botox
הספריה המשפטית
שאלות ותשובות בסדר דין אזרחי

הפרקים שבספר:

צד שלישי (תקנות 216 עד 223 לתקנות)

שאלה: מה מהותה של הודעה לצד שלישי?
תשובה: הודעה לצד שלישי, לפי תקנה 216 לתקסד"א, היא לפי מהותה תובענה מותנית. קרי, דחיית התובענה הראשית משמיטה גם אותה, בעוד שקבלת התובענה הראשית מעמידה אותה לבירור, או להכרעה, אם כבר נתבררה ביחד עם התובענה הראשית. ואולם, אין משמעות הדבר שההודעה לצד שלישי אינה מגלמת עילה כבר במועד הגשתה. פסק-הדין שניתן בעניין התובענה הראשית אינו יוצר את העילה שבמקור ההודעה לצד שלישי, אלא רק מכריז על קיומה.

שאלה: מהם המקרים בהם ניתן לשלוח הודעה לצד שלישי?
תשובה: (1) כשהנתבע טוען נגד הצד השלישי שהוא זכאי להשתתפות או לשיפוי ממנו בשל כל סעד שייפסק נגדו בתובענה. (2) כשהנתבע טוען נגד הצד השלישי שהוא זכאי כלפיו לסעד הכרוך בנושא התובענה והוא בעיקרו כסעד שמבקש התובע. (3) כששאלה או פלוגתה בין הנתבע לצד השלישי הכרוכה בנושא התובענה היא בעיקרה כזו השנויה במחלוקת בין התובע לנתבע, ומן הראוי שתיפתר גם ביניהם לבין הצד השלישי {בש"א 7652/05 חברת פלאפון תקשורת בע"מ נ' מדינת ישראל – משטרת ישראל, פדאור 05(12), 65 (2005); ת"א 21350/98 דוד כהן נ' אנגל חברה לקבלנות כללית בע"מ, פדאור 06(3), 621 (2006)}.

שאלה: מהי מטרתה של הודעת צד שלישי?
תשובה: "מטרתה העיקרית (של הודעה לצד שלישי) היא בכל מקרה אחת, והיא כי ההתדיינות על כל הסתעפויותיהן בשל אותה עילה או בשל עילות הצומחות ממערכת עובדות אחת, יתקיימו, ככל האפשר, בצוותא חדא. כך ייחסך זמנם של בעלי הדין, של העדים ושל בתי-המשפט, כי אלו הראשונים יצטרכו להתייצב למשפט או לעדות רק פעם אחת, ובית-המשפט יוכל לקבוע ממצאים שיחברו את כל הפרשה ויחייבו את כל בעלי הדין, ולהכריע בדיון אחד בכל השלכותיה המשפטיות של פרשה נתונה. ההכרעה במחלוקת בין התובע לנתבע העיקריים תיפול אז בדיון בו נטל חלק גם הצד השלישי שצורף למשפט. לכך חשיבות לא רק מבחינת העילות אלא גם מבחינת עשיית הצדק... כפועל יוצא מכך גם ימנעו החלטות סותרות של ערכאות שונות בקשר לאותה מערכת נסיבתית" {ת"א 27596/00 סלבי דנינו נ' מדינת ישראל – משרד הבריאות – הוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים על-פי חוק ההסכמים לנשיאת עוברים, פדאור 04(4), 643 (2004)}.

שאלה: האם עומדת לנתבע-מבקש במסגרת תביעה בסדר דין מקוצר זכות {ללא נטילת רשות} להגיש הודעת צד ג'?
תשובה: לא {רע"א 10247/03 ש. נ' גימורים בע"מ ואח' נ' בנק הפועלים לישראל בע"מ, פדאור 05(1), 132 (2005)}.

שאלה: האם סעד לסילוק יד הינו מסוג הסעדים אשר ניתן לבקש בגינו שיפוי במסגרת הליכי צד שלישי בהתאם להוראת תקנה 216 לתקסד"א?
תשובה: לא {ע"א 1134/05 ג'ינו צופיה נ' גליק חיים נתן, פדאור 05(29), 290 (2005)}.

שאלה: האם ניתן לדון ולהורות על סעד שנתבקש במסגרת הודעה לצד שלישי, גם אם אינו זהה לסעד שנתבקש בתביעה העיקרית?
תשובה: כן, וכל עוד עולה בהקשר זה שאלה או פלוגתא משותפת, שראוי להכריע בה במאוחד גם נגד הצד השלישי {ע"א 6381/00, 6785/00 עורך-דין ירון קפון נ' חברת מעונות מרכז התרבות בע"מ ואח', פ"ד נו(1), 425 (2001); ע"א 10978/04 אבנר כלפה נ' רזיה זהבי, פדאור 05(15), 798 (2005); בש"א 2611/04 עיריית רחובות נ' ליבוביץ גולדה, פדאור 05(1), 513 (2005); ת"א 112528/99 עיריית אור יהודה נ' טל יצחק, פדאור 04(5), 554 (2004)}.

