botox
הספריה המשפטית
שאלות ותשובות בסדר דין אזרחי

הפרקים שבספר:

פסק-דין ופסיקתה (תקנות 190 עד 201 לתקנות)

1. מתן פסק-דין או החלטה אחרת – תקנה 190 לתקסד"א
שאלה: מהו התאריך הקובע – האם תאריך החתימה או תאריך השימוע?
תשובה: מתקין התקנות הבדיל בין החתימה על פסק-הדין או ההחלטה {תקנה 190(א) לתקסדא"}, לבין השימוע, שעליו נאמר בפירוש ש"תאריך השימוע ייחשב לתאריך ההחלטה" {תקנה 190(ג) לתקסד"א}. כלומר, התאריך הקובע לכל דבר ועניין אינו תאריך החתימה, אם נחתמה ההחלטה לפני השימוע, אלא תאריך השימוע דווקא.
פסק-דין המוקרא בעל-פה, אינו "פסק-דין" כל עוד לא הועלה על הכתב ונחתם כדין. מכאן שהקראת הפסק, כשלעצמה, אינה יכולה להיחשב כתאריך שימועו, אף אם ניתנה במעמד בעלי הדין ששמעו את הקולות {בש"א 834/91, ע"א 832/91 סלומון נ' דרמן, תק-על 91(2), 686 (1991)}.

שאלה: מהו המועד למתן החלטה או פסק-דין?
תשובה: ככלל, המועד ליתן החלטה או פסק-דין הינו לא יאוחר משלושים ימים לאתר תום הדיון {ש' שטרית "על מי יוטל מחיר העיכובים והתקלות בהליך השיפוטי" משפטים ו (התשל"ו), 584, 589; י' ש' צמח "ביטול פסק-דין אזרחי מחמת עינוי דין: הצורך ברפורמה" הפרקליט ל (התש"ל), 11; בג"צ 206/62 גרצייני נ' שר-המשטרה ואח', פ"ד טז 1999 (1962); ע"א 322/74 ג'בור נ' סעד, פ"ד כט(1), 223 (1974); ע"פ 188/77 ורטהיים נ' מדינת ישראל, פ"ד לב(2), 225 (1978); ע"א 612/84 ח' מרגלית נ' א' מרגלית ואח' וערעור שכנגד, פ"ד מא(3), 514 (1987)}.

שאלה: האם יש באיחור במשפטים פליליים כדי להשפיע על הכרעת הדין או גזר הדין?
תשובה: במשפטים פליליים יש ואיחור רב במתן פסק-הדין הביא לביטולו של פסק-דין, ויש שהביא להמתקה משמעותית בגזר הדין של הנאשם {ע"פ (יר') 23/60 שרף נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"מ כה 349; ע"פ 125/74, 152 מירום, חברה למסחר בינלאומי בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל, פ"ד ל(1), 57 (1975); ע"פ 414/71 סלטון ואח' נ' מדינת ישראל, פ"ד כז(2), 346 (1973); ע"פ 35/72 שיין נ' מדינת ישראל, פ"ד כו(1), 662 (1972)}.

שאלה: האם יש באיחור במשפטים אזרחיים כדי להשפיע על פסק-הדין?
תשובה: בעניינים אזרחיים בהם חל עיכוב ממשי במתן פסק-הדין הסתפק בדרך-כלל בית-משפט זה בהבעת מורת רוח מעובדה זו, הגם שעשה זאת בלשון ברורה וחד-משמעית {ע"פ 125/74, 152 מירום, חברה למסחר בינלאומי בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל, פ"ד ל(1), 57, 63 (1975); ע"א 522/71, 360/72, 557, 558, בר"ע 142/72 מ' בניין נ' א' בניין ואח', פ"ד כח(2), 309, 360 (1974); ע"א 209/58 מ' לוי ואח' נ' חבשוש וערעור נגדי, פ"ד יג 1591 (1959); ע"א 520/71 גולדברג נ' בלגה, פ"ד כו(1), 456, 461- 462 (1972); רע"א 266/89 ח' אביטן נ' מ' אביטן ואח', פ"ד מג(2), 263, 264 (1989); ע"א 803/75 מונרוף נ' מ' קלינמיץ ואח', פ"ד ל(3), 179 (1976); ע"א 322/74 ג'בור נ' סעד, פ"ד כט(1), 223 (1974); ע"א 260/82 סלומון נ' אמונה, פ"ד לח(4) 253 (1984); ע"א 373/89 פאטמה חסן מסרי (שאהין) נ' ח'לף ח'ליל ח'לף, פ"ד מה(1), 729 (1987); ע"א 612/84 חיה מרגלית נ' אפרים מרגלית, פ"ד מא(3), 514, 517 (1987); ע"א 45/90 שמעון עבאדה נ' תקווה עבאדה, פ"ד מח(2), 77 (1994)}.

