botox
הספריה המשפטית
שאלות ותשובות בסדר דין אזרחי

הפרקים שבספר:

הוצאות המשפט וערובה לתשלומן (תקנות 511 עד 519 לתקנות)

שאלה: מהו הדין באשר להטלת הוצאות?
תשובה: בתום הדיון בכל הליך, יחליט בית-המשפט או הרשם, לעניין שלפניו, אם לחייב בעל דין בתשלום שכר-טרחת עורך-דין והוצאות המשפט לטובת בעל דין אחר, אם לאו {תקנה 511(א) לתקסד"א}.

שאלה: כיצד ייקבע סכום ההוצאות?
תשובה: החליט בית-המשפט או הרשם לחייב בעל דין בהוצאות, רשאי הוא לקבוע את סכום ההוצאות לפי שיקול-דעתו, בכפוף לאמור בתקנה 512 לתקסד"א {ראה תקנה 511(ב) לתקסד"א}.

שאלה: האם לבעלי הדין תהא האפשרות להשמיע טענותיהם בדבר סכום ההוצאות בטרם בית-המשפט יפסוק?
תשובה: כן {ראה תקנה 511(ג) לתקסד"א}.

שאלה: מהו הדין באשר לקביעת סכום ההוצאות?
תשובה: קבע בית-המשפט או הרשם את סכום ההוצאות, רשאי הוא לפסוק אותו, הן לעניין שכר-טרחת עורך-דין והן לעניין הוצאות המשפט, כל אחד מהם בנפרד בסכום כולל, ובלבד שבכפוף לאמור בתקנה 512(ב) לתקסד"א, לא יפחת סכום שכר-הטרחה מן התעריף המינימלי שנקבע לעניין שכר-טרחת עורך-דין בכללי לשכת עורכי-הדין (התעריף המינימלי), התשל"ז-1977, זולת אם הורה בית-המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, על תשלום סכום קטן מהסכום האמור {ראה תקנה 512(א) לתקסד"א}.

שאלה: כיצד בית-המשפט יקבע את שיעורם של ההוצאות?
תשובה: בתיתו צו להוצאות ובקביעת שיעורן יתחשב בית-המשפט או הרשם, בין השאר, בשווי הסעד השנוי במחלוקת בין בעלי הדין ובשווי הסעד שנפסק בתום הדיון, ויהא רשאי להתחשב גם בדרך שבה ניהלו בעלי הדין את הדיון {תקנה 512(ב) לתקסד"א}.

שאלה: כיצד יפסק שכר-הטרחה של עורך-הדין?
תשובה: פסק בית-המשפט או הרשם שכר-טרחת עורך-דין לפי תקנה 512(א), לא ייפסק ולא ייווסף לסכום שנקבע, כאמור, סכום השווה למס ערך מוסף הנגזר מן הסכום שנקבע.

שאלה: מהו הדין באשר לחישוב הוצאות?
תשובה: הטיל בית-המשפט או הרשם הוצאות משפט מבלי לפרש את סכומן, יהא סכום הוצאות המשפט צירופם של אלה, זולת אם קבע בית-המשפט או הרשם הוראה כאמור בתקנה 513(1) ו- 513(2) לתקסד"א.

שאלה: מהו הדין כאשר בעל דין האריך את הדיון בעל הליך שלא לצורך?
תשובה: בית-המשפט רשאי, באותו הליך או בפסק-הדין, וללא קשר עם תוצאות המשפט, להטיל על בעל הדין המאריך הוצאות ההליך או המשפט בשיעור שימצא לנכון בנסיבות העניין, לטובת בעל הדין שכנגד או לטובת אוצר המדינה, או לטובת שניהם.


שאלה: מהו הדין באשר לאכיפת צו הוצאות?
תשובה: צו לתשלום הוצאות שסכומן נקבע בידי בית-המשפט או הרשם או בידי המזכיר הראשי של בית-המשפט, ניתן להוצאה לפועל בדרך שמוציאים לפועל פסק-דין של בית-המשפט.

שאלה: מהו הדין באשר לפסיקת הוצאות כאשר בעל הדין טוען לעצמו?
תשובה: בעל דין שטוען לעצמו, יראו אותו, לעניין הוצאות המשפט, כעד שהוזמן מטעמו בכל יום שהופיע למשפטו. במקרה ובעל הדין עורך-דין והוא טוען לעצמו, הוא גופו או באמצעות משרדו, זכאי הוא לשכר-טרחת עורך-דין ולשאר הוצאות המשפט שהיה מקבל אילו העסיק עורך-דין.