שאלה: מה הדין באשר להודעת צד שלישי וטענת התיישנות?
תשובה: על-פי חוק ההתיישנות, מתחיל מירוץ ההתיישנות ביום בו נולדה העילה. תקנה 216 לתקסד"א מורה כי אם וכאשר הוגשה תביעה והוגש בה כתב הגנה – רשאי נתבע ליתן הודעה לצד שלישי. מלשון החוק והתקנה עולה איפוא שלכל המוקדם, שתנאי להיווצרות העילה הינו שהוגשה תובענה נגד המודיע. לפיכך וכל עוד לא הוגשה תובענה נגד נתבע – אין הוא יכול לדעת על עילת התביעה שיש בידו נגד הצד השלישי וממילא אין מקום להגשת ההודעה קודם לכן {ת"א 8686/01 דניאל חבשוש נ' שרון סורבט ניו-יורק, פדאור 05(1), 380 (2005)}.

שאלה: האם ניתן לאשר הודעת צד שלישי גם מבלי לאשר לנתבע להגיש כתב הגנה?
תשובה: לשונה של תקנה 217 מאפשרת לבית-המשפט לכאורה לאשר הגשת הודעות צד ג' גם מבלי לאשר לנתבע להגיש כתב הגנה, שכן עניינה בתובענות שאינן מאלה הנזכרות בתקנה 216 לתקסד"א, אשר ראשיתן בכתב תביעה ובכתב הגנה.

שאלה: האם תובענה לאכיפת חוץ נמנית עם התובענות הכלולות בתקנה 217 לתקסד"א?
תשובה: לא. נעיר כי אף אם היא נמנית עימן, זוהי תובענה שבית-המשפט יפעיל שיקול-דעתו ויסרב ליתן רשות לשלוח הודעת צד שלישי במסגרתה. בראש ובראשונה בשל התכלית החקיקתית "תובענה לאכיפה של פסק החוץ הינה תובענה לסעד ביצועי באופיו" דהיינו, ההליך השיפוטי התנהל במקום אחר, שם נקבעו הזכויות והחובות, ובמדינת ישראל ננקט רק הליך שמטרתו לאפשר ביצועו של פסק-הדין הזר "נלווית לו האפשרות האופרטיבית לאכוף חיוב כספי תוך שימוש במערכות ההוצאה לפועל והאכיפה האזרחיות".

שאלה: מה הדין באשר להודעה לצד שלישי כשהחיוב סולק?
תשובה: הוראת תקנה 218 לתקסד"א מאפשרת לשלוח הודעה לצד שלישי, כל עוד נותרו נתבעים כאלה במסגרת התובענה המקורית {בש"א 1987/04 סהר שחם סוכנות לביטוח נ' אביר ציוד והספקה בע"מ, פדאור 04(22), 550 (2004)}.

שאלה: מהו ההיגיון העומד מאחורי תקנה 218 לתקסד"א?
תשובה: עניינו במתן אפשרות לנתבע, שבעניינו טרם ניתן פסק-דין, להמשיך בהודעת צד שלישי, מקום שהתובע קיבל פסק-דין כלפי נתבע אחר ולא כלפיו, או שנתבע אחר סילק החיוב הנתבע ולא לאפשר לנתבע שהתפשר עם התובע, משיקוליו הוא, להמשיך בהודעה לצד שלישי {ת"א (יר') 1284/99 אנקונה יהושע ואח' נ' מבנה רב דירות, תק-מח 2003(1) 3761, 3762; ת"א (חי') 63/84, המ' (חי') 2822/86 רשות הנמלים בישראל נ' הרקוליס את סנפיר, קבלנים לשירותים ועבודות ימיות בע"מ ואח', פ"מ מז(ב), 397; בש"א 3128/04 שחר קיקוס נ' וייס רועי, פדאור 04(20), 323 (2004)}.

שאלה: האם צד שלישי שקיבל הודעה יכול לשלוח הודעה לצד רביעי וכן הלאה?
תשובה: כן {ת"א 1284/99 יהושע אנקונה ואח' נ' מבנה רב דירות (1990) בע"מ, תק-מח 2003(1), 3761 (2003)}.

שאלה: מהו המועד להמצאת הודעת צד שלישי?
תשובה: תקנה 220(ב) לתקסד"א קובעת כי ההודעה לצד השלישי תוגש בידי בעל הדין בתוך הזמן שנקבע להגשת כתב הגנתו, אם לא קבע בית-המשפט או הרשם מועד אחר. נעיר כי המועד בו מוגבל הנתבע כאשר הוא מבקש לשלוח הודעת צד שלישי, מחייב גם אם הצד השלישי הוא כבר בעל דין בתובענה. כך, נתבע הרוצה לשלוח הודעה לנתבע אחר באותו המשפט, מוגבל על-ידי אותם המועדים בהם מוגבל נתבע הרוצה לשלוח הודעת צד שלישי לאדם זר {המ' 404/65 מקורות חברת מים בע"מ נ' מ' ברזילי, פ"ד כ(2), 65 (1966)}.