2. פסק-דין חלקי – תקנה 191 לתקסד"א
שאלה: כיצד ינהג בית-המשפט כשהגיע למסקנה כי מקצת המשפט הגיע לשלב כזה שאין צידוק להשהות לגביו את מתן פסק-הדין עד אשר יהא בידי השופט לפסוק במחלוקת כולה?
תשובה: בית-המשפט יוציא פסק-דין חלקי.

שאלה: לאחר מתן פסק-הדין החלקי, כיצד תימשך התובענה?
תשובה: המשך הדיון יצטמצם בשאר העניינים השנויים במחלוקת.

שאלה: אימתי יינתן פסק-דין חלקי?
תשובה: בדרך-כלל מדובר במצבים בהם הנתבע מודה בחלקים מכתב התביעה, כך שלא קיימת יותר מחלוקת לגביהם. יחד-עם-זאת, אין מניעה כי יינתן פסק-דין חלקי גם בעניין השנוי במחלוקת בין הצדדים, ובלבד שנתקיימו תנאי תקנה 191 לתקסד"א.

שאלה: האם בטרם יינתן פסק-דין על בית-המשפט לשמוע את בעלי הדין לגבי העניין בו הוא עומד לפסוק?
תשובה: כן {ע"א 171/88 דרוקר זכריה חברה קבלנית נ' ברמן, פ"ד מד(2), 346 (1990)}.

שאלה: מהי דוגמה שאינה שנויה במחלוקת המאפשרת לבית-המשפט ליתן פסק-דין חלקי?
תשובה: כאשר חבות הנתבע להטבת הנזק אינה שנויה במחלוקת, אלא הנתבע כופר בשיעור הנזק ומודה רק בחלק הימנו, אין טעם לכך שהשופט לא יחייב את הנתבע, בפסק-דין חלקי, בתשלום אותו סכום שהודה בו, ובהמשך הדיון יברר את השאלה אם צודק התובע בדרישתו הנוספת {ת"א 34920/05 עאסי רשא נ' הראל חברה לביטוח בע"מ, פדאור 06(3), 841 (2006)}.

שאלה: מהי התכליתה של תקנה 191 לתקסד"א?
תשובה: תכליתה של הוראה זו להסמיך את בית-המשפט לתת פסק-דין חלקי במקום שבו אין מחלוקת בין בעלי הדין באחת מהסוגיות התלויות ועומדות לפני בית-המשפט, ובדרך-כלל מדובר במקרים שבהם הנתבע מודה בחלק מהתובענה {בש"א 15540/03 פרידנברג צבי נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ, פדאור 05(3), 163 (2005); ת"א 66455/03 רזניק דניאל נ' קרן אף.איי. פאונדרס, פדאור 06(3), 566 (2006); ת"א 12481/05 קליין כץ תכנון ניהול והנדסה בע"מ נ' יורם גדיש תשתית ובניין (1992) בע"מ, פדאור 05(30), 756 (2005)}.

שאלה: האם תקנה 191 לתקסד"א מאפשרת מתן פסק-דין סופי בתובענה?
תשובה: לא.

