבים, מתוך שאיפה "לדון בצורה מעמיקה ועקרונית בפן המשפטי והטכנולוגי של מכשיר הינשוף."

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

חזקת האמינות של הינשוף ונטל ההוכחה