שאלה: מהו הדין באשר לערובה לתשלום הוצאות?
תשובה: בעת שבית-המשפט דן בבקשה לחייב תובע בהפקדת ערובה, בהתאם לתקנה 519 לתקסד"א, עליו לאזן בין תכלית התקנה אשר נועדה לשם הבטחת תשלום הוצאות הנתבע, במידה והתובענה אשר הוגשה נגדו תידחה וכן צמצום הגשת תביעות סרק לבין שמירה על זכות הגישה לערכאות והבטחת היכולת למימוש זכויות באמצעות מערכת בתי-המשפט {רע"א 7543/04 ליסטר נ' ליסטר, תק-על 2004(4), 51 (2004)}.

שאלה: מהו השיקול המנחה את בית-המשפט בואו לדון בהפקדת ערובה על-פי תקנה 519 לתקסד"א?
תשובה: השיקול המנחה את בית-המשפט בדונו בבקשה על-פי תקנה 519 לתקסד"א הינו שיקול הצלחת התובענה.

שאלה: האם תקנה 519 לתקסד"א יוצרת חזקה לפיה על התובע להפקיד ערובה להוצאות משפט?
תשובה: לא.

שאלה: על מי מוטל הנטל להוכיח הצורך בהפקדת הערובה?
תשובה: הנטל בבקשה לפי תקנה 519 לתקסד"א הינו על כתפי המבקש ועליו להוכיח קיומו של צורך בהפקדה ערובה כאמור.

שאלה: אימתי יעשה בית-המשפט שימוש בתקנה 519 לתקסד"א ויחייב את התובע להפקיד ערובה להוצאות הנתבע?
תשובה: במסגרת תקנה 519 לתקסד"א לא נקבעו קריטריונים להפעלת הסמכות האמורה. ואולם, בפסיקת בתי-המשפט גובשו הכללים המנחים וסוגי המקרים בהם ייעשה שימוש בתקנה. מהפסיקה עולה, כי חיוב תובע בערובה ייעשה כאשר סיכויי התובענה קלושים, התובע מתגורר בחו"ל ואין בידו להצביע על נכסים בישראל ובמקרה בו התובע לא פירט במסגרת כתב התביעה את מענו או מסר מען לא נכון {רע"א 544/89 אויקל תעשיות בע"מ נגד נילי מפעלי מתכת בע"מ, פ"ד מד(1), 647 (1990); ת"א (נצ') 24825-01-11 מדינת ישראל נ' עזבון המנוח חמדאן ג'לאל ג'מיל דוגמוש, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012); ת"א (חי') 19394-01-11 מדינת ישראל נ' עזבון המנוחה פאטמה מחמוד עבדאללה (המנוח), פורסם באתר האינטרנט נבו (2012)}.

שאלה: האם הרשימה שמנינו לעיל מהווה רשימה סגורה?
תשובה: לא. רשימת המקרים בהם מוצדק להטיל ערובה לתשלום הוצאה בהתאם לתקנה 519 לתקסד"א, אינה רשימה סגורה.


שאלה: מהי המטרה שבתקנה 519 לתקסד"א?
תשובה: אחת המטרות העיקריות להפעלת תקנה 519 לתקסד"א היא למנוע תביעות סרק ולהבטיח תשלום הוצאות הנתבע, במיוחד כאשר נראה, כי סיכויי התביעה להצליח קלושים, תוך שמירה על הכלל, כי אין להכביד יתר על המידה על מגישי תובענות באופן שהגישה לבית-המשפט תוגבל רק לבעלי אמצעים {ת"א (נצ') 24134-01-11 מדינת ישראל נ' עבדאללה נאצר סדודי (המנוח), פורסם באתר האינטרנט נבו (2012)}.

שאלה: האם מצבו הכלכלי של התובע יכול להוות סיבה שבעטיה יחליט בית-המשפט כי על התובע להפקיד ערובה להוצאות?
תשובה: כן {ת"א (ת"א) 39937-10-10 גדי פרנק נ' עו"ד מנחם רובינשטיין, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012)}.