שאלה: מהם השיקולים הנוספים שעל בית-המשפט לשקול בבואו ליתן פסק-דין חלקי בתובענה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים?
תשובה: נדרש שבפני בית-המשפט יעמדו ממצאים ברורים, שלא יחול בהם עוד שינוי בהמשך המשפט; יש להביא בחשבון את התשלומים התכופים שנפסקו לטובת הנפגע; בדומה לתשלומים התכופים, קיימים סכומים נוספים המנוכים מן הפיצויים לטובת הנפגע בפסק-הדין הסופי {כך, למשל, תגמולי המוסד לביטוח לאומי, המשולמים לנפגע כקיצבה לנפגע תאונת עבודה, שהיא גם תאונת דרכים, או כקיצבת נכות כללית}.

3. תוכן פסק-הדין – תקנה 192 לתקסד"א
שאלה: מהי חובת ההנמקה הקבועה בתקנה 192 לתקסד"א?
תשובה: ההנמקה הינה חלק בלתי-נפרד מכל פסק-דין. ההנמקה היא שמאפשרת לצדדים להבין את הבסיס לפסק-הדין והיא שמאפשרת לבית-משפט שלערעור לבקרו. להנמקה חלק חשוב בתהליך של גיבוש ההחלטה ובלעדיה לא ניתן לומר שזכה להתברר בבית-המשפט {רע"פ 1516/90 יקב הגליל בע"מ נ' מדינת ישראל, תק-על 90(2), 1061, 1062 (1990); א' ברק שיקול-דעת שיפוטי (פפירוס, התשמ"ז), 46; בג"צ 79/63 טרודלר נ' פקידי הבחירות לוועדות החקלאיות, פ"ד יז 2503, 2516 (1963); דנג"צ 11581/04 משרד החינוך נ' קרן החינוך למען בתי ספר תל"י, פדאור 05(2), 756 (2005)}.

שאלה: האם היעדר נימוקים עשויה לשמש כעילה לביטול פסק-דין?
תשובה: כן {י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995), 521; רע"ב 3019/98 מדינת ישראל נ' יצחק ארזי, פ"ד נב(2), 743 (1998)}.

שאלה: האם בית-המשפט חייב בפסק-דינו להתייחס לכל תג ותג מטענותיהם של בעלי הדין?
תשובה: לא. תקנה 192 לתקסד"א מדברת על "העובדות המהותיות" בלבד. בית-המשפט איננו חייב "להתייחס לכל תג ותג מטענותיהם של בעלי הדין" {ע"א 89/80 כמאל קאסם נ' ד"ר נאדים קאסם ואח', פ"ד לז(3), 60 (1983); ע"א 6143/05 ניידות חב"ד להפצת יהדות בארץ הקודש נ' ניסים חנניה, פדאור 05(23), 805 (2005)}.

שאלה: האם חובת ההנמקה חלה אף על פסיקת הוצאות או אי-פסיקת הוצאות?
תשובה: כן {בש"א 5680/04 ר' רוזנטל שמואל נ' קרויזר מרדכי, פדאור 04(3), 435 (2004)}.

שאלה: האם פסק-דין שניתן על דרך הפשרה חייב להיות מנומק, כמצוות תקנה 192 לתקסד"א?
תשובה: פסק-דין כזה אינו חייב להיות מנומק {ע"א 1639/97 אגיאפוליס נ' הקסטודיה אינטרנציונלה דה טרה סנטה, פ"ד נג(1), 337 (1999); י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, התשנ"ה), 858-857; רע"א 3876/01 שי פלסט בע"מ נ' עמרם שטרית, פדאור 01(2), 212 (2001)}.

4. שימוע החלטה – תקנה 193 לתקסד"א
שאלה: כיצד יתבצע שימוע ההחלטה?
תשובה: תקנה 193 לתקסד"א קובעת כי בשימוע החלטת בית-המשפט לא יושמע אלא אותו חלק המפרט את הסעד או את ההכרעה שניתנו בעניין הנדון.

5. שימוע החלטה של אחר – תקנה 194 לתקסד"א
שאלה: האם בסמכותו של שופט להשמיע החלטה שנכתבה ונחתמה על-ידי שופט אחר, אך לא הושמעה?
תשובה: כן {ראה תקנה 194 לתקסד"א; בש"א 4135/92 ג'דע ג'ולייט נ' יוסף לוי, פדאור 92(3), 27 (1992)}.

