botox
הספריה המשפטית
שאלות ותשובות בסדר דין אזרחי

הפרקים שבספר:

פסק-דין לטובת מקצת מבעלי דין (תקנה 27 לתקנות)

שאלה: האם בסמכותו של בית-המשפט לדון בעניין מסויים אפילו לא צורפו כל בעלי הדין הדרושים, או אפילו צורפו בעלי הדין שאינם ראויים?
תשובה: כן {ראה תקנה 27 לתקסד"א; ת"ק (עכו) 9185-02-11 יהודה ממן נ' אפרת מילצר, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011); ת"ק (עכו) 31252-01-10 תאמר מג'דוב נ' כמיל דיראוי, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011); ת"ק (עכו) 49034-12-10 הנד סעיד נ' תומא ח'ורי, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)}.

שאלה: כיצד על בית-המשפט לנהוג כאשר נוכח כי התובע לא צירף אדם שחייב היה לצרפו?
תשובה: בפני בית-המשפט פתוחות שתי דרכים. הראשונה, בית-המשפט יתקן את המעוות על-ידי שיורה לצרף את בעל הדין {ד"ר י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית)}. הדרך השניה בה יכול בית-המשפט לנקוט היא, כאמור בסיפא לתקנה 27 לתקסד"א ולדון בעניין ככל שהוא נוגע לבעלי הדין שלפניו למעשה.

שאלה: מהו היחס בין סעיף 122 לחוק הירושה לתקנה 27 לתקסד"א?
תשובה: הוראת סעיף 122 לחוק הירושה גוברת על הוראת תקנה 27 לתקסד"א. מכוח הוראת סעיף 122(ב) לחוק הירושה, אדם, אשר תובע נכס מנכסי העזבון, חייב לכלול את כל היורשים כנתבעים, למען לא יהיה חשש של עשיית עוול במשפט ליורש שנתבע וייאלץ לשאת בנטל לבדו או ליורש שלא נתבע ובכך תקופח יכולתו להגן על זכויותיו.
תקנה 27 לתקסד"א אכן מאפשרת לבית-המשפט לדון בעניין שלפניו אף אם יש צירוף שלא כדין או אי-צירוף, על-מנת למנוע דחיה ועינוי דין בשל טעם דיוני גרידא: זאת תוך שמירה על הזכויות של אלה שלא צורפו על-ידי אי-יצירת מעשה-בית-דין נגדם. תקנה זו חלה גם בענייני ירושה {ע"א 671/88 משה בנדה נ' בנימין שצ'רנסקי, פ"ד מה(1), 288, 292 (1990); ע"א 526/89 סאלח עבד אל קאדר עומר עוואדה נ' עזבון המנוח עומר עלי עוואדה, פ"ד מה(5), 749 (1991); ע"א 2447/93 רימון מנסור מעיוף נ' ג'מיל מוסא אבראהים ואח', פ"ד מח(5), 206 (1994)}.

שאלה: האם בסמכותו של בית-המשפט לדון בתביעת תובע לפיצויים כאשר התובע הגיש תביעתו כנגד אחד משני אנשים שהתחייבו בפניו ביחד או במאוחד?
תשובה: הואיל וסך הפיצוי מגיע לתובע אף מהנתבע שנתבע לבדו, רשאי בית-המשפט מכוח תקנה 27 לתקסד"א להיזקק לתביעה בלא שיצרף את החייב השני {תמ"ש (יר') 22158/97 מ' ט' נ' מ' ט', פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)}.