שאלה: מהם השלבים בצירופו של צד שלישי לתביעה קיימת?
תשובה: שלב ראשון, שליחת הודעת צד ג', הערוכה על-פי טופס 18 והמפרשת את מהות התובענה כנגד צד ג' בצירוף עותק מכתבי הטענות שהוגשו בתובענה – כל זאת על-פי תקנה 220 לתקסד"א. שלב שני, הגשת כתב הגנה על-ידי צד ג' תוך התקופה הקבועה בתקנות, או התקופה המוארכת על-ידי בית-המשפט. שלב שלישי, דיון והחלטה לפי תקנה 222 לתקסד"א, קרי, קביעת סדרי הדיון בהודעת צד ג' {ע"א 577/78 סאסי דוד נ' "אגד" אגודה שיתופית לתחבורה, פ"ד לד(1), 50 (1979)}.

שאלה: כיצד על שולח ההודעה לנהוג בבואו לשלוח הודעת צד שלישי?
תשובה: הודעה לצד ג' משמשת כתב תביעתו של הנתבע נגד הצד השלישי. לפיכך, חייב שולח ההודעה לפרט בה את מהות התובענה של בעל הדין נגד הצד השלישי ונימוקיה כלשונה של תקנה 220 לתקסד"א, וכדרך שהיה עושה אילו הגיש כתב תביעה {ת"א 353520/04 יונה נימליך נ' דויטשה היפותקבנק אי. גי., פדאור 05(15), 415 (2005)}.

שאלה: מהו המועד להגשת כתב הגנה על-ידי צד שלישי?
תשובה: שלושים ימים מהיום שההודעה הומצאה לו, או תוך זמן ארוך יותר שקבע בית-המשפט או הרשם {ראה תקנה 221 לתקסד"א}.

שאלה: מהו הדין כאשר צד שלישי לא הגיש כתב הגנה במועד?
תשובה: רואים אותו כאילו הודה בתקפו של פסק-הדין נגד בעל הדין, בין שנתקבל בהסכמה ובין באופן אחר {ראה תקנה 221 לתקסד"א; בש"א 14052/04 דוד שביט נ' אוריאל גניזדוביץ, פדאור 05(14), 691 (2005)}.

שאלה: האם רשאי צד שלישי להגיש תביעה שכנגד, והאם רשאי הוא לעשות זאת נגד הנתבע שולח ההודעה?
תשובה: על-פי הוראת תקנה 221 לתקסד"א, הצד השלישי, המוזמן להגיש כתב הגנה, רשאי "לחלוק" על התובענה ועל ההודעה. מלשון תקנה הנ"ל עולה כי אין הצד השלישי רשאי להעלות טענת קיזוז ותביעה שלו, כל שרשאי לטעון הוא שהוא חולק על התובענה ועל ההודעה, של בעל הדין – התובע, ושל הנתבע שולח ההודעה.

שאלה: מהן הסמכויות הנתונות לבית-המשפט על-פי תקנה 222 לתקסד"א?
תשובה: תקנה 222 לתקסד"א מסמיכה את בית-המשפט להורות שעניין ההודעה לצד שלישי ידון רק לאחר סיום הדיון בתובענה או אף לאחר מתן פסק-הדין בה. הפרדה דיונית זו עשויה למנוע התדיינות משפטית ממושכת, שהנפגע אינו מעוניין להיות צד בה. יש ולצד שלישי יש עניין להתגונן לא רק מפני תביעת הנתבעת נגדו, אלא גם מפני תביעת התובע נגד הנתבע. אולם אין הדבר מחייב תמיד את איחוד הדיון. במקרים המתאימים מעוניין הצד השלישי לעקוב אחר חלק מן הדיון ואף להשתתף בבירור סוגיות מסויימות בדיון העיקרי שעשויה להיות להכרעה בהן, השלכה על חבותו. בית-המשפט מוסמך אז להורות על בירור שתי התביעות בנפרד תוך מתן רשות לצד השלישי להשתתף באותו חלק של הדיון, בתביעת התובע נגד הנתבע, הנוגע לצד השלישי. כך למשל אם הודה הצד השלישי בחבותו של הנתבע כלפי התובע אך כפר בשיעור הנזק {המ' (ב"ש) 200/94 מדינת ישראל נ' הכשרת היישוב, תק-מח 94(2), 123 (1994); ת"א 3215/98 אברהם רפפורט נ' אברהם חיים ביאליק, פדאור 06(1), 770 (2006); ת"א 217331/02 אוטובוטיק ארז בע"מ נ' מדינת ישראל, פדאור 04(19), 376 (2004)}.

שאלה: אימתי יוצא לפועל פסק-דין נגד צד שלישי?
תשובה: פסק-דין יוצא לפועל נגד צד שלישי ברשות בית-המשפט או רשם ההוצאה לפועל ולאחר שבעל הדין שנתן את ההודעה קיים את פסק-הדין נגדו באותה תובענה {ראה תקנה 223(ב) לתקסד"א; ת"א (נצ') 501/93 אטי קריי נ' חיים קריי ואח', פדאור 97(5), 30 (1997)}.