6. חתימה על החלטה של אחר – תקנה 195 לתקסד"א
שאלה: האם מוסמך שופט אחר לחתום על החלטה של שופט אחר?
תשובה: כן. תקנה 195 לתקסד"א קובעת כי שופט או רשם שחדל מכהונתו לאחר שהשמיע את ההחלטה ולפני שחתם עליה, או שנמנע ממנו לחתום עליה מסיבה אחרת, רשאי הבא אחריו לחתום במקומו.

7. רשות לערער – תקנה 196 לתקסד"א
שאלה: כיצד תינתן רשות ערעור על פסק-דין?
תשובה: על בית-המשפט הנותן פסק-דין שיש עליו רשות ערעור ברשות, יכריע בפסק-הדין אם הוא יתן רשות לערער ואם לאו.

שאלה: מהו הדין כאשר בית-המשפט בפסק-דינו לא הכריע באם ליתן או ליתן רשות ערעור על פסק-הדין?
תשובה: במצב זה, יראו כאילו לא ניתנה רשות ערעור.

8. פסק-דין לעניין מסמך סחיר שמקורו קיים – תקנה 197 לתקסד"א
שאלה: מה הדין באשר לפסק-דין לעניין מסמך סחיר שמקורו קיים?
תשובה: תקנה 197(א) לתקסד"א קובעת כי בתובענה שעילתה מסמך סחיר שמקורו קיים או שמסמך סחיר כאמור משמש בה ראיה, לא יינתן פסק-דין אלא לאחר שהוגש המסמך המקורי לבית-המשפט. חשיבות המקור של מסמך סחיר כתנאי למתן פסק-דין הינו חריג לנטיה ההולכת וגוברת של מתן חשיבות גורפת לכלל הראיה הטובה {ת"א 6777/04 קבוצת לב אופיר בע"מ נ' ויליאם את סוהיל חב' לעבודות חשמל, פדאור 06(4), 470 (2006); ת"א 10420/01 קאופמן עופרה נ' חביב חנה, פדאור 05(18), 191 (2005)}.

שאלה: האם אי-העלאת התנגדות להצגת צילום של שיק תאיין את דרישת התקנה?
תשובה: הוראת תקנה 197 לתקסד"א עניינה בסדרי דין והגשת ראיות, כפופה להעלאת התנגדות מתאימה במועד הנכון. כאשר עלה העד על דוכן העדים והוגש תצהירו כחקירה ראשית על כל נספחיו, היה זה השלב שבו היה על בא-כוח הנתבעת להתנגד להגשת צילום השיק ולעמוד על הצגת המקור {ר"ע 382/85 צבי שחף נ' אהרן הרמן, פדאור 85(1), 5 (1985)}.

9. פסיקתה – תקנה 198 לתקסד"א
שאלה: מהי פסיקתה?
תשובה: פסיקתה משקפת את הקביעות של פסק-הדין, בבחינת תוצאת ההתדיינות. פסיקתה הינה תמצית של החלטה שניתנה, המפרשת את ההכרעה ללא נימוקים {רע"א 2706/91 בראשי נ' בראשי, פ"ד מה(5), 793, 796 (1991)}. הפסיקתה היא תמצית של החלטה שניתנה, המפרשת את ההכרעה ללא נימוקים {ע"א 26/88 שמאי נ' טפחות בנק משכנתאות לישראל בע"מ, פ"ד מב(2), 837, 839 (1988)}. כלומר, לפסיקתה אין קיום עצמאי אלא היא נסמכת על ההחלטה השיפוטית, טפלה לה ומבטאת את תוצאתה האופרטיבית {רע"א 3110/04 יהודית דוד נ' ירדנה מלצר, תק-על 2005(2), 1909 (2005)}.

שאלה: האם פסיקתה מהווה אמצעי לשינוי או להוספה על תוכנו של פסק-הדין?
תשובה: לא. עליה לשקף את התוצאה האופרטיבית של ההחלטה, ללא שינוי, גריעה או תוספת {ת"א (מחוזי יר') 906/93 יפת השמש-חב' לנכסים והשקעות בע"מ נ' מדינת ישראל - משרד השיכון והבינוי, תק-מח 2010(1), 4237, 4238 (2010)}. תכליתה, להביא בתמצית עיקרי הוראותיו אופרטיביות של פסק-הדין. הא ותו לאו {בש"א (מחוזי יר') 10077/09 בנק הפועלים בע"מ נ' זכריה שלום, תק-מח 2009(4), 8674, 8675 (2009)}.

שאלה: האם לצורך החתימה על הפסיקתא נדרשה תגובת המשיב?
תשובה: לא {בש"א 1761/06 אבו אלניל פאטמה ואח' נ' אבו אלניל וליד, פדאור 06(3), 246 (2006)}.

שאלה: מה הדין באשר להמצאת הפסיקתה?
תשובה: על-פי הוראת תקנה 198(ב) לתקסד"א רואים בהמצאת הפסיקתא את המצאת פסק-הדין או ההחלטה גופם לנמען.

10. פסק בנוגע למקרקעין – תקנה 199 לתקסד"א
שאלה: מה הדין באשר לפסק בנוגע למקרקעין?
תשובה: תקנה 199 לתקסד"א קובעת כי בתובענה שנושאה מקרקעין יכילו ההחלטה והפסיקתה תיאור המקרקעין במידה מספקת לזיהויים. במידה וניתן לזהות את המקרקעין לפי גבולות או לפי מספרים שבפנקס מקרקעין או שבמפת מדידה ממשלתית, יפורטו הגבולות או המספרים.

11. פסיקת ריבית – תקנה 200 לתקסד"א
שאלה: כיצד תיקבע הריבית בפסק-הדין?
תשובה: חייב בית-משפט או הרשם בעל דין בתשלום ריבית, יקבע את שיעורה.

שאלה: מה הדין במידה ובית-המשפט לא קבע את שיעור הריבית?
תשובה: במקרה זה ישולם השיעור המירבי המותר לפי הדין.

12. ביטול החלטה על-פי צד אחד – תקנה 201 לתקסד"א
שאלה: למה הכוונה באומרנו "זכות הגישה לערכאות"?
תשובה: זכות הגישה לערכאות ורעותה הזכות הטיעון הינן זכויות יסוד של המשפט. ניתן להגדירן כזכויות חוקתיות ערכיות שהן מאושיותו של משפט צדק.

שאלה: מהם שני האדנים שלאורם שנבחנת בקשה לביטול פסק-דין?
תשובה: האחד, סיבת אי-התייצבותו של בעל הדין: אם התברר כי לא הומצאה הזמנה כדין לנתבע כי אז יש לבטל את פסק-הדין בין מתוך "חובת הצדק" ובין מהטעם כי בהיעדר הזמנה לא קנה בית-המשפט סמכות אישית לדון בעניינו של הנתבע. אם הומצאה הזמנה כדין, עדיין יכול בעל הדין המבקש ביטול לבוא ולהסביר את מחדלו ועשוי להיות כי הסבר זה יניח את דעת בית-המשפט כי נמצא הצדק לאי-ההופעה חרף הזמנתו כדין של בעל הדין. השני, סיכויי ההצלחה של המבקש אם יבוטל פסק-הדין {ע"א 3645/92 קלנר נ' לופוביץ, פ"ד מז(4), 133 (1993)}.

שאלה: אימתי יבוטל פסק-הדין מ"חובת הצדק"?
תשובה: הצביע המבקש על פגם בהליך, אשר בעטיו חייב היה בית-המשפט להימנע ממתן ההחלטה, זכותו של המבקש היא שההחלטה תבוטל מתוך חובת הצדק. עצם הפגם בהליך משמש עילה לביטול ההחלטה ובית-המשפט אינו רשאי לשקול אם היתה ההחלטה נכונה לגופה ואם לאו {בש"א (אש') 1854/04 ענאקי אסתר נ' בועז רענן, תק-ש 2004(4), 5119 (2004)}.

שאלה: כלל "הידיעה" מול כלל "ההמצאה"?
תשובה: במקרים בהם הועדפה הידיעה בפועל על פני ההמצאה כדין, דובר במצבים בהם פסק-הדין היה מצוי בידי בעל הדין בשלמותו, כך שבפועל לא היה אותו בעל דין שונה מבעל דין שפסק-הדין הומצא לו כדין, אלא בעניין פורמאלי של אופן העברת פסק-הדין בלבד וזאת להבדיל ממצבים של ידיעה קלושה וחלקית באשר לפסק-הדין ותוכנו. כלומר, "ידיעה" משמעה קבלה בפועל של פסק-הדין או ההחלטה {ע"א 8430/99 אנליסט אי.אם.סי ניהול נ' ערד השקעות, פ"ד נו(2), 247 (2000)}.

שאלה: על מי מוטל הנטל להוכיח כי לא הייתה המצאה?
תשובה: נטל ההוכחה מוטל על הטוען להיעדר המצאה.

שאלה: מהו דין תביעה שלא הגיעה לייעדה?
תשובה: משלא הגיע כתב התביעה לייעדו יש לבטל את פסק-הדין מ"חובת הצדק".

שאלה: מהו הדין כאשר הנתבע/המבקש טוען בבקשתו לביטול פסק-הדין כי הוא אינו חתום על אישור המסירה?
תשובה: במקרה זה יש לברר האם המבקש חתום על אישור המסירה, שכן אם אין הוא חתום על אישור המסירה כאמור וכפי שהוא טען בבקשתו, הרי שיש לבטל את פסק-הדין מחובת הצדק.

שאלה: מהו הדין כאשר יש ערב רב של תאריכי מסירה?
תשובה: במקרה זה יש לבטל את פסק-הדין מחמת הספקות לגבי מועד ביצוע המסירה בפועל {בש"א (אש') 1589/04 שאול שור נ' איזוטופ בע"מ, תק-של 2004(4), 1298 (2004); בש"א 2942/05 עאטף פאלח נ' סולטאן זידאן הייב, פדאור 05(19), 342 (2005)}.

שאלה: מהו הדין כאשר המבקש לא קיבל את כתב התביעה מחמת ריצוי תקופת מאסר בכלא?
תשובה: דינו של פסק-הדין להתבטל {בש"א (אש') 1135/04 גארי בן יוסף יאנובר נ' איברגימובה אומיטדה, תק-של 2004(4), 968 (2004)}.

שאלה: מהו הדין באשר לטעות לגבי מתן אורכה להגשת בקשת רשות להתגונן?
תשובה: משעה שניתנה לבעל דין אורכה להגשת בקשת רשות להתגונן הרי שהוא רשאי להסתמך על החלטה זו ולא לצפות כי חרף ההחלטה יינתן כנגדו פסק-דין בהיעדר הגנה. פסק-הדין יבוטל מחובת הצדק {בש"א (רמ') 1028/06 "גינשר" יוזמות וניהול פרוייקטים בע"מ ואח' נ' זבידה יוסף, תק-של 2006(4), 1550 (2006)}.

שאלה: האם ניתן לצפות כי אדם שעבודתו הינה בביצוע שליחויות ומבצע מספר רב של שליחויות לזכור מסירה מסויימת אחת בחלוף שנה ומחצה?
תשובה: לא ניתן. בפרט כאשר לא היו נסיבות יוצאות דופן {בש"א (ת"א) 166268/06 טייסיר חטיב נ' א.א. מוקד 101 בע"מ, תק-של 2007(1), 21680 (2007)}.

שאלה: האם פסק-הדין יבוטל במקרה והמבקשים לא הגישו תצהיר ולא העמידו את עצמם לחקירה נגדית על הטענה בדבר אי-קבלת כתב התביעה לידם?
תשובה: לא. פסק-הדין לא יבוטל.

שאלה: מהו הכלל ביחס להפעלת עילת הביטול מחמת שיקול-דעת של בית-המשפט?
תשובה: כאשר ניתן פסק-דין בהיעדר צד ואותו צד הגיש בקשה לבטל את פסק-הדין, הרי שבית-המשפט יבדוק בעיקר שתי שאלות: האחת, האם יש למבקש סיכויי הצלחה. השניה, מהי הסיבה אשר בגללה לא היתה הופעה מצד המבקש. יובהר כי השאלה השניה פחות חשובה מהשאלה הראשונה, אך גם היא בעל משקל {ע"א 276/62 פרידמן נ' פרידמן, פ"ד יז(1), 349 (1963)}.

שאלה: האם עיצומים ושביתות מהווים הסבר נאות למחדל?
תשובה: לא. עיצומים ושביתות לא תמיד מהווים הסבר נאות למחדל {בש"א 2966/02 אנצ'ל ארקדי נ' סהר חברה לביטוח בע"מ, פדאור 02(10), 3 (2002)}.

שאלה: מהו זלזול מופגן כלפי בית-המשפט?
תשובה: ב- ת"א (ת"א) 184542/02 {רוזנפלד ישעיהו נ' גלזר אורי, תק-של 2004(4), 4939 (2004)} קבע בית-המשפט כי "חרף העובדה שהתובע תוזכר לפחות פעמיים בדבר התביעה נגדו... לא טרח המבקש לפעול, היינו להתגונן בתיק או להגיש בקשה לביטול פסק-הדין. אין זאת אלא שהמבקש זלזל זלזול מופגן בבית-המשפט".
היעדר הסבר לאי-יכולתו של המבקש להופיע – יש לראות באי-הופעתו משום זלזול {בש"א (נצ') 1187/07 עיסא סמעאן שחאדה נ' הקסטודיה די טרה סנטה, תק-מח 2007(1), 9334 (2007)}, וכן התעלמות מדעת מהליך השיפוטי וביחס מזלזל כלפי בית-המשפט וכלפי הצד שכנגד {בש"א (אש') 737/06 גואטה רחמים נ' מינהל מקרקעי ישראל, תק-של 2007(1), 12441 (2007)}.

שאלה: כיצד ינהג בית-המשפט כאשר הגיע למסקנה כי המבקש נהג בעצימת עיניים ואי-אכפתיות לגבי מעטפות, הליכים, ומסירות?
תשובה: במקרה כזה, בית-המשפט ידחה את הבקשה לביטול פסק-הדין {בש"א (חי') 10053/04 גרמן מרינה נ' בנק לאומי סניף הגליל, תק-של 2004(4), 4418 (2004)}.

שאלה: האם מחלתו הקשה של אביה של המבקשת והרצון לשהות במחיצתו ולסעוד אותו בימיו האחרונים מהווה סיבה לביטול של פסק-הדין שניתן בהיעדר כתב הגנה?
תשובה: כן {בש"א (חי') 1380/06 רינת תחיא נ' בנק אוצר החייל בע"מ, תק-של 2006(2), 2289 (2006)}.

שאלה: האם טעות אנוש לפיה לא נרשם מועד הדיון ביומן משרד בא-כוח המבקשת עולה לכדי זלזול בבית-המשפט?
תשובה: לא {ת"א (ת"א) 57746/04 סארפ אוניקס ישראל בע"מ נ' מיתעל תשתיות והשקעות בע"מ, תק-של 2006(2), 2173 (2006)}.

שאלה: האם הטענות כי יש לנתבע "טענות חזקות כנגד התביעה" ו"סיכוי טוב מאוד" כדי למלא את חובת הפירוט בבקשה לביטול פסק-הדין לגבי סיכויי ההגנה?
תשובה: לא {ת"א (נצ') 5472/05 באדר חמוד נ' מוחמד בן האני דלאישה, תק-של 2007(1), 22455 (2007)}.

שאלה: האם טענה סתמית יכולה להוות בבחינת הגנה ראויה שתעמוד בבסיס החלטת בית-המשפט בבואו לבטל פסק-דין מחמת שיקול-דעת?
תשובה: לא {ת"א 108483/01 יוסף חיים לנקרי נ' דן רנט א-קאר, פדאור 04(01), 126 (2004)}.

שאלה: האם מי שאינו צד להליך יכול להגיש בקשה לביטול?
תשובה: לא. מי שאינו צד להליך אינו יכול להגיש בקשה לביטול.

שאלה: לאיזו ערכאה תוגש הבקשה לביטול פסק-הדין?
תשובה: הבקשה לביטול פסק-הדין תוגש לאותה ערכאה שנתנה את פסק-הדין או ההחלטה.

שאלה: כיצד על בקשה לביטול פסק-דין להיות מוגשת?
תשובה: בקשה לביטול פסק-דין מוגשת כבקשה בכתב ועליה להיתמך בתצהיר. יובהר כי רק במקרים נדירים ייעתר בית-המשפט לבקשת ביטול בהיעדר תצהיר {בש"א (ת"א) 14953/04 חברת חוצבי המרכז בע"מ נ' דורית לוי טילר, תק-מח 2004(3), 952 (2004)}.

שאלה: כיצד ינהג בית-המשפט כאשר המצהיר לא הופיע לחקירה?
תשובה: הכלל הינו משלא הופיע מצהיר לחקירה יש להתעלם מתצהירו ורואים בבקשה כאילו אינה נתמכת בתצהיר. התוצאה היא ברורה ומשמעותה כי הבקשה לביטול פסק-הדין תידחה.

שאלה: אימתי יורה בית-המשפט על חיוב בהוצאות כנגד המבקש?
תשובה: בעת ביטול פסק-הדין מתוקף שיקול-דעת בית-המשפט, יש לחייב את המבקש בהוצאות הבקשה ובמיוחד כאשר המשיב נאלץ להוציא הוצאות לפתיחת תיק הוצאה לפועל ונקיטת הליכי הוצאה לפועל, הוצאות שיירדו לטמיון עם ביטול פסק-הדין. אין הדבר כך בביטול משום חובת הצדק.

שאלה: כיצד על בעל הדין לנהוג כאשר יודע הוא כי לא יעמוד במועדים שנקבעו להגשת כתב הגנה?
תשובה: רצוי כי בעל הדין יגיש, בטרם חלף המועד להגשת כתב הגנה, בקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה {לעניין זה ראה הפרק העוסק בהארכת מועדים}.

שאלה: כיצד על בעל הדין לנהוג כאשר ניתן פסק-דין בהיעדר ולאחר שעבר הזמן הקבוע בתקנה 201 לתקסד"א?
תשובה: רצוי כי בעל הדין יגיש בהקדם האפשרי בקשה לביטול פסק-דין {ובשים-לב כי בתקנה 201 לתקסד"א קבע המחוקק כי בקשה לביטול תוגש בתוך 30 ימים מיום שהומצאה ההחלטה} ויחד עימה בקשה להארכת מועד.

שאלה: האם בית-המשפט מוסמך לדון בבקשה לדיון חוזר בביטול פסק-דין?
תשובה: סעד של עיון חוזר אינו מוכר בפסיקת בתי-המשפט ובפרט בתקנות סדר הדין האזרחי בהתייחס למתן פסק-דין או בהתייחס לביטול פסק-דין {ת"א 5105/04 בנק לאומי משכנתאות סניף משרד ראשי נ' קליין צבי, פדאור 05(20), 95 (2005)}.

שאלה: האם ניתן לבטל פסק-דין שניתן בהסכמה?
תשובה: ככלל, לאחר שניתן פסק-דין על דרך הפשרה, בהסכמת הצדדים, סיים בית-המשפט את מלאכתו וזאת כאילו היה זה פסק-דין שניתן כהלכתו לאחר ניהול דיון משפטי רגיל. "פסק-דין שבהסכמה, ממוזגות בו שתי תכונות, של הסכם ושל פסק-דין. לפיכך, ניתן פסק-הדין לביטול מחמת כל פגם העשוי לבטל הסכם, כגון שאדם טעה או הוטעה או שהסכם נוגד את החוק או מחמת הפרתו או בגלל שינוי מהותי בנסיבות. אולם, כל עוד קיים פסק-הדין, אין כוחו נופל מכוחו של פסק-דין אחר" {י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995), 549; ע"א 116/82 לבנת נ' טולידאנו, פ"ד לט(2), 729 (1985)}. פסק-דין שניתן בהסכמה והוסכם כי הוא יהיה סופי ויסיים את המחלוקת בין הצדדים, אין לפתחו אלא במקרים נדירים כאשר חל שינוי מהותי בנסיבות היוצר בעליל מצג של אי-צדק {ע"א 442/83 קם נ' קם, פ"ד לח(1), 797 (1984)}.